פיגועי הטרור שאירעו בישראל בתקופה האחרונה הינם תזכורת כואבת לגלים קודמים של טרור שפקדו את ישראל בעבר. בתחילת שנות האלפיים ובאמצע שנות התשעים היו אלה פיגועי התאבדות שגבו את חייהם של ישראלים רבים ונחרטו בתודעה הישראלית כטראומה לאומית.

אך חשוב להבין כי הפיגועים שבוצעו לאחרונה בבאר שבע וחדרה שונים במהותם מן הפיגועים שידעה ישראל בעבר, השוני נובע מהמאפיינים השונים בתכלית של המפגעים עצמם ושל התהליך אותו עברו עד לרגע ביצוע המעשה האלים.

חשוב להבין כי הפיגועים שבוצעו לאחרונה בבאר שבע וחדרה שונים במהותם מפיגועי העבר שידעה ישראל, השוני נובע מהמאפיינים השונים בתכלית של המפגעים ושל התהליך שעברו עד לרגע ביצוע המעשה האלים

השוני נובע מכך שפרופיל הטרור בישראל ובעולם בכלל, עבר תהליך של שינוי מהותי לאורך השנים, שינוי גם מבחינת האידיאולוגיה וגם מבחינת המניע לפעולה של פעיליו.

בעבר הלא רחוק, בשנות השבעים והשמונים, הטרור בעולם אופיין בשתי אידיאולוגיות מרכזיות: אידיאולוגיה לאומית, שפעלה לשחרור מכיבוש או שלטון זר, כגון: ארגון ה-IRA בצפון אירלנד ואש"ף בישראל, ואידיאולוגיה סוציואקונומית, שפעלה בעיקר נגד משטרים מושחתים, כגון: ארגון הבאדר מיינהוף גנג בגרמניה. שתי האידיאולוגיות פעלו מתוך בסיס סוציאלי, של רצון בשינוי חברתי ופוליטי מהותי. החברים היו חלק מארגון מגובש שדאג להם להכוונה וציוד ונתן להם גב לכל פועלם. המטרה הייתה ברורה ונעלה, על אף שהאמצעים להשגתה היו אלימים, מבחינת החברים בארגון זה היה הרע במיעוטו והמטרה בהחלט קידשה את האמצעים.

עם כניסת הטרור האסלאמי לתמונה בשנות השמונים, החל פרופיל הטרור להשתנות. מאמצע שנות התשעים ובמהלך שנות האלפיים, על ידי ארגון הטרור אל קאעידה וביתר שאת בעשור השני של שנות האלפיים, על ידי ארגון הטרור דאע"ש – השתנתה האידיאולוגיה באופן גורף.

האידיאולוגיה הפכה לרעיון גלובלי מפורז, דתי בעיקרו, שאינו מנהל שום משא ומתן. כזה שחבריו פועלים באופן עצמאי ואינדיבידואלי לרוב, ומניעיהם לפעולה אינם סוציאליים טהורים אלא אישיים, ונובעים מתוך חסכים קשים של זהות ושייכות, תחושות קיפוח וצורך בהעצמה אישית.

פיגועי הטרור שאירעו בשנים האחרונות ברחבי אירופה ובאזורים נרחבים אחרים בעולם וקיבלו הכרה על ידי ארגון הטרור דאע"ש ודומיו, מתאימים לפרופיל הטרור החדש, בו למפגעים אין קשר ישיר לחברי הארגון האחרים. הם פועלים לרוב באופן אינדיבידואלי, על סמך רעיון אידאי. הם עוברים תהליך רדיקליזציה כתוצאה מתחושות אנטי-סוציאליות בשלב ההתבגרות המנטלית, או כחלק ממשבר זהות אישי, ומתחברים לאידיאולוגיה הג'יהדיסטית או לפחות לערכים המעצימים שלה.

פיגועי הטרור שאירעו בשנים האחרונות ברחבי אירופה ובאזורים נרחבים אחרים בעולם, וקיבלו הכרה ע"י דאע"ש ודומיו, מתאימים לפרופיל הטרור החדש, בו למפגעים אין קשר ישיר לחברי הארגון האחרים

בישראל, בשונה מהמתרחש ברחבי העולם, טרור המונע ממניעים לאומיים עדיין קיים ורווח בקרב האוכלוסייה הפלסטינית, אשר חיה את הכיבוש ומעבירה מדור לדור את תפיסת הנכבא והחסך הלאומי.

פיגועי הטרור שאירעו בישראל באמצע שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים התאימו לפרופיל הטרור הלאומי. כולם הוכוונו והוצאו לפועל על ידי אירגוני הטרור, בין אם חמאס, פת"ח או הג'יהאד האסלאמי. המפגעים נתמכו ותופעלו על ידי הארגונים וביצעו את הפעולה מתוך תחושת שליחות גדולה לשינוי חברתי ופוליטי, ובידיעה כי יש להם תמיכה מלאה של הארגון ולרוב המוחלט גם של החברה ממנה באו.

לעומת זאת, המפגעים בפיגועים בבאר שבע ובחדרה חשפו את ישראל לטרור הרווח בעולם כעת. הם מתאימים לפרופיל הטרוריסט שפועל באופן עצמאי ולוקח את החוק לידיים.

הם שייכים לערביי ישראל, שרבים מהם סובלים ממשבר בזהותם כיוון שנולדו וגדלו בחברה הישראלית אך שייכים למיעוט של החברה הערבית שחווה לעיתים קרובות אמביוולנטיות ביחס של החברה הישראלית כלפיו. הם חשים תחושות של קיפוח והדרה וזה מגביר את העויינות שלהם כלפי החברה הישראלית.

כל זה מאפשר פתיחות וקבלה של עמדות אלימות וקיצוניות, ואף מעבר לפעילות אלימה. כמו כן, האידיאולוגיה מעצימה אותם וגורמת להם להרגיש חלק ממשהו גדול וחזק.

על אף היכולת לקבל מידע והכוונה אונליין, עדיין, הכל נעשה באופן עצמאי וללא הכוונה אישית של מנהיג וגב ברור של ארגון. לרוב המוחלט לא הייתה תמיכה מלאה מהמשפחה ומהסביבה הקרובה למעשים. הם השיגו את הנשקים לבד, בחרו את היעדים לפגיעה ותכננו את מהלך הפיגוע בעצמם.

המפגעים בפיגועים בבאר שבע ובחדרה חשפו את ישראל לטרור הרווח בעולם כעת. הם מתאימים לפרופיל הטרוריסט שפועל באופן עצמאי ולוקח את החוק לידיים

נגד טרור מהסוג הזה יש לפעול באופן הרתעתי ומניעתי אחר מהטרור הלאומני בו אנו מורגלים. יש לחשוב בגישה של טיפול בעבריינים ולא באופן צבאי בלבד כמו בטרוריסטים.

יש מקום לשתף בכך גם את הקהילות והמשפחות עצמן, לחשוב על פרוייקטים חינוכיים העונים על החסכים החברתיים והאישיים הקשורים בזהות ושייכות, להעלות את המודעות החברתית לתהליכי הקצנה שעוברים צעירים בחברה ומה הדרכים הנכונות להתמודד איתם וכמובן לטפל בנושא הפשיעה הגואה בחברה שהוא פועל יוצא ברור של החסכים המפורטים לעיל.

הפיגוע בבני ברק בוצע על ידי טרוריסט פלסטיני. יש להתייחס אליו כאל חיקוי ורצון להשתמש במומנטום של הפיגועים האחרונים, אך מבחינת מאפייניו הוא אינו זהה אליהם. הוא שייך לאירגון הפת"ח, ישב בעבר בכלא הישראלי על עבירות ביטחוניות וחי בחברה שחווה את הכיבוש כבר שלושה דורות ומקדשת את הנרטיב של התנגדות לכיבוש ושחרור ממנו. כמו כן, הארגונים גיבו אותו והיללו את מעשיו.

עם זאת, ניתן בהחלט לראות השפעה של המאפיינים האינדיבידואליסטיים גם בקרב הטרוריסטים הלאומנים, עקב חדירה של הרשתות החברתיות ותפיסת העולם הגלובלית. אך עדיין המניע נשאר בבסיסו חברתי ופוליטי ולא אישי.

לכך גם ניתן לשייך את המפגע בפיגוע הטרור בתל אביב, אותו ביצע תושב ג'נין שככל הנראה משוייך לגדודי חללי אל אקצא, ותהליך הסוציאליזציה שעבר אף הוא מחבר אותו היטב ללאומיות הפלסטינית ולהקצנה לביצוע אלימות בשמה. עם זאת, ניכר כי ביצע את הפעולה באופן עצמאי. אביו שימש כקצין בכיר במנגנון הביטחון הלאומי של הרשות הפלסטינית, אך אחרי הפיגוע יצא בדברי חיזוק והאדרה למעשי בנו ושילהב את ההמון בהבטחה שהניצחון קרוב.

ניתן לראות השפעה של המאפיינים האינדיבידואליסטיים גם בקרב הטרוריסטים הלאומנים, עקב חדירת הרשתות החברתיות ותפיסת העולם הגלובלית. אך עדיין המניע בבסיסו חברתי ופוליטי ולא אישי

מכאן ניתן לראות את חשיבות הבנת המניע של המפגע לביצוע הפעולה בשילוב עם השפעת השינויים החברתיים והפוליטיים בארץ ובעולם, על מנת שניתן יהיה למקד ולשפר את יכולת ההתמודדות מול מגוון האיומים מולם ישראל ניצבת בתקופה זו.

ד"ר שגית יהושע היא קרימינולוגית ופרופילאית, מומחית לטרור ופרופילאות פלילית ובתחום הטרור, דוקטור ללימודי מלחמה מאוניברסיטת קינגז קולג' לונדון, מרצה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת רייכמן וכן עמיתת מחקר במכון למדיניות נגד טרור, באוניברסיטת רייכמן וחברת פורום דבורה.