אחד מההישגים לכאורה שבהם התגאו שר האוצר, משה כחלון, ומקורביו שר הכלכלה אלי כהן וח"כ רועי פולקמן, במסגרת ניסיונם להיאבק ביוקר המחיה ובמחירי הדיור המשתוללים, הוא תיקון 120 לחוק התכנון והבנייה לעידוד בנייה מוזלת להשכרה.
התיקון הזה מאפשר לוועדות מקומיות לתכנון לאשר תוספות בנייה של 25% מעבר לשטח הבנייה המאושר בפרויקט, בתנאי שהדירות שם יוצעו להשכרה למשך 20 שנה, ושרבע מהן יושכרו לזכאים – בשכר דירה נמוך ממחיר השוק.
על הנייר, מדובר בבשורה של ממש, אך בדיקת זמן ישראל מעלה כי המהפכה שהבטיח כחלון נותרה על הנייר, וספק אם תצא לפועל בעתיד הקרוב.
התקשורת מיהרה לשבח
כבר לפני קרוב לשנתיים, בינואר 2018, אושר ב"ועדת הרפורמות" בכנסת תיקון 120 לחוק התכנון והבנייה. לפי התיקון לחוק, הרשות המקומית תקבע את שיעור ההנחה המינימלי שהיזם יחויב לתת לזכאים, ובלבד שיעמוד על 20% עד 40% מתחת למחיר הממוצע להשכרת דירה באותו גודל בשוק החופשי במרכז הארץ, ועל 10% עד 30% מתחת למחיר הממוצע הארצי בדרום ובצפון.
מהלך החקיקה הזה אחת מספינות הדגל של כחלון ואנשיו, שהבטיחו לבוחריהם להילחם ביוקר המחיה ולהקל על מצוקת הדיור. את התיקון לחוק עצמו יזם מרכז הגר לפיתוח מדיניות דיור חברתית, והגיש ח"כ רועי פולקמן מ"כולנו" (שפרש לאחרונה מהחיים הפוליטיים, בעקבות היטמעות מפלגתו בליכוד).
גם את ועדת הרפורמות ניהלו ח"כים מ"כולנו" – קודם אלי כהן (שהצטרף עם כחלון לליכוד) ואחר כך רחל עזריה (שגם היא פרשה מהמפלגה), והיא נחשבה ל"מסלול ירוק" לרפורמות שהשר כחלון מעוניין לעודד.
גם את ועדת הרפורמות ניהלו ח"כים מ"כולנו" – קודם אלי כהן (שהצטרף עם כחלון לליכוד) ואחר כך רחל עזריה (שגם היא פרשה מהמפלגה), והיא נחשבה ל"מסלול ירוק" לרפורמות שהשר כחלון מעוניין לעודד
התקשורת שיבחה את התיקון לחוק, והוא זכה לכותרות שבישרו על "מהלך היסטורי", אבל השבוע לא הצלחנו לאתר ולו עירייה אחת שאישרה ליזם כלשהו תוספות בנייה להשכרה במסגרתו.
כך שבפועל, התיקון לחוק לא יושם כלל ולא תרם מאומה להקלת מצוקת הדיור של מעמד הביניים והשכבות החלשות.
"יש עיריות שמתחילות להתעניין"
"יש עיריות שמתחילות להתעניין ביישום התיקון, אבל בינתיים זה רק בתכנון", אומר לזמן ישראל מנהל מרכז הגר, סבסטיאן ולרשטיין.
"היזמים מעוניינים בכך וגם חלק מהעיריות, אבל יש לזה הרבה התנגדות מצד אוכלוסיות מבוססות, שכנראה חוששות מכניסה של אוכלוסיות חלשות לערים. זה נימוק שהוא לא רק מקומם, אלא גם מבוסס על חשיבה שגויה שלא חושבת על הטווח הארוך".
"היזמים מעוניינים בכך וגם חלק מהעיריות, אבל יש לזה הרבה התנגדות מצד אוכלוסיות מבוססות, שכנראה חוששות מכניסה של אוכלוסיות חלשות לערים. זה נימוק שהוא לא רק מקומם, אלא גם מבוסס על חשיבה שגויה"
"התיקון לא מיועד לעזור רק לשכבות החלשות אלא גם למעמד הביניים וגם לערים עצמן," הוסיף ולרשטיין. "בערים מבוססות ויקרות כמו תל אביב והרצליה, למשל, יש מחסור במורים. מורים הם לא אנשים עניים אבל לא עשירים והם כבר לא יכולים להרשות לעצמם לעמוד ביוקר המחיה של ערים כאלה".
"אם אחרי ביטול תמ"א 38 יבוא מהלך אגרסיבי של פינוי בנייה זולה והחלפתה בבנייה יקרה, בלי מהלך משלים של בנייה ציבורית, אנחנו בדרך לקטסטרופה תכנונית", סבור ולרשטיין.
"נדרש זמן הטמעה וקידום"
במרכז השלטון המקומי אמרו לנו השבוע כי: "עוד בזמן התיקון לחוק התריעו נציגי מרכז השלטון המקומי בכנסת ובממשלה כי התיקון לחוק בעייתי, כל עוד לא נקבעו קריטריונים הכוללים הכנסה, מקצועות נדרשים וכו' (בדומה למקובל במדינות רבות בעולם), עבור דיור בהישג יד.
"רק קיומם של פרמטרים מוסדרים היה מבטיח כי השוכרים זכאים להטבות בשכירות, ובו בעת יציבים ויכולים לשכור דירות אלו לטווח ארוך. משכך, אין זה מפתיע כי יזמים רבים בוחרים לא לקיים את התיקון לחוק"
"רק קיומם של פרמטרים מוסדרים היה מבטיח כי השוכרים זכאים להטבות בשכירות, ובו בעת יציבים ויכולים לשכור דירות אלו לטווח ארוך. משכך, אין זה מפתיע כי יזמים רבים בוחרים לא לקיים את התיקון לחוק".
ממינהל התכנון במשרד האוצר נמסר בתגובה: "תיקון 120 הינו תיקון חדש יחסית ונכנס לספר החוקים בשנת 2018. נדרש זמן הטמעה וקידום הנושא במוסדות התכנון והוועדות המקומיות מחד ומהיזמים מאידך, ולכן נדרשים כלים משלימים נוספים מעבר לתהליכי תכנון כדי לקדם דיור להשכרה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם