1
ביום שלישי הקרוב תתקיים הוועידה הלאומית לאנרגיה. לצורך האירוע נשכרו מיקום יוקרתי (מלון הילטון בתל אביב) ומנחה מפורסם (אודי סגל, מגיש המהדורה המרכזית של חדשות 13). הוועידה זוכה לקידום נאה – מודעת עמוד שמתפרסמת על בסיס כמעט יומי ב"כלכליסט". מהמודעה ניתן ללמוד שהעיתון גם נותן לוועידה חסות בתחום המדיה.
אלא שמעיון בתוכנית הכנס עולות כמה תהיות: ועידה לאומית לאנרגיה בלי השתתפות המשרד להגנת הסביבה? ובלי נוכחות של ארגוני הסביבה, אפילו לא נציג אחד לרפואה? ותוכן הדיונים: אף מילה על אנרגיות מתחדשות, משבר האקלים, ההשלכות הסביבתיות ההרסניות של שימוש בדלקים פוסיליים – פחם, נפט וגז טבעי. האם השנה היא 1980 ולא שמנו לב?
מעיון בתוכנית הכנס עולות כמה תהיות: ועידה לאומית לאנרגיה בלי השתתפות המשרד להגנת הסביבה? ובלי נוכחות של ארגוני הסביבה, אפילו לא נציג אחד לרפואה? האם השנה היא 1980 ולא שמנו לב?
הפתרון לתעלומה מצוי בראש המודעה, בדמות הגורם המארגן: המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה. שם מרשים, שמהווה מכבסה לשמו הקודם של המוסד: מכון הנפט. מדובר בארגון שממומן על ידי חברות הדלק בישראל, מקדם את סדר היום שלהן ועוטף את האינטרסים שלהן בנופך אקדמי מלומד. והכל תחת שם ירוק לתפארת. אנרגיה? בהחלט. סביבה? אל תבנו על זה.
זה לגיטימי שלחברות האנרגיה המזהמת יש גוף שמקדם את ענייניהן; זכותן גם לערוך כנס. אבל ב-2022 לערוך ועידת אנרגיה בלי לדון באנרגיות מתחדשות, בלי נציגי ארגוני סביבה, בלי המשרד להגנת הסביבה – זה כמו לערוך כנס על הטרדות מיניות בלי נשים.
מגוון הדעות והעמדות במושבים השונים פשוט מסנוור: במושב שכותרתו "משק האנרגיה בישראל לאן? תחבורה ודלק בישראל", ישתתפו יו"ר בזן, יו"ר קצא"א, יו"ר חברת הדלק "דור אלון" ומנכ"ל יבואנית הרכב "צ'מפיון מוטורס". זו רמת האיזון גם במושבים האחרים.
במושב שכותרתו "משק האנרגיה בישראל לאן? תחבורה ודלק בישראל", ישתתפו יו"ר בזן, יו"ר קצא"א, יו"ר חברת הדלק "דור אלון" ומנכ"ל יבואנית הרכב "צ'מפיון מוטורס". זו רמת האיזון גם במושבים האחרים
עד כאן זה מעט מצחיק. זה מתחיל להיות מטריד כשמתברר ששר האוצר ושרת האנרגיה בחרו להיענות להזמנה ולהוביל את רשימת הדוברים בכנס. כך גם נגיד בנק ישראל, מנכ"לית משרד התחבורה ומנכ"ל משרד האנרגיה.
בפעם הבאה שפעילי סביבה יצעקו בהפגנות "הון שלטון" יהיה קשה להאשים אותם שהם פרנואידים. ותהיה גם שרת החדשנות אורית פרקש-הכהן, כי מה יותר חדשני מוועידה שבה מתכנסים כל המזהמים הוותיקים והגדולים במשק.
2
בצירוף מקרים, יממה אחרי שדיווחנו כאן על הגילוי של רופאים משיבא לפיו עקיצה של נמלת האש הקטנה – פולשת בעלת מוניטין עולמי – עלולה לגרום להתקפי אלרגיה מסכני חיים, התפרסם דוח מבקר המדינה על הכשלון של ממשלות ישראל במניעת כניסתם של מינים פולשים לגבולות המדינה.
האתגר שמציבים המינים הפולשים נוגע בכל נקודות הכשל המסורתיות במערכות השלטון בישראל: חשיבה אסטרטגית, השקעה במניעה, שילוב ותיאום בין זרועות ממשל שונות, הקצאת כוח אדם.
האתגר שמציבים המינים הפולשים נוגע בכל נקודות הכשל המסורתיות במערכות השלטון בישראל: חשיבה אסטרטגית, השקעה במניעה, שילוב ותיאום בין זרועות ממשל שונות, הקצאת כוח אדם
במדינה שבה יד שמאל ויד ימין מתקשות לדבר זו עם זו, שמתמחה בטקטיקה ואף פעם לא מגיעה לאסטרטגיה, ושמסרבת לטפל באיומים עד שהמשבר מתפוצץ לה בפרצוף, הציפייה שאיום המינים הפולשים יטופל כראוי היא מדע בדיוני.
הבעיה היא שבתחום הזה, כשהמשבר כבר מתרחש, העסק אבוד. כשנמלת האש הקטנה מבוססת ביותר מ-600 יישובים בארץ, שום רגולציה ואסטרטגיה לא יוכלו להשיב את הגלגל לאחור.
באשר לכוח אדם, המבקר מציין נתון מעניין: במעברי הגבול של ארצות הברית מועסקים 61,500 בקרים שתפקידם למנוע הכנסת מינים פולשים למדינה. בישראל: אפס.
בתגובה לדוח, אגב, המשרד להגנת הסביבה מסכים עם המבקר, אבל ממהר להפיל את התיק על ממשלות העבר ואף על השרים והשרות הקודמים: "במשך שנים רבות", נכתב בתגובת המשרד, "נושא השמירה על המערכות הטבעיות בכלל, והמינים הפולשים בפרט, לא קיבל את תשומת הלב הנדרשת על ידי ממשלת ישראל ובתוכה המשרד להגנת הסביבה".
"במשך שנים רבות נושא השמירה על המערכות הטבעיות בכלל, והמינים הפולשים בפרט, לא קיבל את תשומת הלב הנדרשת על ידי הממשלה ובתוכה המשרד להגנת הסביבה"
בהמשך נטען שמאז שהוקמה הממשלה הנוכחית דברים השתנו מהקצה, הנושא הוצב בראש סדר העדיפויות ומתקיים הליך עבודה בין-משרדי לגיבוש רגולציה של התחום. מעניין מה הסיכוי שהתהליך יבשיל בטרם הח"כ התורן מרע"ם או ימינה יחליט שנמאס לו מהקואליציה.
טוב שהמבקר בדק את הנושא ופרסם דוח, אבל קשה לומר שהוא הפתיע מישהו. כמו שאמר לי השבוע צפר מודאג, "כדי לדעת מה מצב המינים הפולשים בישראל, כל מה שצריך זה להסתכל דרך החלון על העץ הסמוך. רוב הסיכויים שתראה שם מיינה קולנית וכוחנית מגרשת את הציפורים המקומיות".
3
בלב המהומה הפוליטית והביטחונית, הממשלה התגייסה ביום ראשון האחרון למערכה נוספת: לפי הצעת המחליטים שאושרה בישיבת הממשלה, החל מעוד חצי שנה (נובמבר 2022) ייאסר רכש של כלי אוכל חד-פעמיים במשרדי הממשלה וביחידות הסמך, וכן באירועים המאורגנים על ידי הממשלה. בחדרי אוכל ובקפיטריות שבמשרדי הממשלה חד"פים לא יחולקו בחינם, ומי שיתעקש לקבל אותם יצטרך לשלם.
מהאיסור הוחרגו בתי החולים ויחידות מבצעיות בכוחות הביטחון, ונקודות שירות שבהן מקבלים קהל. שם ימשיכו לרכוש כוסות חד-פעמיות עבור המבקרים.
לפי בדיקה שערך מנהל הרכש, הממשלה קונה מדי שנה חד"פים ביותר מ-5 מליון שקל. לרגל המעבר יצטרכו להשקיע ברכישת כלים רב-פעמיים ומדיחים, אבל בטווח הארוך כסף רב ייחסך – בעיקר לאור התייקרות החד"פים מאז שהוטל עליהם מיסוי.
לפי בדיקה שערך מנהל הרכש, הממשלה קונה מדי שנה חד"פים ביותר מ-5 מליון שקל. לרגל המעבר יצטרכו להשקיע ברכישת כלים רב-פעמיים ומדיחים, אבל כסף רב ייחסך
במשרד להגנת הסביבה, אגב, הפסיקו לרכוש חד"פים כבר ב-2019, וזה לא המשרד היחיד שבו כבר החלה לנשב רוח חדשה: השבוע הופתעו כתבים שהגיעו למסיבת העיתונאים המשותפת לשרת התחבורה ושר האוצר, כשגילו שהמים מוגשים להם בקנקני וכוסות זכוכית.
עוד מעט תתחיל מסיבת העיתונאים של שר האוצר ושרת התחבורה – בינתיים בממשלה הפיקו לקחים וזוהי השתייה שמציעים לנו לא ממותקת וכוסות לא חד"פ pic.twitter.com/bAHfqrWG8n
— Bini Aschkenasy ביני אשכנזי (@BiniAshcknasy) May 11, 2022
הכוונה טובה וההחלטה ראויה, אבל כדאי שבממשלה ישימו לב שכמות גדולה של חד"פים מציפה את משרדי הממשלה לא באמצעות רכישה – אלא בהגעה מבחוץ עם חברות משלוחי המזון.
כפי שפרסמנו כאן לפני כחצי שנה, יש משרדים שטובעים בתוך ערימות כלי פלסטיק שהגיעו עם השליחים של "תן ביס" ו"סיבוס" שעימם יש לעובדי המדינה הסדר.
עובדי ממשלה שמוטרדים מהתופעה הזו, מציעים שני מהלכים פשוטים שיפחיתו בחדות את כמות החד"פים:
- לתת לעובדים תמריץ על מנת שיאכלו בקפיטריה או יביאו אוכל מהבית ולא יזמינו משלוחים.
- להגיע להסדר עם חברות המשלוחים לפיו רק אם העובד מסמן במפורש שהוא זקוק לכלי פלסטיק – יצרפו אותם למשלוח.
"כרגע המצב הוא שהם מצרפים אוטומטית", אומר עובד בכיר במשרד ממשלתי. "אתה צריך להיות מאוד עקשן ונודניק כדי שלא ישלחו לך חד"פים שאתה לא צריך. ברירת המחדל צריכה להיות הפוכה – ואת זה צריך להסדיר באופן מערכתי, לא לצפות שכל עובד בנפרד ידאג לזה".
יחד עם החד"פים מגיעים גם שלל רטבים במארזי פלסטיק קטנים, גם הם במקרים רבים מיותרים לגמרי. "אנחנו שוקלים לפתוח חנות לקטשופ ורוטב אלף האיים", אומר העובד, "עם הכמות שהצטברה פה במשרד נוכל להתעשר".
יחד עם החד"פים מגיעים גם שלל רטבים במארזי פלסטיק קטנים, גם הם במקרים רבים מיותרים לגמרי. "אנחנו שוקלים לפתוח חנות לקטשופ ורוטב אלף האיים", אומר העובד, "עם הכמות שהצטברה פה במשרד נוכל להתעשר"
4
בעוד מנהיגי העולם התקוטטו בוועידת גלזגו על התאריך המתאים להצבת היעד השאפתני של 100% אנרגיות מתחדשות – 2050? אולי כבר 2040? – יש כאלה שלא מתמהמהים: ב-30 באפריל, "לרגע קצר נוצץ", כפי שהגדירה שרת איכות הסביבה של מדינת קליפורניה, כל אספקת החשמל של הכלכלה החמישית בגודלה בעולם הגיעה מאנרגיות מתחדשות.
זה קרה בשעה 14:45 כאשר כל 18,672 המגהוואטים שנצרכו בקליפורניה יוצרו ממקורות נקיים: שני שליש מהכמות הגיעה מחשמל סולארי, והשאר מאנרגיית רוח ואנרגיה גיאותרמית (גייזרים). ההסתמכות הבלעדית על חשמל ירוק נמשכה כרבע שעה.
"קליפורניה הראתה שלרגע אחד קצר ונוצץ אנחנו יכולים לעשות את זה", אמרה השרה לורה דיהאן, "עכשיו אנחנו צריכים להפעיל את המדינה שלנו על 100% אנרגיה נקייה במשך כל היום, כל השבוע, כל השנה".
קליפורניה מרגישה בשנים האחרונות את נחת זרועו של משבר האקלים, ומתמודדת עם רצף קשה של בצורות, שרפות פראיות וחום קיצוני. המועד הרשמי שבו המדינה מתכננת להגיע ל-100% אנרגיות מתחדשות הוא 2045, אבל אם תמשיך בקצב הזה ניתן יהיה לומר שהקדימה את זמנה, תרתי משמע.
5
הטיול השנתי הוא לא מה שהיה פעם. יש אמנם עדיין בתי ספר שבהם, ובכן, באמת מטיילים – הולכים בערוץ נחל או מטפסים על הר כלשהו – אבל בתי ספר רבים המירו בשנים האחרונות את הטיול הרגלי בחיק הטבע ב"אטרקציות" ו"הפעלות".
הטיול השנתי הוא לא מה שהיה פעם. יש אמנם עדיין בתי ספר שבהם, ובכן, באמת מטיילים, אבל בתי ספר רבים המירו בשנים האחרונות את הטיול הרגלי בחיק הטבע ב"אטרקציות" ו"הפעלות"
מנהל שמתעקש על מסלול בסגנון הישן עלול למצוא את עצמו מול מרד של תלמידים רוטנים והורים שמגבים אותם. יותר קל להזמין סירות ומתנפחים.
על הרקע הזה, התמונות ששלחה מהולנד ליעד מאיר מעוררות קנאה. מאיר, ישראלית שמתגוררת עם בעלה ההולנדי וילדיהם בעיירה אסנדלפט (20 דקות צפונית מאמסטרדם), משרטטת קווים לדמותו של הטיול השנתי בכיתה ה' שבה לומדת בתה, אמה:
מחנה של 3 ימים שבמהלכו רוכבים כ-40 קילומטרים על אופניים. יש הורים בתחילת השיירה והורים במאסף, יש ווסטים זוהרים, והילדים שולטים היטב ברכיבה משום שבכיתה ג'-ד' מגיעים שוטרים לבית הספר, מלמדים אותם את חוקי התנועה ומאמנים אותם ברכיבה.
אה, וכמובן יש רשת מסועפת של שבילי אופניים שמאפשרים לטייל בבטחה ומייתרים אפילו את המרכיב הבסיסי ביותר בטיול השנתי הישראלי – חברת ההסעות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו