שני נתונים מעניינים פורסמו לאחרונה, כשאחד חופף את השני: הבנקים פרסמו כי רשמו רווח חסר תקדים ב-2021, ובאותה שנה חלה קפיצה חריגה בעוצמתה בסכום המשכנתאות שהעמידו אותם הבנקים לציבור.
הנתון הראשון הוצג כהישג גדול של הכלכלה הישראלית המבליט את חוסנה של המערכת הבנקאית. הנתון השני לא זכה כלל להתייחסות, כאילו התרגלנו שבמערכת הזו תפקיד הבנקים הוא להרוויח כמה שיותר ותפקיד האזרח הוא להשתעבד לבנק ולעזור לו להרוויח. וכמה שיותר.
הנתון השני לא זכה כלל להתייחסות, כאילו התרגלנו שתפקיד הבנקים הוא להרוויח כמה שיותר ותפקיד האזרח הוא להשתעבד לבנק ולעזור לו להרוויח. וכמה שיותר
עכשיו דמיינו לרגע מצב הפוך שבו האזרחים במצב כלכלי מצוין אבל הבנקים הם אלו הנמצאים במצב של מינוס כרוני הולך וגדל במאזניהם, מה שהיה מאלץ אותם לסגור אותו כל שנה באמצעות חובות עתק שלא ברור איך יוכלו להחזיר. הרי מצב כזה היה פותח מהדורות חדשות ומביא לרעידת אדמה כלכלית. הבנקים בנקודה הזו היו מתקשים לתפקד וחוסר התפקוד שלהם היה משליך מייד על כלל הכלכלה.
בכל פעם שבנק מעניק הלוואה הוא מזין בחשבון הבנק של הלווה כסף חדש שהוא מייצר מהאוויר כספרות במחשב. בתקופות חירום, גם הבנק המרכזי מצטרף ליצירת הכסף, כפי שקרה בעולם בעת משבר הקורונה, אולם במסמך שהוציא הבנק המרכזי האנגלי ב-2014 נקבע שבנקים מרכזיים בעולם יכולים להשפיע אך לא לשלוט על כמות הכסף במשק שמיוצר על ידי הבנקים. במילים אחרות: אם אין בנקים מתפקדים – אין כסף במשק.
פועל יוצא מזה הוא שהמשק ייקלע במצב כזה למחסור בכסף ("מחנק אשראי") ומכאן המרחק לאנדרלמוסיה קצר. זו הסיבה שבנק הוא מהעסקים הבודדים בעולם שבעליו נהנים מרווחי עתק בזמן שגשוג כלכלי ומביטוח חינם שהממשלה מעניקה לו באמצעות מיסי אזרחיה בזמן משבר. זו הסיבה שיש תלות כל כך גדולה בהגדלת החובות במשק על מנת שיהיה בו גם יותר כסף.
"המערכת הפיננסית שלנו כל כך לא יציבה כי המדינה מלכתחילה אפשרה לה ליצור כמעט את כל הכסף במשק ולאחר מכן נאלצה לבטח אותה בעת ביצוע התפקיד הזה", כתב מרטין וולף, בכיר הפרשנים הכלכליים בעולם, במאמרו המטלטל ב"פיינשל טיימס" "יש להפשיט את הבנקים מייצור הכסף" ב-2014. "זהו חור ענק בלב כלכלות השוק שלנו", הוסיף.
"המערכת הפיננסית שלנו כל כך לא יציבה כי המדינה מלכתחילה אפשרה לה ליצור כמעט את כל הכסף במשק ולאחר מכן נאלצה לבטח אותה בעת ביצוע התפקיד הזה"
למעשה, מאז נותק תקן הזהב בשנות ה-70 על ידי נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון, כל הכסף בעולם מיוצר מהאוויר ללא תלות בכלום. בדוחות שפרסמו בעשור הקודם הבנק המרכזי של אנגליה וקרן המטבע, הם הסבירו כי בניגוד לנלמד בבתי הספר לכלכלה – בנקים לא עובדים על פי מודל מכפיל כסף.
כלומר, הם לא מעמידים הלוואות כמכפלה של הפיקדונות שהם כבר מחזיקים, אלא מייצרים כסף מתוך אמונה. אמונה, למשל, שמחירי הדיור ימשיכו לעלות, נותנת לבנקים את הבטחון לייצר כסף עבור משכנתאות. אותו הסיפור נכון גם לגבי הלוואות פיננסיות, עסקיות וצריכה פרטית.
אם המערכת הבנקאית לא מאמינה במגזר מסוים היא תפסיק להזרים לו כסף (אשראי),לעיתים דווקא כשהוא הכי זקוק לו – למשל בשעת משבר. זה גם עובד הפוך: אם המערכת מאמינה במגזר מסוים, היא תזרים לו כסף גם אם התפתחה שם בועה אימתנית של חובות – כפי שקורה, למשל, ברחבי העולם בתחום הנדל"ן בעשור האחרון.
מערכת כזו מתגמלת בעיקר את יצרני הכסף על ידי גביית ריבית, מעודדת ניפוח בועות חוב ומרכזת את העושר בידי מעטים על חשבון כלל הציבור שנאלץ לשעבד את שארית חייו לחובות כדי לזכות בדירה, למשל.
מערכת כזו מתגמלת בעיקר את יצרני הכסף על ידי גביית ריבית, מעודדת ניפוח בועות חוב ומרכזת את העושר בידי מעטים על חשבון כלל הציבור שנאלץ לשעבד את שארית חייו לחובות כדי לזכות בדירה, למשל
מערכת כזו מנוגדת לכל ערכי החירות שאנחנו מדברים עליהם במהלך חג הפסח. חירות היא לא רק להסתובב חופשי בחוץ ללא שלשלאות ברגליים, חירות גם היא האפשרות לחיות באופן חופשי ובכבוד ללא צורך להיות משועבד כספית לאף אחד. אם עד לפני 50 שנה חובות היו נחלתם של מעטים מאוד בחברה, היום הם מוצר צריכה בסיסי למי שרוצה להתקיים תחת קורת גג משלו או סתם לחיות בסטנדרט בינוני ומעלה.
"התלות של המדינה בעסקים שיכולים לייצר כסף היא המקור למרבית חוסר היציבות של הכלכלות שלנו. אפשר – וצריך – להפסיק את זה", פסק וולף באותו טור מ-2014.
באמצע העשור הקודם נערך דיון מעניין בפרלמנט הבריטי סביב הרעיון לסיים את השיטה המוניטרית הקיימת ולהחליפה בתאוריה המוניטרית חדשה. תאוריה זו, שהומצאה לראשונה בשנות השלושים של המאה הקודמת על ידי הכלכלן אירווינג פישר, אף הגיעה למשאל עם שנערך בשווייץ ב-2018.
התאוריה מדברת על החזרת הכוח המוניטרי לאזרחים תוך ניתוק התלות בין ייצור כסף לייצור הלוואות וחובות. על פי תנאי הרפורמה, על הבנקים יאסר לייצר את הכסף לפי אינטרס הרווח וההפסד שלהם כפי שקורה היום, וזכות זו תועבר באופן בלעדי לידי המדינה, שתייצר אותו ללא צורך בלקיחת הלוואה ובהתאם לאינטרס הציבורי. למי שבמתח, הבנקאים הפעילו מכבש לחצים והפחדות על הציבור השווייצרי וזה החליט לדחות לבסוף את ההצעה ברוב גדול.
על פי תנאי הרפורמה, על הבנקים יאסר לייצר את הכסף לפי אינטרס הרווח וההפסד שלהם כפי שקורה היום, וזכות זו תועבר באופן בלעדי לידי המדינה, שתייצר אותו ללא צורך בלקיחת הלוואה ובהתאם לאינטרס הציבורי
בספר The Shifts and the Shocks של מרטין וולף, על פיו מבוססת גם ההצעה במשאל העם בשווייץ, נקבע כי הפוליטיקאים במצב כזה לא יקבלו את השליטה על יצירת הכסף, וזו תהיה בשליטת ועדה בלתי תלויה המורכבת מכלכלנים.
הוועדה, לפי המודל החדש, תהיה מנותקת מהדרג הפוליטי וכל תפקידה הוא רק לקבוע כמה כסף ייוצר כך שלא תיווצר אינפלציה. את דרך חלוקת הכסף שייוצר על ידי המדינה יקבעו הפוליטיקאים, כפי שהם עושים היום במסגרת תקציב המדינה.
המטרה היא כמובן למנוע מצד אחד מצב שבו פוליטיקאים לא אחראים ידפיסו כסף ללא מגבלה כדי לרצות את בוחריהם, אבל מצד שני יוכלו לממש את המדיניות לשמה נבחרו.
לפי סימולציה מעמיקה המתפרסת על פני 71 עמודים שערכו חוקרי קרן המטבע ב-2012, נמצא כי אילו הרפורמה המוניטרית החדשה הייתה מיושמת לפני 50 שנה במשק האמריקאי, האינפלציה בארה"ב הייתה קרוב לאפס. הייתה נרשמת ירידה חדה במחזוריות הגאות והשפל בכלכלה. התמ"ג היה גבוה ב10% ביחס למה שהוא היום, ואולי הכי חשוב – כמות החובות הכללית הייתה נמוכה דרסטית ביחס למצבה היום.
שינוי מוניטרי מהסוג המדובר אולי יגיע מכיוון קצת פחות צפוי – המטבע הדיגיטלי. בנק ישראל, כמו בנקים מרכזיים רבים אחרים בעולם, שוקל להנפיק שקל דיגיטלי (שק"ד). הנפקת מטבע דיגיטלי על ידי בנק מרכזי הוא מהלך דרמטי שעשוי לטלטל את המערכת הפיננסית. השק"ד יכול להגיע על תקן מזומן דיגיטלי מצד אחד. מצד שני, הוא יוכל לזרום לציבור ככסף חדש שמונפק על ידי הבנק המרכזי ללא חוב.
שינוי מוניטרי מהסוג המדובר אולי יגיע מכיוון קצת פחות צפוי – המטבע הדיגיטלי. בנק ישראל, כמו בנקים מרכזיים רבים אחרים בעולם, שוקל להנפיק שקל דיגיטלי (שק"ד)
אחת הדרכים שנשקלות היא להעבירו לציבור הוא על ידי חלוקת כסף לאזרחים – רעיון שעולה לא מעט מאז משבר הקורונה. "שק"ד (שקל דיגיטלי) מאפשר לבנק המרכזי להגיע ישירות לציבור בצורה הרבה יותר פשוטה ולא צריך את המתווך הזה באמצע [בנק מסחרי]", אמרה לפני כשנתיים ד"ר סיגל ריבון, מי שעמדה בראש צוות מיוחד של בנק ישראל לבחינת השלכות המטבע הדיגיטלי על המערכת הפיננסית.
ריבון גם לא הסתירה את החשש הגדול של בנק ישראל: "מצד שני יש חשש מאוד גדול ליציבות המערכת הפיננסית כי ברור שאם הבנק המרכזי מציע לאזרחים כסף נוח דיגיטלי, לא הניירות שצריך לסחוב בארנק, ויש לי משהו שיושב אצלי על הטלפון, אז איזו סיבה יש לי להסתכן ולשים את הכסף שלי בבנק מסחרי שברור שהוא יותר מסוכן מבנק מרכזי?"
"ברור שאם הבנק המרכזי מציע לאזרחים כסף נוח דיגיטלי, ויש לי משהו שיושב אצלי על הטלפון, אז איזו סיבה יש לי להסתכן ולשים את הכסף שלי בבנק מסחרי שברור שהוא יותר מסוכן מבנק מרכזי?"
"אפשר לסגור את החור בכלכלה על ידי הפרדה של אספקת כסף, כפונקציה של המדינה, לבין אספקת מימון, כפונקציה של המגזר הפרטי", כותב וולף ומסכם שלמרות שהשינוי הזה לא יתרחש באופן מיידי, עלינו לזכור את האפשרות לבצע את השינויים האלה, כי "כשהמשבר הבא יגיע – והוא בוודאי יגיע – אנחנו צריכים להיות מוכנים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו