הכול מתייקר. העלאת ריבית החובה במשק השבוע שפכה שמן על מדורה קיימת של התייקרויות. והעלאות ריבית נוספות הצפויות בחודשים הקרובים, יגדילו את יוקר המחיה של רבים ממשקי הבית במאות שקלים לחודש.
זוהי רק אחת משורה ארוכה של העלאות מחירים שהופכות את יוקר המחיה בישראל בלתי נסבל עוד יותר מאשר בעבר. אבל לא כולם יסבלו מההתייקרויות, אלא רק אותם חלקים בציבור שלא נהנו בתקופה הזאת מהעלאות בשכרם.
העלאת הריבית: תוספת של מאות שקלים לחודש
מתחשיב שערך עבור זמן ישראל רו"ח יהודה מודעי עולה כי ההחזר החודשי על משכנתה של כמיליון וחצי שקלים, בריבית במבנה המקובל בבנקים, יגדל ביוני בעקבות העלאת הריבית בסכום שמוערך בכ-100 שקל לחודש.
בנוסף, מצפה לנוטלי המשכנתאות תוספת תשלום נוספת, במועד השינוי הקבוע הבא של הריבית שלהם. מי שנטל משכנתה של מיליון וחצי, צפוי, לפי התחשיב של מודעי, לשלם 100 שקל במועד השינוי, ובסך הכול לשלם בחודשים הקרובים תוספת של כ-200 שקל לחודש.
מי שנטל משכנתה של מיליון וחצי, צפוי, לפי התחשיב, לשלם 100 שקל במועד השינוי, ובסך הכול לשלם בחודשים הקרובים תוספת של כ-200 שקל לחודש
מי שיקנה דירה בעתיד הקרוב יספוג מכה קשה עוד יותר. החל מהשבוע, מי שיקנה דירה וייקח משכנתה של מיליון וחצי שקל במבנה ריבית מקובל, צפוי לשלם, לפי התחשיב, החזר חודשי של כ-300 שקל לחודש יותר מכפי שהיה משלם אם היה מספיק לקנות את אותה דירה לפני העלאת הריבית.
מאחר שהריבית בעולם נמצאת במגמת עלייה, בשל התפרצות האינפלציה העולמית מאז סגרי הקורונה והמלחמה באוקראינה, ההערכה הכמעט ודאית היא שהעלאה הנוכחית בישראל היא רק הראשונה בסדרה של העלאות ריבית.
אם הריבית תעלה בקרוב בכאחוז ורבע נוספים, ניתן להעריך שהחזר המשכנתה החודשי למשכנתה של מיליון וחצי שקל יעלה בכ-800 שקל נוספים. לדברי מודעי, "זאת עוד תחזית אופטימית. הריבית עלולה לעלות הרבה יותר".
ואילו שוכרי הדירות, בניגוד לנוטלי המשכתנאות, משלמים כבר היום יותר ממה ששילמו בעבר. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכר הדירה הממוצע לדירת שלושה חדרים בחיפה עלה בשנה האחרונה (מאפריל 2021 עד אפריל 2022) מ-2,550 ל-2,650 שקלים בחודש – כלומר, בכ-100 שקל בחודש.
שכר הדירה הממוצע על דירת שלושה חדרים בתל אביב עלה מ-4,950 ל-4,990 שקל לחודש, כלומר ב-40 שקל לחודש. שכ"ד לדירת ארבעה חדרים בירושלים עלה בכ-50 שקל בחודש.
שכר הדירה הממוצע על דירת שלושה חדרים בתל אביב עלה מ-4,950 ל-4,990 שקל לחודש, כלומר ב-40 שקל לחודש. שכ"ד לדירת ארבעה חדרים בירושלים עלה בכ-50 שקל
ההתייקרות שספגו השוכרים עד כה נמוכה, איפוא, מזו שעומדים לספוג רוכשי הדירות. זאת, בהנחה שמשכירי הדירות, שחלקם משלמים משכנתאות בעצמם, לא יגלגלו את עליית הריבית והחזרי המשכנתה על השוכרים.
התייקרות מוצרי הצריכה: תוספת של 300-900 לחודש
הוצאות הדיור מהוות כרבע מהוצאות משק הבית. זה הרבה, אבל אם החזרי המשכתנא ושכר הדירה היו הדברים היחידים שהתייקרו, תחושת המחנק הייתה פחות קשה. זה לא המצב במציאות.
פרט למספר מוצרים שמהווים חלק קטן מההוצאות השוטפות של מרבית משקי הבית, כמו בגדים ושירותי תקשורת, מרבית ההוצאות שלנו זינקו בשנה האחרונה ברמה שכמוה לא נראתה שנים.
אין צורך בסטטיסטיקה כדי לדעת שהוצאות מרבית משקי הבית גדלו השנה במאות שקלים בחודש. אבל מהי הפגיעה הממוצעת שספג משק בית ישראלי? לא ניתן לבצע מדידה מדויקת של ההתייקרות הממוצעת, כיוון שההוצאות מורכבות מאלפי פריטים שונים שהרכבם אחר אצל אנשים שונים ובמגזרים שונים ומשתנה גם בהתאם למספר האנשים במשק הבית. אבל ניתן לבצע הערכה גסה, שמראה כי מדובר בהתייקרויות רציניות.
מדד המחירים לצרכן עלה בשנה האחרונה – מאפריל 2021 עד אפריל 2022 – בכ-4%. מסקרי ההוצאות של הלמ"ס עולה כי משק בית ישראלי ממוצע הוציא ב-2019 בסך הכול, על כל הצרכים ביחד (כולל דיור), כ-16 אלף שקל בחודש.
מאז 2019 לא פורסמו סקרי הוצאות, אבל מ-2019 עד תחילת 2021 המחירים לא עלו הרבה, כך שניתן לבצע הערכה גסה לפיה הוצאותיו של משק בית ממוצע עלו בכ-4% של 16 אלף שקל, כלומר בכ-650 שקל בחודש.
מאז 2019 לא פורסמו סקרי הוצאות, אבל מ-2019 עד תחילת 2021 המחירים לא עלו הרבה, כך שניתן לבצע הערכה גסה לפיה הוצאותיו של משק בית ממוצע עלו בכ-4% של 16 אלף שקל, כלומר בכ-650 שקל בחודש
המדד כולל גם מוצרי יוקרה וכאלה שרוב האנשים אינם קונים. כדי להבין טוב יותר בכמה עלו הוצאותיו של משק בית ממוצע, נכנסנו למדדים ספציפיים שהלמ"ס מפרסמת למחירים של קבוצות מוצרים ספציפיות ובדקנו שם בכמה התייקרו המוצרים והשירותים שמקובל להתייחס אליהם כ"הוצאות בסיסיות" – אלה שרוב האנשים צורכים באופן קבוע ויתקשו להפסיק לצרוך.
גם מהבדיקה הזאת עולה הערכה שיוקר המחיה עלה בממוצע בשיעור שבין 500-700 שקל לחודש למשק בית.
מהניתוח שערכנו על בסיס מדדי מחירי המוצרים וסקרי ההוצאות של הלמ"ס ל-2019 עולה כי ההוצאה הממוצעת על ירקות ופירות גדלה מאפריל 2021 עד אפריל 2022 בכ-20 שקל בחודש למשק בית. ההוצאה על שאר המזון גדלה בכ-100 שקל בחודש.
ההוצאה על דלק ושאר הוצאות תחזוקת הרכב גדלה כ-190 שקל לחודש, בנוסף לעלייה של אלפי שקלים במחירי המכוניות, גם המשומשות, למי שנזקק דווקא עכשיו להחליף מכונית. דווקא התחבורה הציבורית כמעט שלא התייקרה, וההוצאה עליה גדלה בשקלים בודדים למשפחה.
ההוצאה על דלק ותחזוקת הרכב גדלה כ-190 שקל לחודש, בנוסף לעלייה של אלפי שקלים במחירי המכוניות, גם המשומשות. דווקא התחבורה הציבורית כמעט שלא התייקרה
ההוצאות על רהיטים וציוד לבית – מכשירי חשמל, כלי אוכל, כלי עבודה – גדלו בכ-40 שקל למשק בית; על תחזוקת הדירה – בכ-50 שקל בחודש; הוצאות הבריאות (מס בריאות, תרופות, טיפולים) עלו בכ-20 שקל; ההוצאות על חינוך, ספרים, תרבות, השתתפות באירועים, ספורט ובילויים עלו בכ-60 שקל.
גובה ההתייקרויות תלוי במצב הכלכלי: אנשים מבוססים (או בזבזנים) שקונים יותר ספגו התייקרות גדולה יותר.
משק בית של אנשים דלי אמצעים (או חסכנים) שגרים בשכירות, נוסעים בתחבורה ציבורית וצורכים מעט, עלה ב200-400 שקל בחודש יותר משנה שעברה. ואילו משק בית ממעמד הביניים שמשלם משכנתה גדולה ומחזיק מכונית שילם באפריל השנה 600-800 שקל יותר ממה ששילם אשתקד. אחרי העלאת הריבית, הוא ישלם 800-1,000 שקל יותר גם אם מוצרי הצריכה לא יתייקרו עוד יותר.
הזינוק ביוקר המחיה הוא תופעה עולמית, שנובעת מסגרי הקורונה ומהמלחמה באוקראינה, ומדינות רבות, כולל ארה"ב וחלק מאירופה, נמצאות על סף סחרור אינפלציוני של ממש.
האינפלציה דוחפת בנקים מרכזיים להעלות ריבית, מה שמעלה את יוקר המחיה עוד יותר. כך שבמקרה הרע, והסביר, המחירים ימשיכו לעלות, ובמקרה הטוב הם לא יעלו אבל גם לא ירדו.
למרות זאת, חלק מהאוכלוסייה, בעיקר במעמד הבינוני-גבוה, לא נפגע מההתייקרויות בכלל. בחלק מהענפים במשק – בעיקר אלה שמתאפיינים בלאו הכי בשכר גבוה – נרשמו בשנה האחרונה עליות שכר חדות, שהדביקו את ההתייקרויות ואף עלו עליהן.
חלק מהאוכלוסייה, בעיקר במעמד הבינוני-גבוה, לא נפגע מההתייקרויות בכלל. בחלק מהענפים במשק נרשמו עליות שכר חדות, שהדביקו את ההתייקרויות ואף עלו עליהן
האם עליות השכר כיסו את עליות המחירים?
מנתוני השכר של הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע בענף ההייטק והתקשורת עלה מפברואר 2021 עד פברואר 2022 בכ-3,000 שקל ברוטו, מכ-25,500 לכ-28,500 שקל ברוטו לחודש. שכר המתכנתים ומהנדסי התוכנה עלה בכ-2,500 שקל, מכ-27,500 לכ-30 אלף שקל ברוטו לחודש.
כמחצית מסכום השכר ברמות הללו משולם כמיסים שונים, כך ששכר ההייטקיסטים עלה "רק" בכ-1,500 שקל נטו – כלומר, הרבה יותר משיעור ההתייקרויות שספג משק הבית.
שכר העובדים השכירים בענף נותני השירותים המקצועיים – עורכי דין, רואי חשבון, אדריכלים, יועצים – רשם, לפי הלמ"ס, עלייה חדה של כ-3,000 שקל ברוטו, מכ-16 לכ-19 אלף שקל בחודש ברוטו.
השכר בענף הבנייה והנדל"ן עלה בכ-2,000 שקל בחודש ברוטו. גם העובדים בענפים הללו הרוויחו, איפוא, מעליית השכר יותר ממה שהפסידו מההתייקרויות.
השכר בשירותים הפיננסיים עלה בכ-900 שקל ברוטו לחודש, מ-19,500 לכ-20,600 שקל בחודש ברוטו. משפחה שבה יש שני אנשי פיננסים חיה כיום טוב יותר מאשר לפני שנה; משפחה עם איש פיננסים אחד חיה כיום בערך כמו שחיה לפני שנה, אבל תחיה מעכשיו קצת פחות טוב אם היא משלמת משכנתה גדולה.
השכר בשירותים הפיננסיים עלה בכ-900 שקל ברוטו לחודש, מ-19,500 לכ-20,600 שקל בחודש ברוטו. משפחה שבה יש שני אנשי פיננסים חיה כיום טוב יותר מאשר לפני שנה
בענפים אחרים העלייה בשכר לא הדביקה את העלייה ביוקר המחיה. השכר בתעשייה עלה השנה בכ-500 שקל בחודש ברוטו, מכ-16 אלף לכ-16,500 שקל בחודש ברוטו. ברמות השכר הללו, מדובר בתוספת של כ-300 שקל נטו, כך שתוספת השכר של העובד לא מתקרבת לתוספת ליוקר המחיה של משק בית ממוצע.
השכר הממוצע בחברת החשמל ומקורות עלה בשנה האחרונה בכ-200 שקל בחודש ברוטו, כלומר הרבה פחות מגובה ההתייקרויות וכך גם של הנהגים ועובדי ענף התחבורה. השכר בעבודות המשרדיות (מוקדים טלפוניים, משרדי כוח אדם, מאבטחים) עלה בכ-20 שקל ברוטו בלבד, מכ-6,110 לכ-6,130 שקל בחודש ברוטו.
ויש גם ענפים שבהם העובדים ספגו ירידה בשכר – כולם כאלה שהשתכרו בלאו הכי שכר צנוע.
השכר של שכירים בחנויות, מוסכים ועסקים קטנים בענף השירותים ירד מכ-10,300 שקל בחודש בפברואר 2021 לכ-10,000 ברוטו בחודש בפברואר השנה. השכר בענף החינוך ירד מכ-8,500 לכ-8,250 שקל ברוטו בחודש, בשל ירידה בשכר המדריכים והמורים חסרי הקביעות וקיפאון בשכר המורים.
גם השכר בענף הבריאות והרווחה – אותו ענף שבמהלך מגפת הקורונה הממשלה הבטיחה שוב ושוב לשפר את תנאי ההעסקה בו – ירד מאז תחילת 2021 בכ-150 שקל ברוטו בחודש. נראה כי הסיבה לכך היא גיוס נרחב של רופאים מתמחים, אחיות, עובדי סיעוד ועובדים סוציאליים מתחילים שמשתכרים פחות מעמיתיהם הוותיקים ולכן הורידו את הממוצע.
האמנים ואנשי התרבות והבידור ספגו השנה את המכה הקשה ביותר. שכרם הממוצע של השכירים בענף ירד בשנה האחרונה מכ-8,600 לכ-6,700 שקל ברוטו בחודש. ואילו עובדי ענף האירוח והאוכל, ששכרם הוא בממוצע הנמוך ביותר, השתכרו בפברואר השנה כ-5,400 שקל ברוטו בחודש בלבד, כ-600 שקל פחות מכפי שהשתכרו בפברואר שעבר.
למעשה, העובדים בענפים הללו חזרו למשכורות שבהן הועסקו לפני מגפת הקורונה, למרות שהוצאותיהם זינקו מאז.
עובדי ענף האירוח והאוכל השתכרו בפברואר השנה כ-5,400 שקל ברוטו, כ-600 שקל פחות מכפי שהשתכרו בפברואר שעבר. למעשה, הם חזרו למשכורות שבהן הועסקו לפני הקורונה, למרות שהוצאותיהם זינקו מאז
השורה התחתונה ברורה: בניגוד לספינים שנשמעים מצד גורמים פוליטיים ומסחריים, יוקר המחיה אינו פוגע בכולם באופן שווה – העובדים המבוססים נפגעים ממנו פחות וההתייקרויות לא פגעו בהם בכלל. יותר מזה: כוח הקנייה של רבים מהעובדים המבוססים גדל, מה שמאפשר להם לקנות יותר, להגדיל את הביקוש למוצרים ובכך לתדלק את ההתייקרויות.
לכן, אין סיבה להניח שהטיפול בהתייקרויות בדרך שבה הממשלה מנסה לטפל בו – באמצעות הורדת נטל המסים על השכבות המבוססות – יעבוד ואכן, הוא אינו עובד.
מגפה של גידול בפערים
עליית המחירים, עליית שכר העובדים המבוססים ושחיקת שכר החלשים מעמיקה את הפערים החברתיים הקשים בישראל ומאיצה תהליך של עלייה בפערים שמתרחש מאז תחילת משבר הקורונה, אחרי מספר שנים שבהן הפערים הצטמצמו מעט.
עד 2020, המחירים עלו לאט ומעט. מדד המחירים לצרכן עלה מאפריל 2018 עד אפריל 2021 בסך הכול בכ-1.5%. כלומר, המדד עלה בשלוש שנים פחות מכפי שעלה בשנה האחרונה לבדה. שכרם של מרבית העובדים עלה בשנים הללו, ומכיוון שהמדד עלה מעט, מצבם היה אמור להשתפר גם אם עליות השכר היו קטנות. זה היה המצב עד שפרצה מגפת הקורונה.
שכרם של מרבית העובדים החלשים – אמנים ועובדי תעשיית הבידור, עובדי ענף האוכל והאירוח, מוכרים, שומרים, מכונאים, פקידים, והעובדים חסרי הקביעות במערכת החינוך – נמצא עד 2019 במגמת עלייה איטית. אבל מיד עם פרוץ המגפה והסגר הראשון, מרבית העובדים הללו הוצאו לחל"ת שבו התקיימו מדמי אבטלה בסך שני שליש משכרם בלא תנאים סוציאליים.
שכרם של מרבית העובדים החלשים נמצא עד 2019 במגמת עלייה איטית. אבל מיד עם פרוץ המגפה והסגר הראשון, מרבית העובדים הללו הוצאו לחל"ת שבו התקיימו מדמי אבטלה בסך שני שליש משכרם בלא תנאים סוציאליים
בתום הסגרים, השכר הממוצע בענפים הללו רשם עלייה חדה. זאת, בעיקר בגלל הביקוש הגבוה לעובדים שיכלו ורצו לחזור לעבודה, בזמן שחלק מעמיתיהם נשארו בבית – חולים ומבודדים, אנשים בקבוצות סיכון לקורונה, הורים לילדים קטנים, סרבני ומנועי חיסונים, וכאלה שבחרו להמשיך לקבל את דמי החל"ת כדי לא לעבוד או בזמן ש"עבדו בשחור".
בשנה האחרונה, אחרי ביטול תשלומי החל"ת והתו הירוק, הביקוש לעובדים זוטרים חזר לרמתו הרגילה ושכרם ירד – בזמן שיוקר המחיה זינק.
שכר האמנים ועובדי ענף הבידור עמד ב-2019 על כ-6,000 שקל בחודש – כלומר, עוד פחות מאשר היום. גם שכר עובדי האירוח והאוכל היה נמוך עוד יותר מאשר היום, והגיע לפני המגפה לכ-5,000 שקל בחודש בלבד, וכך גם שכר עובדי ענפי המשרדים הזוטרים והמאבטחים שעמד על כ-6,000 שקל בחודש בלבד. גם השכר בענפי המסחר עמד אז על כ-9,000 שקל בחודש, פחות מאשר היום.
כך שאם משווים את מצבם של העובדים בענפי השירותים למצבם ב-2019, הרי שהם זכו מאז להעלאת שכר של בין 500 ל-1,000 שקל בחודש ברוטו, שמסייעת להם כיום להתמודד עם העלייה ביוקר המחיה, אבל לא מספיק כדי להדביק אותו.
בשורה התחתונה, עובדת קשת יום שמתקיימת מכמה אלפי שקלים בחודש, שבזמן המגפה נעה בין חודשים של חל"ת וחיים מדמי אבטלה לתקופות קצרות של עבודה זמנית בשכר גבוה יחסית, וכיום מרוויחה קצת יותר ממה שהרוויחה ב-2019 אבל שכרה נמצא בירידה בזמן שהכול מתייקר, חווה מצוקה גדולה.
עובדת קשת יום שבזמן המגפה נעה בין חל"ת לתקופות קצרות של עבודה זמנית בשכר גבוה יחסית, וכיום מרוויחה קצת יותר ממה שהרוויחה ב-2019 אבל שכרה נמצא בירידה בזמן שהכול מתייקר, חווה מצוקה גדולה
ואילו העובדים המבוססים – אנשי ההייטק, הפיננסים, הצווארון הלבן, וכן עובדי התעשייה המשיכו לעבוד גם במהלך הסגרים. מפעלי התעשייה נסגרו לשלושה שבועות בלבד בסגר הראשון ומאז נשארו פתוחים. ההייטק ומשרדי הצווארון הלבן עברו ברובם הגדול לעבודה מהבית ורק מעטים מעובדיהם יצאו לחל"ת. ובאותם ענפים בדיוק, השכר גדל.
לפי נתוני הלמ"ס, ב-2019 – לפני המגפה – עמד השכר הממוצע בהייטק בישראל על כ-23,500 שקל ברוטו בחודש בלבד. תוך שנתיים וחצי, גדל השכר בהייטק בכ-5,000 שקל בחודש ברוטו, כ-3,000 שקל בחודש נטו.
הקפיצה הגדולה ביותר בשכר ההייטקיסטים התרחשה בזמן הסגרים, כאשר שירותים רבים עברו לדיגיטל והביקוש לשירותי הייטק ועובדי הייטק גאה.
השכר בשירותים הפיננסיים עמד ב-2019 על כ-19,000 אלף שקל ברוטו. השכר בשירותים הללו עלה מעט גם הוא, איפה, בזמן הסגרים, אבל רק מעט.
השכר בחברת החשמל ומקורות עמד על כ-19 אלף שקל בחודש ברוטו, ובמהלך המגפה זינק בכ-1,000 שקל בחודש ברוטו. זאת, בעיקר בגלל מימוש של הסכמי שכר של ההסתדרות עם שר האוצר לשעבר משה כחלון.
השכר בתעשייה עמד ב-2019 על כ-15,500 ברוטו, כך שגם הוא עלה במהלך המגפה, בעיקר בגלל הביקוש הגואה לעובדים. גם שכר השכירים במקצועי העו"ד, הרו"ח והאדריכלים עלה מעט במהלך המגפה.
ועם כל זאת, נראה שגם שכרם של אנשי ההייטק והעובדים המבוססים יפסיק לעלות בקרוב, ואולי אף ירד, ורבים מהם יפוטרו ויתקיימו מדמי אבטלה. זאת, בשל המשבר החריף שהחל בענף ההייטק, ומכיוון שבישראל היחלשות של ההייטק פוגעת ברוב המגזר העסקי. כך שייתכן כי בעתיד הקרוב גם העובדים המבוססים יסבלו מעלייה בהוצאותיהם בזמן ירידה בהכנסתם.
נראה ששכרם של אנשי ההייטק והעובדים המבוססים יפסיק לעלות בקרוב, ואולי אף ירד. זאת, בשל המשבר בענף ומכיוון שבישראל היחלשות ההייטק פוגעת ברוב המגזר העסקי
העצמאים נפגעו, איש אינו יודע כמה
מי שספגו במשבר הקורונה את כל החבטות האפשריות היו העצמאים. במהלך המשבר קרסו עשרות אלפי עסקים, פי כמה מאשר בתקופה רגילה. בזמן הסגר הראשון, העצמאים שהושבתו לא קיבלו שום פיצוי על הפסדיהם. הפיצויים ששולמו לאחר מכן לא כיסו את כל העצמאים, וחלקם נותרו בין הכיסאות וללא הכנסה. אחרים גם נדרשו להחזיר פיצויים ששולמו להם באופן בלתי תקין.
כך שעסקים רבים נקלעו למצוקה כלכלית שייתכן שלא נחלצו ממנה, גם אם כיום, לאחר שהמשבר הסתיים, הם מרוויחים יותר מכפי שהרוויחו לפני המשבר או יותר, ויהיה להם קשה להתמודד עם יוקר המחיה המאמיר.
עסקים רבים נקלעו למצוקה כלכלית שייתכן שלא נחלצו ממנה, גם אם כיום, לאחר שהמשבר הסתיים, הם מרוויחים יותר מכפי שהרוויחו לפני המשבר או יותר, ויהיה להם קשה להתמודד עם יוקר המחיה המאמיר
בנוסף, לא ניתן לדעת אם הכנסותיהם של העצמאים גדלו או הצטמצמו, ובכמה, כיוון שהמדינה הפסיקה לפרסם על כך נתונים.
הלמ"ס עוקבת אחרי שכר השכירים בעזרת מידע שהיא לוקחת ישירות מטפסי 102 של הביטוח הלאומי. המידע על הכנסות העצמאים נאסף בסקרים שמבצעת הלמ"ס, בעזרת מידע שמגיע הביטוח הלאומי.
ב-2019 שינו הלמ"ס והבל"ל את המתודולוגיה של סקרי ההכנסות, כולל של הכנסות העצמאים, כדי לייעל את הפקת הסקרים. השינוי דרש שינוי בשיטות העבודה, אבל זה לא התבצע בגלל הקורונה. עד כה, הופקו בשיטה החדשה רק סקרי הכנסות לשנת 2019.
"המטרה הייתה שהמידע יגיע יותר מהר ויהיה נגיש ומדויק יותר, אבל דברים השתבשו וזה לא מה שיצא", אומר גורם באחד ממשרדי הממשלה העוסקים בנושא.
"אנחנו מקווים שהדו"חות על 2020 ו-2021 יצאו בקרוב. אבל בינתיים אנחנו מגששים בערפל, בעיקר במה שנוגע להכנסות והמצב של העצמאים, שזה תחום שתמיד יותר קשה לדעת עליו מאשר על השכירים".
"אנחנו מקווים שהדו"חות על 2020 ו-2021 יצאו בקרוב. אבל בינתיים אנחנו מגששים בערפל, בעיקר במה שנוגע להכנסות והמצב של העצמאים, שזה תחום שתמיד יותר קשה לדעת עליו מאשר על השכירים"
ואז קשה לדעת איך לעזור להם, דווקא בתקופה שהרבה מהם במצוקה קשה.
"נכון, זה יצא ככה, וזאת בעיה רצינית".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם