שש שנים מונחת על שולחן הכנסת, כאבן שאין לה הופכין, הצעת חוק שמטרתה להסדיר את ביטוח החובה לאופניים חשמליים.

שש שנים בהן ניתן היה לקדם את החקיקה ולמנוע את מספרם הרב של הולכי הרגל שנפגעים על ידי אופניים וקורקינטים חשמליים, אשר אין להם ממי להיפרע בשל נזקיהם הגופניים, הנפשיים ואף הממוניים.

שש שנים מונחת על שולחן הכנסת, כאבן שאין לה הופכין, הצעת חוק להסדרת ביטוח החובה לאופניים חשמליים. שש שנים בהן ניתן היה לקדם את החקיקה ולמנוע את פגיעת הולכי הרגל מאופניים וקורקינטים חשמליים

מספרם של הולכי רגל שנפגעים על ידי אופניים וקורקינטים חשמליים הולך וגדל. מדובר באלפי מקרים מידי שנה שחלקם מסתיימים בפציעות חמורות או קלות יותר, וחלקן אף במוות, כפי שאירע לאחרונה, לאשה שהלכה לתומה בטיילת ליד חוף תל ברוך.

כרמי רוצקי הגיעה בשבת לת"א לחגוג את יום הולדתה ה-70. בזמן שצעדה להנאתה בטיילת של תל ברוך, היא נדרסה על ידי רוכב אופניים חשמליים שפגע בה בחוזקה. היום הלוויה שלה. "איבדתי את אישתי האהובה בגלל שטות. איך אין הפרדה ברורה בין הולכי רגל לרוכבים על כלים חשמליים?" שואל בדמעות חיים בעלה. pic.twitter.com/jhUFsQl4dm

— המרכז הרפואי ת"א – איכילוב (@tasmc1) March 9, 2022

זוהי מכת מדינה. בשנות התשעים של המאה הקודמת הוגדרו גניבות כלי הרכב, בעיקר על ידי הפלסטינים שהעבירו הרכבים לתחומי הרשות, כמכת מדינה, ואכן המדינה השיבה מלחמה שערה. כך בדיוק יש להתייחס למכת המדינה שפוקדת אותנו מאז התמלאו מדרכות הערים באופניים וקורקינטים חשמליים.

היעדר האכיפה הוא שערורייה, הן בכל הנוגע לגבי הרכיבה על המדרכות תוך סיכון חיי אדם ואף אובדן חיים והן לגבי גיל הרוכבים. גם סוגיית תקניות האופניים או שמא "שדרוגם" והפיכתם לאופנוע לכל דבר ועניין הינה חשובה.

בעיה גדולה הקשורה בהפעלת האופניים והקורקינטים החשמליים היא היעדר ביטוח. לאחר שניתנו פסקי דין סותרים בערכאות בתי משפט השלום והמחוזי, בשאלה האם אופניים חשמליים הם "רכב מנועי" – אם לאו, נזקק לאחרונה בית המשפט העליון לסוגיה זו. הוא קבע כי כלי רכב אלו אינם "רכב מנועי" החייב בביטוח חובה לפי החוק ולכן לא חל עליהם חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

ביהמ"ש העליון נדרש לשאלה האם אופניים חשמליים הם רכב מנועי, וקבע כי כלי רכב אלו אינם "רכב מנועי" החייב בביטוח חובה לפי החוק, ולכן לא חל עליהם חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

התוצאה המעשית של פסיקה זו היא שרוכב אופניים או קורקינט חשמליים אשר נפגע על-ידי רכב מנועי אחר – דינו של הרוכב כדין "הולך רגל", והוא יהיה זכאי לפיצויים מחברת הביטוח של הרכב המעורב, כאילו היה הולך רגל שחצה לתומו את הכביש.

משמעות הפסיקה היא מתן פיצוי לרוכבי כלים אלו שנפגעו בתאונות. אילו היה נקבע אחרת, הם לא היו הם זכאים לפיצוי, מאחר ולכאורה הם היו נכנסים בגדר "נוהגי רכב מנועי שלא ביטחו את הרכב בביטוח חובה", שאינם זכאים לפיצוי מחברת הביטוח של הרכב האחר המעורב. זאת למרות שלא ניתן לרכוש ביטוח שכזה וגם אין חובה חוקית לעשות זאת.

אך פסיקתו זו של בית המשפט העליון הותירה את כל הולכי הרגל שנפגעים על ידי אופניים וקורקינטים חשמליים מופקרים. הרי הם לא נפגעו על ידי "רכב מנועי" ולכן אינם  זכאים לפיצוי מחברת הביטוח של אותו רוכב. הולכי הרגל הנפגעים, ובמקרה של מוות – יורשיהם, מופקרים, בהעדר מי שיפצה אותם בגין נזקיהם עקב התאונה.

הדלת הפתוחה בפניהם היא תביעת נזיקין, וגם זאת רק במקרה שהפוגע לא נמלט מהמקום מבלי להותיר פרטיו, כפי שקורה במקרים רבים. תביעה זו מסובכת בהשוואה לתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

יתרה מכך, גם אם יינתן פסק דין המטיל על הרוכב הפוגע חובת פיצוי, פעמים רבות הרוכבים הינם קטינים או בוגרים בעלי משאבים מוגבלים, והנפגעים יישארו בפני שוקת שבורה והליכים לגביית פסק הדין רק על ידי רשות האכיפה והגבייה,  אשר תאפשר לפוגעים לפרוס את חובם לתשלומים חודשיים של מאות שקלים למשך שנים רבות.

כל זה לא היה קורה אילו הייתה חובת ביטוח גם לאופניים וקורקינטים חשמליים, בדומה למכוניות אופנועים קטנועים ואפילו טוסטוסים הזהים למעשה לאופניים חשמליים.

פסיקת ביהמ"ש העליון הותירה את הולכי הרגל נפגעי אופניים וקורקינטים חשמליים מופקרים. הרי הם לא נפגעו על ידי "רכב מנועי" ולכן מופקרים ואינם זכאים לפיצוי מחברת הביטוח של הרוכב

יש לקוות שמי מחברי הכנסת ייתן דעתו  להפקרה וההפקרות, ירים עתה את הכפפה ויהפוך את ההצעה לחוק מחייב שיפתור סופית את הבעיה, הן של רוכבי האופניים והקורקינטים והן של הולכי הרגל.

עו"ד נתן רון הוא שותף-מנהל במשרד עורכי הדין רון-פסטינגר. מתמחה ברשלנות רפואית, דיני נזיקין וביטוח (צילום: אורן שלו)