כשחזרתי לישראל, הבנתי מהר מאוד עד כמה הניסיון האמריקאי שרכשתי בוושינגטון הפך אותי לרלוונטי בכל דיון על מדיניות החוץ של ישראל. כל החלטה שלנו חייבה לקחת בחשבון את הממד האמריקאי. המשכתי לעקוב אחר הפוליטיקה, מדיניות החוץ, התרבות והספורט האמריקאי, שסיפקו לי יתרון יחסי רב ערך בישראל.

כשחזרתי לישראל, הבנתי מהר מאוד עד כמה הניסיון האמריקאי שרכשתי בוושינגטון הפך אותי לרלוונטי בכל דיון על מדיניות החוץ של ישראל. כל החלטה שלנו חייבה לקחת בחשבון את הממד האמריקאי

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

בשנת 2003 הגעתי לארה"ב בפעם הרביעית, כשהתחלתי ללמוד לתואר שני במנהל ציבורי כעמית וקסנר בבית הספר לממשל של הרווארד על שם קנדי ​​בקיימברידג', מסצ'וסטס. זה היה מעבר לא קל עבור המשפחה שלי, אבל היחסים הקרובים שלהם עוד מקודם עם אמריקה עזרו להסתגלותם (אשתי ושתי בנותיי נולדו בארה"ב, הבן שלי נולד בירושלים, אבל בסופו של דבר הפך לאזרח אמריקאי גם הוא לאור האזרחות של אשתי והשנים הרבות ששהינו בארה"ב).

התקופה בבית הספר קנדי ​​היוותה הזדמנות נוספת ללמוד על ארה"ב מזווית שונה. בעודי סטודנט, הפכתי לאוהד ה-Red Sox, בדיוק בזמן כדי לראות את הניצחון שלהם ב-World Series ב-2004, רגע היסטורי עבור הקבוצה ששם קץ ל-86 שנים של כשלונות שזכו לכינוי "קללת הבמבינו". הקשר ההדוק שפיתחתי סוף סוף עם הבייסבול יתגלה כבעל ערך רב עם שובי מאוחר יותר לבוסטון כקונסול הכללי של ישראל לניו אינגלנד.

נדב תמיר משחק בייסבול (צילום: באדיבות המצולם)

בבוסטון התחלתי להבין שהיחסים המיוחדים של ישראל עם ארה"ב לא תמיד נוצלו על מנת לשרת את היעדים של ישראל כפי שאני מבין אותם, אלא לשירות קבוצה פוליטית מובחנת בתוכה, בניגוד לאינטרס העמוק של מדינת ישראל.

התחלתי גם להרגיש ניתוק מדאיג בין הרוב הגדול של הקהילה היהודית האמריקאית לבין הארגונים היהודיים הממוסדים כמו אייפא"ק וועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים הגדולים.

בבוסטון התחלתי להבין שהיחסים המיוחדים של ישראל עם ארה"ב לא תמיד נוצלו לשירות יעדי ישראל כפי שאני מבין אותם, אלא לשירות קבוצה פוליטית בתוכה, בניגוד לאינטרס העמוק של מדינת ישראל

בשנה שלי כעמית וקסנר, הקהילה היהודית של בוסטון חיבקה אותנו באירוח מדהים. זו הייתה הפעם הראשונה שחייתי כחבר פעיל בקהילה יהודית. בתור בן קיבוץ לא ממש הבנתי מה זה אומר להיות יהודי.

כדיפלומט בוושינגטון, ראיתי ביהודים האמריקאים מכשיר פוליטי להשפיע על מדיניות החוץ. רק בבוסטון הבנתי לראשונה את המושג של עמיות יהודית ואת היותי חבר במשפחה המורחבת של העם היהודי.

התחלתי להבין יותר לעומק את התרבות הפוליטית של יהודי אמריקה והתחלתי לחקור מדוע עמדותיהם הפוליטיות הרבה יותר ליברליות מאלה של רוב היהודים הישראלים. הבנתי שאת הערכים הפרוגרסיביים של יהודי ארצות הברית יש לייחס להיסטוריה הייחודית של הקהילה, לדמוגרפיה, ולערכים יהודיים בסיסיים שבארץ קצת שכחנו.

השמרנים בארצות הברית ובישראל נתקלים בקושי בניסיון להבין את הקשר בין הקהילה היהודית האמריקאית למפלגה הדמוקרטית. הסוציוגרף היהודי-אמריקאי מילטון הימלפרב טבע את המשפט "יהודים מרוויחים כמו אפיסקופלים ומצביעים כמו פורטוריקנים".

ואכן, יותר מ-70% מיהודי אמריקה מצביעים באופן עקבי לדמוקרטים. זוהי חידה למי שסבור כי בהתחשב במעמדם הסוציו-אקונומי, יהודי ארצות הברית יעדיפו להצביע למפלגה שתומכת בהורדת מסים ומתנגדת למעורבות ממשלתית בכלכלה.

יותר מ-70% מיהודי אמריקה מצביעים בעקביות לדמוקרטים. זו חידה למי שסבור כי בהתחשב במעמדם הסוציו-אקונומי, הם יעדיפו להצביע למפלגה שתומכת בהורדת מסים ומתנגדת למעורבות ממשלתית בכלכלה

בהכללה, ליהודים חילונים ולחברי העדות הרפורמיות, הקונסרבטיביות והרקונסטרטביסטיות יש נטייה להצביע לדמוקרטים, בעוד יהודים אורתודוקסים מצביעים לרוב לרפובליקנים. ישראלים אמריקאים ויהודים שהיגרו לארה"ב בעשורים האחרונים מברית המועצות לשעבר – הנוטים להיות שמרנים יותר – הם לרוב היוצא מן הכלל הזה ומצביעים גם הם, ברובם, למפלגה הרפובליקאית.

הקשר בין הקהילה היהודית האמריקאית הלא-אורתודוקסית לבין הערכים הפרוגרסיביים נובע מהאמונה שלהם בערך של תיקון עולם, אשר עומד בניגוד גמור לנטיית השמרנות לקדש את הסטטוס קוו. תיקון עולם משמעו תמיכה בצדק חברתי ובזכויות המיעוטים והמהגרים. יהודים אמריקאים רבים עדיין תופסים את עצמם כמיעוט וככצאצאים של מהגרים ולכן חשים סולידריות כלפי מהגרים חדשים וכלפי מי שלא הצליח כפי שהם הצליחו.

בניגוד למה שנהוג לחשוב בישראל, רוב יהודי אמריקה רואים באנטישמיות תופעה שמקורה יותר בימין הגזעני ופחות בשמאל הביקורתי. הם צפו במשך שנים איך תנועת "העליונות הלבנה" תוקפת אותם בשל זרותם ובשל תמיכתם בתנועת זכויות האזרח. הם שואבים גאווה מהתמונה המפורסמת של מרטין לותר קינג הבן והרב הנודע אברהם ג'ושוע השל צועדים יחד שלובי ידיים בסלמה, אלבמה.

על פי רוב, יהודי אמריקה תומכים בהפרדת דת ומדינה. הניסיון של הימין הדתי לשמר את ארצות הברית כמדינה נוצרית פוגע בהם ומאיים על זהותם כאמריקאים יהודים.

בהקשר זה, הם חשים סולידריות עם מיעוטים דתיים אחרים כולל עם הקהילה המוסלמית האמריקאית, בדיוק כפי שהם שיתפו פעולה באופן היסטורי עם מהגרים מפולין, מאיטליה ומאירלנד שהופלו לרעה בשל היותם קתולים.

הקשר בין הקהילה היהודית האמריקאית הלא-אורתודוקסית לבין הערכים הפרוגרסיביים נובע מאמונתם בערך תיקון עולם, שעומד בניגוד גמור לנטיית השמרנות לקדש את הסטטוס קוו

תמיכה יהודית בסובלנות דתית באמריקה וחיוניותה של סובלנות דתית זו לקיומם ושגשוגם כקבוצה בעלת זהות דתית היא קריטית כדי להבין מדוע יהודי ארה"ב נעלבים מכך שישראל, מדינת העם היהודי, מפלה לרעה זרמים לא-אורתודוכסים ביהדות, ומתייחסת אליהם כיהודים סוג ב'.

המונופול של הרבנות האורתודוקסית בישראל והשפעת המפלגות החרדיות על הפוליטיקה הישראלית הם גורם מרכזי להתרחקותם של יהודים ליברליים מישראל. יהודים ליברלים דוחים גם את תפיסות הימין הדתי בשל חוסר הסכמה על מה שמכונה "ערכי המשפחה" כמו הפלות וזכויות להטב"ק.

שופטת בית המשפט העליון המנוחה רות באדר גינסבורג, שהיתה יהודיה גאה ותומכת חזקה בשוויון מגדרי, בזכויות עובדים ובהפרדת דת ומדינה, הפכה לאייקון עבור ליברלים אמריקאים רבים.

שופטי בית המשפט העליון הנוכחיים אלנה קגן וסטיבן ברייר, שניהם יהודים, נחשבים גם הם למנהיגי הליברליזם האמריקאי, ולעתים קרובות מגינים על הערכים הליברלים איתם מזדהים רוב יהודי אמריקה.

המתח בין מוסלמים ליהודים, שהוא מחזה מוכר באירופה ומשפיע על מגמות של שמרנות (כפי שניתן לראות בקרב יהודי צרפת), מורגש הרבה פחות בארצות הברית.

המונופול של הרבנות האורתודוקסית בישראל והשפעת המפלגות החרדיות על הפוליטיקה הישראלית הם גורם מרכזי להתרחקותם של יהודים ליברליים מישראל

רוב המוסלמים בארצות הברית אינם ערבים ורבים מהערבים אינם מוסלמים, ולכן הסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו חלק משמעותי מסדר היום של הקהילות הללו כפי שהוא משמעותי באירופה. מוסלמים אמריקאים רבים משולבים בחברה ובכלכלה, בניגוד לעמיתיהם האירופים, שגרים לרוב בגטאות עניים ורואים ביהודים עשירים גם אויב מעמדי וגם אויב לאומי.

הפרק הבא יפורסם בסוף השבוע הבא.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.