אתמול גיליתי שהקרקע מתחת לתחנת הדלק שממוקמת בערך 300 מטר מביתי, ושאני מתדלק בה לעיתים קרובות, התגלתה כמזוהמת ונמצאת בהליך שיקום וטיהור. שאלתי את אבי חיים, ראש אגף שפכי תעשייה, קרקעות מזוהמות ודלקים במשרד להגנת הסביבה, מה אני אמור לעשות עם המידע הזה.

חיים הפנה אותי לאתר המשרד, שם מופיעות שאלות ותשובות נפוצות בכל הנוגע לקרקעות מזוהמות. "עשינו מאמץ להנגיש את השפה המאוד מקצועית של זיהומי קרקע בצורה רכה", הוא אמר, "לתרגם את זה לשפה עממית". ואכן, אחת השאלות, שברוח הזמן נוסחה בלשון נקבה, קלעה בדיוק למצבי: "אני מתגוררת סמוך לאזור שנחשד בזיהום גזי קרקע. מה עליי לעשות?"

השאלה מדויקת, התשובה לא מאוד עוזרת. אם לקצר, היא מסבירה מדוע התנדפות של גזים רעילים שהצטברו מתחת לפני הקרקע יכולה להיות מסוכנת, ומסכמת בנימה אופטימית ש"קיימות הנחיות מפורטות ותקנים למיגון מפני גזי קרקע ולטיפול בהם במבנים הן בשלב ההקמה של המבנה והן בעבור מבנים קיימים". בסדר, אבל מה אני אמור להבין מזה – בטוח לתדלק שם או לא?

המשרד להגנת הסביבה פרסם אתמול מפה מעודכנת, פתוחה לכלל הציבור, של מוקדי זיהום קרקע בישראל.

תחנת דלק. אילוסטרציה (צילום: קובי גדעון/פלאש90)

החדשות הרעות: יש יותר מ-2,200 כאלה, ובמשרד עצמו אומרים שזה רק חלק מהמספר האמיתי – המידע על אזורים מזוהמים ממשיך לזרום והנתונים ממשיכים להתעדכן כל הזמן. החדשות הטובות: כ-700 מוקדי זיהום כבר טוהרו ושוקמו, וכ-300 נמצאים בהליכי ניקוי. השאר עדיין בחקירה והם בגדר חשודים שאשמתם – זיהומם – טרם הוכח.

אתרי זיהום הקרקע המפורסמים ביותר הם אלה שבהם שכנו במשך עשורים מפעלי התעשייה הצבאית – תע"ש השרון שבתפר בין רמת השרון, הרצליה והוד השרון; תע"ש מגן שמשתרע לצד דרך השלום בין תל אביב לגבעתיים; אפולוניה שבפאתי הרצליה; ועוד.

במקומות הללו ייצרו במשך שנים תחמושת וערכו ניסויים בלי מודעות, בלי איטום ותוך דליפה חופשית אל הקרקע של כימיקלים רעילים וחומרי נפץ. כמו נחל הקישון – רק באדמה.

במקומות הללו ייצרו במשך שנים תחמושת וערכו ניסויים בלי מודעות, בלי איטום ותוך דליפה חופשית אל הקרקע של כימיקלים רעילים וחומרי נפץ. כמו הקישון – רק באדמה

מבחינה מספרית, מוקדי זיהום הקרקע הנפוצים ביותר משתייכים לענף התחבורה: תחנות דלק ומוסכים. כ-1,100 כאלה כבר סומנו על ידי המשרד להגנת הסביבה, יש עוד יותר מ-1,500 על הכוונת.

קרקע מזוהמת. אילוסטרציה (צילום: אגף קרקעות מזוהמות, המשרד להגנת הסביבה)

גם בתחום הזה ההפקרות חגגה במשך שנים, והתשתיות המיושנות אפשרו לדלק שדלף או נשפך בשוגג ממכונות התדלוק להיספג בקרקע.

חומרים רעילים שמחלחלים לאדמה לא בהכרח נשארים בה – לעיתים הם נודדים לאזורים שכנים, חודרים למי התהום ומזהמים אותם (ולכן במהלך השנים בארות רבות הוכרזו כלא ראויות לשימוש ונסגרו לצמיתות) או מפעפעים בחזרה כלפי מעלה במצב צבירה של גזים רעילים. אם המבנה לא אטום למשעי, השוהים במרתף או בקומת הקרקע עלולים לשאוף אותם מלוא הריאות.

בניסיון לתקן את פשעי העבר, המשרד להגנת הסביבה עושה עכשיו מאמץ גדול לסרוק את כל תחנות הדלק ברחבי הארץ ולהכניס לתהליך של בדיקה/ניטור/שיקום כל תחנה שפועלת יותר מ-20 שנה ואת כל התחנות הפיראטיות והמאולתרות, כולל חלק מאלה שממוקמות בקיבוצים.

בניסיון לתקן את פשעי העבר, המשרד להגנת הסביבה עושה עכשיו מאמץ גדול לסרוק את כל תחנות הדלק ברחבי הארץ ולהכניס לתהליך כל תחנה שפועלת יותר מ-20 שנה ואת כל התחנות הפיראטיות והמאולתרות

המאמץ מבורך, אבל מי שמכיר את השטח יודע שזה ניסיון סיזיפי, בוודאי בכל מה שנוגע לקו התפר הישראלי-פלסטיני. בכניסה לעיירה חיזמה שבמבואות ירושלים, למשל, פועל כבר שנים מקבץ של תחנות דלק פיראטיות ששום דבר לא מונע משאריות הדלקים שלהן לחלחל הישר לאקוויפר.

אבי חיים, ראש אגף קרקעות מזוהמות ושפכי תעשייה, המשרד להגנת הסביבה (צילום: המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה)

"אנחנו מנסים להגיע לכל מקום", אומר חיים, "אבל בסופו של דבר אנחנו עובדים עם כוח אדם מצומצם".

גוף נוסף שמרים תרומה נכבדה לזיהום הקרקע בישראל הוא צה"ל. תחנות תדלוק קטנות בתוך בסיסים, עמדות טיפול בכלים כבדים ודלק מטוסים – באופן מסורתי אדמת הארץ ספגה את כל הטוב הזה. כחלק מפרויקט הטיהור הוזמן סגן הרמטכ"ל לשימוע במשרד להגנת הסביבה, צעד שנחשב דרמטי במסגרת מערכת היחסים שבה הצבא נתפס כחזק יותר מהרגולטור שמופקד עליו.

לדברי חיים, התגובה הייתה מהירה ואפקטיבית: תוכנית בשם "אופק ירוק", שמתוקצבת בכ-100 מליון שקל עם יעדים שנתיים ברורים, לשיקום ושדרוג מוקדי זיהום הקרקע בבסיסי צה"ל. במשרד להגנת הסביבה אומרים שכבר רואים את התוצאות בשטח – הרבה תחנות לא תקינות הושבתו בבסיסים והדליפה הפעילה בהן הופסקה. עכשיו צריך לטפל במה שכבר דלף.

גם מפקד חיל האוויר הוזמן לשימוע וגם כאן התגובה הגיעה בדמות תוכנית, רק שפרטיה עדיין לא מספקים את המשרד להגנת הסביבה וההתדיינות עודנה בעיצומה. ספק אם מפקד חיל האוויר לא ישן בלילה בגלל שחרב הרגולטור מתהפכת מעל ראשו, אבל לפחות יש התחלה של תהליך.

גם מפקד חיל האוויר הוזמן לשימוע וגם כאן התגובה הגיעה בדמות תוכנית, רק שפרטיה עדיין לא מספקים את המשרד להגנת הסביבה וההתדיינות עודנה בעיצומה

תחום זיהומי הקרקע הוא אחד הממשקים הבולטים בין איכות הסביבה לנדל"ן. במדינה צפופה שבה קרקע משולה לזהב, זיהום קרקע יכול להשפיע על שיקולים של יזמים, מוסדות תכנון וכמובן רוכשי דירות פוטנציאליים.

בשכונת ביצרון בתל אביב, הסמוכה לתע"ש מגן, יש תושבים שקנו צמודי קרקע רק כדי לגלות שאסור להם להשתמש במרתף מפני שהאיטום אינו מספק הגנה מספקת מפני הגזים הרעילים.

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"המפה הזו היא מאגר מידע חיוני ואפילו קרדינלי עבור הציבור הרחב", אומרת השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. "במדינה צפופה כמו שלנו שבה הקונפליקטים על שימושי הקרקע נרחבים, חשוב מאוד שעל כל קרקע לבנייה, לתכנון וגם לטיול תהיה שקיפות של הנתונים".

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל "אדם, טבע ודין", מברך על מסד הנתונים שהועמד לרשות הציבור אבל טוען שבדיוק כדי להסדיר את הסוגיה הזו הוגשה כבר ב-2011 הצעת חוק פרטית, "חוק שיקום קרקעות מזוהמות". ההצעה אף עברה בקריאה ראשונה תוך הסכמות עם האוצר אבל אז הממשלה התחלפה והכל נבלם.

"השר הבא שהגיע למשרד להגנת הסביבה, עמיר פרץ", אומר ברכה, "לא החיל על החוק דין רציפות למרות כל הבקשות, הדרגים המקצועיים במשרד עשו אחורה פנה ומאז החוק נמצא בהקפאה.

"זה מחייב אותנו ללכת פעם אחר פעם לבתי המשפט ולהגיע עד העליון, ופעם אחר פעם המדינה ננזפת על ידי השופטים.

"הדרגים המקצועיים במשרד עשו אחורה פנה ומאז החוק נמצא בהקפאה. זה מחייב אותנו ללכת פעם אחר פעם לבתי המשפט, ופעם אחר פעם המדינה ננזפת על ידי השופטים"

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין (צילום: עומר פרידמן)

"זה קרה באפולוניה (שם פסק בג"צ שיש להקפיא תוכנית לבניית 4,000 יחידות דיור מפני שלא נעשה סקר סיכונים לבחינת זיהום הקרקע, א.ל.), וזה קרה בתל השומר (שם שופטי העליון ביטלו תוכנית לבניית 12 אלף יחידות דיור מאותה סיבה). צריך חוק שלא יאפשר הפקדה של תוכנית במוסדות התכנון לפני שנעשה סקר קרקע יסודי ולפני שברור שאין במקום זיהום".

אבי חיים מהמשרד להגנת הסביבה אומר שאחרי עשור של קיפאון, החוק בהחלט כלול בתוכנית העבודה של המשרד לשנה הקרובה – אולם מדובר בנוסח חדש.

במשרד סבורים שאין סיבה למנוע הפקדת תוכנית בטרם ביצוע סקר זיהום, "משום שלפעמים עוברות המון שנים בין ההפקדה לבין המימוש", אבל בהחלט מתכוונים לאסור בחוק הוצאת היתר בנייה על קרקעות שלא שוקמו.

"אנחנו נמצאים היום במקום הרבה יותר טוב מול הממשלה ומול האוצר", אומר חיים. "בגלל מצוקת הדיור, המדינה מוכנה להכניס את היד עמוק לכיס לטובת תוכניות פיתוח והחוק יעבור. אנחנו עובדים כרגע על הטיוטה".