פיגועי הטרור שאירעו בישראל בתקופה האחרונה הינם תזכורת כואבת לגלים קודמים של טרור שפקדו את ישראל בעבר. בתחילת שנות האלפיים ובאמצע שנות התשעים היו אלה פיגועי התאבדות שגבו את חייהם של ישראלים רבים ונחרטו בתודעה הישראלית כטראומה לאומית.
אך חשוב להבין כי הפיגועים שבוצעו לאחרונה בבאר שבע וחדרה שונים במהותם מן הפיגועים שידעה ישראל בעבר, השוני נובע מהמאפיינים השונים בתכלית של המפגעים עצמם ושל התהליך אותו עברו עד לרגע ביצוע המעשה האלים.
ד"ר שגית יהושע היא קרימינולוגית ופרופילאית, מומחית לטרור ופרופילאות פלילית ובתחום הטרור, דוקטור ללימודי מלחמה מאוניברסיטת קינגז קולג' לונדון, מרצה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת רייכמן וכן עמיתת מחקר במכון למדיניות נגד טרור, באוניברסיטת רייכמן וחברת פורום דבורה.
שיח החירשים החילוני-חרדי הוא מהמרתקים במדינה הזו. את תירוץ ה"שירות באמצעות לימוד התורה" של החרדים אף אחד כבר לא קונה, כי גם מתווה פשרה שיגייס את אלו שלא לומדים – נדחה על-ידי הרבנים על הסף. את האמת הזו לאחרונה הם גם לא דואגים להסתיר.
החילוני התמים שנחשף לַתַּרְמִית מסיק את המסקנה – מבחינתו – המתבקשת: זה הכל סיפור על כוח ושליטה של העסקונה והאליטה הרבנית בהמון החרדי.
ובכן, טעות. זה קל מדי, שלא לומר בורות. מי שקצת מכיר, יודע שמאחורי תירוץ "לימוד התורה" לאורך השנים, הקו החרדי האמיתי ביחס למדינת ישראל – ובכלל ביחס לעולם המודרני – מושתת על עיקרון ברור ועקבי: היבדלות. זהו האתוס המכונן של האידיאולוגיה החרדית. לא להתערבב עם העולם החיצון, ובגדול כמה שאפשר להגביה את חומות הגטו – מה טוב.
מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.
זה לא כבש כותרות בינלאומיות, אך לאחרונה עיר הבירה של אומה שבניה נרדפו ונרצחו ברצח עם נוראי במלחמת העולם השנייה הנציחה את זכר קורבנות עם אחר שסבל גורל דומה במהלך מלחמת העולם הראשונה.
ב־7 ביולי שינתה עיריית ירושלים את שמו של רחוב קטן הסמוך לשער שכם וקראה לו על שמו של אליה קהוואג'יאן – צלם ארמני שמת בשנת 1999, ואיבד את כל משפחתו במהלך רצח העם הארמני שביצעה האימפריה העות'מאנית ב־1915.
לארי לקסנר הוא עיתונאי אמריקאי ותיק, שחי בתל אביב וקריירת הדיווח שלו נפרשת על פני פורטו ריקו, הבלקנים, המזרח התיכון והקווקז הדרומי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ןבואו גם לא נשכח את ההתנערות של הדרוזים בגולן ממדינת ישראל, הויתור על האזרחות ועל ההשתתפות בבחירות (של רובם), ההתעקשות לא לדבר עברית אלא ערבית ואנגלית, וההצהרות של מנהיגים מביניהם על כך שהם סורים, ומחכים לשובם אל חיקו של אסד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תחזקנה ידיו. זה פיתרון למשתמטים – גיוס על פימחוק. אם ירצו פתרון ללומדי תורה בטוחני שיגיעו אליו. אבל כל זמן שכוללים משתמטים שאינם לומדים תחת כותרת לומדי התורה, זו אינה תורה, ואין הם לומדים ויש לגייס את כולם. כשירדו מן הבדייה הזו שכל כולה סחיטה בזויה של כסף כוח והשפעה יהיה פתרון מצויין ללומדים. רק ללומדים. יום טוב.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כמה טוב להיות באקדמיה ולחקור את הנייטיבז מבעד לחרכי הירי הצרים של "מגדל השן". איך לא חשבו על "לחשוב על פרוייקטים חינוכיים העונים על החסכים החברתיים והאישיים הקשורים בזהות ושייכות" עד היום? שלא לדבר על המניע לטרור: "חשיבות הבנת המניע של המפגע לביצוע הפעולה בשילוב עם השפעת השינויים החברתיים והפוליטיים בארץ ובעולם".
הפוסט מציג את התפתחות הטכניקה של הטרור. פעם מאורגן, פעם חיקוי. פעם עצמאי, פעם כחלק מחוליה. זה לא ממש משנה. הרמה הטקטית פחות חשובה. הסיבה האסטרטגית היא החשובה. ואת זה אף אחד לא פתר, לא פותר ולא רוצה לפתור.
הערבי בעל תעודת הזהות הכחולה לא מרגיש שמדינת ישראל היא המולדת שלו. אין בו "נפש יהודי הומיה" והחלום שלו, בערבית, לא כולל יהודים. בדיוק כמו שהחלום של היהודים איננו כולל ערבים.
הגישור בין היהודים לערבים יקרה תוך מאה – מאה וחמישים שנה. כשמספיק זמן יעבור. כשמספיק דם יישפך. וכשלא תהיה ברירה יותר. אנחנו כבר נזכה לראות את זה קורה בימי חיינו. עם או בלי תואר ד"ר בקרמינולוגיה.
כמה טוב להיות באקדמיה ולחקור את הנייטיבז מבעד לחרכי הירי הצרים של "מגדל השן". איך לא חשבו על "לחשוב על פרוייקטים חינוכיים העונים על החסכים החברתיים והאישיים הקשורים בזהות ושייכות" עד היום? שלא לדבר על המניע לטרור: "חשיבות הבנת המניע של המפגע לביצוע הפעולה בשילוב עם השפעת השינויים החברתיים והפוליטיים בארץ ובעולם".
הפוסט מציג את התפתחות הטכניקה של הטרור. פעם מאורגן, פעם חיקוי. פעם עצמאי, פעם כחלק מחוליה. זה לא ממש משנה. הרמה הטקטית פחות חשובה. הסיבה האסטרטגית היא החשובה. ואת זה אף אחד לא פתר, לא פותר ולא רוצה לפתור.
הערבי בעל תעודת הזהות הכחולה לא מרגיש שמדינת ישראל היא המולדת שלו. אין בו "נפש יהודי הומיה" והחלום שלו, בערבית, לא כולל יהודים. בדיוק כמו שהחלום של היהודים איננו כולל ערבים.
הגישור בין היהודים לערבים יקרה תוך מאה – מאה וחמישים שנה. כשמספיק זמן יעבור. כשמספיק דם יישפך. וכשלא תהיה ברירה יותר. אנחנו כבר נזכה לראות את זה קורה בימי חיינו. עם או בלי תואר ד"ר בקרמינולוגיה.