אין כמעט אירועי גשם בנגב. בשנה ממוצעת יורדים פחות מ־300 מילימטרים של מים. אולם, המחסור הזה מאפשר לגדל ענבים פירותיים ולא חומציים יחסית, עם מעט טאנינים – מה שמאפשר לייצר יין קל לשתייה. מי ידע? הנַבַּטִים.
הנבטים היו שבטים ערבים נודדים – והראשונים לגדל ענבים על טראסות לאורך ערוצי הנחלים היבשים. מהענבים האלה הם גם ייצרו יין. היום, על אותה אדמת נגב יבשה וחולית, לצד אותם ערוצים יבשים ומשקעים מוגבלים – מייצרים יין מבוסס טרואר – כלומר, יין המושפע מסביבת הגידול שלו.
"בגלל שהנגב יבש מאוד־מאוד, נוצרים ענבים שונים מאוד", מסביר אוצר היין גיא הרן. "הענבים האלה שונים לא רק בהשוואה לישראל אלא לכל מקום אחר בעולם. זה יוצר ייחודיות". בישראל מייצרים יין כבר עשורים רבים אבל רוב המוצרים לא יכולים להתחרות באיכות היינות מצרפת, איטליה או קליפורניה – וגם לא במחיר היינות מדרום אמריקה, דרום אפריקה ואוסטרליה.
"נוכל להתחרות ביינות אחרים רק אם נייצר סגנון משלנו, משהו שאף אחד אחר לא יכול להציע, משהו ייחודי", אומר הרן, מייסד Vinspiration – חברת תיירות יין ישראלית.
בישראל מייצרים יין כבר עשורים רבים אבל רוב המוצרים לא יכולים להתחרות באיכות היינות מצרפת, איטליה או קליפורניה – וגם לא במחיר היינות מדרום אמריקה ואוסטרליה
זה בדיוק מה שמנסים לעשות עכשיו היקבים בנגב, שהתאגדו כדי לזכות בסימן מסחרי מיוחד, מה שיאפשר להכיר בנגב כאזור ייחודי לייצור יין. אזור מטה יהודה קיבל סימן מסחרי כזה באוגוסט 2020 והפך לאזור היין הרשמי הראשון בישראל.
מי שמדריך אותם בתהליך הוא הרן, שעובד ביחד עם קרן מיראז' ישראל – קרן משפחתית אמריקאית שמסייעת לממש את פוטנציאל התיירות של הנגב, שתקוע שנים מאחור בהשוואה לאזורים אחרים בארץ מבחינת פיתוח.
בעוד שהצפון הירוק נחשב למרכז תרבות היין בישראל – יותר ויותר יקבים מוקמים בשנים האחרונות ברחבי הנגב כדי לנצל את הטרואר הייחודי של האזור ואת האוויר היבש. כיום פועלים במדבר הנגב כ־30 יקבים –יותר מאזור הגולן העשיר במים. לדברי הרן, יותר מאלף דונם של כרמים נטועים בנגב.
חלק מהמגדלים הקטנים מוכרים את הענבים שלהם ליקבים גדולים ותעשייתיים יותר או מייצרים מראש כמות קטנה ומוגבלת. הרן מעריך שיוקמו עוד כעשרה יקבים נוספים בשנה הבאה. "כל הייחודיות של המקום הזה היא באיכות", אומר ערן רז, הבעלים של יקב ננה. יקב ננה הוא בין היקבים הגדולים בנגב. היקב מייצר כ־45 אלף בקבוקים בשנה, ומתכנן להגביר את הייצור ל־80 אלף כבר השנה.
בכל בציר, מסביר רז, ליינות יש טעמים וטונים אחרים. רז מתנסה בזנים שונים של ענבים לייצור שרדונה, שנין בלאן ורוזה – שמיוצר מענבי גרנאש. הוא גם מייצר יין בלנד בשם "טתיס", יין עם ארומה של פטל שחור, דובדבנים ואורן.
"אנחנו עדיין לומדים על יינות המדבר", אומר הרן ומסביר כי מדובר ביינות "פירותיים אבל לא ריבתיים". בעוד שאניני הטעם רואים יתרונות בהתחממות הגלובלית, כמו ייצור יין באזורים שפעם היו קרים מדי כדי לגדל בהם ענבים – רז אומר שהאזורים שפעם נחשבו לחמים מדי – מפיקים היום יינות מצוינים.
"תיירים מגיעים לכאן ושותים את היין שלנו ופשוט לא מצליחים להאמין שהוא נוצר באמצע המדבר, שאנחנו מצליחים לייצר פה יין כזה", אומר רז.
כרמים צמאים
הענבים בגולן מקבלים מספיק גשמים מהשמיים. בנגב, מנגד, רז שולט בקפידה בכמות המים המגיעה לענבים. הוא גילה שאם הוא שומר על הכרמים שלו צמאים – הוא יכול לייצר ענבים עם צבע חזק ועשיר יותר בטעם.
