האישומים העיקריים נגד שר העבודה והרווחה המתפטר, חיים כץ, ידועים: בטיוטת כתב האישום, שגיבשה פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) עו"ד ליאת בן-ארי-שווקי, מואשם כץ בשורה ארוכה של מהלכי תיאום עסקות עם איש שוק ההון מרדכי בן אריה (המוכר כמוטי בן-ארי), שהניבו לכץ לאורך השנים רווחים גדולים.
כמו כן מואשם כץ בשימוש במידע פנים שקיבל מבן ארי ובקבלת טובות הנאה שונות מבן ארי, שעבורן קידם כץ חקיקה ששירתה אינטרסים כלכליים שונים של בן ארי, תוך ניצול מעמדו הציבורי.
עיקרי כתב האישום פורסמו בהרחבה בתקשורת, כולל התגובה המתבקשת של עורכות הדין של כץ:
"אנו מברכות על כך שהיועץ המשפטי לממשלה קיבל בעניינים אלה את עמדתנו שהוצגה בפניו בשימוע. נזכיר, כי החקירה החלה בחשד לעבירה של שימוש במידע פנים, וקיבלה תפנית לייחוס עבירת שוחד. כעת, לאחר שהתקבלו טענותינו, מה שנותר הוא הפרת אמונים, שהינה עבירת סל רחבה, אשר הכוונה לייחס אותה לפעולות חבר כנסת בעת מילוי תפקידו בהליכי קידום חקיקה – הינה, לטעמנו, שגיאה יסודית.
"בכל פעולותיו כחבר כנסת וכשר פועל השר כץ באופן ענייני ונטול פניות, לטובת הציבור. החוק המדובר חוקק בשנת 2010 בתקופת ה'תספורות במשק' ונועד לתקן עוול, ולהגן על כלל ציבור המשקיעים מפני מניפולציות שעלולים ליזום בעלי שליטה בחברות. אין מדובר אפוא בחוק פרסונלי שנועד להיטיב עם בן ארי".
אבל מתחת לקרוסלה המשפטית הזו, שמנוסחת כמו תמיד גם כגלולת שינה תקשורתית, מסתתרת דרמת הון-שלטון של ממש. כל מה שצריך לעשות זה להסיר מעל העיניים את וילונות הטשטוש המילוליים – "עבירת סל רחבה", "הגנה על כלל ציבור המשקיעים מפני מניפולציות", "הליכים תקינים" וכו' – ולקרוא את האשמות המפורטות בכתב האישום נגד חיים כץ לא כמו כתב אישום משפטי, אלא כמו תסריט לדרמת מתח.
הגיבורים: שניים מככבים בדרמה שלנו. חיים כץ, עסקן שנבחר לראשונה לכנסת בבחירות 1999 מטעם מפלגת "עם אחד" וב-2003 עבר לליכוד, ומרדכי בן אריה (בן ארי), שבאותה תקופה החל לפרוח כיועץ כלכלי של חברת "אקוויטל".
הפירמה: "אקוויטל" היא חברות אחזקות ענקית. קונגלומרט שבבעלותו נכסים השווים מיליארדים. "אקוויטל" שולטת ב"ישראמקו", השותפה במאגר הגז תמר יחד עם יצחק תשובה, חולשת על רבות מהתחנות המרכזיות בארץ (באמצעות חברת נצבא), מחזיקה במתחם איירפורט סיטי ועוד.
פלשבק ל-2015: את השליטה באקוויטל מקובל לייחס לטייקון המסתורי הנחבא אל הצללים קובי מימון, למרות שעורכי דינו מקפידים כל השנים להכחיש את זה.
באחד הפלשבקים שישובצו בדרמה שלנו, נחזור אל אירועי הלילה שבו יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, בילה בנסיעה בין מועדוני חשפנות ברחוב המסגר בתל אביב יחד עם ניר מימון, בנו של קובי מימון, התרברב שאביו פעל למען אישור מתווה הגז ואמר, בין היתר "אחי, אתה חייב לפרגן לי, אבא שלי עשה לאבא שלך אחלה עסקה. נלחם בכנסת בשביל זה, אחי. אבא שלי סידר לך עכשיו 20 מיליארד דולר, ואתה לא יכול לפרגן לי ב-400 שקל?"
עוד פלשבק, לתחילת שנות ה-2000: על פי כתב האישום נגד חיים כץ, במועד לא ידוע בתחילת שנות ה-2000, כשכץ כבר חבר כנסת מטעם הליכוד, קובי מימון הכיר לו את בן-ארי, והשניים הפכו חברים קרובים.
בן ארי היה אז היועץ הפיננסי של קבוצת אקוויטל. במסגרת תפקידו הוא ניהל את כל כספי המזומנים של חברות הקבוצה, שלט על תיקי ההשקעות שלה ועל גיוסי ההון, והזרים באופן יומיומי הוראות קנייה ומכירה של ניירות ערך, על פי שיקול דעתו.
מימון המליץ לח"כ כץ להתייעץ עם בן-ארי איך להשקיע את כספו הפרטי. ח"כ כץ התלהב לאללה מהווירטואוזיות הפיננסית של בן-ארי, ובהזדמנויות שונות כינה אותו "מסי של שוק ההון", "גורו", "גאון" וסופרלטיבים נוספים ברוח מדורי הספורט.
פנים. יום. משרדי חברת אקוויטל
על פי המתואר בטיוטת כתב האישום ח"כ כץ התחיל להגיע כמה פעמים בחודש, ולפעמים כמה פעמים בשבוע, למשרדו של בן-ארי בקבוצת אקוויטל, כדי לצפות מקרוב במסי של שוק ההון קונה ומוכר ניירות ערך. בן ארי הזמין את כץ לא רק להתפעל אלא ממש להעתיק את פעולותיו – כלומר לקנות ולמכור ניירות ערך בדיוק כמוהו.
וכך – בעשרות מפגשים שונים – יושב לכאורה חבר כנסת מכהן במשרדו של אשף פיננסי, המנהל את תיק ההשקעות של אחד הטייקונים הגדולים במשק, והשניים קונים ומוכרים יחד ניירות ערך, כש"לאורך מפגשים אלה ובהזדמנויות נוספות, נהג בן ארי להשיא לכץ עצות, להסביר לו את מהלכי המסחר, להשיב לשאלותיו, לתת לו המלצות ולהעניק לו טיפים בנוגע למסחר בניירות ערך".
ח"כ כץ התחיל להגיע כמה פעמים בחודש, למשרדו של בן-ארי בקבוצת אקוויטל, כדי לצפות מקרוב במסי של שוק ההון קונה ומוכר ניירות ערך. בן ארי הזמין את כץ לא רק להתפעל אלא ממש להעתיק את פעולותיו – כלומר לקנות ולמכור ניירות ערך
אחלה בית ספר לכלכלה. אם רק הייתם מבקשים, אולי בן ארי היה עושה את זה בשמחה גם איתכם, אפילו בלי שתהיו חברי כנסת. פשוט לא ביקשתם.
"בתקופה הרלוונטית לאישום תיאמו ביניהם כץ ובן ארי את הזרמתן של עשרות הוראות מסחר בניירות ערך, במסגרת המסחר בשיטת הרצף בבורסה לניירות ערך בתל אביב. השניים עשו כן במטרה להבטיח שהוראות הקנייה או המכירה המוזרמות על ידי כץ, ייפגשו עם הוראות הקנייה או המכירה המוזרמות על ידי בן ארי.
"כתוצאה מתיאום זה נקשרו עשרות עסקות, בהיקפים של מיליוני שקלים, לאורך ימים שונים, ובמגוון ניירות ערך, בין חשבונותיו הפרטיים של כץ, ובכלל זה חשבונותיהם של ילדיו – שכץ הוא שפעל בהם, לבין חשבונות השייכים לחברות קבוצת אקוויטל, לחברת 'יהוא בא', שבבעלות בן ארי, או לגורמים אחרים שבן ארי ניהל את חשבונם והזרים בהם הוראות.
"בניגוד לחובה המוטלת עליהם על פי כללי הבורסה לניירות ערך, נמנעו כץ ובן ארי מלסמן את העסקות כמתואמות, וכך יצרו בפני יתר המשקיעים מצג שווא כאילו מדובר בעסקה מקרית ואקראית בין קונה ומוכר אנונימיים שאינם יודעים איש על זהות רעהו".
פנים. יום. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת
אנחנו ב-2010. במקביל לחגיגת הקניות והמכירות של ניירות הערך, לחיים כץ יש גם דיי-ג'וב. הוא יו"ר וועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. הוועדה שאחראית – בין השאר – על סעד, ביטוח לאומי, שיקום נכים, גמלאות ותגמולים. ועדה שהצרות הכי גדולות של החברה מתנקזות אליה כעניין שבשגרה.
גם למוטי בן ארי יש עניינים רבים לטפל בהם. למשל המשבר בחברה בשם "ליטו גרופ". כל אוהד כדורגל יודע שגם מסי מחמיץ לפעמים מול השער, וכך מצא עצמו מוטי בן ארי תקוע עם חבילה נכבדה של אגרות חוב של החברה הדי נידחת הזו, שנקלעה באותם ימים למשבר חמור.
בן ארי ואקוויטל החזיקו אז כ-10% מאגרות החוב של "ליטו גרופ", שהיקף חובותיה עמד על 110 מיליון שקל. גם מנהלי "ליטו גרופ" החזיקו באגרות חוב של החברה שלהם, ובן ארי לא התכוון לאפשר להם לראות אגורה, לפני שהוא ואקוויטל ייראו את כספם.
בן ארי ביקש מכץ שיקדם בזריזות תיקון לחוק ניירות ערך, שיביא לשינוי בסדר הנשייה של חברות שלא יכולות לשלם את חובותיהן. בהתאם לתיקון, בעלי אגרות חוב "רגילים" יקדימו בסדר הנשייה את בעלי השליטה בחברות. שזה, פחות או יותר, מה שבן ארי הבטיח למנהלי ליטו שהוא עומד לעשות להם
"אני אלמד אותך דרך הרגליים למה בעל שליטה שמחזיק אגרות חוב נחות ביחס לבעלי אגרות חוב אחרים", הוא מצוטט בטיוטת כתב האישום, "אם לא תבין את זה כך, תבין את זה אחרת. אני אלמד אותך. אתם תראו שאני אגרום לכך שיהיה חוק שהאג"ח שאתם מחזיקים בהם יהיו נחותות ולא ישלמו לכם. תראו שזה יקרה ומהר יותר ממה שאתם חושבים. חוק ליטו אני אעשה לכם".
ומי מתאים יותר להעביר חוק ליטו מהיר כזה, מיו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, החבר לקנייה ולמכירה של מניות במשרדי אקוויטל?
בן ארי ביקש מכץ שיקדם בזריזות תיקון לחוק ניירות ערך, שיביא לשינוי בסדר הנשייה של חברות שלא יכולות לשלם את חובותיהן. בהתאם לתיקון, בעלי אגרות חוב "רגילים" יקדימו בסדר הנשייה את בעלי השליטה בחברות. שזה, פחות או יותר, מה שבן ארי הבטיח למנהלי ליטו שהוא עומד לעשות להם.
ב-11 באוקטובר 2010 הניח כץ את תיקון 44 לחוק ניירות ערך ("דחיית פירעון התחייבות של חברה ציבורית כלפי בעל שליטה") כהצעת חוק פרטית מטעמו, וככה תוך כדי שהוא מקדם במרץ את הליכי החקיקה האלה, שנועדו לפתור לבן ארי בעיה ששווה מיליונים, כץ המשיך לעשות איתו עסקים שהכניסו לו מיליונים.
כך למשל, ב-22 בנובמבר 2010, תוך פחות משבע דקות בשעות אחר הצהריים, הזרים כץ לבורסה חמש הוראות בארבע ניירות ערך שונים, וכמה דקות אחר כך הזרים בן ארי ארבע הוראות באותם ניירות ערך, וממש במקרה, כשההוראות האלה הועברו לבורסה, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ואיש הכספים הראשי של תאגיד אקוויטל, היו יחד, במשרדו של בן ארי.
כץ דאג שהצעת החוק תועבר לדיון בוועדת הרווחה בראשותו, למרות שלחוק אין שום קשר לעניינים שבדרך כלל מעסיקים את הוועדה. כדי לזרז את הליכי החקיקה הוא יזם כמה ישיבות בנושא, שלאחת מהן הזמין את ידידו הטוב בן ארי, כמומחה אובייקטיבי לשוק ההון
אחרי שהצעת החוק שלו אושרה בקריאה טרומית, דאג כץ שהיא תועבר לדיון בוועדת הרווחה בראשותו, למרות שלחוק הזה אין שום קשר לעניינים שבדרך כלל מעסיקים את הוועדה. כדי לזרז את הליכי החקיקה הוא יזם כמה ישיבות בנושא, שלאחת מהן הזמין את ידידו הטוב בן ארי, כמומחה אובייקטיבי לשוק ההון. בן ארי היה כל כך כריזמטי ומשכנע בישיבה הזו, שהוחלט שהוא ייטול חלק בניסוח ההצעה.
וכך: אדם פרטי, המנהל כספים של תאגיד אשר נשלט בידי טייקון מסתורי שמקפיד להתכחש לכך (אבל מקיים יחסים הדוקים עם שרים שונים), שבנו מבלה עם בנו של ראש הממשלה במועדונים מפוקפקים בעיר, מוזמן על ידי הוועדה שאחראית בפרלמנט על טיפול במצוקה ובעוני לתרום לניסוח חוק שהוא עצמו יזם, ושיכניס לו ולחברה שלו מיליונים, בזמן שהוא עושה עסקים עם הפוליטיקאי, שעומד בראשות אותה ועדה.
יותר הון-שלטון מזה? אם יש לכם תסריט טוב יותר ל"בית הקלפים" פינת "הסופרנוס" – אתם מוזמנים להציע.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו