האם הפירות והירקות בישראל מרוססים ביותר מדי חומרי הדברה, והמצב רק הולך ומידרדר? או שמא רובם המכריע נקיים לחלוטין והשימוש ברעלים בחקלאות דווקא מצטמצם עם השנים? תלוי את מי שואלים.
לפי משרד החקלאות, מצבנו טוב מאי פעם – ומשתפר משנה לשנה; לפי משרד הבריאות, בדיוק להיפך. שתי מדינות לשני משרדים.
שני המשרדים פרסמו בימים האחרונים דוחות המסכמים את ממצאי הדגימות לאיתור שאריות חומרי הדברה בפירות וירקות. הדוח המלא של משרד החקלאות עדיין לא פורסם, הוא נמצא בשלבי כתיבה ועיבוד סופיים, אבל המשרד פרסם הודעה עם עיקרי הדוח שהרוח המנשבת ממנה היא של פתיחת בקבוק שמפניה: "92.4% מהדגימות עמדו בתקן, ו-51.1% נמצאו ללא שאריות של חומרי הדברה כלל", נכתב בהודעה.
משרד החקלאות פרסם הודעה עם עיקרי הדוח שהרוח המנשבת ממנה היא של פתיחת בקבוק שמפניה: "92.4% מהדגימות עמדו בתקן, ו-51.1% נמצאו ללא שאריות של חומרי הדברה כלל"
ומה שחשוב אפילו יותר: במשרד החקלאות מציינים שמדובר במגמת שיפור עקבית שנמשכת כבר כמה שנים. אחוז הדגימות החריגות התכווץ כמעט בחצי – מ-14% ב-2018 ל-7.6% ב-2021 – ונתח הבדיקות התקינות נסק מ-86% ב-2018 ל-92.4% ב-2021.
ובמשרד הבריאות? עולם הפוך. אחוז הדוגמאות החריגות שזוהו בניטור עומד על כ-19%. נתח הדגימות הנקיות מכל שארית של חומר הדברה – רק 33%. והמגמה: "השוואת הממצאים של השנים האחרונות מעלה כי החל מ-2016 חלה מגמה של עלייה משמעותית באחוז החריגות", כותבים מחברי הדוח, ד"ר זיוה חממא וד"ר יוסף חסקין משירות המזון הארצי, "מ-7% חריגות ב-2016 עד 19% בדוח הנוכחי, במקביל לירידה באחוז התוצרת שבה לא נמצאו שאריות חומרי הדברה – מ-47.2% ב-2016 ל-33.1%".
משרדי החקלאות והבריאות אחראיים על בדיקת מקטעים משלימים של שרשרת השיווק של פירות וירקות בישראל: משרד החקלאות מבצע דיגומים אצל החקלאים – בשדות, במטעים ובבתי האריזה בשלב שסמוך לשיווק התוצרת. משרד הבריאות דוגם את הגידולים אחרי שכבר הגיעו לנקודה בה הפירות והירקות פוגשים את הציבור – ברשתות שיווק, שווקים פתוחים ומחסנים לוגיסטיים.
משרד החקלאות מבצע דיגומים אצל החקלאים – בשדות, במטעים ובבתי האריזה. משרד הבריאות דוגם את הגידולים אחרי שכבר הגיעו לנקודה בה הפירות והירקות פוגשים את הציבור
"בסופו של דבר, מה שמעניין אותנו זה למה נחשף הצרכן", אומרת ד"ר חממא ממשרד הבריאות, "ולכן הדיגום שאנחנו עושים בשווקים הוא סופר רלוונטי".
בסקרים שהם מבצעים, המשרדים בודקים שני סוגי חריגות: האם שארית חומר ההדברה בפרי/ירק עומדת בתקן המותר; והאם יש שאריות של חומר שבכלל אסור להשתמש בו באותו גידול.
"הכי מדאיג אותנו שחלק לא מבוטל מהחריגות הן בגלל שימוש בחומרים שאסורים באותו גידול", אומרת ד"ר חממא. "אם חומר מסוים מאושר לשימוש בעגבנייה ולא במלפפון, יש לזה סיבה".
הדוח האחרון של משרד הבריאות מתייחס לשנים 2019-2020, שבהן נבדקו 2,270 דוגמאות של פירות וירקות מכ-138 סוגים. הדוח של משרד החקלאות מתייחס ל-2021, שבה נערכו כ-1,500 דיגומים. במשרד החקלאות סבורים שזה מסביר את הפער, או לפחות את חלקו.
לדברי המשרד, "שני הדוחות המדוברים אינם ברי השוואה. הם עוסקים בתקופות שונות וסוקרים סל מוצרים שונה, ולכן באופן טבעי מציגים גם תוצאות שונות. סקר משרד החקלאות מתייחס לנתונים של 2021, בה חלה ירידה משמעותית בחריגות של שאריות חומרי הדברה".
"שני הדוחות עוסקים בתקופות שונות וסוקרים סל מוצרים שונה, ולכן מציגים גם תוצאות שונות. סקר משרד החקלאות מתייחס לנתונים של 2021, בה חלה ירידה משמעותית בחריגות של שאריות חומרי הדברה"
זה נכון, אבל גם בדוח הקודם של משרד החקלאות, שסיכם את 2020, הנתונים שהוצגו (88% דגימות שעומדות בתקן, 48.8% דגימות נקיות לחלוטין) היו אופטימיים הרבה יותר מאלה שעלו בדגימות שערך משרד הבריאות באותה שנה. וכאמור, מעבר לממצאים של שנה זו או אחרת, יש שוני מהותי בכל הנוגע למגמה על ציר הזמן שמתארים שני המשרדים.
אחד הנתונים המדאיגים בדוח של משרד הבריאות מתייחס לפירות וירקות שבהם נמצא קוקטייל של רעלים – מדובר בכל פרי/ירק שמיני שעלה במדגם.
"בכ-13% מהדוגמאות נמצאו שאריות של שישה חומרי הדברה שונים או יותר", נכתב בדוח של משרד הבריאות. "ממצאים אלה נמצאו במגוון רחב של גידולים, כולל פירות הנצרכים רבות על ידי ילדים (ענבים, אגס, תות שדה, נקטרינה) וגידולים שנצרכים רבות על ידי כלל האוכלוסייה (עגבנייה, מלפפון, פלפל) ובמגוון רחב של עשבי תבלין".
במקרה כזה, אומרים במשרד הבריאות, גם אם כל שארית של חומר בפני עצמה עומדת בתקן, יש מבחינה בריאותית משמעות לסינרגיה ולכמות הכוללת של חומרי ההדברה שנצרכים על ידי האדם – בעיקר אם מדובר בילדים שגופם קטן יותר.
"בימים אלה אנחנו עושים עבודת ענק על החשיפה שלנו לחומרי הדברה מכלל הפירות והירקות", אומרת ד"ר חממא.
אז בכל זאת, איך אפשר להסביר את הפער בתמונת המציאות שמציגים שני המשרדים? במשרד החקלאות מציעים הסבר נוסף: הדגימות של משרד הבריאות, שנערכות ברשתות השיווק, כוללות גם ירקות ופירות מיובאים. לפי הטענה הזו, התוצרת מחו"ל – שבמקרים רבים אי אפשר לדעת שהיא מיובאת – עומדת בסטנדרטים נמוכים יותר מזו המקומית ויש בה הרבה יותר חריגות שמעלות את הממוצע הכללי.
זה ניתוח לא בלתי מעניין, אבל הנתונים בדוח משרד הבריאות על הגידולים המיובאים שכן מזוהים ככאלה מלמדים דווקא שכמות החריגות בהם נמוכה יותר, למעט הדלעת המיובאת שב-26% מהמקרים התגלו בה חריגות.
הנתונים בדוח משרד הבריאות על הגידולים המיובאים מלמדים דווקא שכמות החריגות בהם נמוכה יותר, למעט הדלעת המיובאת שב-26% מהמקרים התגלו בה חריגות
ואולי השוני בתוצאות נגזר מהבחירה לדגום פירות וירקות שונים? בשני הסקרים שמים דגש על ירקות ופירות שמהווים מרכיב משמעותי בתפריט הישראלי (תפוחים, ענבים, מלפפונים, עגבניות, פלפלים), ועל גידולים רגישים שמועדים לשימוש מופרז בחומרי הדברה (תותים, עשבי תבלין).
ואולי השוני נגזר מהבחירה לדגום פירות וירקות שונים? בשני הסקרים שמים דגש על ירקות ופירות שמהווים מרכיב משמעותי בתפריט הישראלי ועל גידולים רגישים שמועדים לשימוש מופרז בחומרי הדברה
במשרד החקלאות הסקר מבוצע על ידי אנשי השירות להגנת הצומח. במשרד הבריאות, אומרת ד"ר חממא, "הסקר מבוסס על פריסה ארצית: יש לנו שבע לשכות בריאות, כל אחת מהן מקבלת תכנית דיגום שבה נכתב במדויק מה היא צריכה לדגום, כשהמטרה היא לבדוק גם את הגידולים הרגישים והמועדים וגם את אלה שפופולריים בתפריט הישראלי, עם דגש על אלה שילדים אוכלים".
באופן מסורתי יש פערי השקפה בין משרדי הבריאות והחקלאות ביחס לשימוש בחומרי הדברה. אנשי המקצוע משני המשרדים נפגשים לעיתים קרובות בוועדה הבין-משרדית לאישור חומרי הדברה בחקלאות וכן בוועדה לשאריות חומרי הדברה ("ועדת שאריות").
לא פעם אנשי משרד הבריאות דורשים להוציא רעלים מרשימת החומרים המותרים או להפחית את המינון המותר בגלל ההשלכות הבריאותיות, בעוד אנשי השירות להגנת הצומח של משרד החקלאות בולמים את היוזמה בטענה שבאקלים הישראלי החם, שעבור המזיקים מהווה הזמנה למסיבה, יש גידולים שהחקלאים לא יצליחו לגדל אם לא תהיה להם תחמושת אפקטיבית מול המזיקים.
"הדיאלוג בין המשרדים מתקיים באופן נרחב בכמה רבדים", אומרת ד"ר חממא, "מתקיים שיח, לא תמיד אנחנו רואים עין בעין".
פערי התפיסה האלה יכולים להסביר את הרוח המנוגדת שמנשבת מהדוחות של המשרדים. כך, למשל, מומחי משרד הבריאות כותבים: "החריגות הרבות מעידות על שימוש נרחב מהרצוי בחומרי הדברה לחקלאות בישראל. לאור זאת נדרשת חשיבה על רגולציה הדוקה ואפקטיבית יותר וכן נדרשים פיקוח, בקרה ואכיפה הדוקים הרבה יותר ברמת השדה, בכדי לצמצם את חשיפת הציבור בישראל לשאריות חומרי הדברה ממזון".
"החריגות הרבות מעידות על שימוש נרחב מהרצוי בחומרי הדברה לחקלאות בישראל. לאור זאת נדרשת חשיבה על רגולציה הדוקה ואפקטיבית יותר וכן נדרשים פיקוח, בקרה ואכיפה הדוקים הרבה יותר"
באותה עת, במשרד החקלאות מדגישים דווקא את העובדה שחלק מהחריגות שהתגלו בדגימות הן בכלל "חריגות קלות ברמות נמוכות מאוד", מוסיפים ש"לא כל חריגה מסוכנת לבריאות", ומתגאים בכך ש"חלק ניכר מן החריגות נובע מכך שהתקנים של שאריות חומרי הדברה בארץ מחמירים יותר בהשוואה לתקן האירופי והבינלאומי".
במשרד הבריאות, לעומת זאת, מציינים בדאגה ש"מתוך רשימת 20 חומרי ההדברה בהם שיעור החריגות בשאריות היה הגבוה ביותר, 7 הינם חומרים שבאירופה אין להם כלל אישור לשימוש בשל השפעות בריאותיות".
על אף הממצאים המדאיגים בדוח של משרד הבריאות, בין כל הנוגעים בדבר שורר קונצנזוס שלאכילת פירות וירקות יש יתרונות בריאותיים רבים ושאכילתם מומלצת כחלק מדיאטה ים תיכונית מגוונת.
מי שמבקש להפחית את כמות חומרי ההדברה שהוא מכניס לגופו, יכול להיעזר בטבלת החריגות שמופיע בדוח של משרד הבריאות (עמודים 13-14), בראשה צועדות הנענע (63% חריגות), הפטרוזיליה (56%) ומעט מאחוריהם שאר העלים ועשבי התבלין (עלי סלק-מנגולד, סלרי עלים, בזיליקום, עירית, שמיר, כוסברה ובצל ירוק).
למי ששוקל לעבור לפירות וירקות אורגניים, שבהם התקן עומד על 0 חומרי הדברה, מומלץ להתחיל ממדף העלים הירוקים. לעומת זאת בתפוח אדמה, תירס, בננה ואפרסמון לא נמצאו כלל חריגות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהשלב הבא בדיקה של כמות הכלור בירקות השטופים והמוכנים לאכילה (כדוגמאת:שטראוס,חסלט וכו…) שאנו קונים בסופר או צורכים בכל רשתות הפאסט פוד והמסעדות.
רוב מדינות אירופה אסרו כבר לפני מספר שנים על שטיפה עם כלור ובארץ שקט…..
ישנם תחליפים אבל כל עוד אין חקיקה אף אחד לא קם…