יש "התקדמות" מסויימת בטיעונים של מכחישי משבר האקלים והתחממות כדור הארץ. אם בתחילה הייתה התכחשות גורפת להתחממות כדור הארץ, כיום אין כמעט הכחשה של תופעת ההתחממות, אם כי יש עדיין זלזול במשמעות ובהשפעות של ההתחממות, בנוסח: מה זו התחממות של 1-3 מעלות?

יש "התקדמות" מסויימת בטיעוני מכחישי משבר האקלים והתחממות כדור הארץ. אם תחילה הייתה התכחשות גורפת להתחממות, כיום אין כזו כמעט, אך יש עדיין זלזול במשמעותה ובהשפעותיה

המילה פרמפרוסט מתארת אדמה קפואה. למעשה, "אדמה קפואה לצמיתות". חלק גדול מהפרמפרוסט של אלסקה הוא בן עשרות עד מאות אלפי שנים. אבל עכשיו התחושה של יציבות האדמה הזו הולכת ונעלמת.

"חשבו שזה קבוע – שכל שינוי התרחש בקנה מידה של עשרות אלפי שנים, עכשיו השינויים מתרחשים מול עיננו", אומר ולדימיר רומנובסקי, פרופסור אמריטוס לגיאופיזיקה באוניברסיטת אלסקה פיירבנקס וחוקר מוביל של פרמפרוסט.

אחת התוצאות הקשות של משבר האקלים והתחממות כדור הארץ היא ההפשרה של הפרמפרוסט באזורים הארקטיים וקריסת הקרקע מתחת לאלסקה ורוסיה הצפונית. הפשרת הפרמפרוסט יוצרת בולענים ומערערת את השלמות המבנית של בתים, בארות, מערכות ספיגה וכבישים ברחבי אלסקה.

מאז 1993, רומנובסקי דוגם נתוני שטח מתחנות ברחבי אלסקה, ומתעד את הטמפרטורות ההולכות ועולות שלהן. בכל 350 התחנות טמפרטורות הקרקע עלו באופן משמעותי, וההפשרה מתקרבת לעומקים עמוקים יותר.

במדרון הצפוני, אחד האזורים העשירים בקרח של אלסקה, "כשהתחלנו הטמפרטורה של הפרמפרוסט היתה בערך 8-, ועכשיו היא 4- מעלות צלזיוס, אז אנחנו כבר בחצי הדרך לאפס מעלות צלזיוס – טמפרטורת ההפשרה של קרח".

שינויים דרמטיים יקרו ברגע שנקודת ההפשרה הזו בין קרח קפוא למים נוזלים תתרחש. הוא צופה שנקודת מפנה זו תגיע תוך 40 שנה.

המילה פרמפרוסט מתארת אדמה קפואה. למעשה, "אדמה קפואה לצמיתות". חלק גדול מהפרמפרוסט של אלסקה הוא בן עשרות עד מאות אלפי שנים. אבל עכשיו התחושה של יציבות האדמה הזו הולכת ונעלמת

במדרון הצפוני של אלסקה נקודת המפנה הזו תושג מוקדם יותר. בכל פעם שהאדמה או הצמחייה מופרעים – כפי שגילה חיל ההנדסה של ארה"ב ב-1942 בזמן שניסה לבנות כביש מהיר לאלסקה – יש לפרמפרוסט נטייה להתפרק לאזורי בוץ ענקיים שיכולים לבולע משאיות. סיפור דומה קיים עם כבישים שנבנו בעשורים האחרונים. כאשר שלוחות קרח של הפרמפרוסט מפשירות מתחת לכבישים המהירים ונמלי התעופה של המדינה, האספלט מתנודד וצונח, ויוצר אפקט מסוכן של רכבת הרים.

מכיוון שלאלסקה יש מעט כבישים יחסית, הכבישים הקיימים הם חיבורים קריטיים. ההתחממות והטמפרטורות הגבוהות יותר תורמות להגדלת הנזקים והצורך בתחזוקה, וחייבים לתקן את אותם מקומות בתדירות גבוהה יותר, ובאופן אינטנסיבי יותר.

כביש נבנה בדרך כלל כדי להחזיק מעמד בסביבות 30 שנה, אבל זה מבוסס במידה רבה על התנועה הצפויה, ולא על היציבות התרמית שלו. מחקר שפורסם ב-Proceedings of the National Academy of Sciences, העריך שכתוצאה משינויי האקלים, אלסקה תצטרך להוציא מיליארדים נוספים על תחזוקה ותיקון של תשתיות ציבוריות עד סוף המאה. מאמצי התחזוקה פשוט צריכים לגדול. במקרים רבים, תושבי אלסקה יצטרכו לסבול כבישים משובשים ורעים יותר מהנוכחיים, זו תהיה המציאות הכלכלית.

Alaska could face $5 billion in damages due to climate change https://t.co/O9LrdzOy83 pic.twitter.com/RrQ3BGdRc1

— Aleszu Bajak (@aleszubajak) January 5, 2017

במהלך מלחמת העולם השנייה, הצבא חשש שמופעי הזוהר הצפוני מפריעים לרדאר שלו, ולכן הקונגרס העביר חוק ב-1946 להקמת המכון הגיאופיסי באוניברסיטת אלסקה פיירבנקס UAF. בין השאר, המדענים שחקרו את אורות הצפון בשמיים, קדחו גם בורות קידוח מסביב לעמק גולדסטרים בפיירבנקס אלסקה, כדי לחקור את האדמה הקפואה מתחת לרגליהם.

כאשר שלוחות קרח של הפרמפרוסט מפשירות מתחת לכבישים המהירים ונמלי התעופה של המדינה, הן נוטות להתפרק לאזורי בוץ ענקיים שיכולים לבלוע משאיות. האספלט מתנודד וצונח, ויוצר אפקט מסוכן של רכבת הרים

מאז, הטמפרטורות בפיירבנקס השתנו כל כך עד שהמינהל הלאומי לאוקיאנוס והאטמוספירה NOAA שינה רשמית את האופיין התת-ארקטי subarctic designation של פיירבנקס בשנת 2021, ל"יבשת קיץ חמה”.

עם התחממות האקלים, הקרח העתיק שכיסה כ-85% מאלסקה מופשר. כאשר שלוחות הפרמפרוסט מפשירות, ישנם מקומות שבהם הקרקע קורסת בדומה לתופעת הבולענים בים-המלח.

רבים מהעצים שבעמק נוטים כאילו הן שיכורים. לפעמים, רק שכבה דקה של אדמה מכסה אזורי תת-קרקע שבהם הקרח נעלם. עצים מתמוטטים הם אחד הסימנים הבולטים יותר של פרמפרוסט שהפשיר. כאשר הקרח מפשיר, האדמה יכולה לצנוח, או שהיא נעה בהיקף מספיק כדי להציף עצים עם מערכות שורשים רדודות.

As permafrost thaws, the ground beneath Alaska is collapsing https://t.co/z2TGipXdIF

— Leonora Barlis (@LeonoraBarls) April 22, 2022

כמו הקרחונים על פני הקרקע, הפרמפרוסט סביב פיירבנקס אינו רציף. חלקים או שלוחות ממנו פונים למדרונות במפנה צפוני ועוטפים את העמקים הנמוכים. עם זאת, לרוכשי דירות פוטנציאליים שרוצים להימנע מתוצאות הפשרת הפרמפרוסט יש רק אפשרות לניחוש. אין מפה מקיפה של פרמפרוסט. לאנשים, שנכסיהם נפגעים מההפשרה, אין למי לפנות, לא לחברת הביטוח ולא לממשלה.

רבים מהעצים שבעמק נוטים כאילו הן שיכורים. לפעמים, רק שכבה דקה של אדמה מכסה אזורי תת-קרקע שבהם הקרח נעלם. עצים מתמוטטים הם אחד הסימנים הבולטים יותר של פרמפרוסט שהפשיר

אוניברסיטת אלסקה פיירבנקס, ביתם של חלק גדול ממחקרי הפרמפרוסט של המדינה, נאבקת בעצמה עם בולענים שחוזרים על עצמם בכבישים ובמגרשי החניה שלה, והיא משקיעה כסף רב כדי לבנות אותם מחדש, רק כדי שיכשלו פעם נוספת.

בעוד שבחלקים מאלסקה חוו טמפרטורות שיא גבוהות בדצמבר, פיירבנקס עצמה סגרה את שנת 2021 בסערת קרח הרסנית. אזור ארקטי חם יותר הוא גם אזור ארקטי לח יותר, ומאיץ את פירוק הפרמפרוסט.

בפיירבנקס, על כל סנטימטר של גשם, רואים כסנטימטר אחד של הפשרה נוספת מלמעלה למטה, הסביר מדען בכיר במעבדת המחקר וההנדסה באזורים קרים של צבא ארה"ב. בממוצע, פיירבנקס רואה כעת כחמישה שבועות של גשם יותר מאשר בשנות ה-70.

כדי להבין את היקף הבעיה של הפשרת הפרמפרוסט, צריך להבין שלאנשים החיים בצפון, המצב הטבעי של הקרקע, מצב ברירת המחדל של כדור הארץ, הוא קפאון – פרמפרוסט. אלפי שנות תרבות בנויות על הידע הזה. עכשיו הפשרת והיעלמות הקרח משנה מהותית את המקום והאופן שבו אנשים יכולים לחיות.

אבל, בעוד שההשפעות של הפשרת הפרמפרוסט – שקיעה, שיטפונות, בולענים ומפולות – דומות להרס של אסונות טבע, הסוכנות הפדרלית לניהול חירום FEMA אינה אחראית לנזקי הפרמפרוסט, וקשה מאוד לכסות נזקים אלו על ידי ביטוח של בעלי הנכס, הבית.

לאנשים החיים בצפון, המצב הטבעי של הקרקע, ברירת המחדל של כדור הארץ, הוא קפאון – פרמפרוסט. אלפי שנות תרבות בנויות על ידע זה. הפשרת והיעלמות הקרח משנה מהותית את האופן שבו אנשים יכולים לחיות

באזור בו ים צ'וקצ'י Chukchi Sea גובל בצפון אמריקה, הקהילה של כ-300 אנשים בפוינט ליי, בחוג הארקטי בצפון מערב אלסקה, נאבקת עם אובדן הפרמפרוסט.

בשנת 2016, האגם שעליו הסתמכו למי שתייה נעלם בן לילה לאחר ששלוחת הפרמפרוסט שעליו נשען האגם הופשרה, מה שאילץ את העיירה לשאוב מים מנהר סמוך.

השנה, אחד ממיכלי האחזקה של העיירה קרס. לדברי לופיטה הנרי, הנשיאה לשעבר של הכפר, כנראה שהפרמפרוסט נמס תחתם, יש סדקים בבתים, דלתות שלא יכולות להיסגר, בתים כל כך זוויתיים שהם נראים בלתי ניתנים למגורים.

רבים מקווי הביוב התת-קרקעיים הראשונים של העיירה, שהוקמו לפני כ-30 שנה, נסדקו או נשברו מאז כשהקרקע שקעה. ממשלת האזור התקינה לאחרונה עמודי חשמל חדשים, שכבר מתחילים לנטות.

The climate change report is alarming, but sadly not surprising. I’ve been to Alaska and seen the huge damage many people are doing to the planet! pic.twitter.com/MQE4D4eNiF

— Neil Drysdale (@NeilDrysdale) October 8, 2018

הפשרת הפרמפרוסט מקשה על בנייה או על קבלת הלוואה לבית חדש. מה אתה עושה כשהאדמה נופלת מתחתיך? שואלת לופיטה הנרי, היכן אתה משיג את הביטוח שלך? איזה בנק יכול לממן את רכישת הבית או אפילו לתקן את הבית שלך? פרמפרוסט קשור לכל, לבתים שלנו, למקורות המים, למקורות המזון, לצמחייה.

מה אתה עושה כשהאדמה נופלת מתחתיך? היכן אתה משיג את הביטוח שלך? איזה בנק יכול לממן את רכישת הבית או לתקן אותו? פרמפרוסט קשור לכל, לבתים שלנו, למקורות המים, למקורות המזון, לצמחייה

במרץ 2022, פוינט ליי הפכה לעיר הראשונה באלסקה שהכריזה על מצב חירום אקלימי, מתוך הכרה באיום על קיומה. נזקים מהפשרת פרמפרוסט הם בעיה נפוצה עבור קהילות בצפון אלסקה, ועיירות רבות ברחבי אלסקה מתמודדות עם אתגרים דומים.

הערכת האיום הכלל-מדינתית The statewide threat assessment מצאה כי 89 מתוך 336 הקהילות של אלסקה מאוימות על ידי הידרדרות והפשרת הפרמפרוסט. החסמים העיקריים להתמודדות עם איומים אלה כוללים היעדר נתונים ספציפיים לכל אתר כדי לאפשר פיתוח פתרונות, והיעדר מימון ליישום תיקונים ופתרונות פרואקטיביים.

תחזית לערים שיפגעו מהפשרת פרמפרוסט באלסקה

בנוסף לנזקים אלו, במחקרים עדכניים מצאו שהאומדנים של פליטות של פחמן ומתאן המשתחררים מהפשרה של פרמפרוסט היו בהערכת חסר מהותית. יש כ-1.6 טריליון טונות של פחמן המאוחסנים כיום בפרמפרוסט – פי שניים ממה שיש כעת באטמוספירה. תחזיות חדשות מצביעות על כך שכמות פליטת גזי החממה מהפרמפרוסט עשויה להשתוות לכמויות גזי החממה הנפלטים משאר ארצות הברית בסוף המאה.

מחקרים עדכניים מצאו שאומדני פליטות פחמן ומתאן המשתחררים מהפשרת פרמפרוסט – בהערכת חסר מהותית. כ-1.6 טריליון טונות פחמן מאוחסנים כיום בפרמפרוסט – פי 2 ממה שיש באטמוספירה

דמיטרי סטרלצקי, גיאוגרף מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, מסביר שהרבה לפני שהקרח מתחיל להפשיר, ההתחממות מפחיתה את יכולת הפרמפרוסט לתמוך במבנים.

באביב 2020, דווח על מקרה ראשון של "זחילת מדרון" כתוצאה מהפשרת הפרמפרוסט, שסיכנה את שלמותו המבנית של צינור הנפט טראנס אלסקה באורך 800 מייל. זה כנראה מה שקרה בעיר נורילסק בסיביר כמה חודשים לאחר מכן, שם הפשרת הפרמפרוסט הביאה פריצת מאגר דלק ענק, שגרמה לשפיכת סולר קטסטרופלית שזיהמה את הנהרות באזור.

Russian Arctic oil spill pollutes big lake near Norilsk. From @BBCWorld https://t.co/glH7qKwquq

— BBC Wildlife (@WildlifeMag) June 12, 2020

המחקר האחרון של סטרלצקי מצא ש-70% מהתשתיות הגדולות באזור הארקטי נמצאות באזורים שהפשרת הפרמפרוסט עלולה לסכן תשתיות אלו במהלך 30 השנים הבאות, להגדיל את עלויות התחזוקה ב-15.5 מיליארד דולר, ולגרום לנזקים נוספים של 21.6 מיליארד דולר. ואלה ההערכות השמרניות ביותר של המחקר.

ככל הנראה, רוב האוכלוסייה שחיה על פרמפרוסט נמצאת ברוסיה, אבל גם מדינות אלפיניות כמו צרפת ושוויץ יראו נזקים קשים מהפשרת הפרמפרוסט ואובדן יציבות מדרונות ההרים, וכתוצאה מכך ממפולות מסוכנות.

ככל הנראה, רוב האוכלוסייה שחיה על פרמפרוסט נמצאת ברוסיה, אך גם מדינות אלפיניות כצרפת ושוויץ יראו נזקים קשים מהפשרתו ואובדן יציבות מדרונות ההרים, וכתוצאה מכך ממפולות מסוכנות

מחקר שפורסם לאחרונה ב-Population and Environment מצא כי 3.3 מיליון בני אדם חיים כיום ביישובים שבהם הפרמפרוסט יפשיר ויתפורר עד 2050, מה שיאלץ רבים מהם לעבור למקומות אחרים.

לרוב האנשים האלו שחיים על הפרמפרוסט יש הבנה טובה למדי של מה יקרה בעוד 20 שנה, הם לא צריכים מדענים שיגידו להם זאת, אבל מקבלי ההחלטות בוושינגטון ובמוסקבה צריכים לשים לב ולהגיב.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

העולם המוכה והמדוכא בימים שלאחר מלחמת העולם השנייה, אימץ את הביטוי האלמותי "לעולם לא עוד". כלומר, אחד  הלקחים שנלמדו בעולם בכלל ובעם היהודי בפרט, זה שפשע הומניטרי מהמדרגה הראשונה, רצח עם אכזרי ושיטתי לא יתרחש בשנית.

העולם המוכה בימים שלאחר מלחה"ע ה-2 אימץ את הביטוי האלמותי "לעולם לא עוד". כלומר, אחד  הלקחים שנלמדו בעם היהודי ובעולם הוא שפשע הומניטרי כמו רצח עם אכזרי ושיטתי – לא יתרחש שוב

והנה בימים אלה אנו עדים לאסון שקורה מתחת לאפינו. פשעים אכזריים שמבצע הדיקטטור הקצב הרוסי וולדימיר פוטין נגד מדינה שכנה,  דמוקרטית, שכל פשעה היה בקשתה לחבור לארגון נאט"ו.

ההיסטוריה מלמדת אותנו שדיקטטורים פועלים מתוך אמונה בצדקת דרכם, והם בטוחים שהם סוג של משיח שבא לגאול את עמם, רק שעל הדרך הם דורסים רוצחים, אונסים בוזזים, ומשמידים ערים שלמות, פשעים נגד אומה סוברנית שהדעת אינה סובלת.

המראות ששטפו את התקשורת ואת הרשתות החברתיות לא הותירו עין יבשה והחלטתי לעשות מעשה. הגעתי מפלורידה שבארה"ב למדיקה שבפולין בטיסה ישירה לוורשה ומשם בקונקשן לקרקוב. זו היתה טיסה שרוב רובה הייתה מלאה במתנדבים אמריקאים יוצאי צבא. יכולתי לזהות אותם בעיקר בגלל הדגל האוקראיני על חולצות המיזע שלבשו.

הנקודה האחרונה במסע הייתה מדיקה, כאמור, עיירת גבול השוכנת מערבית  לגבול האוקראיני, 70 קילומטר מהעיר לבוב. שם הצתוותתי לקבוצת מתנדבים ישראלית מארגון מעל"ה על מנת לתת סיוע ראשוני להמוני הפליטים שצבאו על הגבולות.

מאהל הפליטים במעבר הגבול אוקראינה פולין (צילום: אוסי גודביר)

הגענו בלילה לגבול היישר לשדרת המאהלים שהקימו מתנדבים ממגוון מדינות העולם. שער ברזל הפריד בינינו לבין זרם הפליטים ששטף באותו לילה. קשישים נשים וטף על מזוודותיהם ככל שיכלו לשאת, צעדו בשקט מופתי לעבר מאהל הסיוע ולאחר מכן לפיזור למחנות פליטים ומשם למדינות אירופה שפתחו שעריהן.

הגענו בלילה לגבול לשדרת המאהלים שהקימו מתנדבים ממגוון מדינות העולם. שער ברזל הפריד בינינו לבין זרם הפליטים ששטף באותו לילה. קשישים נשים וטף על מזוודותיהם ככל שיכלו לשאת, צעדו בשקט מופתי

העבודה שלנו כמתנדבים התרכזה בקליטת הפליטים בגבול, סיוע ראשוני של שתייה, אוכל חם, בגדים, מעילים ושמיכות, כל זה במזג אוויר מקפיא של חודש מרץ אפריל, המקשה על העבודה אבל מתגמד כשרואים את הדמעות וההתרגשות בעת המפגש עמם.

אוסי גודביר ופליטה אוקראינית קטנה על גבול פולין (צילום: באדיבות המצולמת)

במחנה האוהלים במעבר הגבול אוקראינה פולין (צילום: אוסי גודביר)

משימה נוספת אותה ביצענו, הייתה לעבור את הגבול לצד האוקראיני כדי לסייע לפתוח צירים מהירים בתורים הארוכים, שהתפתחו לפני הכניסה לאולמות ההגירה האוקראיני והפולני. תורים בהם יעברו אמהות עם תינוקות וקשישים.

עם חוצפה לא קטנה וסוג של אסרטיביות חביבה, מול הצבא האוקראיני והפולני, והווסט הכתום ששימש לזיהוי המתנדבים, פתחנו ציר נוסף, למורת רוחם של לובשי המדים. זאת בעיניי הייתה משימה מהמעלה הראשונה, כי התורים היו עצומים. 8 שעות של תורים ללא מקומות ישיבה בקור ברוטלי שמכה בפנים ללא רחם.

פליטות במעבר הגבול בין אוקראינה לפולין (צילום: אוסי גודביר)

עם הווסט הכתום ששימש לזיהוי מתנדבים ועם אסרטיביות חביבה וחוצפה מול הצבא האוקראיני והפולני, פתחנו ציר נוסף כי התורים היו עצומים. 8 שעות ללא מקומות ישיבה, בקור ברוטלי שמכה בפנים ללא רחם

המון מילים נכתבו על מצב הפליטים על הכאב, העצב, הבית שנעזב בחופזה עם מעט מטלטלים, אך הפעם הייתי רוצה לשתף אתכם בסיפורה האישי של פליטה, בחורה צעירה בשם קטיה, צעירה בת 19 מהעיר פולטבה במרכז אוקראינה, שהייתה עדת ראייה ממקור ראשון ושני (העדות בתרגום חופשי שלי מאנגלית):

"ב-23 בפברואר הייתי בביקור בקייב אצל אחי ירוסלב, אשתו ובנם בן השנה. למחרת הייתי אמורה לנסוע לחופשה לאליקנטה בספרד. בבוקר הטיסה התעוררתי לקולו של ירוסלב שאמר לי: 'קטיה, אינך יכולה לנסוע, שדה התעופה הבינלאומי של קייב משותק'.

הייתי המומה ונשארתי מחוברת לכלי התקשורת והרשתות החברתיות. הבנו שאנחנו נשארים בבית לתקופה הקרובה. אחרי שלושה ימים יצאנו לסופרמרקט והמדפים היו ריקים. לא הייתה תוצרת טרייה של לחם חלב וירקות. היה מפחיד מדי להסתובב ברחובות.

אח נוסף שלי, אנדריי, המתגורר גם הוא בקייב, הגיע עם אשתו ובנו בן השנתיים אלינו לדירה של ירוסלב, ויותר מאוחר גם אבא הצטרף.

דיברנו בינינו מה אנחנו יכולים לעשות בימים הבאים. לא ידענו אילו החלטות לקבל. היינו מבולבלים, מפוחדים ומודאגים עוד מספר ימים, אבל הביחד חיזק אותנו נפשית.

כל הלילה היו הפגזות, כמובן שלא נרדמנו, חוסר הידיעה היכן נפלו פצצות גרם לדאגה ומתח נוראיים. הקשבנו לחדשות אך לא יכולנו לדעת מה אמת ומה פרופגנדה.

הלחץ בבית היה בשיאו בשל הלא נודע.

אחי ירוסלב קיבל החלטה עבורנו  לפיה אני, קטיה, ושתי הגיסות עם הבנים הקטנים, נצא לכיוון הגבול הפולני. הגברים, כאמור, יישארו בקייב. הם אינם יכולים לעזוב על פי חוק.

כל הלילה היו הפגזות, כמובן שלא נרדמנו, חוסר הידיעה היכן נפלו פצצות גרם לדאגה ומתח נוראיים. הקשבנו לחדשות אך לא יכולנו לדעת מה אמת ומה פרופגנדה

למחרת נסענו ברכבת מקייב ללבוב. היה מפחיד מאוד, המון של קשישים, נשים, ילדים ובעלי חיים, כולם מפוחדים ונדחסים בקרונות. התחלנו את המסע מקייב ב-5 אחה"צ והגענו ללבוב ב-5 בבוקר.

לאורך הנסיעה שמענו הפצצות, חלונות הרכבת היו סגורים, החושך היה מוחלט, סוג של האפלה על מנת שלא נהיה מטרה ניידת. הפעמים היחידות של מעט אור היה בזמן שעברנו בתחנות שבדרך. הנסיעה הייתה לעיתים מהירה ולעיתים הואטה בהתאם לסכנות.

הגענו ללבוב, שם חיכינו 6 שעות לאוטובוסים, שאספו אותנו  למדיקה בפולין, נסיעה שארכה כשעתיים לערך".

התור במעבר הגבול (צילום: אוסי גודביר)

ואז קטיה עצרה לרגע ואמרה לי: "אוסי, אני רוצה שכל העולם יידע מה קרה בבוצ'ה. אני מבקשת שתכתבי מילה במילה את מה שסיפר לי החבר שלי, שהוא מתנדב שעבר מעיר לעיר לעזור לאזרחים לעלות על הסעות לגבול".

בבוצ'ה חיים כ-30 אלף תושבים. כרגע נותרו שם כ-3,700. לטענתה, רוב התושבים שם נרצחו. החבר שלה (קטיה לא מעוניינת למסור את שמו משום שהוא נשאר באוקראינה, כמו אחיה והוריה המבוגרים, והיא איננה מעוניינת לסכן את חייו).

"כשהחבר שלי הגיע לבוצ'ה הוא ראה גופות מפוזרות ברחובות", היא מספרת, "הידיים שלהם היו קשורות מאחורי הגב ונראה כי עברו התעללות קשה. הבנתי ממנו כי לרוסים נגמר מלאי המזון והם שחטו כלבים ואכלו את בשרם. המראות היו קשים, נמצאו גופות נערות שנאנסו. אחת מהן נאנסה על ידי אחד עשר גברים והאות Z היתה חרוטה על החזה שלה ובטנה הייתה שסועה".

"החבר שלי ראה בבוצ'ה גופות מעונות פזורות ברחובות בידיים קשורות מאחורי הגב. לרוסים נגמר המזון והם שחטו כלבים ואכלו אותם. נמצאו גופות נערות שנאנסו. אחת עם האות Z חרוטה על חזה ובטנה שסועה

היא סיפרה שמשפחה שלמה נמצאה ללא רוח חיים, כולם עירומים, אחרי שניסו לשרוף אותם ללא הצלחה. על פי העדויות הרוסים סחבו איתם קרמטוריום נישא כדי לשרוף גופות, בנסיון לא להשאיר עקבות.

צילמתי מהטלפון של קטיה תמונה של 5 גברים מתים שרופים עם הבגדים. בתמונה נוספת אפשר היה לראות רגליים קדמיות של כלבים משתלשלות על גדר, אחרי שהרוסים אכלו את בשר גופם.

תמונה שצילם החבר של קטיה בבוצ'ה, אנשים שנרצחו והוצתו באש

לדבריה, גוגל רוסיה ניסה להשאיר את תמונות הלוויין של העיר בוצ'ה כפי שהיא נראתה לפני המלחמה, כאילו העיר לא הופצצה ולא נרצחו שם תושבים,  אך גוגל העולמי עלה על הפייק. עד לפני 4 ימים התמונות בגוגל רוסיה הראו שם מצג שווא של עיר נורמלית לגמרי.

"אני חושבת שזו לא עוד מלחמה", מדגישה קטיה, "אני חושבת שהרוסים רוצים להשמיד את כל אוקראינה ולספח את השטח שלנו אליה. רוב רובם של הרוסים שונאים  את העם האוקראיני  בכל נפשם. אני יודעת שהחיים ברוסיה קשים מאוד, ותופעת הינדוס התודעה עם זרם הפייק ניוז הבלתי פוסק שהמשטר הפוטיני מפיץ, לא משאירים תקווה לאמת ומאפשרים למשטר לשמור על יציבותו".

עד לפני 4 ימים ניסו בגוגל רוסיה להשאיר את תמונות הלוויין של בוצ'ה כפי שנראתה לפני המלחמה, כאילו העיר לא הופצצה ולא נרצחו שם תושבים,  מצג שווא של עיר נורמלית לגמרי, אך גוגל העולמי עלה על הפייק

קטיה טוענת שהרוסים משנים את ההיסטוריה לטובתם כדי להצדיק את המלחמה וכי בלוגרים רוסים מתסיסים את האזרחים. לדבריה, האזרח הרוסי הפשוט לא מבין מדוע העולם יוצא נגדם ובטוח שזלנסקי פתח במלחמה. קטיה מספרת עוד כי הרוסים שנכנסו למריופול ולקרים אמרו לתושבים שהם באו להציל אותם מידיו של זלנסקי.

כששאלתי אותה מה היא מרגישה או חושבת כלפי זלנסקי והיא ענתה לי: "אני מכבדת אותו, זלנסקי עבורנו הוא אדם שעושה עבודה של ממש למען התושבים. ברוסיה פוטין הוא אידאל, שם אוהבים אותו כאילו הוא המושיע, וזה ההבדל". ועדיין, לדעתה, האזרחים ברוסיה מקנאים בדמוקרטיה האוקראינית.

"אבל אני בטוחה שהמלחמה תסתיים בקרוב ואז נחזור הביתה ונבנה את החיים מחדש", חשוב לה להבהיר, "אני אוהבת את המדינה שלי ורוצה לחזור הביתה".

קטיה הכינה לי צמיד מחוטי רקמה צהובים וכחולים שאני עונדת על פרק ידי. הבטחתי לה שלא אסיר אותו עד שתסתיים המלחמה. "כשהגעתי למעבר הגבול הייתי בשוק למראה המוני המתנדבים שחיכו לנו", היא משחזרת, "אני אומרת לכם המון תודה על הסיוע, תודה שטרחתם ובאתם לכאן להושיט לנו יד".

אגב, אחותה סווטה, עם שני ילדיה בני ה-7 וה-9 עומדים מהבוקר בתור בגבול הפולני כדי להתאחד אתה, והתורים אינסופיים.

עד כאן סיפורה של קטיה. לצערי, המלחמה עדיין נמשכת. העולם מתרגל למראות וממשיך בחייו. כל כך עצוב, מקומם ומתסכל.

אוסי גודביר היא אמא ל-3, עוסקת בתחום התיירות בישראל ובמיאמי, אקטיביסטית חברתית ופוליטית בין ישראל לארה"ב. עוסקת פעילויות התנדבותיות וצייצנית בטוויטר.