חמשת הבנקים הגדולים הציגו בשבוע שעבר תוצאות חלומיות לשנה החולפת, עם רווח נקי של 18 מיליארד שקל ששיקף תשואה ממוצעת של 14% על ההון העצמי.
בראש הטבלה ניצב בנק לאומי עם רווח של 6 מיליארד שקל, ואחריו בנק הפועלים עם 4.9 מיליארד שקל. אלה מספרים גדולים במונחים מוחלטים ויחסיים כאחד.
התוצאות האלה – שנה בלבד אחרי אחד המשברים הכלכליים מהגדולים שהיו כאן בעשורים האחרונים – היוו תזכורת כואבת לכך שמערכת הבנקאות סובלת מחוסר תחרותיות ושלמרות כל הניסיונות של בנק ישראל והממשלה, ללקוחות עדיין אין אלטרנטיבה ממשית שתוזיל עלויות של מאות שקלים בחודש עבור ניהול חשבון העו"ש.
יש פתרון אחד שעדיין לא נוסה, ועשוי לתת פתרון לאוכלוסיות רחבות שמתקשות להתמודד עם סגירת הסניפים וחוסר היכולת לעקוב אחר תעריפי העמלות והריביות. כדי לממש אותו, בבנק ישראל ובמשרד האוצר יצטרכו לחשב מסלול מחדש, ולעמוד בלחץ הבנקים שלא ממש מעוניינים לראות שחקן משמעותי חדש מתייצב מולם.
הבנקים מציגים בדו"חות 2021 התאוששות מהירה ממשבר הקורונה הודות לגביית חובות שכבר נרשמו כהפסדי אשראי בשנה שלפני כן. בנוסף, הם נהנו מתיאבון שיא של הישראלים למשכנתאות וכן מהצמיחה הגבוהה במשק שהביאה לגידול בתיק האשראי.
כפי שקורה בחמש השנים האחרונות, גם הפעם אחד הסעיפים היותר משעממים בדוחות השנתיים בבנקים היה שכר הבכירים, שהסתכמו ב-3 עד 4 מיליון שקל לכל היותר. במשך שנים הסעיף הזה ניקר את עיני הציבור כאשר דווח שם על מנהלים שקיבלו חבילות שכר ובונוסים של כ-10 מיליון שקל לשנה, חלקם סיימו את הכהונה כשהם מולטי-מיליונרים של ממש.
הסיפור הזה נגמר ב-2016 הודות לחוק שכר הבכירים בחברות פיננסים, שאותו יזמה שלי יחימוביץ'. מאז מתברר שהבנקים יודעים להרוויח מיליארדים גם כשהמנהלים נאלצים להסתפק בכמה מיליונים לשנה.
חרדה מרווח גבוה מדי
מצד אחד הרווחים הגבוהים בבנקים מעודדים, שכן יציבותם הכרחית למשק מתפקד. אחרי הכל, הם מראים את העוצמה הזו אחרי שנה של סבבי קפאון בפעילות הכלכלית עם הפרשות גדולות לחובות מסופקים. מצד שני, ההתאוששות הזו נראית טובה מדי.
בשנים עברו הבנקאים חששו להציג רווחים גבוהים מדי בענף שבו מספר מצומצם של שחקנים פועלים כמעט ללא תחרות חיצונית. בפגישה שקיימו לפני שבוע מנהלי הבנקים ונגיד בנק ישראל עם שר האוצר ואנשי משרדו, הם שיקפו את הערכותיהם כי המשק במצב טוב וקראו להשקיע בתשתיות ולפשט בירוקרטיה.
לצד זאת, ב"מעריב" דווח כי אחד המנהלים הביע "חרדה" מכך שבשיח הציבורי יש סלידה מבנקאים ומכך שהתגובה לרווחים הגבוהים השנה עלולה ללבות את השנאה כלפיהם. זה לא קרה. הדוחות האלה עברו באדישות יחסית בקרב הציבור, שמתקשה לקשר בין העמלות שחבויות בפירוט מצב העו"ש לחוסר התחרותיות המובנית בענף.
אחד המנהלים הביע "חרדה" מכך שבציבור יש סלידה מבנקאים ושהתגובה לרווחים הגבוהים השנה עלולה ללבות את השנאה כלפיהם. זה לא קרה, והדוחות עברו באדישות יחסית
לקוחות שבויים
אלא שרווח של 11 מיליארד שקל לדואופול של פועלים ולאומי לבדו לא הושג בחלל ריק, מכורח המצאה חד-פעמית שתורגמה להכנסות בעזרת יזמות עסקית וכשרון ניהולי יוצא דופן.
חלק ניכר מהרווחים האלה הושגו על גבי קהל שבוי שאין לו אלטרנטיבה לשירות הבסיסי של הפקדת המשכורת, הוראות הקבע, ההמחאות ומשיכת הכסף בכספומט. בבנק לאומי, משקי הבית תרמו השנה 579 מיליון שקל לרווח (קפיצה של פי-2 לעומת התקופה המקבילה) ובבנק הפועלים חלקם של משקי הבית ברווח היה 759 מיליון שקל, בהשוואה לכמעט אפס בשנה שלפני כן.
גם הרווחים מעסקים קטנים בשני הבנקים הגדולים קפצו פי 2-3. השיפור נבע בעיקר מירידה בהיקף החובות שנדחה הפרעון שלהם, ירידה בהפרשות להלוואות דיור וצמצום מחיקות אוטומטיות של חובות.
הרווחים מעסקים קטנים בשני הבנקים הגדולים קפצו פי 2-3. השיפור נבע בעיקר מירידה בהיקף החובות שנדחה הפרעון שלהם, ירידה בהפרשות להלוואות דיור וצמצום מחיקות אוטומטיות של חובות
בנוסף, גדלו ההכנסות מעמלות, כולל השירותים הבסיסיים של ניהול חשבון, מתן אשראי וכרטיסי אשראי. הצמיחה בעמלות נובעת מהתרחבות הפעילות הכלכלית במשק, אך בוודאי לא מעידה על הוזלה שלהן.
ההבדל בין הבנקים לאסם
הבנקים לא לבד בהצגת שורת רווח מפוצצת שבאה על חשבון קהל שבוי ללא אלטרנטיבות. גם חברת הספנות צים הפציצה השנה עם הרווח השנתי הגבוה ביותר לחברה ישראלית מאז ומעולם, 4.65 מיליארד דולר. זה קרה הודות לייקור של יותר מפי-2 בתעריף הובלת המכולות של החברה, שהתגלגלו למחירים בסופר או במשלוח של המוצרים המיובאים.
חברת הספנות צים הפציצה השנה עם הרווח השנתי הגבוה ביותר לחברה ישראלית מאז ומעולם, 4.65 מיליארד דולר. זה קרה הודות לייקור של יותר מפי-2 בתעריף הובלת המכולות של החברה
כמו בבנקים, גם במקרה של צים הציבור מתקשה לקשר בין תעריף ההובלה של החברה למחירי המוצרים. זה גם ההבדל בין צים והבנקים לאסם וחברות אחרות שמייצרות ומייבאות מוצרי צריכה, שבמקרה שלהן הציבור מגלה עירנות לכל תזוזה במחירי המוצרים על מדפי המרכולים.
בחודש שעבר פרצה סערה ברשתות החברתיות כשמספר מצומצם של חברות חשבו להעלות בכמה אחוזים את מחירי המוצרים שלהן. "מחאת הפסטה" עוררה את חושיו הפוליטיים של שר האוצר אביגדור ליברמן, שנכנס לתמונה, איים להרחיב את סל המוצרים שבפיקוח וחברות מוצרי הצריכה נסוגו ברובן מהכוונה לייקר מוצרים, לפחות עד פסח.
שר האוצר כנראה לא יפעל בדרך דומה מול צים, ולאור הפגישה הנינוחה שקיים עם מנהלי הבנקים, גם הם לא צריכים להרגיש מאוימים מצדו. צים תחלק כמעט חצי מהרווח כדיווידנד שחלקו הגדול ילך לבעליה, עידן עופר, אך שלושת הבנקים הגדולים מתנהלים כיום בלי גרעין שליטה, כך שרווחיהם לא יזרמו לכיסיו של בעל הון דומיננטי אחד, אלא לבעלי מניות מפוזרים מהציבור ולעובדים.
הרגולטור משתדל, ועדיין אין תחרות
היעדר בעלי שליטה דומיננטיים בשלושה מחמשת הבנקים, יחד עם הגבלת שכר הבכירים, תורמים לכך שהשיח הציבורי ממותן ביחסו אליהם, גם בשנה שבה הם מראים רווחים מפלצתיים.
הרווחים האלה בענף של מספר שחקנים קטן אמור להזמין תחרות מצד שחקנים נוספים ולזה אמור לדאוג הרגולטור. ואכן, בשנים האחרונות התחזקו מאוד חברות האשראי החוץ-בנקאי שחלקן הגדול הנפיקו את מניותיהן בבורסה. אלא שספקיות האשראי האלה משרתות רק חברות פרטיות שמיצו את יכולת גיוס האשראי בבנקים, ולמשקי הבית אין גישה אליהן.
הפיקוח על הבנקים מנסה את כוחו בהכנסת תחרות למערכת הבנקאית בין השאר באמצעות האישור שניתן סוף-סוף לבנק הדיגיטילי, שהחל לפעול בשנה האחרונה עם דמי מנוי של עשרות שקלים לחודש, אך לפי שעה הבנק הזה בהרצה ומוגבל לרשימת המתנה.
הפיקוח על הבנקים מנסה להכניס תחרות למערכת הבנקאית בין השאר באמצעות האישור שניתן לבנק הדיגיטילי שהחל לפעול בשנה האחרונה, אך הבנק הזה עדיין בהרצה
גם בוועדות הכספים והכלכלה בכנסת מנסים מעת לעת לבוא חשבון עם הבנקים על סגירת הסניפים, עמלות מופרזות בכספומטים הפרטיים וכן על גבייה עודפת של עמלות על כרטיסי אשראי שלא בשימוש. עירנות הח"כים חשובה ומאלצת את המפקח על הבנקים לתת תשובות, כפי שהיה לאחרונה בדיון על הבנקאות בחברה הערבית. אך מעבר לכותרות, הדיונים האלה לא מביאים לתוצאות משמעותיות.
הפתרון שעדיין לא נוסה
באותו אופן, הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים וכן האיומים עליהם מצד שירותי התשלום הדיגיטליים כמו גוגל ואפל פיי לא הביאו לנגיסה משמעותית בנתח השוק וההכנסות שלהם.
בשורה התחתונה, למרות כל הניסיונות, במשך עשרות שנים הרגולטור והח"כים לא הצליחו להכניס תחרות רצינית לענף הבנקאות, שגם לפי המפקחת לשעבר על הבנקים חדוה בר, סובל מריכוזיות יתר, לפי ראיון שנתנה ל"גלובס" לפני מספר ימים.
בתקשורת ובבנק ישראל מפצירים בלקוחות "לעשות שופינג" בין הבנקים, אך הם מתקשים לעקוב אחר העמלות והריביות בחשבון השוטף ולעשות את המעבר לבנק אחר, בניגוד ללוקחי המשכנתאות שנעזרים ביועצים שמסייעים בהשוואת יוקר ההלוואות בין הבנקים השונים.
דרך נוספת שעשוייה להביא לשינוי המיוחל היא הרעיון למתן אישור בנקאות קמעונאית לבנק הדואר. המדינה יכולה להשתמש בפריסה הפיזית הרחבה של סניפי הדואר ובתשתית הבסיסית של שירותי הבנקאות החלקיים שהוא כבר מספק היום ולפעול כדי לתת לו רישיון להקמת בנק מסחרי.
המדינה יכולה להשתמש בפריסה הפיזית הרחבה של סניפי הדואר ובתשתית של שירותי הבנקאות החלקיים שהוא כבר מספק היום ולפעול כדי לתת לו רישיון להקמת בנק מסחרי
בנק ישראל בולם את האישור לדואר
בנק הדואר יכול לספק שירותי בנקאות קמעונאית בסיסית לאזרחים הנאנקים תחת יוקר המחייה, ולהוות בסיס לתחרות אמיתית לבנקים במגזר משקי הבית. הדואר יוכל להוות בנק חברתי, להחזיק פקדונות ולתת אשראי לאוכלוסיות מוחלשות עם כושר השתכרות נמוך. כדי שזה יקרה, תידרש גם הבראה משמעותית בחברה וגיוס כוח אדם איכותי שיוכל לספק את השירות.
בטווח הארוך, ניתן יהיה להעביר את הבעלות של בנק כזה לציבור דרך מכירתו בשוק ההון. בימים אלה משרד התקשורת מקדם את מכירת אחזקות המדינה בחברת הדואר, וזו הזדמנות טובה לממשלה לקדם גם את מתן רישיון הבנקאות לחברה הבת, בנק הדואר – עוד לפני מכירתו המלאה.
משרד התקשורת מקדם את מכירת אחזקות המדינה בחברת הדואר וזו הזדמנות טובה לממשלה לקדם גם את מתן רישיון הבנקאות לדואר – עוד לפני מכירתו המלאה
בחברת הדואר אומרים בתגובה שהם ניסו לקבל רישיון בנקאות מספר פעמים אך נבלמו על ידי בנק ישראל, שמתעקש שקודם המדינה צריכה להפריט את החברה.
בבנק ישראל אומרים בתגובה שהם בעד פתיחת בנק חדש ושלדואר יכול להיות תפקיד חיובי בהקשר הזה הודות לפריסה הפיזית הרחבה שלו. הם מאשרים כי התנאי לכך הוא שקודם המדינה תשלים את תהליך המכירה.
ההתעקשות של בנק ישראל לא ברורה. כמי שאמור לדאוג לתחרות במערכת, ראוי לשקול לקדם את רישיון הבנקאות לדואר ורק אז למכור אותו למשקיע פרטי או להנפיק חלק מהמניות בבורסה. המדינה אמנם לא צריכה להיות בעלים של בנק מסחרי, אבל באותה נשימה היא צריכה לדאוג לפתיחת שווקים לתחרות אמיתית לרווחת הצרכנים.
הבנקים לא יאהבו את זה, אך אם הדואר ייקבל אישור לשירותי בנקאות בסיסיים במחירים מפוקחים, זה יהיה גיים צ'יינג'ר בענף שסובל מקפאון מסורתי, ומשקי הבית יוכלו סוף סוף לבחור בין השחקנים הוותיקים למתחרה חדש עם נוכחות בולטת בשטח.
תגובות
מחברת הדואר נמסר: "לאורך השנים חברת דואר ישראל ניסתה שוב ושוב לקדם רישיון בנקאות לבנק הדואר, אך לצערנו זה טרם צלח. אחד החסמים הוא התנאי של בנק ישראל בנוגע לכך שהמדינה לא תהיה בעלת שליטה בבנק מסחרי. זה כמובן צפוי להשתנות עם השלמת ההפרטה".
ממשרד התקשורת נמסר: "על פי בנק ישראל, חלק מהתנאים לקבלת רישיון בנקאות לבנק הדואר הם שהמדינה תחזיק בפחות מ-50% ממניות חברת הדואר, וכן על חברת הדואר להחזיק עד 25% ממניות בנק הדואר. נוכח מבנה הבעלות והשליטה כיום על חברת הדואר, בנק הדואר לא יכול לקבל רישיון בנק.
"בעתיד כשתושלם ההפרטה, המחזיק במניות החברה יוכל להחליט אם מעוניין ברישיון בנקאות. לעניין לוחות הזמנים למכירת אחזקות המדינה בדואר, אנו מערכים כי עד סוף השנה יונפקו 40% בבורסה. בחודשים הקרובים תתקבל החלטה של ועדת שרים על מכירת 60% מהמניות הנוספות".
מבנק ישראל נמסר: "בנק ישראל רואה בחיוב הקמה של בנק נוסף שיצטרף למערכת הבנקאית ויגביר את התחרות. בפרט, לאור הפריסה הרחבה של חברת הדואר שבאמצעותה מספק בנק הדואר שירותים כספיים עשויה להיות לה תרומה משמעותית בהנגשת שירותים בנקאיים לציבור הרחב ובהגדלת ההכלה הפיננסית.
"עם זאת, מבלי להתייחס לבקשה כזו או אחרת ניתן לומר כי עוד בטרם מתן רישיון בנק ועמידה בדרישות הנלוות בכך, קיימים מספר אתגרים לביצוע שאינם בתחומו הבלעדי של בנק ישראל כמו תיקוני חקיקה שלפיהם תופרד פעילות בנק הדואר מפעילות חברת הדואר, וטיפול בסוגיית השליטה בבנק על ידי המדינה בבנק קודם למתן היתר."
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו