תשעה חודשים חלפו, ובלשכת ראש הממשלה לא איישו את אחת המשרות הפוליטיות החשובות בצמרת הממשל – יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה.

שבוע אחרי הקמת הממשלה ה-36 הודיע הכלכלן פרופ' אבי שמחון, שכיהן בתפקיד במשך חמש שנים, כי הוא פורש. בניגוד לראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שמחון קיים חפיפה מסודרת של המועצה לצוות הבכיר שעבד עמו, ועזב. מאז התפקיד לא אויש.

לזמן ישראל נודע כי במשך שבועות ממושכים סקרו אנשי לשכת ראש הממשלה את כל הפקולטות הרלוונטיות בישראל בניסיון לאתר כלכלנית בעלת שם לתפקיד. המחשבה הראשונית הייתה להוסיף אישה יועצת לצוות הבכיר של נפתלי בנט, אך הם לא הצליחו במשימה. הכלכלניות הבכירות אליהן פנו לא רצו בתפקיד או שלא צלחו את המפגשים עם ראש הממשלה, והתפקיד נותר מיותם.

במשך שבועות ממושכים סקרו אנשי לשכת ראש הממשלה את כל הפקולטות הרלוונטיות בישראל בניסיון לאתר כלכלנית בעלת שם לתפקיד, אך הם לא הצליחו במשימה

המועצה הלאומית לכלכלה היא הגוף המייעץ הבכיר לראש הממשלה. היא מורכבת מכ-15 אנשי צוות בכירים, רובם כלכלנים, שמכינים לראש הממשלה ניירות עמדה ואף עשויים להוביל מדיניות. בפועל, מי שמנהל כיום את הצוות של המועצה הלאומית לכלכלה הוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה יאיר פינס.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה יאיר פינס, ספטמבר 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לפני שהתמנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, פינס היה מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ועוד קודם לכן סגן מנהל רשות מקרקעי ישראל. בעבר עבד כסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר בתחומי החינוך, בריאות, רווחה ותעסוקה. יש לו רקע עשיר בהובלת תהליכים בממשל – כמו השקת תכנית "חיסכון לכל ילד" (בתקופת השר משה כחלון), תכניות לשילוב ערבים בתעסוקה, הקמת תכנית הוותמ"ל, פרויקט פינוי שדה דב ועוד.

בפועל, פינס הוא היועץ הכלכלי הבכיר של ראש הממשלה ומוביל תחתיו תהליכים מרכזיים כגון פינוי מפרץ חיפה מתעשיות מזהמות, פרויקט גיוון תעסוקתי בהייטק ועוד. השבוע הוא שוקד על נסיעת בנט להודו בתחילת אפריל – נסיעה חשובה ביותר מבחינת הייצוא הישראלי, הייצוא הביטחוני וקשרי הסחר בין המדינות.

פינס הוא זה שמפעיל את המועצה הלאומית לכלכלה וזאת על אף שבאופן רשמי, אנשי לשכת ראש הממשלה ממשיכים לחפש מועמד לכהן כיו"ר המועצה הלאומית. אחרי הכול, למנכ"ל משרד ראש הממשלה יש משימות מנהליות מרובות, עבודת מטה, תקציב גדול וניהול גוף המונה מאות עובדים.

פינס הוא זה שמפעיל את המועצה הלאומית לכלכלה וזאת על אף שבאופן רשמי, אנשי לשכת ראש הממשלה ממשיכים לחפש מועמד לכהן כיו"ר המועצה הלאומית

אינדיקציות לכך שהמועצה הלאומית לכלכלה נטולת ראש אפשר למצוא באתר המועצה, שחלקים ממנו נראים כאילו לא עודכנו בשנים האחרונות – לרבות זהות יו"ר המועצה. אפילו ערך הוויקיפדיה של הגוף אינו מעודכן. חלקי האתר בנושא פינוי מפרץ חיפה עודכנו, אך לינקים אחרים באתר נראים כאילו לא נגעו בהם מאז שנת 2018.

פרופ' אבי שמחון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

יועץ לאומי לכלכלה, אם יגיע בהקדם, יצטרך להצטרף לצוות תכנון תקציב המדינה הבא, עליו כבר עובדים במשרד האוצר. היעדים הכלכליים של המדינה דחופים לא פחות מהעיסוק באיראן. מדברים על קליטת עלייה במספרים שהמדינה לא הכירה מזה עשרות שנים, מיתון עולמי, קשיים בהובלת סחורות ועוד.

אנשים המכירים את פעילות המועצה הכלכלית מהעבר סיפרו לזמן ישראל שאחת הסיבות לכך שבנט לא מינה יו"ר למועצה היא שסמכויותיו הכלכליות של ראש הממשלה מוגבלות.

הוא נמצא בתוך ממשלה עם הרכב פריטטי בינו לבין הסיעות האחרות, ולכן לא יכול להוביל תהליכים כלכליים מבלי ששר האוצר יהיה הפוסק האחרון. "אין לו יועץ לאומי לכלכלה, כי ליברמן לא מרשה לו לעשות מהלכים. אין לו מעמד כלכלי", אמר גורם הבקיא בעבודת המועצה.

בנט נמצא בממשלה עם הרכב פריטטי ולכן לא יכול להוביל תהליכים כלכליים מבלי ששר האוצר יהיה הפוסק האחרון. "אין לו יועץ לאומי לכלכלה, כי ליברמן לא מרשה לו לעשות מהלכים. אין לו מעמד כלכלי"

אף על פי כן, במשרד ראש הממשלה לא שוקלים לבטל את הגוף הזה ומתכוונים להמשיך באיתור מועמד או מועמדת עם פרופיל ציבורי מתאים. אגב, אחד משני הסגנים של יו"ר המועצה הוא יובל אדמון. הוא הצטרף לצוות הבכיר ב-2014. אישתו היא השרה לשוויון חברתי, מרב כהן.

עד היום כיהנו בישראל שלושה ראשי מועצה לאומית לכלכלה. הראשון, פרופ' מנואל טרכטנברג, מונה על ידי ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט והיה בעל מעמד עצמאי.

פרופ' מנואל טרכטנברג ב-2017 (צילום: מרים אלסטר/פלא90)

טרכטנברג ראה את תפקידו כאיש האיפכא מסתברא של פקידי האוצר. הוא ניסח מחדש את כלל ההוצאה – הגבלת גידול ההוצאה הממשלתית ביחס להוצאה של השנה שעברה – כך שהנוסחה תיקח בחשבון פרמטרים נוספים מעבר לצמיחת האוכלוסייה. באגף התקציבים של האוצר, באותן השנים, לא סבלו את טרכטנברג וראו בו מטרד ואתגר.

אחריו מינה ראש הממשלה אז נתניהו את פרופ' יוג'ין קנדל, שמהלכיו התמקדו בהובלת פרויקטים עם דגש על מנועי צמיחה וחדשנות בשוק העבודה וההייטק. הבא בתור הוא הכלכלן אבי שמחון אשר נתפס על ידי גורמים רבים כשחקן פוליטי, זאת כיוון שכמה שנים לפני שמונה לתפקיד התמודד בפריימריז בליכוד, וגם כיום יש המדברים עליו כמי ששואף להיכנס לרשימת הליכוד הבאה לכנסת.

הכלכלן אבי שמחון נתפס על ידי גורמים רבים כשחקן פוליטי, זאת כיוון שכמה שנים לפני שמונה לתפקיד התמודד בפריימריז בליכוד, וגם כיום יש המדברים עליו כמי ששואף להיכנס לרשימת הליכוד הבאה לכנסת

לשמחון היו לא מעט התבטאויות שנויות במחלוקת, תוך כדי התפקיד ואחריו, שהביאו רבים לראות בו מחויב לנתניהו יותר מאשר לייעוץ כלכלי.

למשל, אחרי שהממשלה בראשות נתניהו בחרה לא להעביר תקציב מדינה במשך שנתיים ברציפות (בין השנים 2019-2021), שמחון אמר: "אנחנו צריכים לשאול את עצמנו – למה אנחנו צריכים את זה? אתם מדברים על התקציב כאילו זה איזה פטיש, זה הפך להיות הפטיש החדש – 'תקציב'. בסוף התקציב נועד לזה שהמדינה והכלכלה יתפקדו יותר טוב, והנה הכלכלה מתפקדת מצוין".

אבי שמחון ובנימין נתניהו ב-2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

האמירה הזו זכתה לביקורת רבה, כשהיועץ הכלכלי הבכיר של ראש ממשלה מביע חוסר אמון באבן יסוד של השיטה הדמוקרטית: תקציב המפוקח על ידי הכנסת.

עוד בתקופת שירותו בתפקיד, שמחון טען שהשוק הישראלי צריך לשים הרבה פחות דגש על חקלאות ולהתמקד בענפים אחרים.

שמחון היה גם לצדו של נתניהו באחת התקופות הקשות והמאתגרות ביותר בכלכלה הישראלית, ימי הסגר הראשונים של מגפת הקורונה, כאשר היה חשש כבד מקריסה כלכלית ברחבי העולם כולו. היו לו שלל התבטאויות מרגיזות באולפנים כלפי בעלי עסקים לחוצים, אך המדינה צלחה את הימים הללו, עם פיצויים וסיוע לעסקים.

כאמור, במשרד ראש הממשלה ממשיכים לחפש פרופסור כלכלי בעל שם ומעמד, שיוכל להוות משקל נגד לפקידי האוצר. השאיפה להוסיף אישה בכירה לצוות הלשכה, ככל הנראה נזנחה בשלב זה.