"בשנה שעברה לא צמחו הרבה ענבי קברנה, אבל מה שהיה לי היה מצוין", הוא אומר. "זה מה שמעניין אותי". לידו, בכרמי עבדת, מייצרים רק 6,000 בקבוקי יין בשנה מ־25 דונם של גפנים מדבריות. היקב מייצר קברנה סוביניון ומרלו, כמו גם רוזה צעיר ויין אדום קליל בשם סומק.
בין המתארחים בצימר של הכרם – שמעוצב כחבית יין – היו גם תיירים צרפתים מבורדו שנדהמו מהקברנה והמרלו המקומי, אומר איל יזרעאל, הבעלים והיינן בכרמי עבדת. "זה מדהים אותי בגלל שהיין שלנו כל כך שונה ממה שהם מכירים".
יזרעאל מייצר גם יינות לבנים, תוספת חדשה לסצנת היין המקומית שאמורה לרענן את השותים בלילות הקיץ הארוכים. "הכל פה קיצוני, אבל אם אתה זהיר ומדויק תגיע לתוצאות טובות", אומר יזרעאל.
צור שיזף, יינן נוסף בסביבה, מייצר 5,000 בקבוקי יין טבעי – שרדונה, שנין בלאן וסירה. היין לא נחשב אורגני מבחינה רשמית אך "הוא יותר מאורגני", לדבריו. הוא מספר כי הענבים שלו נחשבים לטובים באזור
צור שיזף, יינן נוסף בסביבה, מייצר 5,000 בקבוקי יין טבעי – שרדונה, שנין בלאן וסירה. היין לא נחשב אורגני מבחינה רשמית אך "הוא יותר מאורגני", לדבריו. הוא מספר כי הענבים שלו נחשבים לטובים באזור. שיזף הוא גם כתב תיירות, אקטיביסט וסופר, שעבר לנגב מיפו. הוא לא מרסס את הענבים שלו אבל מאכיל אותם בקומפוסט ומשקה אותם במי גשמים והצפות.
"הסיפור שלי שונה משל האחרים", אומר שיזף ומתייחס לשכניו הקרובים ביותר. "אין פה הרבה מגדלים שמשתמשים בדרכים שלי. לקח לאנשים זמן להבין אותי. הם חשבו שאני מטורף".
בנגב יש ארבעה או חמישה אזורי גידול ענבים מובהקים, אומר הרן. אחד מהם ממקומם ברמה מערבית למצפה רמון, שם נמצאים הענבים של ננה ושיזף. משום שמדובר באזור גבוה, לעיתים יכול לרדת פה שלג. הקיצוניות הזאת יכולה, לעיתים, להיות מורגשת בטעם הענבים.
בעוד שהשנין בלאן של ננה לא מושפע כלל מהחום, הקברנה – שרז מכנה "סוס עבודה" – נהיה נועז יותר, פירותי יותר ואלכוהולי יותר ככל שהטמפרטורות עולות. "אני לא יכול להילחם בטמפרטורה, אז אם אני רוצה יין אדום, אני צריך לעבוד עם מה שיש לי", הוא אומר.
בעוד שהשנין בלאן של ננה לא מושפע כלל מהחום, הקברנה – שרז מכנה "סוס עבודה" – נהיה נועז יותר, פירותי יותר ואלכוהולי יותר ככל שהטמפרטורות עולות
בלי סודות
יקב ננה, שממוקם כ־25 קילומטרים מהגבול עם מצרים, נבחר על ידי רז ורעייתו ושותפתו העסקית, שחר רז, בגלל מיקומו – 800 מטר מעל גובה פני הים, הנקודה הגבוהה ביותר באזור. קירות אבן נמוכים מנקדים את הנוף, תזכורת לחוות ולטראסות החקלאיות שפעלו פה לפני כאלפיים שנה.
"לא היה פה כלום. הייתי צריך להתחיל מכלום, בלי מים, בלי טלפון", אומר רז. גם הנושא הביטחוני התגלה כאתגר. היקב ממוקם לאורך מסלול הברחת סמים לכאורה. בדואים מקומיים וכנופיות עבריינים פוגמות לעיתים בשתילים במהלך הלילה.
כדי להילחם בתופעה רז לעיתים ישן בכרמים, בזמן שאשתו וששת ילדיו נמצאים בבית הסמוך במצפה רמון. הם איזנו את הפגיעה הכלכלית באמצעות ייעוץ ליקבים מתחילים אחרים באזור, שפנו לרז בשל המומחיות החקלאית שלו.
היום יש לננה את מפעל גידול הענבים הגדול ביותר בנגב, עם 160 דונם של כרמים. היקב "רמת נגב" בקדש ברנע, נחשב ליקב עם השטח הגדול ביותר. יש יקבים שמחזקים את עסקי היין שלהם בעזרת תיירות חקלאית ומציעים לינה וארוחת בוקר כפי שעושים בכרמי עבדת.
"יינות ויקבים הם אתרי תיירות מרכזיים", אומרת ניקול הוד סטרו, המנ"כלית הישראלית של קרן מיראז'. "את רואה מדבר ומדבר ואז, לפתע, כרמים ירוקים".
הרן והוד סטרו הציגו את יקבי הנגב בתחרויות ובתערוכות יין, לקחו את חלק מהיצרנים לאזורי היין באיטליה (למרות שהיצרנים המקומיים רואים דווקא ביקבים באוסטרליה ובניו זילנד כקרובים יותר לאלה המדבריים), והניחו את היסודות להכרה בנפת הנגב, מה שיהפוך את הנגב לאזור יין רשמי ומוגן משפטית.
אבל גם לפני שהרן הגיע לאזור כמעט שלא הייתה באמת תחרות. רז, שנשכר בסופו של דבר כיועץ על ידי יקבים בנגב ומגדלים נוספים, מדבר איתם על הכול. "מייצרי היין לא שומרים את הידע שלהם לעצמם", אומר יזרעאל מכרמי עבדת. "כשאתה הולך לבקר את השכן שלך, אתה בא עם בקבוק יין – אין נוסחה סודית. יש פתיחות ורצון לדבר על הכול".
איפה לבקר
כביש 171 מתפתל מזרחה מגבול מצרים לכיוון מצפה רמון. בדרך למצפה רמון הוא חולף על פני היקבים של ננה ושיזף, מקיף את יקבי רמון ומסתיים בכרם אשכולות, שם הוא משתלב עם כביש 40, הנתיב העיקרי למצפה רמון.
שמחה מרום מכרם אשכולות מגדלת את ענביה לפי מסורת חקלאית מדברית עתיקה ומייצרת כ־800 בקבוקים של יין כשר מדי שנה, כמו גם שמן זית. בעלה, רוני מרום, הוא ראש עיריית מצפה רמון. שמחה מרום עובדת עם יעקב אוריה – יצרן יין מערד – ומייצרת יין אורגני מענבי המישור שלה, כמו גם מספר סוגים של שמן זית כתית מעולה בכבישה קרה משלושה סוגי זנים: סורי, פיקואל וברנע.
אם תרצו לבקר בכרם תוכלו ליהנות מסיורים במקום שבו גדלים שבעת המינים, לטעום פירות ולחזות בבאר עתיקה ובממצאים ארכאולוגיים אחרים. באתר של כרם אשכולות אפשר לתאם ביקור כזה או להזמין שמן זית.
צור שיזף, המורד בחבורה, ישמח לארח מבקרים אבל לא יכול לארח תיירים באופן רשמי בחדר הטעימות שלו בגלל סכסוך עם הרשות המקומית. הוא יקבל בברכה אורחים שירצו לקנות את היין הלא כשר שלו, כ־120 שקל לבקבוק, בעיקר בתקופת הבציר.
יקב ננה פתוח למבקרים בימי ראשון, שני, רביעי, חמישי ושישי, בין 11:00 ל־15:00, מומלץ לתאם מראש. היקב הכשר מציע חווית טעימות מלאה. הביקור עולה 90 שקלים וכולל טעימות של שלושה יינות. קרקרים וגבינה עולים 45 שקלים, ורוב הבקבוקים מתומחרים בין 100 ל־130 שקלים.
היקב מציע גם בקתה זעירה לאורחים ללילה, הבנויה מעגלת ברזל ששימשה כמתקן הובלה של טילי פטריוט. שחר רז העניקה את המתקן במתנה לערן ליום הולדתו ה־50. ניתן להזמין מקום לינה באמצעות Airbnb, בעלות של כ־1,900 שקלים ללילה.
מי שיבחר להמשיך על הכביש ליקב רמון, יוכל ליהנות מסיור חקלאי בכרמים ובציר בעונה – ומטעימת יינות מענבי רמון.
מרכז המבקרים בכרמי עבדת פתוח ברוב שעות היום. המבקרים מוזמנים להגיע גם בלי תיאום מוקדם. קבוצות שרוצות לבקבק יין בכרמי עבדת בעצמן מוכרחות להזמין מקום מראש (מגיל 16 ומעלה). היינות של כרמי עבדת לא כשרים, למרות שהם כן מייצרים שלושה יינות כשרים ביקב רמת נגב במושב הסמוך קדש ברנע. מחירי היין מתחילים ב־120 שקל.
הבקתות בכרמי עבדת מיועדות לזוגות או לקבוצות קטנות של חברים – ולא למשפחות. המחירים נעים בין 880 שקל לאדם בבקתת הגן ועד ל־1,150 שקלים לזוג בבקתות המבודדות. במקום פועל גם בית קפה שמפעילה בתו של יזרעאל – שף קונדיטורית – המציע תפריט של גבינות ולחמים.
הם גם ישמחו להרים אתכם, כמובן, כוס יין.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו