מחשבות על חינוך

כיתה א' בבית ספר ויתקין בתל אביב, ביום העצמאות ה-25 למדינת ישראל, אילוסטרציה (צילום: הארכיון לחינוך, אוניברסיטת תל אביב, ויקיפדיה)
הארכיון לחינוך, אוניברסיטת תל אביב, ויקיפדיה
כיתה א' בבית ספר ויתקין בתל אביב, ביום העצמאות ה-25 למדינת ישראל, אילוסטרציה

עצרת הענק של מורי ומחנכי ישראל חלפה עברה לה, ואני מלא הערצה לעמידתם של המורים והמורות.

אני-עצמי אינני מורה (למרות שניסיתי) אבל אני בן של מורה שהקימה וניהלה בית-ספר גדול בבאר-שבע (וגם כיהנה כנציגת הנגב במרכז הסתדרות המורים). אני נכד של מורה שהיה מפקח ארצי במערכת החינוך, ונין של אחד מראשוני המורים העבריים בגולה ובארץ.

הן סבי יעקב גוטמן והן סבי-זקני ש. בן-ציון כתבו וערכו ספרי לימוד בעברית ובתנ"ך (מה שנודע בהמשך בשם "מקראות"). קטונתי, אך גם לי יש מחשבות על חינוך, השכלה והוראה.

נסיבות חיי המקצועיים קלעו את משפחתי לבלות שנים הרבה בארה"ב. בארץ זו קיבלו בנותיי חינוך יהודי נאור במערכת החינוך של הקהילה היהודית. וכך סחה לי בתי האדריכלית: אתה יודע, אבא, אם לא הייתי לומדת ב-Jewish Day School של וושינגטון לא הייתי מסיימת את הטכניון בציונים בהם סיימתי, כי הם לימדו אותי איך ללמוד.

כיום היא מתכננת ומנגישה פרויקטים ברחבי הארץ עבור מאותגרי תנועה, ורואה בזה גם משום "תיקון עולם" ברוח הערכים היהודיים שספגה ב-JDS.

בנותיי חינוך יהודי נאור בארה"ב, וכך סחה לי בתי האדריכלית: אתה יודע, אבא, לולא למדתי ב-Jewish Day School בוושינגטון לא הייתי מסיימת את הטכניון בציונים בהם סיימתי, כי הם לימדו אותי איך ללמוד

ואילו בתי האחרת משוכנעת אף היא שלימודיה ב-Chicagoland Jewish Day School הם שאפשרו לה להתגבר על המתמטיקה אבל גם ללמוד את "המלט", וגמרא, וגאוגרפיה, ובהמשך דרכה סיימה בהצטיינות לימודי תואר ראשון וכעת עובדת בחברת הזנק ישראלית.

את חוק לימודיי סיימתי בעיר הפיתוח באר-שבע, שם זכיתי בחינוך טוב בהחלט. בית הספר היסודי שלי, "צאלים", היה למוסד חינוכי מפואר תחת הנהלתה הנמרצת של ריטה בינה (אמי, למי ששואל) והמורים המצוינים אלי דורי והמוסיקאי פנחס אופק, שלימד אותנו לשיר את "דג השמך" וגם וריאציות של ברהמס על נושא של היידן.

מדי בוקר היינו פותחים בהתעמלות בוקר ואח"כ קוראים קבל כל בית הספר את פרקי היום בתנ"ך (ואני זוכר את כולם). למדנו תנ"ך, היסטוריה, ידיעת הארץ והכרת צמחי הנגב, ניצחנו בתחרויות ספורט ארציות (בהן לא השתתפתי, מה שמסביר את ניצחונותינו) והשתתפנו בטיולים שנתיים בנגב ובגליל.

מדי יום-עצמאות הייתי זה שעומד מול המיקרופון בטקס יום הזיכרון לחללי צה"ל ברחבת העירייה ומדקלם את "באב אל-וואד" של חיים גורי על רקע המיית המקהלה שלנו.

מדי בוקר פתחנו בהתעמלות בוקר וקראנו קבל כל ביה"ס את פרקי היום בתנ"ך. למדנו תנ"ך, היסטוריה, ידיעת הארץ והכרת צמחי הנגב, ניצחנו בתחרויות ספורט ארציות (בהן לא השתתפתי, מה שמסביר את ניצחונותינו)

אחר כך הלכתי לתיכון הכללי היחיד שהיה בעיר ושם למדתי תנ"ך אצל המורה המופלא ציון שורק (שבהנחייתו כתבתי עבודת חקר על "התפיסה ההיסטוריוסופית של ספר שופטים") ספרות כללית אצל לאה גולדשטיין ואנגלית אצל ווילמה ארנן השובבה, שטענה שהמכשפות של מקבת' הם כלומניקיות לעומת כמה מכשפות שהיא הכירה אישית.

שרת החינוך הנוכחית מקדמת רפורמה שעיקרה הוא סגידה למקצועות הריאליים ואיפסון הלימודים ההומניסטיים (מה שבחו"ל קורין "קלאסיים") על מדף גבוה.

הטענה המושמעת שזהו קידום מדעי הרוח היא מגוחכת. לא אחזור על כל הביקורות המושמעות כעת בדבר מוכנותם של המורים למהלך ויכולתה של מערכת החינוך להזניקו או על הפוטנציאל המסחרי המדהים שנפתח כאן עבור מי שיכתוב וישרשר עבודות גמר לכל המרבה במחיר. בעיני סביר יותר שהמערכת אכן תייצר טכנאים ברמות שונות.

אבל, כפי שצוטט לאחרונה השופט העליון מישאל חשין ז"ל:

"לעצמי אבקש כי נכדיי יחונכו במורשת אבותיי ובמורשתי, כי יידעו מהי שירת הים, מי הייתה דבורה הנביאה ומהי קינת דוד על שאול ויהונתן; כי ידעו מי היה הלל הזקן והרמב"ם; כי ישירו בדבקות 'לי כל גל נושא מזכרת' ואת 'סימן טוב ומזל טוב'; כי ידעו מי היה דיקי ומיהו יִבְכֶּה של יהודה עמיחי; כי יחיו את מגש הכסף; כי ידעו על מה נכתבה 'מגילת האש' וכי יידעו מי היה ביאליק ומי הוא חיים גורי; כי ילמדו על השואה ויידעו כי שנית מסדה לא תיפול".

אני חותם על כל מילה בטקסט זה ומוסיף גם את זמר הפלוגות ואת הליכה לקיסריה ואת מגיני ניצנים ואת גתה ושייקספיר ואת מעבר תרמופיליי ואת סוקרטס הלוגם את קובעת התרעלה כי זהו החוק ואת סקוט ואדמונסן ועוד אישים ומעשים.

שרת החינוך הנוכחית מקדמת רפורמה שעיקרה סגידה למקצועות הריאליים ואיפסון הלימודים ההומניסטיים (מה שבחו"ל קורין "קלאסיים") על מדף גבוה. הטענה המושמעת שזהו קידום מדעי הרוח – מגוחכת

לא לחינם נקבע בארצות שונות סטנדרט ליבתי מינימלי שהכל חייבים לדעת אותו או לפחות לדעת עליו. כל המבקש להתאזרח בארצות שונות, ובהן למשל ארה"ב או דנמרק, חייב להוכיח היכרות טובה עם תולדות הארץ, שפתה ותרבותה.

מי שאמור להנגיש את המבואות הללו הם המורים. החינוך מתחיל במורים, אלו שכיום מכונים בשם הגנרי והנלוז "עובדי הוראה" (ולעניין זה –מדוע שלא ייקראו הרופאים בשם "עובדי תחלואה / בריאות", והחיילים בשם "עובדי מלחמה"? הכל קביל כשאימא היא "הורה 1" ואבא הוא "הורה 2", או להיפך. הלא כן?).

עטיפת הספר "בני היורה"
עטיפת הספר "בני היורה"

אבל גם המורים כבר אינם מלמדים, אלא משמשים משגיחים ומעבירי זמן במקום להיות מעבירי תוכן ורוח, ובאין מורים יכבה לפיד הידע והאור. יצחק רבין סיפר כי היה אחד מ"בני היורה" של מורהו האגדי אליעזר שמאלי. איפה ממשיכי דרכו של אליעזר שמאלי? איפה הם "בני היורה"?

המורים עוזבים את מקצועם בגלל השכר הנמוך, העדר הערכה ציבורית, חוצפתם הלא-נסבלת של התלמידים הזוכה לגיבוי הורים נמוכי-מלל וחוסר תמיכה מערכתית. בכך מתרדדת כל המערכת. המורים שיחליפו אותם יהיו פחות משכילים ובעלי זווית ראיה אולי יותר ממוקדת, אבל פחות רחבה.

אני נזכר בספרו המרתק של הסופר האנגלי סבסטיאן פוקס, "שבוע אחד בדצמבר", שם מתחולל מפגש שמתחיל כמקצועי וגולש לרומנטי, בין פרקליט כושל, אבל בוגר אוקסברידג' (דואופול ההשכלה הגבוהה בממלכה המאוחדת) לבין נהגת מולאטית של אחד מקווי הרכבת התחתית.

המשותף לשניהם הוא ששניהם אוהבים לקרוא. הפרקליט טוחן מילטון ואריסטו והנהֶגֶת שבויה בסדרות "הרומן הרומנטי הרפואי" ומקדישה זמן רב לגיימינג. אבל שניהם קוראים ספרים.

בשלב מסוים שואלת הנהֶגֶת המאוהבת את הפרקליט הידען איך קרה שהוא יודע כל כך הרבה על כל אותם עניינים שהיא אפילו לא שמעה עליהם, והוא משיב שהכל תלוי במורים, ומספר לה שהמורים שלימדו אותו כיוונו אל האחוזון העליון בשכבה, מתוך מגמה שכל השאר צריכים להתיישר כלפי מעלה.

כמו שצוין בשעתו במוטו של האנציקלופדיה בריטניקה: "Let knowledge grow from more to more, and thus be human life enriched".

לא לחינם נקבע בארצות שונות סטנדרט ליבתי מינימלי שהכל חייבים לדעת אותו או לפחות לדעת עליו. המבקש להתאזרח בארצות כארה"ב או דנמרק, חייב להוכיח היכרות טובה עם תולדות הארץ, שפתה ותרבותה

אלא שעם השבר החברתי והכלכלי של מחצית המאה העשרים, מתוגבר ע"י גלי הגירה מהמושבות, פיתחו במערכת החינוך שם את השיטה של No child is left behind, לפיה לא חשוב מה ילמדו הילדים, כל עוד אינם מסתובבים ברחובות.

כלומר, הלאה ההצטיינות וברוכה הבאה הבורות. המחנכים האלה היו עדיין משכילים-במידה וידעו מה להשמיט. אבל אַתְּ, מסביר הפרקליט, כבר למדת אצל מורים מהדור השני או השלישי למהפך, והם שיטחו ורידדו הלאה את הידע, כשהם אינם מכירים כלל את המקור שהיה בספרים הישנים.

עוד בספר דמות של סופר גרוע המנהל חיים מרירים של מבקר ספרותי רע-לב, המתקיים בעיקר מתיקונים שהוא עורך להערות של מורים בבית-ספר יוקרתי על עבודות חקר ומבחנים. המורים הללו הם חניכי הדור השני והשלישי למהפך, וכבר אינם מסוגלים אפילו לכתוב הערות באנגלית תקנית, והם צריכים יד מכוונת ומעלימת-שגיאות.

מצב זה מוכר לי, שכן אף אני נתקלתי במורה אשר, בעודה משבחת עבודה של אחת מבנותיי, ציינה בהערכה, "הִתְפַּלֵּיתִי מאד מכמות השימושים שהבאת". גם אני הִתְפַּלֵּאתִי מכך שמורה אקדמאית בתיכון טוב אינה שולטת כל צרכה בשפת האם שלה.

ומה הלאה? אפשר שגם שרת החינוך המכהנת תפנה בהקדם את כסאה בטרם ייגרם הנזק, והשר החדש, יהא אשר יהא, ימציא מהלכים חדשים אשר לא ראתה שפחה על הים. המערכת אינה זקוקה לרבולוציה אלא לאבולוציה, והרפורמה האמתית ששרי החינוך לדורותיהם צריכים לבצע היא במעמד המורים, בשכרם, בהגנה עליהם מפני אלימות של תלמידים והורים ובתנאיהם.

בינתיים מערכת החינוך תוסיף לקרטע וסביר שנראה רידוד על גבי השטחה בבחינות הבגרות. מי שיקבל משימה על "חקלאות בתנ"ך", למשל, יצויד במחסן ציטוטים המכנס ארבע שורות מעמוס ומשהו מספר "ויקרא", ולעולם לא יתוודע לעמוס כנביא סוציאליסטי, לדבורה הפמיניסטית או לירמיהו כנביא החורבן והנחמה.

המערכת אינה זקוקה לרבולוציה אלא לאבולוציה, והרפורמה האמתית ששרי החינוך לדורותיהם צריכים לבצע היא במעמד המורים, בשכרם, בהגנה עליהם מפני אלימות של תלמידים והורים ובתנאיהם

יהיו אולי יותר בתי ספר איכותיים כגון "הריאלי" בחיפה או ליד"ה בירושלים, בהם הורים אכפתיים ישקיעו במגמות ייחודיות של לימודים מדעיים וקלאסיים ברמה גבוהה כדי להכין את ילדיהם למבחני ה-TOFEL וה-SAT לצורך לימודים באוניברסיטאות העלית במערב.

אפשר אף שנראה בתי ספר פרטיים אשר בוגריהם יזכו, מניה וביה, להעדפה במיונים ליחידות עלית טכנולוגיות, לאוניברסיטאות ולמשרות משתלמות בעולם התעסוקה. אולי נהיה אז סוף-סוף ככל העמים עם שכבה איכותית דקיקה אל מול המוני המנגליסטים.

ברוך בינה הוא דיפלומט בדימוס; הוא כיהן כשגריר בדנמרק, קונסול כללי בשיקגו, סגן ראש הנציגות בוושינגטון וקצין עיתונות בניו יורק. עוד כיהן בתפקיד סגן המנהל הכללי של משרד החוץ וראש אגף צפון אמריקה. הוא משמש כיום כעמית מדיניות במכון "מיתווים" למדיניות חוץ אזורית וחבר בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל". הוא פרסם ספרי שירה ("זה רק נראה שזה מגליד", הוצאת אבן חושן 2017) ופרוזה ("סוניה מק'קונל", הוצאת עולם חדש 2021).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,307 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 26 ביוני 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

היועצת המשפטית לכנסת לאורבך: אין לעכב את הצעת החוק לפיזור הכנסת

אמסלם: אם יהיו 61 חברים ציוניים בקואליציה, רע"ם תוכל להצטרף אליה ● נתניהו תקף את אמסלם ואמר שרע"ם היא מפלגה אנטישמית; בתגובה ביקר אמסלם את יושב ראש הליכוד: "מנסה לפגוע בי" ● נתניהו זומן להעיד בפני הוועדה לחקירת האסון במירון ● גנץ ייפגש, לבקשתו, עם היועצת המשפטית לממשלה בהרב מיארה בניסיון לשכנעהּ לאשר לממשלה למנות כעת רמטכ"ל

עוד 54 עדכונים

לנוכח עדות צור, פוליטיקאי הגון בדמוקרטיה סבירה היה מתפטר

האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ.

אם זה נכון, זוהי עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים לכאורה מצד הנוכל המשסה. האם היועצת המשפטית לממשלה תפעל? האם אחוזי התמיכה בנתניהו ובליכוד יצנחו? האם הפתולוגיה הזו מעניינת מישהו? לא נעצור את הנשימה.

האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ – עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים. האם היועמש"ית תפעל? האם התמיכה בליכוד תצנח? לא נעצור את הנשימה

רק הגילוי הזה – בלי המכלול העצום של אלפי הפתולוגיות מהן נאלצנו לסבול – אמור להניב פרידה מהחיים הפוליטיים של כל מנהיג או איש ציבור במדינות דמוקרטיות סבירות. ודאי של מועמד לראש הממשלה. אדם בעל הגינות מינימלית היה מניח את המפתחות על השולחן.

מדינות דמוקרטיות סבירות אמרנו. אדם בעל הגינות מינימלית אמרנו.

אך ישראל לא אמרנו. כי אין דמוקרטיה ששוללת אזרחות ופוגעת בזכויות אדם של מיליונים הנתונים לשליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני. לא קיימת חיה כזו. ואין גרם של הגינות בנתניהו שריסק ועלול לסיים את מלאכת הריסוק של ההיבטים הליברל-דמוקרטיים שעדיין נותרו כאן.

וגם עדותו ביום 20 ביולי בוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון – שכמובן תהיה מביכה, חלולה ומלאת כזבים – לא תגרע דבר מהתמיכה בפוליטיקאי הנורא הזה.

אמרנו מדינות דמוקרטיות סבירות ואדם בעל הגינות מינימלית. אך אין דמוקרטיה שפוגעת בזכויות אדם של מיליונים תחת שליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני, ואין גרם של הגינות בנתניהו

ריקבון. מק וריקבון. ופתולוגיה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 233 מילים ו-1 תגובות

סעודיה מנסה לשנות תדמית על חשבון ליגת הגולף האמריקאית

תמורת מענקי חתימה שמנים ופרסים בסכומים דמיוניים, גם שחקני הגולף הטובים בעולם מוכנים להתעלם מרצח מתנגדי משטר, דיכוי להט"בק והוצאות המוניות להורג בסעודיה ● ליגת הגולף הסעודית מאיימת להרוס את הסבב העולמי ולהפוך לאירוע ה"ספורטווש" הגדול של התקופה האחרונה

עוד 3,169 מילים

בעקבות הכסף הגדול

כולם מכירים אותו בתור מייסד אפליקציית המסרים המיידים, אבל יאן קום הוא גם נדבן שתורם עשרות מיליונים לארגונים יהודיים ● היקף התרומות העצום מאפשר לו להשפיע ישירות על הקהילות היהודיות ולהמשיך במסורת הפילנתרופית של יוצאי בריה"מ לשעבר ● "לציבור היהודי צריך להיות אכפת משום שהוא יכול לעצב ולקבוע סדרי עדיפות בקהילה"

עוד 1,990 מילים

למקרה שפיספסת

בישראל עלולים לאמץ את השיטה הרפובליקאית לחיסול הליברליות

ההשלכות בעקבות ביטול פסק הדין רו נגד וייד יהיו עצומות ● בישראל, המאבק למינוי שופטים שמרנים עלול להחריף ולהשפיע על אזרחים רבים ● במקביל, שיח הזכויות חייב להשתנות ולעסוק גם בשימור הישגים ● הפערים האידאולוגיים מפצלים את ארה"ב באופן חסר תקדים לשתי "אמריקות" שונות ● פרשנות

עוד 1,119 מילים

אדרבא, שעניין ההפלות יהיה פוליטי

אז מסתבר ששופטי בית המשפט העליון האמריקאי הטעו את הסנאט, כאשר בתור מועמדים הבטיחו לא לבטל את הזכות להפלות. גם שמרנים וגם שקרנים? מזעזע!

אבל אם נשים בצד את הרגש, אפשר לראות את ביטול הפסיקה מ-1972 הידועה בשם "רו נגד ווייד" (אשר קבעה שהחוקה מגנה על זכות האישה לבצע הפלה) כך: השמרנים טוענים שאין זכות חוקתית להפלות, ושהנושא הוא פוליטי.

אפשר לראות את ביטול הפסיקה מ-1972 הידועה בשם "רו נגד ווייד" (שקבעה כי החוקה מגנה על זכות האישה לבצע הפלה) כך: השמרנים טוענים שאין זכות חוקתית להפלות, והנושא הוא פוליטי

למרות שטיעון זה בא מבית מדרשם הקודח של הרפובליקאים, הוא לא בהכרח מטורף, והוא גם מספק לדמוקרטים פתח לא רע לבחירות אמצע הקדנציה בנובמבר.

הרעיון שהזכות להפלה לא מעוגן בחוקה הוא הרבה פחות מטורף, למשל, מההתעקשות שלכל טמבל כן יש זכות חוקתית לשאת תת-מקלע בקניון השכונתי (ולאחרונה בית המשפט שוב תמך בגרסה זו). אינני משפטן, אבל אני יודע לעשות חיפוש, ולא מצאתי את המילה הפלות בחוקה. כל השאר זה פרשנות.

במהלך חצי המאה האחרונה הסוגייה עוותה לחלוטין על ידי כל הצדדים, כולל ליברלים שמתעקשים שההתנגדות להפלות היא סוג של קונספירציה לשעבד נשים ולשלול מהן זכויות על גופן באופן כללי. הם מתעקשים לקרוא לעמדתם "הזכות לבחור" כאילו שמדובר בטעמים של גלידה, ולא מעיזים לומר את האמת: הם תומכים בזכות לבצע הפלות – קרי בהפלות.

ריבונו של עולם, קראו לילד בשמו! הציבור מזהה בהיסוס כזה חולשה – בארה"ב כמו בארץ בנושאים אחרים – וככה זה נגמר.

אני מאמין לשמרנים שהם באמת ובתמים רואים בהפלה סוג של רצח, או למצער הריגה. אני לא מסכים עם הדעה הזו, אבל אני גם חושב שלמילים יש משמעות ושעדיף לדייק. לכן אני לא "תומך בבחירה" – אני תומך בזכות לבצע הפלות (גם עד שלב מאוחר למדי בהריון).

אני מאמין לשמרנים שהם באמת רואים בהפלה סוג של רצח או הריגה. אני לא מסכים עם דעה זו, אבל גם חושב שלמילים יש משמעות ושעדיף לדייק. לכן אני לא "תומך בבחירה" – אני תומך בזכות לבצע הפלות

וכן, אני מודה שיש כאן סוגיה מוסרית לא פתורה וכנראה לא פתירה. אינני  לגמרי בטוח שזו לא הריגה; אבל אני מסיק שגם אם כן זה עדיף על להכריח אישה לשאת עובר שאיננה רוצה בו עד הלידה.

אם אתה רואה בזה רצח אז יש להניח, בהקשר האמריקאי, שאתה גם תומך בעונש מוות – שהוא גם כן רצח. החיים לא מושלמים, וגם המוות לא, ואין בחירות קלות, וכולנו צריכים להירגע.

זה לא כל כך מוזר, אם כך, להסיק שהמחלוקת בין נקודת המבט שלי לבין זו שמתנגדת להפלות היא באמת פוליטית יותר מאשר משפטית. החלטת בית המשפט העליון משנת 1972 הייתה סובייקטיבית כמו זו שביטלה אותה בסוף השבוע שעבר. "רו" סיפקה פשוט דרך נוחה להבטיח את הזכות להפלות תוך עקיפת הפוליטיקאים, שבארה"ב הם חכמים עוד פחות ממקביליהם הישראלים.

נראה שהרפובליקאים מעדיפים כעת שבתי המחוקקים במדינות השונות הם שיחליטו בעניין הפלות. זה, שוב, לא לגמרי בלתי הגיוני. אבל יש בזה גם משהו אנטי-לאומי, כאילו שארה"ב איננה מדינה אלא סתם אוסף של טריטוריות אוטונומיות; רפובליקאים רבים באמת גורסים כך. אם הימין בארץ (שטוען שהוא המחנה הלאומי) הוא בפועל המחנה הדו-לאומי, הימין בארה"ב הוא המחנה הרב-לאומי. שם כמו כאן הם לא מבינים עד הסוף את המהות של עצמם; בלבול שאינו מודע לבלבולו.

מי שבאמת מאמין בארה"ב כמדינה יכול לטעון שחקיקה פדרלית היא זו שצריכה לתת להפלות את הכיסוי הנדרש. וזו אכן עמדתי.

כך או כך, זה בסדר גמור. רוצים שהנושא יהיה פוליטי? אז אדרבא, שיהיה פוליטי ועוד איך. הזעם על כך שמחצית המדינות עומדות לאסור על הפלות אכן צריך להבהיר לאזרחים (שחלקם הניכר עצלנים מבחינה אינטלקטואלית) שלהצבעות שלהם (וגם להימנעות) יש השלכות. זה צריך לדרבן החלטות פוליטיות המבוססות על הבנה בוגרת של סיבה ומסובב (שם כמו בישראל; רוצים איראן ישראלית וסוף למדינה היהודית? תצביעו לימין!)

נראה שהרפובליקאים מעדיפים כעת שבתי המחוקקים במדינות השונות יחליטו בעניין הפלות. זה לא בלתי הגיוני. אבל יש בזה גם משהו אנטי-לאומי, כאילו שארה"ב אינה מדינה אלא אוסף טריטוריות

סקרים מראים שרוב עצום בקרב האמריקאים לא רצה בביטול פסיקת רו ונבעת מאיסורים על הפלות. עד היום היה קשה לרתום את הרוב הזה, בין היתר בגלל שהם היו שאננים. הרי כמועמד לכס המשפט ברט קוואנו אמר לסנאט שרו מהווה תקדים חשוב מאוד. האמינו לו. עכשיו יש להגיש חשבון.

אין סיבה להתייאש ואין סיבה לפחד מהבחירות. כזכור, בארה"ב יש כל שנתיים בחירות לכל בית נבחרים ולשליש מהסנאט. צריך להזכיר לבוחרים שדעותיהם לא יתאימו באופן מושלם לאף מפלגה פוליטית; יש לבחור בהתאמה המרבית ולתעדף נושאים. עבור אמריקאים שאכפת להם מביזיון ההפלות, סביר מאוד שהזכות להפלות תהפוך לנושא המרכזי בבחירות באמצע הקדנציה.

זאת ועוד: מי שתומך בזכות להפלות כנראה גם שייך לרוב שתומך במגוון נושאים חברתיים ליברליים כולל גישה רחבה יותר לשירותי בריאות ובקרה הדוקה יותר על נשק. בנושא אחרון זה, שימו לב שאפילו החקיקה המינימלית שהתקבלה בסנאט בימים האחרונים זכתה להתנגדות של 70% מהסנאטורים הרפובליקאים – כלומר 35 מהם. מלבד קומץ שדרך נס הצטרפו ל-50 הדמוקרטים כדי להעביר את החקיקה, רוב הרפובליקאים לא התרשמו ממעשי הטבח והזוועה שהאמריקאים חווים מדי שבוע.

העמדות הרפובליקאיות בנושאים שלעיל, בתוספת התנגדותם לצעדים נגד שינויי האקלים, עם בונוס בצורת הסכנה הברורה שהם ומנהיגם דונלד טראמפ מהווים לדמוקרטיה, אמורים להוציא את הבוחרים לקלפיות.

תמיכה ברפובליקאים (במיוחד כאשר לכל מדינונת שמרנית יש את אותם שני סנאטורים כמו שיש לקליפורניה וניו יורק הליברליות) מובילה לבית משפט עליון שמנותק מהמציאות, מהתקופה ומהעם.

העמדות הרפובליקאיות בנושאים כהפלות ונשק, בתוספת התנגדותם לצעדים נגד שינויי האקלים, עם בונוס בצורת הסכנה שהם ומנהיגם טראמפ מהווים לדמוקרטיה, אמורים להוציא את הבוחרים לקלפיות

בסוף הציבור צריך להבין את זה. אחרת, ואין דרך לומר את זה באופן מנומס, מגיע לו לסבול.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 865 מילים
עודכן לפני 4 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ביטול רו נגד וייד: השונה והדומה בין העליון בארה"ב ובישראל

עוד מוקדם לסכם את שלל ההיבטים וההשלכות של פסק דין בית המשפט העליון, שביטל ביום שישי ברוב של שישה נגד שלושה את הזכות החוקתית להפלות ● עם זאת, ניתן להצביע כבר עכשיו על שתי מסקנות: להבדיל מישראל, הפסיקה בארה"ב היא סוף פסוק - אך ניצנים של אותו חוסר הגינות אינטלקטואלית שנחשף בהחלטת העליון האמריקאי, ניתן למצוא גם בפסקי דין של העליון בישראל ● פרשנות

עוד 1,288 מילים

בנט: נשכבתי על הגדר עבור עם ישראל, פוחד שנאבד את המדינה

בנט אמר כי טרם החליט אם לרוץ בבחירות הבאות ● ליברמן אמר כי לא יתמוך בנתניהו בשום מצב וכי הוא ״ממליץ לימינה להפסיק עם תסמונת האישה המוכה״ ● ח״כ אלי כהן: מעריך שנשיג יותר מ-61 מנדטים ● האיחוד האירופי: שיחות הגרעין בין איראן למערב יתחדשו בימים הקרובים ● גורם בארה״ב: מוכנים לחזור ליישום מלא של ההסכם מ-2015 ● מחר תושבת התחבורה הציבורית לשלוש שעות

עוד 10 עדכונים

לראשונה מאז הרצח של העיתונאי הסעודי ג'מאל ח'אשוקג'י, יורש העצר מוחמד בן סלמאן התקבל השבוע באנקרה בכבוד מלכים ● לבנון: אחרי הבחירות, לפני הסערה ● ראש הממשלה המצרי במסר לבני עמו: אם אין לחם, "תתנהלו בחוכמה" ● והשבוע לפני 19 שנים, ארה"ב בנתה בעיראק צבא חדש ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 985 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

עוד עיוות קטן שיימשך בחסות הטרלול הפוליטי הגדול

הכאוס הפוליטי תוקע את הצעת החוק שנועדה להקטין את הקנס השערורייתי שניתן למי שלא מתקף את הרב-קו ● המשרד להגנת הסביבה חסר אונים מול כי"ל והפגיעה בצאלים ● תושבי הקטמונים הצילו עץ ארז עתיק ● "הווה" של דרור בורשטיין עושה חשק ללכת קצת לאיבוד בטבע ● והאכיפה כלפי רוכבי הקורקינטים והאופניים החשמליים חייבת להתחיל מסימון ברור של כיווני הנסיעה

עוד 1,541 מילים

הקצין השנוא באמריקה

איש לא רצה לשרת לצד האדמירל היהודי היימן ריקובר ● אופיו הקשוח והלא מתפשר הפך אותו לדמות שנויה במחלוקת אך גם לאדם שהנשיא קרטר כינה "המהנדס הגדול ביותר אי פעם" ● הסופר מארק וורטמן מגולל את הסיפור הלא ייאמן של אבי הצוללת הגרעינית ומספר בריאיון לזמן ישראל: "היו אנשים שהוא פשוט התעלל בהם, אין לזה מילה אחרת"

עוד 1,333 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַחֲמִישִׁית 137

האזנה מודרכת לסימפוניה החמישית לקמפיין ותזמורת מאת לודוויג ואן נתניהו

עוד 1,073 מילים

קריב הצהיר כי יקיים דיון בראשון על הצעות החוק לפיזור הכנסת וחוק הנאשם - אך לוועדה שלו אין כל סמכות לעשות זאת, ומדובר בניסיון פוליטי להפעיל לחץ על ניר אורבך, יו"ר ועדת הכנסת האמונה על הטיפול בהצעות החוק הללו ● אין למעשה מניעה משפטית למנות רמטכ"ל, וגם בג"ץ יאשר מינוי כזה ● וגם: פסק הדין נגד סנ"צ גואטה הוא סנונית ראשונה וחשובה במאבק באלימות המשטרתית

עוד 1,204 מילים

הדילמה של יולי אדלשטיין

אדלשטיין הודיע לפני שנה שיתמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד - אולם התקופה הייתה אחרת וכיום נתניהו בשיא כוחו ● בקרבתו של אדלשטיין חלוקים מה יגרום לו פחות נזק - להפסיד בגדול או לא להתמודד בכלל ● גורמים בפלג הירושלמי החרדי מקימים מפלגה חדשה שתרוץ בבחירות ● וגם: משלחת לפיד באנקרה המשיכה את הדיונים עם הטורקים על החזרת כתובת השילוח ● פרשנות

עוד 609 מילים

דיווח: גנץ וסער בוחנים את האפשרות לרוץ ביחד בבחירות

דרמה בארה"ב: ביהמ"ש העליון ביטל את הזכות להפלות; מיכאלי: שלטון חשוך ושונא נשים ● האו"ם: שירין אבו עאקלה נהרגה מירי צה"ל; גנץ: תחקיר חסר אחיזה במציאות; צה"ל: מציעים לפלסטינים להעביר את הקליע ● בנט: "עוד לא החלטתי אם אני רץ בבחירות" ● שקד: אפסו הסיכויים לממשלה חליפית – הולכים לבחירות ● המלחמה באוקראינה: רוסיה השלימה את כיבוש לוהנסק

עוד 37 עדכונים

האפיפיור שוחח עם היטלר, סייע למוסוליני וידע על השואה

פיוס ה־12 נמנע לצאת באופן פומבי נגד הנאצים ונגד ההשמדה השיטתית ● ההיסטוריון דיוויד קרצר חושף בספרו החדש חומרי ארכיון שמוכיחים את "אדישות" הוותיקן ביחס לרצח העם היהודי ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר: "ההיסטוריה האנטישמית של הכנסייה – וחוסר הגינוי של האפיפיור – תרמו להצדקת הקמפיינים האנטי־יהודיים"

עוד 847 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה