לתושבי קריית טבעון יש סיבה להרים בימים אלה מבט ולהסתכל לשמיים. מעל ראשם מתחולל מחזה לא שגרתי: אלפי דגלונים כבר נתלו ברחובות הראשיים לקראת יום העצמאות, אבל שלא כמדי שנה לא מדובר בדגלונים הסטנדרטיים והאחידים מפלסטיק.
הפעם אלה דגלים מבדים משומשים שתושבי וילדי היישוב יצרו וציירו בעצמם, ובשונה ממקביליהם התעשייתיים – הם לא ייזרקו לפח מייד אחרי החג.
הרוח החיה מאחרי הרעיון שהפך בתקופה האחרונה לפרויקט כלל-יישובי היא טליה אורבך, מורה ליוגה בת 42 ואם ל-3.
אורבך כבר הובילה כמה יוזמות יצירתיות-קהילתיות בטבעון, ביניהן הקמת כיפה גיאודזית גדולה שניצבת בנקודה מרכזית ביישוב וכל משולש בה נוצר על ידי משפחה אחרת. אבל הדגלים הם סיפור שונה. "הפעם המיזם מחליף משהו שכבר ממילא קיים ונדרש", היא אומרת.
הרעיון התבשל אחרי שאורבך חשה שחגי ישראל – כפי שנכתב כאן רק לאחרונה – הפכו למצעד של מפגעים סביבתיים ובריאותיים. המוני דגלוני הפלסטיק בחוצות הם תרומתו האדיבה של יום העצמאות למכת הזיהום.
"חגים זה הרגע שבו אתה לוכד את תשומת הלב של כולם", היא אומרת, "שבו כולם מסתכלים למקום אחד – ומה התמונה שהם מקבלים? מה המסר? אני הייתי מסתכלת לשמים ורואה אשפה".
"חגים זה הרגע שבו אתה לוכד את תשומת הלב של כולם, שבו כולם מסתכלים למקום אחד – ומה התמונה שהם מקבלים? מה המסר? אני הייתי מסתכלת לשמים ורואה אשפה"
הרעיון תורגם במהירות מפתיעה למה שאורבך מכנה "אירועי יצירתי קהילתי מתמשך, כשהכול מבוצע בהתנדבות על ידי תושבים, ובעיקר תושבות".
ככה זה עבד: חנות יד שנייה שהמתנ"ס מפעיל באמצעות פנסיונריות מתנדבות, התגייסה לאיסוף בדים משומשים בצבעי כחול, לבן ותכלת. סדינים, מפות ובגדים ישנים נאגרו והפכו מפסולת לחומר גלם נדרש. מתנדבות נוספות גזרו את הבדים בצורת דגלונים ועתה הגיע שלב הציור: "זו הדרך לערב מסה של אנשים", אומרת אורבך, ומתכוונת בעיקר למסה של ילדים.
ביריד שבוע הספר שנערך בטבעון נפתח מרחב יצירה שבו מאות ילדים ציירו דגלים על הבדים באמצעות צבעי גואש, לורדים וגירים. הגנים ביישוב קיבלו ערכה של בדים גזורים והשתתפו גם הם בחגיגה.
התוצאה: דגלוני בד (משומש) מצוירים על ידי ילדים באורך כולל של כ-2 קילומטר. מדובר במאות ואולי אפילו אלפי דגלונים – לא מעט, בהתחשב בעובדה שבטבעון מתגוררים בסך הכול כ-19 אלף תושבים.
התוצאה: דגלוני בד (משומש) מצוירים על ידי ילדים באורך כולל של כ-2 קילומטר. מדובר במאות ואולי אפילו אלפי דגלונים – לא מעט, בהתחשב בעובדה שבטבעון מתגוררים בסך הכול כ-19 אלף תושבים
לצד הממד המאולתר של פס הייצור החדש, אורבך אומרת שהיה צורך לשמור גם על רמה מינימלית של אחידות: "הדגלים נתלים על ידי קבלן שנוסע עם הטרקטור ברחובות והמנופאי קושר אותם לעמודי חשמל. היינו צריכים לוודא שהוא יוכל להוציא לו שרשרת של דגלים לתלייה.
"הדגלים מבד כבדים יותר, זה לא שטנץ אחיד, והאטנו להם קצת את העבודה. אבל הייתה פתיחות וסבלנות והבנה ומגיעה לכולם מילה טובה".
אני מוכרח להגיד שכשמסתכלים היטב, רבים מהדגלים לא נראים, ובכן, כמו דגלים. יותר כמו קשקוש חמוד של ילדים. זה לא עורר התנגדות בקרב חלק מהתושבים?
"אתה צודק. לדעת חלק מהאנשים זה יפהפה וטוב יותר, לדעת אחרים זה פרום בקצוות. אחרי הכול, זו חתיכת בד שילד בטרום-טרום חובה צייר עליה, זה מאוד מאוד מלאכת יד, לגמרי לא פיין. יהיו שיגידו שזה קשקוש של ילדים, אני רואה בזה משהו שהושקעו בו הלב והידיים והנשמה.
"אחרי הכול, זו חתיכת בד שילד בטרום-טרום חובה צייר עליה, זה מאוד מאוד מלאכת יד, לגמרי לא פיין. יהיו שיגידו שזה קשקוש של ילדים, אני רואה בזה משהו שהושקעו בו הלב והידיים והנשמה"
"אבל מאוד הקפדנו על הצבעים – תכלת, כחול ולבן, ושיהיו מגיני דוד, כל כמה מטרים תלוי מגן דוד בולט. היה חשוב לנו שתהיה תחושה של יום העצמאות".
ובכל זאת, לא היו התנגדויות מצד הדרג הפוליטי והמועצה?
"היה צריך לצלוח קולות אופוזיציוניים. היו שאמרו שזה לא מספיק מכובד בשביל להיתלות במרכז היישוב. אבל ראש המועצה עידו גרינבלום מאוד משתף, פתוח ולא מפחד מרעיונות של תושבים, וגם המערכת שתחתיו.
"מאז שהדגלים תלויים הרבה תושבים מתלהבים, וזה משפיע גם על חברי המועצה. נדמה לי שעברנו את קו הלבטים. הדגלים תלויים במרחב המרכזי של היישוב, ביום העצמאות יעברו שם אלפי אנשים, וכמעט לכל אחד ביישוב או לילד מהמשפחה שלו הייתה נגיעה לאחד הדגלים.
"כדי לחזק את הקשר הזה ביקשנו מהגננות שייצרו זיהוי של הגן שלהן, וככה ילד מגן חצב יוכל להסתכל למעלה ולהגיד שגם הוא שותף".
מיזמים כאלה שואבים המון אנרגיה, ואז מתברר שיש גם שנה הבאה.
"לאורך זמן זה נורא קשה. אני מקווה שנמצא מודל שתהיה בו תמיכה ושותפות של המועצה, בתי הספר והגנים. אני מקווה לפרוס את האחריות על פני יותר אנשים, אבל בכל מקרה אני מלאת אנרגיה ורצון להמשיך גם בשנה הבאה.
"השנה הצלחנו לייצר 2 קילומטר דגלונים מתוך כ-15 ק"מ שפרוסים בכל טבעון. אנחנו מתכוונים לשמור את הבדים אחרי החג ובשאיפה בשנה הבאה להוסיף, כך שנכסה את כל הצורך של היישוב.
"השנה הצלחנו לייצר 2 קילומטר דגלונים מתוך כ-15 ק"מ שפרוסים בכל טבעון. אנחנו מתכוונים לשמור את הבדים אחרי החג ובשאיפה בשנה הבאה להוסיף, כך שנכסה את כל הצורך של היישוב"
"השנה אמרו לנו במועצה שנעשה כמה שאנחנו יכולים, אבל ליתר ביטחון הם בכל מקרה קנו את הכמות הרגילה. בשנה הבאה אני מקווה שנצליח לייתר את היבוא של הפלסטיק מסין. זה לא יציל את העולם, אבל זה סמל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנונראה לי שזה פרוייקט רציני, מאחד, מלמד, ונפלא.
רעיון למיחזור בגדים משומשים, תעסוקה מבורכת לילדים, חינוך לאהבת הארץ ושמירתה.
אהבתי מאד את הרעיון ואאמץ אותו למען היישוב שלי – גן יבנה.
תודה לכם וחג עצמאות שמח