בנימין נתניהו ומתניהו אנגלמן בעת מינויו למבקר המדינה, 2019 (צילום: משרד ראש הממשלה)
משרד ראש הממשלה

פרשנות מבקר בלי שיניים

ארגונים לזכויות אדם ומומחים למדעי המדינה מביטים בדאגה על המהפכה שמחולל מתניהו אנגלמן במשרד מבקר המדינה ● נראה כי הדבר היחידי שהוא נחוש לעשות בכל הכוח הוא לטלטל את המוסד הזה מהיסוד ● פיקוח הדוק על נבחרי הציבור שלנו לא צפוי להתרחש שם ● וגם הפרסומים על חלק מחברי ועדת ההיתרים לא מצליחים לעצור אותו

חודשיים בלבד לאחר כניסתו לתפקיד מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן משנה מהקצה לקצה את התפקיד החשוב הזה. אם עד כה, נהג מבקר המדינה להגיש דוחות עבים, הנוגעים למחדלים ושחיתויות במגזר הציבורי, ולסייע בהתנעת חקירות פליליות, הרי שאנגלמן החליט לאמץ גישה הרבה פחות לעומתית.

האג'נדה של המבקר החדש, שפרטיה פורסמו בתחילת החודש בעיתון "ישראל היום" (תומך בנתניהו), כוללת סגירה של היחידה לחקירת שחיתות, הפסקת ההערכה של משרדי ממשלה בזמן אמת, דרישה כי כל הביקורות יכללו משוב חיובי, וזעזוע בהרכב ועדת ההיתרים, שתפקידה למנוע ניגודי עניינים בממשל.

בעוד שגורמים ממשרד המבקר הגנו על הרפורמות, בטענה כי הוא שואף לפשט את תהליך הביקורת ולשפר את היחסים עם נשואי הבדיקה, מבקרי המבקר טוענים שהוא מתמקד בריצוי ראש הממשלה באמצעות סירוס שומר סף משמעותי.

גורמים ממשרד המבקר הגנו על הרפורמות המתכוננות, בטענה כי אנגלמן שואף לפשט את תהליך הביקורת. אך מבקרי המבקר טוענים שהוא מתמקד בריצוי ראש הממשלה על ידי סירוסו של שומר סף משמעותי

"אם המשיח היה מגיע ומודיע כי אין יותר שחיתות בישראל, הייתי אומר שכדאי לשקול את סגירת היחידה נגד שחיתות, אבל אנחנו לא במצב הזה", אומר אליעד שרגא, ראש התנועה לאיכות השלטון. "אנחנו במצב שבו השחיתות נמצאת בעלייה, ובמקום להרחיב את פעילות היחידה, הוא סוגר אותה לחלוטין".

מתניהו אנגלמן נכנס לתפקיד מבקר המדינה (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
מתניהו אנגלמן נכנס לתפקיד מבקר המדינה (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

הרפורמות "רק נשקלות"?

אנגלמן, רואה חשבון בהכשרתו, ולשעבר מנכ"ל הטכניון ומנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה, הוא המבקר הראשון, זה שלושה עשורים, שאינו שופט לשעבר.

גורם אמר לנו השבוע, כי המבקר החדש עדיין לומד להכיר את התפקיד, וכי רוב הרפורמות שפורסמו בתקשורת "רק נשקלות". עם זאת, השינויים בוועדת ההיתרים כבר יושמו: בשבוע שעבר, הודיע אנגלמן על שינוי כולל בוועדה, אשר סירבה לאפשר לנתניהו לקבל תרומות מטייקונים כדי לממן את הגנתו המשפטית.

בחדשות 13 דווח כי המבקר החדש התעמת עם חברי הוועדה והאשים אותם כי  הם "חרגו מהסמכות", בכך שהורו לנתניהו להחזיר חלק מ-300 אלף הדולרים שניתנו לו על ידי בן דודו, נתן מיליקובסקי, כדי לשלם לעורכי הדין שלו.

פחות מחודש לאחר הדיווח, שלושה חברים בוועדה הגישו את התפטרותם במעשה סמלי ברובו, לאחר שאנגלמן כבר הודיע להם שכהונתם לא תחודש.

אך המבקר קפץ על ההזדמנות להשיק את השלב הראשון במהפכה שלו, עם הרחבת הוועדה מארבעה חברים לשמונה, ואף לגוון את ההרכב שלה כך שיכלול –  לראשונה – חברים אינם שופטים, לצד נציגים ממוצא אתיופי ומהקהילה החרדית.

"היום עשינו את הצעד הראשון בדרך ליישום רפורמה המקדמת ביקורת בונה ואיכותית", מסר אנגלמן לתקשורת."העצמת הרכב הוועדה למתן היתרים תאפשר שילוב של מומחים מתחומים שונים (משפט, כלכלה וניהול ציבורי) לצד הרחבת מגוון הדעות ופתיחת הוועדה לקבוצות שונות בחברה.

אך בעוד שאנגלמן התגאה בדמוגרפיה המגוונת של הוועדה, בחדשות 12 נחשף כי השיוכים הפוליטיים של החברים החדשים הם הכל מלבד מגוונים. ארבעה מהנציגים החדשים היו קשורים למפלגת הליכוד, ושניים מהם הביעו באופן פומבי תמיכה בנתניהו לאור החקירות הפליליות שלו.

הדיווח הוביל לכך שאהוד ברק כינה את אנגלמן "משרת עלוב של נתניהו" ו"סמרטוט" בראיון בגל"צ. "זו בושה למוסד המבקר. אנשים שבעצמם נמצאים בניגוד עניינים מונו לוועדת ההיתרים", הוסיף ברק, בהתייחס לרפורמה בוועדה.

אחת מאותם נציגים חדשים המשויכים לליכוד, שרה פריש, הצהירה ביום שני בפני אנגלמן כי היא כבר אינה מעוניינת בתפקיד. זמן ישראל פרסם השבוע תחקיר עם טענות שמציגות באור בעייתי חברה נוספת בהרכב, השופטת נחמה מוניץ.

שרה נתניהו ביום הולדתו של יהורם גאון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
שרה נתניהו ביום הולדתו של יהורם גאון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

המהלך המטריד ביותר

אולי חשובה מהזעזוע בוועדת ההיתרים, תהיה סגירת היחידה למלחמה בשחיתות, שהוקמה ע"י המבקר מיכה לינדנשטראוס לפני קרוב ל-15 שנים.

היחידה, שמונה כ-25 עובדים, הייתה אחראית לחשיפת המעשים שהובילו להרשעות של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ושל שרה נתניהו.

למרות שכל המחלקות במשרד המבקר בוחנות פעולות לא ראויות של הממשלה, המחלקה נגד שחיתות קיבלה מנדט ספציפי לבחינת חשדות לשחיתות, והיא יכולה להעביר ליועץ המשפטי לממשלה המלצות לפתיחת חקירה פלילית.

גורם שעבד במשרד המבקר עד לאחרונה, אמר לנו כי אנגלמן עצמו היה המקור של "ישראל היום" לכתבה אודותיו. הגורם הסביר כי המבקר שאף לפרט את הכוונות שלו בפני הציבור, כהכנה ליישום האג'נדה המלאה שלו

בניסיון להגן על התכנית לסגירת המחלקה, אמר גורם במשרד המבקר כי היחידה "פגעה בעבודת הביקורת של המשרד, וגרמה למשרדי ממשלה להתעלם מההמלצות שלנו ולסרב לשתף פעולה עם המבקרים".

הגורם טען עוד כי אין צורך בחקירת שחיתות, כאשר המשטרה כבר אמונה על חקירת נושאים שכאלו. לדבריו, חברי היחידה "מצאו עצמם עסוקים ברכילות במקום לעסוק בפעילות ביקורת רצינית", והוסיף כי הם ניצלו משאבים יקרים.

(גורם אחר, שעבד במשרד המבקר עד לאחרונה, אמר לנו כי אנגלמן עצמו היה המקור של "ישראל היום" לכתבה אודותיו. הגורם הסביר כי המבקר החדש שאף לפרט בפני הציבור מה הכוונות שלו, כהכנה ליישום האג'נדה המלאה שלו).

ראש התנועה לאיכות השלטון דוחה באופן נחרץ את טיעוני התמיכה בסגירת המחלקה. "כשאתה מטיל חמש חכות לים, יש יותר סיכוי שתצליח לתפוס דג גדול, מאשר אם תטיל חכה אחת", הוא מסביר.

הוא מציין כי בעוד שהמשטרה יכולה להיכנס למשרד ממשלתי רק כאשר יש לה מודיעין ספציפי, או כאשר הוגשה תלונה, עובדי משרד המבקר נמצאים בקשר עם המשרדים באופן יום-יומי, מה שמציב אותם בעמדה טובה יותר לזיהוי שחיתות. בנוסף, לדבריו, השחיתות בישראל מחמירה וזקוקה ליותר משאבים – לא פחות.

מדד השחיתות של 2018 Transparency International מדרג את ישראל במקום ה-34 ברשימת המדינות הכי פחות מושחתות (מבין 180). ישראל ירדה בשני מקומות בדירוג השנה, והיא נמצאת לצד מדינות כמו קטאר ואיחוד האמירויות.

מלבד נתניהו, העומד בפני כתבי אישום בגין שוחד, הונאה והפרת אמונים (בכפוף לשימוע שייערך באוקטובר), שני חברי ממשלה נוספים עומדים בפני אישומים פליליים אפשריים: סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, ושר הפנים, אריה דרעי.

חיים כץ מהליכוד התפטר בשבוע שעבר מתפקיד שר הרווחה, לאחר שהיועץ המשפטי, אביחי מנדלבליט, הודיע על כוונתו להעמידו למשפט בגין הונאה והפרת אמונים (כאן תוכלו לקרוא את עיקרי טיוטת כתב האישום נגדו).

דוד ביטן, חברו של כץ למפלגה, נחקר גם הוא באשר לאישומי שוחד אפשריים.

אהוד אולמרט עם שחרורו מכלא מעשיהו (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
אהוד אולמרט עם שחרורו מכלא מעשיהו (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

שבחים, רבותיי, שבחים

"הגורם הבכיר" שצוטט בישראל היום אמר כי אנגלמן יחייב את עובדיו לכלול גם שבחים בדוחות שלהם. "קודמיו כתבו רק ביקורת, וכל הסעיפים של הדוחות שלהם הסתיימו בהערות שליליות, אך החוק מצהיר באופן מפורש כי על המבקר לספק גם דוגמאות של המלצות קודמות שייושמו בהצלחה", צוטט שם המקור.

שרגא פחות מתרשם מהתכנית החדשה של המבקר. "באמת? אתה רוצה לחלק מחמאות משום שאנשים עושים את הרמה הבסיסית הצפויה מהם?". את הכוונה של אנגלמן להפסיק עם ביקורת בזמן אמת הוא מכנה "אבסורדית"

נראה כי אנגלמן הביע תמיכה ברעיון עוד בחודש מאי, כשהיה רק מועמד לתפקיד. אז הוא אמר לישראל היום כי "על המבקר להתמקד בביקורת ולעזוב את ניהול המדינה". ה"נציג הבכיר" שתדרך את העיתון חודש לאחר מכן פירט את הנקודה, בטענה כי ביקורת ראויה יכולה להתחיל רק לאחר הפעולה.

ד"ר גייל טלשיר, מומחית למדעי המדינה באוניברסיטה העברית, מסבירה כי יש להבין את המינוי של אנגלמן (ואת הרפורמות המתכוננות שלו) בהקשר רחב יותר: הגישה העקבית שממשלות נתניהו נקטו באשר לתפקיד שומרי הסף של ישראל.

ד"ר גייל טלשיר, מומחית למדעי המדינה באוניברסיטה העברית, מסבירה כי יש להבין את המינוי של אנגלמן בהקשר רחב יותר: הגישה העקבית שממשלות נתניהו נקטו באשר לתפקיד שומרי הסף של ישראל

"ממשלות נתניהו שאפו באופן שיטתי להחליש את הביקורת של הגופים החיוניים לאיזון הכוח שלהן", אומרת טלשיר ביחס למאמצים לחוקק פסקת התגברות ולאפשר לשרים לבחור את יועציהם המשפטיים. "נתניהו רצה להציב בעמדות הכוח אנשים שנאמנים לו, כך שהביקורת שתבוצע תהיה פחות ביקורתית".

נתניהו ואנשיו טענו כי הם פועלים להבטיח שהדעות של הרוב שבחר בהם יקבלו ביטוי, אבל טלשיר מסבירה כי המבחן של דמוקרטיה ליברלית הוא היכולת להגן על זכויות המיעוט, במקביל לשמירה על איזונים ובלמים מול סמכויות הממשלה.

אחד הגורמים שהביעו הערכה לגישה של אנגלמן הוא ראש הממשלה עצמו. נתניהו קרא לגישה של מבקר המדינה שהוא עצמו מינה "דבר נפלא".

עוד 1,147 מילים
סגירה