האתר של מוחמד דחלאן דיווח, כי הקונגרס השמיני של תנועת פתח, שהיה אמור להתכנס בעוד שבועיים, יידחה, אבל מה שמעניין היא הסיבה: נציג פתח בערב הסעודית, עבד א-רחים אבו ג'אמוס, קשר את הדחייה באקלים הבינלאומי בגלל משבר אוקראינה.

זאת הפעם הראשונה, ככל הזכור לי, שכינוס של אש"ף נדחה בגלל סיבה שאיננה קשורה במחלוקות פנימיות. לא שאין מחלוקות פנימיות, יש ועוד איך, אבל האם יכול להיות שיש על אש"ף לחצים לנקוט עמדה במשבר?

זאת הפעם הראשונה, ככל הזכור לי, שכינוס אש"ף נדחה בשל סיבה שאינה קשורה במחלוקות פנימיות. לא שאין כאלה, יש ועוד איך, אך האם יתכן שיש על אש"ף לחצים לנקוט עמדה במשבר?

שורש הבעיה ביחסים בין העולם הסוני לבין הפלסטינים נעוץ בעמדה הניטרלית שאש"ף נקט בסער הערבי. על פי מקורות בכירים ברמאללה, כאשר אבו מאזן בא לעבדאללה מלך סעודיה הקודם והעלה מולו את טרוניות הפלסטינים נגד הכיבוש, התפרץ עליו המלך עבדאללה והטיח בו – אנחנו תמכנו בכם כל השנים שנאבקתם בישראל, וכעת שאנו זקוקים לעזרתכם – אתם ניטרלים?

מאז, סעודיה ומדינות המפרץ הפסיקו את הסיוע הכספי לפלסטינים, ולא מזמינות את אבו מאזן ואת ראש הממשלה הבעייתי שלו, מוחמד שתייה, לבקר אצלן, ושאלת הניטרליות עומדת היום במרכז הוויכוח הפנימי באש"ף. במי לתמוך – ברוסיה או באוקראינה. אין לצפות ששאלה זאת תוכרע, שכן אבו מאזן לא ישנה היום מסורת מדינית שנקט בה לאורך הסער הערבי, ועקרון הניטרליות קבוע גם באמנה הפלסטינית, אבל זה לא משנה את חריפות הדילמה.

אומנם סעיף הניטרליות חל על מדינות ערב, ולא על מדינות שמחוץ לעולם הערבי, אבל הוא גרם לקו פלסטיני של זהירות רבה לגבי המתיחויות השונות בעולם, ובהקשר של הסכסוך עם ישראל אש"ף חותר למסגרות המשלבות מעצמות רבות, כמו וועידה בינלאומית, הקוורטט, מסגרות האו"ם וכו'.

השאלה היא איזו עמדה לנקוט עם התמוטטות הסדר העולמי. הלב נוטה לתמוך ברוסיה, ושני בכירים באשף המשוייכים למפלגה הקומוניסטית הישנה, בסאם סאלחי ומוסטפא ברגותי, הביעו עמדה של תמיכה ברוסיה. סאלחי בשיחת תמיכה טלפונית עם בוגדנוב, סגן שר החוץ הרוסי, ומוסטפא ברגותי בפגישות שקיים עם בוגדנוב במוסקבה, קרוב לוודאי בשליחותו של אבו מאזן, שהוא עצמו בוגר מוסדות ההשכלה הגבוהה של ברית המועצות.

ארצות הברית לא תניח לאבו מאזן לחמוק מנקיטת עמדה. על פי היומון הפרו-סעודי, א-שרק אל-אווסט, ארצות הברית דורשת מאבו מאזן לגנות את רוסיה ולתמוך באוקראינה.

איפה ההתלבטות? אם אש"ף יתמוך ברוסיה, הרי תישמט הקרקע מתחת לכל טענותיו נגד "הכיבוש" הישראלי ו"פשעי המלחמה שלה", אבל אם יתמוך באוקראינה, יחולל פילוג בתוך אש"ף דווקא בשעה קריטית בה אש"ף כפי שהוא מאבד לגיטימציה בקרב הפלסטינים עצמם, ובתוך אש"ף עצמו.

אם אש"ף יתמוך ברוסיה, תישמט הקרקע מתחת לטענותיו נגד "הכיבוש" ו"פשעי המלחמה" הישראלים, אבל אם יתמוך באוקראינה, יחולל פילוג באש"ף בשעה קריטית בה אש"ף מאבד לגיטימציה

בסאם א-סאלחי הוא חבר הוועד הפועל של אש"ף, ונקיטת עמדה עלולה להביא לסדקים נוספים במוסדות אש"ף הסדוקים בלאו הכי.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

עסקת שחרור בני הערובה בין חמאס לישראל לא הייתה מתרחשת ללא המנהיגות של ממשל ביידן. גם העסקה הבאה לא תושג ללא המינוף האמריקאי, הן על ממשלת נתניהו והן על קטאר ומצרים.

אף אחת מהמטרות של ישראלים ופלסטינים שוחרי שלום לא תושג ללא דיפלומטיה אמריקאית יזומה. הסבל ההומניטרי של אזרחי עזה לא יסתיים והחזרת תחושת הביטחון של הישראלים לא תושג ללא המחויבות מחודשת של מנהיג העולם החופשי למזרח התיכון.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.

הפיגוע בירושלים חידד את העובדה שישראל מתמודדת במהלך המלחמה במערכה מול כמה חזיתות. המערכה מול החזבאללה, שמתנהלת כרגע באורח נקודתי מתוך כוונת ישראל לבלום התפרצות לפני תום המערכה בדרום, ההסלמה בעימותים בין יהודים לפלסטינים ביהודה ושומרון – וחשש מהתלהטות בתוך הישובים הערביים בנוסח שומר חומות.

אין ספק שישראל עושה את מרב המאמצים, בתמיכה פעילה של ארה"ב, כדי למנוע את התפשטות הלחימה בד בבד בכל האפיקים.

פאר לי שחר היתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של 48 שנים בתקשורת - בגלי צהל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות), ככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר, וכיום היא פעילה בעמותות לטובת האוכלוסיה המבוגרת. היא חברת הוועד המנהל במדרשת אדם לקידום הדמוקרטיה וחברה באירגון מפקדים למען בטחון ישראל.

השבוע רצו ברשתות החברתיות ציטוטים מתוך דבריו של העיתונאי אמנון אברמוביץ':

"הדבר הכי חשוב שיצא מהמלחמה הזאת (הוא) שהפוליטיקה תחדל להיות קריירה. אי אפשר להפקיד את גורלנו בידי יריב לוין, ומירי רגב, ושמחה רוטמן, ובצלאל סמוטריץ', ואיתמר בן גביר, ועמיחי שיקלי, ואריאל קלנר ועמית הלוי. אני חושב שאנשים שכבר עשו לביתם מתחומי המשק, הניהול, הכלכלה, האקדמיה, פעילים חברתיים וממערכות שונות חייבים להיכנס לפוליטיקה כשליחות, ולא כקריירה".

עמירם גיל הוא משפטן, יועץ ומרצה. עומד בראש המיזם מוסדות, הפועל לחיזוק המוסדות הדמוקרטיים בישראל. לשעבר מנהל תכנית קלינית ומרצה למשפטים באוניברסיטת רייכמן, עורך דין בפירמות בישראל ובארצות הברית, וחבר ועד מנהל ואחראי על מדיניות בארגוני חברה אזרחית.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.