בחודש מרץ, בדיוק לפני 6 שנים, נפל דבר בישראל: הכנסת הסתכלה בלבן של העיניים של מנהלי הגופים העשירים והמשפיעים במדינה ואמרה להם: "עד כאן".

החוק להגבלת שכר הבכירים בתאגידים פיננסיים שעבר באותו חודש היווה מסר לאותם תאגידים שהם כבר לא יכולים לעשות מה שהם רוצים עם כספים ששייכים לכלל הציבור מבלי לדפוק חשבון.

החוק להגבלת שכר הבכירים בתאגידים פיננסיים שעבר באותו חודש היווה מסר לאותם תאגידים שהם כבר לא יכולים לעשות מה שהם רוצים עם כספים ששייכים לכלל הציבור מבלי לדפוק חשבון

החוק, שקובע כי שכר שנתי גבוה מ-2.5 מיליון שקל לא יוכר כהוצאה לצורכי מס, שם למעשה סוף לחגיגת השכר שבה מנהלי בנקים הרוויחו סכומים אסטרונומיים של עשרות מיליונים ובמקרים מסוימים אף יותר מ-200 מיליון ש"ח לאורך כל תקופת העסקתם.

החוק עבר ברוב של 56 חברי כנסת ללא מתנגדים לכאורה. זה לא באמת שבכל הכנסת לא נמצא אפילו מתנגד אחד לחוק, אלא שאלו הבינו שהקרב אבוד והעדיפו שלא להצטייר בפני הציבור כמי שבחרו בצד של הבנקים.

בכל מקרה, תוצאות ההצבעה לא שיקפו את ההתנגדות הגדולה שהייתה לחוק מאחורי הקלעים מצד שרים, עיתונאים בכירים, עורכי דין, גורמים בשוק ההון וכמובן, איך לא – לוביסטים מטעם.

מטות הבנקים בתל אביב (צילום: פלאש 90)

כך, למשל, שרת המשפטים דאז איילת שקד טענה כי החוק הוא פופוליסטי וקומוניסטי. "החוק לא פותר בעיה אלא יוצר מצג של שוויון מדומה. אנו רוצים שהמנכ"לים הכי טובים ינהלו את הכסף שלנו", אמרה כשנה אחרי שהחוק עבר.

גל סטאל, יו"ר וממייסדי חברת הייעוץ "אנטרופי" – שבאותן שנים רוב הגופים המוסדיים ביססו את החלטותיהן על בסיס חוות הדעת של החברה שלו – טען שלא ברור לו איך קברניטי חברה יוכלו לנהל את המטרות אליהם הם רוצים להגיע במקרה שקובעים מגבלת שכר במקום לנקוט בשיטת המקל והגזר.

גם המפקחת על הבנקים דאז חדווה בר לא חסכה בתרחישי אימה למקרה שהחוק יעבור. במכתב ששלחה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט טענה כי אם החוק יחול על זכויות העבר של העובדים, כ-215 בכירים בבנק הפועלים ובבנק לאומי עלולים לעזוב.

במכתב ששלחה המפקחת על הבנקים דאז חדווה בר למשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט טענה כי אם החוק יחול על זכויות העבר של העובדים, כ-215 בכירים בבנק הפועלים ובבנק לאומי עלולים לעזוב

הגדיל לעשות הפרשן הכלכלי נחמיה שטרסלר. אחרי שבשנת 2019 התפטרה לילך אשר-טופילסקי מניהול בנק דיסקונט, כתב הפרשן ב"הארץ": "חברי הכנסת המרקסיסטים מרוצים מאוד. הם הצליחו לסלק עוד מנהלת מוצלחת. מדובר במנהלים מוכשרים, בשיא הקריירה שלהם, שפורשים מהבנקים ומחברות הביטוח עקב מגבלת השכר – ומשאירים את הזירה למנהלים סוג ד'".

שש שנים אחרי העברת החוק, עבר מספיק זמן כדי לבחון האם באמת דור המנהלים "סוג א" הוחלף על ידי מנהלים "סוג ד'", והאם תרחישי האימה של אותם בכירים התממשו במציאות.

המפקחת על הבנקים לשעבר, חדווה בר (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

נתחיל דווקא בנתון שאולי יפתיע אפילו את תומכי החוק: המנהלים בעלי השכר ללא הגבלה הצליחו להגדיל את רווחי חמשת הבנקים הגדולים בששת השנים בטרם עבר החוק בכ-22%.

לעומתם, המנהלים בעלי השכר המוגבל הצליחו להגדיל את רווחי אותם בנקים ממועד החלת החוק ועד 2021 בלא פחות מ-126%.

רווחי הבנקים הם לא רק תוצר של ניהול נכון אלא גם תלוי בפרמטרים שאינם בשליטת המנכ"ל – כמו מלחמה או שלום, משבר בריאותי או פריצת דרך רפואית, שגשוג כלכלי או משבר עולמי, גובה הריביות וכו'.

בנוסף, רוב אחוזי עליית הרווח האסטרונומי שרשמו הבנקים תחת הנהלת "מוגבלי השכר" נרשם ב-2021, אז נרשמו שיאים חסרי תקדים. צריך להמתין עוד כמה שנים לראות האם מדובר בזינוק חד-פעמי או שמא מדובר בתוצר ניהולי מבריק וקבוע.

אבל גם אחרי שהנחנו את כל הסייגים האלה על השולחן, קשה לעשות סנגוריה במקרה זה על תפקוד המנהלים ללא הגבלת השכר. בניגוד למנהלים בעלי השכר הגבוה שדשדשו מדי שנה עם רווחים שפעם ירדו ופעם עלו, הבנקים תחת מנהלים עם שכר מוגבל הצליחו לייצר רווח עולה עקבי ומגמתי מדי שנה לאורך כל התקופה מהרגע שהחוק עבר ועד היום. עלייה שהופרה רק בשנה אחת: ב-2020, בשל הקורונה.

בניגוד למנהלים בעלי השכר הגבוה שדשדשו מדי שנה עם רווחים שפעם ירדו ופעם עלו, הבנקים תחת מנהלים עם שכר מוגבל הצליחו לייצר רווח עולה עקבי ומגמתי מדי שנה

סניף בנק לאומי. אילוסטרציה (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

אבל גם כאן, בעיצומו של משבר בריאותי מהגדולים שידע העולם, שהציב בפני הנהלות הבנקים שורת אתגרים מהגדולים שיש, מנהלי חמשת הבנקים המובילים הצליחו לייצר רווח של 7.1 מיליארד שקל. כל זה בזמן שאותם מנהלים היו צריכים להתמודד עם סגרים, ירידה בביקוש לאשראי הצרכני, חשש מפירעון משכנתאות.

זאת, בנוסף לאתגרים השגרתיים של השנים האחרונות כמו התחרות הגוברת בתחומי התשלומים, הטכנולוגיה והדיגיטל, מה שאילץ אותם להסיט משאבים כספיים רבים לצורך פיתוחים בתחום.

אבל הנתון מפתיע אפילו עוד יותר כשמגלים שמדובר בסכום רווח שמתקרב לרווח השיא שהדור הקודם של המנהלים הצליח לייצר תחת תנאים אופטימליים.

גם שוק המניות פרגן למנהלים החדשים. בין מרץ 2010 למרץ 2016, מדד 5 הבנקים הגדולים עלה בפחות מ-3% כאשר מדד ת"א 35 לשם השוואה עלה ב-21.5% במקביל. באותו משך זמן, בין מרץ 2016 למרץ 2022, מדד 5 הבנקים חצה כבר את ה-170% בעוד מדד ת"א 35 עלה "רק" ב-35% במקביל.

גם שוק המניות פרגן למנהלים החדשים. בין מרץ 2010 למרץ 2016, מדד 5 הבנקים הגדולים עלה בפחות מ-3%. באותו משך זמן, בין מרץ 2016 למרץ 2022, מדד 5 הבנקים חצה כבר את ה-170%

עוד נקודה שלא נמצאת בתוך המדדים הכלכליים או מדדי הביצוע של המנהלים אבל לא פחות חשובה מהם, היא הפן המוסרי-ערכי-מקצועי של עבודת הניהול.

בנק דיסקונט (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

בדור הקודם של הנהלות הבנקים התרגלנו להתעורר כמעט מדי חודש אל תוך כותרות שערורייתיות. מדני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים שהורשע בפלילים, דרך מחליפו יאיר סרוסי שנאלץ לעזוב את תפקידו הבכיר בבנק אחרי שנחשד כי הסתיר מהדירקטוריון והרגולטור פרשיית השתקה של הטרדה מינית מצד מנכ"ל הבנק ציון קינן.

אפשר להמשיך גם לגליה מאור, שתחת ניהולה כמנכ"לית לאומי הפעיל הבנק רשת עבריינית מתוחכמת שסייעה ללקוחות אמריקאים להלבין הון ולהעלים מיסים במשך למעלה מעשור.

פעולות פליליות דומות התרחשו גם תחת ניהולו של אלדד פרשר, מנכ"ל בנק המזרחי לשעבר, ותחת פיקוחו של הבוס שלו במזרחי, משה וידמן, בזמן שכיהן כחבר ועדת הביקורת בדירקטוריון לאומי.

הרשימה ארוכה ובתוכה נמצאים בין השאר התמונה המפורסמת של מנכ"לית לאומי לשעבר, רקפת רוסק עמינח, עם נוחי דנקנר על כוס דיאט קולה כשבמקביל החליטה למחוק חלק מחובותיו, וכמובן ההלוואות השערורייתיות של בנק איגוד שניתנו לצורך הימור פיננסי כושל של אליעזר פישמן.

רוב השערוריות האלו עלו הון עתק לבנקים וללקוחות בצורת קנסות או מחיקת חובות שהמנהלים החדשים או הוותיקים היו צריכים להתמודד איתם בנוסף לכל הצרות שנחתו עליהם בשנים האחרונות. ביחס לתקופה ההיא – כעת לפתע שורר שקט די מבורך בגזרה הזו בשנים האחרונות. יש לקוות שהשקט הוא לא רק כלפי חוץ.

רוב השערוריות האלו עלו הון עתק לבנקים וללקוחות בצורת קנסות או מחיקת חובות. ביחס לתקופה ההיא – כעת לפתע שורר שקט די מבורך בגזרה הזו בשנים האחרונות. יש לקוות שהשקט הוא לא רק כלפי חוץ

יו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר בבית המשפט המחוזי בתל אביב, 2 ביוני 2014 (צילום: פלאש90)

ומה לגבי הנטישות ההמוניות שהזהירה מפניהן חדווה בר? רק מנכ"ל אחד, של בנק הפועלים, פרש בשנה בה עבר החוק וגם הוא לכאורה מסיבות מפוקפקות. כל שאר המנכ"לים המשיכו שנים נוספות לכהן בתפקידם.

ובכל זאת, עם הצלחת היתר של המנהלים החדשים מתעוררות כמה שאלות בוערות אחרות ולא פחות חשובות. כיצד במדינה מתוקנת בנקים מגיעים לכאלו רווחים אסטרונומיים על חשבון כספי הלקוחות הנאנקים תחת יוקר מחייה גואה ומגבלות חסרות תקדים?

היכן הרגולטור שאמור לאזן בין כוחם הגדול של תאגידים פיננסים לבין כוחו הדל של לקוח שאין לו דרך אחרת חוץ מלנהל את כספו בתוך מערכת בנקאית הפועלת כסוג של קרטל?

היכן הרגולטור שאמור לאזן בין כוחם הגדול של תאגידים פיננסים לבין כוחו הדל של לקוח שאין לו דרך אחרת חוץ מלנהל את כספו בתוך מערכת בנקאית הפועלת כסוג של קרטל?

רווחי הבנקים הפנומנליים ב-2021 הוכיחו כי החוק להגבלת שכר הבכירים אמנם הגן במעט על קופת הבנק אבל בוודאי לא מנע את עושק הלקוחות שלו. נראה שלכנסת נותרה עדיין עבודה רבה אם ברצונה לייצר מערכת בנקאית הוגנת לא רק ברמת ההנהלה אלא גם ברמת הכיס של האזרחים.