בחורף 1992, הודיע לי יום אחד רופא של קופת חולים שיש לי סרטן. ככה, חד וחלק, איזושהי קרצינומה נדירה שמתגלה רק בשלב הגרורות. והכל בגלל שהתלוננתי על כאבים במפרקי הלסת. הוא ישב מולי משולהב לחלוטין וסיפר לי שזו בדיוק התלונה השכיחה של החולים בסרטן הנדיר הזה.

כדי להיות בטוח לגמרי הוא שלח אותי לבדיקת דם ספציפית ומסובכת, שלוקח שלושה שבועות לקבל את התשובות שלה, ובינתיים הותיר אותי מבועת וחצי אובדני, בעיצומן של בחינות סמסטר בשנה ג' באוניברסיטה.

לא ממש ידעתי מה לעשות כשיצאתי מהרופא/קברן שלי, אז החלטתי לנחם את עצמי וקניתי את Magic and loss היפהפה והמהורהר של לו ריד, אחד האלבומים המושלמים יותר שהאיש הזה הוציא. מה שלא ידעתי הוא שהאלבום הזה מדבר כולו על מוות, בעקבות מותם של שני חברים טובים של לו, וכך הפך הדיסק הזה לפסקול כתוביות הסיום שלי מהחיים.

עד שבדיקת הדם הגיעה ובישרה שלא סרטן ולא נעליים, סתם דלקת במפרקי הלסת. שבוע אנטיביוטיקה והייתי כמו חדש, מצוייד בסיפור שהבטחתי לעצמי יום אחד לאנמץ ב"גויאבות בערפל". במיוחד את הפער בין ההתפעלות המקצועית המרשימה של הדוקטור מהמחלה הנדירה, ואת חוסר ההתפעלות האישית שלי מאותה מחלה.

משה פרסטר הנפלא משחק בסקץ' את יונתן שפיגל, הפציינט המנומס (דמות כל כך מופרכת בישראל 2019, שלא נראה לי שמישהו חוץ מפרסטר מסוגל לשחק אותה בצורה אמינה), אנוכי משחק את דוקטור גולדין, וסתם לידיעה: אין מחלה בשם בורה בורה.

ניר מולד (נירמו) הוא קריקטוריסט, תסריטאי ובמאי אנימציה. מנהל את סטודיו "ארמדילו הפקות מצויירות". הוציא לאור את ספרי הקריקטורות "צלילי המוסאקה" (אוסף גג-קרטונז שפירסם בשנות התשעים בעיתונים רבים בארץ) ואת ספר הקריקטורות "שלפוחיות" (בשיתוף עמוס אלנבוגן), את סדרות האנימציה "גוגי ומגוגי" (2011) ו"רפפורט" (2012) ובימים אלו משיק את העונה הראשונה של סדרת הסקצ'ים המצויירת "גויאבות בערפל". מזל עקרב, חובב חצילים. http://www.studioarmadillo.co.il