במסגרת קמפיין הבחירות שלו, ראש עיריית תל אביב יפו, רון חולדאי, הודיע דרך מערך הדוברות שלו ובאמצעות המדיה החברתית של העירייה, המגיעה למאות אלפי תושבים, ש"העירייה פועלת לצמצום יוקר המחיה בעיר". לפי דף המסרים, העירייה תקצה לכך כ-119 מיליון ש"ח להורדת יוקר המחייה.

במסגרת קמפיין הבחירות שלו, הודיע רון חולדאי, ראש עיריית ת"א-יפו ש"העירייה פועלת לצמצום יוקר המחיה בעיר". לפי דף המסרים, העירייה תקצה לכך כ-119 מיליון ש"ח להורדת יוקר המחייה

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

שפשפתי את עיני וגיליתי שפתאום לעירייה יש כסף, אך הכסף יוקצה בעיקר למתן הנחות לחוגים ולצהרונים. דווקא עובדי הקבלן של המחלקה לקידום נוער, העובדות עם נוער נושר מבתי ספר, או לעובדות ועובדי הקבלן של העירייה, שמדריכות את החוגים במתנ"ס – עובדים שרובם גרות וגרים בעיר הגדולה ואוספים שקל על שקל כדי לממן שכר דירה – איתם העירייה מנהלת מו"מ קשוח דרך חברת הקבלן, שלא מוכנה להוסיף שקל לתנאי עבודתן.

יוקר המחיה הולך ומאמיר ואיננו יכולים לעמוד מנגד.
לעירייה אין כמעט השפעה על מחירי הדיור או המזון. לכן החלטנו החל מהיום להוזיל שורה ארוכה של שירותים שהעירייה מספקת, כדי להקל על תושבות ותושבי העיר ולחסוך אלפי שקלים לכל משפחה.

כל הפרטים באתר העירוני >> https://t.co/G56JJg8Nlo pic.twitter.com/7cE84hrjFf

— רון חולדאי (@Ron_Huldai) March 1, 2022

העירייה, עם תקציב של יותר מ-7.5 מיליארד שקל, יכולה להפוך את העיר לפחות יקרה לתושביה. והיא יכולה להשקיע בזה יותר מהסכום הייעודי של 119 מיליון.

אבל גם אם מדובר רק ב-119 מיליון שקל, גם אותם אפשר היה לתעל לכיוונים נכונים: ליזמות בתחום הדיור, שהיתה מאפשרת לבנות דיור עירוני ללא פירורים של היזמים כ"דיור בר השגה", להקמת מרכולים עירוניים של הצלת מזון, למשל באמצעות אגודות שיתופיות של תושבי העיר ועוד ועוד.

עם תקציב גבוה מ-7.5 מיליארד שקל ניתן להפוך את העיר לפחות יקרה לתושביה בהשקעה של מעל 119 מיליון. אבל גם אם מדובר רק בסכום הזה, ניתן לתעלו לכיוונים נכונים

חולדאי מבטל במשיכת כתף יוזמות חברתיות שעולות. כשעיריית ת"א-יפו רוצה, היא יודעת להיות יזמת, כמו למשל בתחום התחבורה הציבורית בשבת. היא יודעת גם לתת לחוגים, לציבור שחולדאי מחשיב כבייס שלו בבחירות: כאלו שהולכים למתנ"ס או לקאנטרי קלאב העירוני, שהמחירים שלהם מזמן כבר לא מסובסדים. בקיצור פרורים. מסטיק בזוקה במקום עודף. אני מקווה שגם קהל היעד שהוא מכוון אליו יבין את הלוקש הזה.

ליאור קיי אבישי הוא יליד תל אביב, עובד סוציאלי ופעיל עירוני מגיל 13. הקים ומנהל את הפרלמנט האזרחי של ת"א יפו: רשת חברתית שמטרתה לשנות את המדיניות העירייה ביחס לתושבי העיר (צילום: יובל מורד) להצטרפות: https://chat.whatsapp.com/CneOaHfx7opL49jtDsaXwM

אנחנו חייבים לדבר על משבר האקלים. לא למרות המלחמה, אלא בגללה. נכון, לדבר על משבר האקלים בשנת 2024 מרגיש מנותק, אולי אפילו פריווילגי. אנשים איבדו בשנה האיומה הזו את חייהם, את בני משפחתם, את ביתם ואת פרנסתם.

אבל אם לא נדבר על משבר האקלים עכשיו, נגלה שבחסותו עוד יותר מאיתנו יימצאו בסיכון לאבד את החיים, את בני משפחותינו, את בריאותנו, את ביתנו ואת פרנסתנו. וחמור לא פחות, נגלה שמשבר האקלים הפך לתירוץ עבור ממשלה משיחית להמשיך במה שהיא מעוללת לנו.

איתמר אבנרי חבר מועצת העיר תל אביב-יפו, פעיל אקלים וצדק חברתי וחבר הנהגת תנועת "עומדים ביחד"

בימים האחרונים הרשת גועשת סביב דירוג הדמוקרטיה של מכון V-Dem (זנים של דמוקרטיה), שפרסם ב"גרף השבוע" שלו את ירידת הדירוג של ישראל:

דו"ח הדמוקרטיה של מכון V-Dem ל-2024, שמציג ירידה של ישראל בדירוג הדמוקרטיה

דו"ח הדמוקרטיה של מכון V-Dem הפך כנראה למדד הנפוץ ביותר לאיכות הדמוקרטיה (או היעדרה של הדמוקרטיה, כמו במקרה של אוטוקרטיה). יש לו כמה חוזקות על פני מדדים אחרים, וכמו לכל מדד, חולשות.

פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.

ב-17 ביולי פרסמתי מכתב למערכת "הארץ", שם פניתי ישירות לנשיא המדינה יצחק הרצוג לאמץ את הדוגמא של הנשיא המנוח יצחק נבון, אשר קרא פומבית להקמת וועדת-חקירה ממלכתית לבדיקת הטבח שנעשה במחנות הפליטים סברה ושתילה ב-20 בספטמבר 1982 על-ידי הפלנגות הנוצריות.

במכתב ביקשתי מנשיא המדינה לצאת לתקשורת ולדרוש פומבית מראש הממשלה בנימין נתניהו להביא סוף סוף את תוכנית נתניהו-ביידן לשחרור החטופים לאישור מידי בממשלה. תוכנית זאת כללה נכונות ישראלית לסגת בשלב השני של המתווה מרצועת עזה ולסיים את המלחמה, בכפוף להסדר שלא ישאיר את חמאס כגורם שלטוני שם.

פרופ' אריה קצוביץ הוא מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית מאז פברואר 1993, חוקר יחסים בינלאומיים של אמריקה הלטינית, גלובליזציה, ובעיקר מחקרי שלום (רב הספרים שכתב או ערך הם על שלום והוא מלמד 20 שנה על הסכסוך הישראלי-ערבי במסגרת קורס של "תהליכי שלום במזרח התיכון").