משרד החקלאות ביקש להכריז מלחמה על בזבוז המזון בישראל – ומצא את עצמו תחת אש של המשרד להגנת הסביבה וארגוני הסביבה.
העילה לפרוץ הקרבות היא השאלה איך נקנה בעתיד את הפירות והירקות שלנו: בתפזורת כמו בשווקים של פעם, או במארזי פלסטיק מהודרים?
בתחילת השבוע פרסם משרד החקלאות גרסה סופית של "התכנית לצמצום איבוד המזון של הפירות והירקות". לפי נתוני המשרד, כמחצית(!) מהירקות והפירות בישראל נזרקים באחת התחנות בדרך ולא מגיעים אל הצלחת.
בזבוז המזון הוא מכת מדינה עם השלכות כלכליות, חברתיות וסביבתיות עצומות. משפחה ישראלית ממוצעת מבזבזת 4,200 שקלים בשנה (שהם 350 שקלים בחודש) על מזון שלא נצרך.
השאלה היא מה עושים, ומשרד החקלאות מצא פתרון שבתנועה הסביבתית רואים בו כמעט טירוף: הכנסת הפירות והירקות למארזי פלסטיק. המון מארזים. כל שלושה אפרסקים או ארבע נקטרינות יזכו לקופסה משלהם.
"לא פותרים בעיה קיימת באמצעות יצירת בעיה חדשה", אומרים בארגון The natural step, שמוביל בשנים האחרונות את המאבק בבזבוז המזון בישראל. "כשבכל העולם עסוקים בלייצר פחות פלסטיק", מוסיף גורם במשרד להגנת הסביבה, "אין שום סיבה שאצלנו ילכו בכיוון ההפוך".
תחילת המהלך בחודש פברואר השנה, כאשר משרד החקלאות הודיע שהוא מתכוון לתמרץ במיליוני שקלים רשתות שיווק שיבצעו פיילוט למכירת פירות וירקות במארזי פלסטיק קטנים.
הרעיון להעביר כספי ציבור כפרס למי שיגדיל את היקף השימוש בפלסטיק נשמע באוזניים ירוקות כמו בדיחה גרועה, ואכן, המשרד מצא את עצמו עד מהרה תחת מתקפה ירוקה כוללת. בשלב הבא, התכנית נכנסה להמתנה, ואנשי משרד החקלאות פתחו בסבב פגישות עם גורמים בתחום שהציגו את השגותיהם.
מופת של שקיפות?
במשרד החקלאות מתגאים בתהליך ומציגים אותו כמופת של שקיפות והקשבה לציבור, אך אנשי הסביבה מתרשמים פחות. גורם במשרד להגנת הסביבה אומר כי "הם לקחו חלק מהעקרונות שהערנו עליהם, אבל הם ממש לא מתואמים איתנו".
מנכ"לית The natural step, מיכל ביטרמן, אומרת שהמשרד כלל לא טרח לשמוע מה יש לארגון לומר: "למרות שאנחנו הארגון שמוביל בישראל בנושא צמצום בזבוז המזון, ולמרות שהיו ניסיונות הידברות מטעמנו, משרד החקלאות בחר שלא להתייעץ איתנו, כנראה בגלל שהיה מודע להתנגדות המנומקת שלנו לתכנית".
ארגון "צלול": "משרד החקלאות הפר את התחייבותו להתחיל את הפיילוט עם מלפפונים ועגבניות בלבד. הבחירה לעטוף בפלסטיק פירות שיש להם 'אריזה טבעית' של קליפה, כמו בננה, היא החלטה תמוהה"
בתגובה לטענות, אומרים במשרד החקלאות: "עמדנו בקשר רציף עם הארגון, ועם ארגונים סביבתיים נוספים, ולקחנו בחשבון את כלל ההערות שנתקבלו מהם".
בארגון סביבתי אחר, "צלול", טוענים שהמשרד פשוט הוליך אותם שולל: "המשרד הפר את התחייבותו להתחיל את הפיילוט עם מלפפונים ועגבניות בלבד. הבחירה לעטוף בפלסטיק פירות שיש להם 'אריזה טבעית' של קליפה, כמו בננה, תמוהה".
במשרד החקלאות אומרים על כך: "על אף שלחלק מהפירות והירקות יש קליפה, משך חיי המדף שלהם קצר, וניתן להארכה על ידי עטיפתם. למרות שלבננה יש קליפה עבה היא רגישה לאתילן. מחקרים הוכיחו שניתן להאריך את חיי המדף של הבננה בשלושה ימים, הודות לעטיפה שמונעת את החשיפה לאתילן. בפירות וירקות אחרים, האריזה יכולה להאריך את חיי המדף אפילו יותר".
אין ספק שהתכנית של משרד החקלאות מונעת מכוונות טובות ומרצון לצמצם את האבדן של תוצרת חקלאית טרייה בישראל: האריזות אמורות לשמור על הפירות והירקות מפני מכות, פגעי מזג האוויר, ריקבון מוקדם, ושאר מפגעים שאחראים לפחת הגדול כיום. להערכת המשרד, יישום מוצלח שלה יכול להביא לצמצום 10%-15% מהאבדן ברשתות ו-20%-25% מהכמות שנזרקת בבתי הצרכנים.
בעקבות ההערות של המשרד להגנת הסביבה והארגונים, הוכנסו לגרסה הסופית פרמטרים של התחשבות בסביבה (למשל, האריזות יהיו חייבות להיות מחומרים שניתנים למחזור), אבל גורם במשרד להגנת הסביבה מכנה את זה "גרין ווש" (התחזות ירוקה) ובנטורל סטפ אומרים כי מדובר בניסיון לטשטש את הציבור.
הרי רוב הקונים לא ממחזרים את אריזות הפלסטיק ולמשרד ממשלתי אין איך לפקח על זה. בנוסף, מכירה בתפזורת מאפשרת לצרכן לרכוש את הכמות המדויקת שבה הוא מעוניין, והגבלת הקנייה לשני גדלים של אריזות עלולה לכפות הוצאה מיותרת, ודווקא להגדיל את היקף זריקת המזון.
וישנה גם שאלת המחיר: האם עלות האריזות תשורשר אל הצרכנים ותתרום להתייקרות נוספת של הפירות והירקות?
שינויים בתרבות הצריכה
המעבר מקנייה בתפזורת למארזים כבר מתרחש בשנים האחרונות, ומבטא שינויים בתרבות הצריכה. בחלק מרשתות השיווק כבר ניתן לרכוש ארבעה תפוחים, מקבץ של אגסים ואפילו פלפלים במארז סגור.
הטרנד הזה מחלחל גם לחנויות הטבע/אורגני, שם חלק מהלקוחות מגיבים בזעם. לא פעם, דווקא בתוך האריזות מסתתרים פריטים רקובים או פגומים. "זה גורם לבזבוז כסף ולזריקת מזון וזה אסון לסביבה", אומרת קונה ותיקה ברשת טבע.
"התקווה היא שאחרי הבחירות ייכנס למשרד החקלאות שר חדש, ולתכנית הזו אולי יקרה מה שקורה להרבה תכניות ממשלתיות. אם כל כך רוצים לניילן את כל החנויות, אי אפשר היה לחכות עם זה חודשיים?"
ועדיין, במשרד החקלאות משוכנעים שהשורה התחתונה של המהלך תהיה חיובית, גם מנקודת מבט סביבתית: "לאורך כל משך חיי הפיילוט, גורמי המקצוע יבחנו את הנחת המוצא שלנו, לפיה הזיהום הסביבתי שכרוך בהטמנת הירקות והפירות שנזרקים גדול משמעותית מהזיהום שכרוך בהטמנת פלסטיק.
"בכל מקרה, זה יהיה עדיף מהמצב היום, שהצרכנים לוקחים את המלפפונים והבננות בשקית ניילון שאינה ניתנת למחזור".
"זה צריך להיות מאבק של הציבור"
במשרד להגנת הסביבה לא אוהבים את המהלך, אבל אין להם סמכות חוקית לעצור אותו. "זה צריך להיות מאבק של הציבור", אומר גורם במשרד.
"הצרכנים צריכים להסביר לרשתות השיווק שלא כדאי להן להתמודד על קול קורא שהולך נגד המגמה העולמית". ואכן, יהיה מעניין לראות איך יגיבו הרשתות להצעה לקבל תמריץ של כ-10 מליון שקל מהממשלה להגדלת השימוש בפלסטיק.
"התקווה היא שאחרי הבחירות למשרד החקלאות ייכנס שר חדש, ולתכנית הזו אולי יקרה מה שקורה להרבה תכניות ממשלתיות", אומר גורם בתחום, ומוסיף: "אם כל כך רוצים לניילן את כל החנויות, אי אפשר היה לחכות עם זה חודשיים?".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו