האדישות היחסית ששוררת בישראל כלפי משבר האקלים נגזרת במידה רבה מהתחושה שמדובר בבעיה ערטילאית: בעיה של מדינות רחוקות, דורות אחרים. בעיה שנוריש לדור הנכדים והנינים שיצטרכו להתמודד איתה אי שם ב-2060.
שני מחקרים שפורסמו השבוע מנפצים את האשליה הזו ברעש גדול. ראשונים היו מדעני מכון ויצמן, בשיתוף עם חוקרים מפרינסטון ו-MIT, שקבעו שעוצמת סופות החורף בחצי הכדור הדרומי הגיעה כבר כעת לרמה שעל פי המודלים של מדעני האקלים הייתה צפויה רק ברבע האחרון של המאה. הקדמה קלה של שני דורות.
מה שקורה בחצי הכדור הדרומי כמובן לא נשאר שם – לסופות הללו יש השלכות על מערכות האקלים בכל קצווי הכדור. כן, גם בהרצליה ובעפולה.
המחקר השני, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ביוזמת המשרד להגנת הסביבה, כבר אומר מפורשות: ההשלכות של משבר האקלים מתרחשות כאן ועכשיו, והן עולות בחיי אדם.
לפי הנתונים שאספו ד"ר דן ימין וד"ר ארז שמואלי, בשמונה גלי חום קיצוניים שהתרחשו בישראל בין 2012 ל-2020 נרשמה תמותה עודפת של 363 בני אדם לעומת שבועות וימים רגילים שבהם אין גלי חום. בממוצע מדובר בכ-45 מתים "תוספתיים" כתוצאה מכל גל חום.
לפי הנתונים שאספו ד"ר דן ימין וד"ר ארז שמואלי, בשמונה גלי חום קיצוניים שהתרחשו בישראל בין 2012 ל-2020 נרשמה תמותה עודפת של 363 בני אדם לעומת שבועות וימים רגילים שבהם אין גלי חום
הנתונים מובהקים ומטלטלים, על אף שהחוקרים נקטו בגישת חישוב שמרנית. ב-2020, למשל, הם ניכו מהסטטיסטיקה את כל מי שסיבת המוות הרשמית שלו הייתה קורונה, אם כי לא מן הנמנע שהשילוב בין קורונה לחום קיצוני היווה זרז לחלק ממקרי המוות.
הצורך לבצע את המחקר נבע מאותה אדישות ישראלית מוכרת, ששוררת גם ברוב משרדי הממשלה. לפי השירות המטאורולוגי, יש עלייה במספר גלי החום בישראל ובאורך שלהם כחלק מהיותה של ישראל "הוט ספוט" בתהליך ההתחממות הגלובלית.
העובדה שגלי חום קיצוניים עולים בחיי אדם ידועה כבר שנים במערב, אבל כשבמשרד להגנת הסביבה העלו את הצורך לטפל בבעיה ולהקצות לכך משאבים, הם נתקלו בספקנות: ההנחה במשרדי הממשלה האחרים הייתה שבישראל, להבדיל מאירופה הקרירה, הציבור מורגל בהתמודדות עם חום, שכמעט כל הבתים ממוזגים ושגם אם גלי החום הם לא תענוג גדול – הם עדיין לא מסוכנים.
פרופ' נגה קרונפלד-שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, חששה שלאופטימיות הזו אין בסיס, והתניעה בדיקה של הנתונים. "התוצאות הרבה יותר חזקות ומובהקות ממה שהערכתי", היא אומרת לזמן ישראל.
מבין גלי החום בעשור האחרון, הקטלני ביותר היה גל החום הקיצוני שפקד את ישראל במאי 2020, שנמשך כמעט שבוע ושבמהלכו אפילו במישור החוף הטמפרטורות חרכו את רף ה-40 מעלות. לפי ממצאי המחקר, בגל החום הזה נרשמה תמותה עודפת של 121 בני אדם.
מבין גלי החום בעשור האחרון, הקטלני ביותר היה גל החום הקיצוני שפקד את ישראל במאי 2020. לפי ממצאי המחקר, בגל החום הזה נרשמה תמותה עודפת של 121 בני אדם
המחקר חשוב ותוצאותיו משמעותיות, אבל הוא מאוד ראשוני. הוא לא מפרט, למשל, ממה התמותה העודפת נגרמת: אירועי לב? כשל בתפקוד הכליות? מכת חום? סוגייה חשובה נוספת שעדיין לא נבדקה היא האם במהלך גלי החום נרשמה עלייה גם במספר האשפוזים, כאלה שלא מסתיימים במוות אבל מייצרים עומס קשה על מערכת הבריאות.
הסיבה שהפרמטרים הללו לא נבדקו היא מגבלת הזמן: בקונפליקט שבין העמקה מדעית לאפקטיביות בזירה הפוליטית-ממשלתית העדיפו במשרד להגנת הסביבה ללכת על האופציה השנייה. ניתוח של סיבות המוות וסטטיסטיקה של אשפוזים מצריכים איסוף נתונים מבתי החולים.
"זה עלול לקחת כמה שנים", אומרת קרונפלד-שור, "בשלב הבא אנחנו מתכננים לעשות את זה, אבל בשלב הראשון היה יותר דחוף לבדוק האם בכלל יש עלייה בשיעורי התמותה".
מה שעוד חסר במחקר, וצפוי להיבדק בשלב השני, המעמיק יותר, הוא פילוח: מי משלמים בחייהם על גלי החום? מחקרים בעולם משקפים תמונה ברורה שבה ציבורים חלשים/מוחלשים נוטים להיפגע הרבה יותר:
עניים שאין להם מזגן בבית ("עוני אנרגטי") או שאין להם בית בכלל, חולים שהמפגש בין המחלה שלהם לתנאי קיצון עלול לדרדר את מצבם, אנשים שעובדים בחוץ בעבודת כפיים (שבדרך כלל גם מתבטאת בשכר זעום) וחשופים לפגעי מזג האוויר, משפחות בלי רכב שנאלצות ללכת ברגל בחום. ובמילים אחרות – המשבר החברתי הוא גם משבר סביבתי, ולהיפך.
בכל הנוגע לישראל, כרגע הנתון הוודאי היחיד הוא שרובם המכריע של קורבנות החום הם בני הגיל השלישי: 88.5% ממקרי המוות העודפים – 321 מתוך 363 – הם של בני 70 ויותר.
בכל הנוגע לישראל, כרגע הנתון הוודאי היחיד הוא שרובם המכריע של קורבנות החום הם בני הגיל השלישי: 88.5% ממקרי המוות העודפים – 321 מתוך 363 – הם של בני 70 ויותר
ההיגיון אומר שלקראת גל חום, מחלקות הרווחה העירוניות צריכות ליצור קשר עם כל האזרחים הוותיקים ולוודא שהם ערוכים ומצוידים להתגוננות, אבל ההיגיון הזה מתעלם מהמחסור במשאבים ובכוח אדם ממנו סובל מערך הרווחה בישראל וגם מכך שהוא, לפחות בשלב הזה, נעדר כל מודעות אקלימית.
השאלה החשובה ביותר היא, כמובן, מה עושים עם המידע המטריד הזה? מדינת ישראל לא יכולה למנוע את גלי החום. גם אם מחר כולנו נמיר את המכונית באופניים ואת ההמבורגר בשייק עשב חיטה, האקלים ימשיך להקצין ולגרום נזקים.
מדינת ישראל לא יכולה למנוע את גלי החום. גם אם מחר כולנו נמיר את המכונית באופניים ואת ההמבורגר בשייק עשב חיטה, האקלים ימשיך להקצין ולגרום נזקים
אי אפשר להציב חומות שיעצרו את גלי החום בכניסה לישראל וגם לא לסמן נתיבי בריחה כמו מצונאמי. האם יש משהו לעשות חוץ מלהמתין בהכנעה לגל החום הבא שיגבה עוד קורבנות?
פרופ' קרונפלד-שור משוכנעת שאפשר לעשות הרבה: "בינואר השנה העברנו החלטת ממשלה לקידום הצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצים. לאור הנתונים החדשים ברור כמה חיוני ליישם אותה. לשם כך מאוד חשוב הפילוח.
"ברגע שיהיה לנו פילוח גיאוגרפי של מקרי התמותה, אם נראה שיש יותר מקרי מוות בשכונה במעמד סוציו-אקונומי נמוך, שבה לחלק מהתושבים אין מזגנים ויותר אנשים הולכים ברגל, ברור ששם דחוף יותר לנטוע עצים ולייצר צל.
"אם נראה שיש יותר מקרי מוות בשכונה במעמד סוציו-אקונומי נמוך, שבה לחלק מהתושבים אין מזגנים ואנשים הולכים ברגל, ברור ששם דחוף יותר לנטוע עצים ולייצר צל"
"אם נקטין את עומס החום במרחב העירוני נחסוך הרבה סבל, תחלואה ותמותה. ולא רק בערים. לרבים מהבדואים בנגב אין מזגנים, לחלקם בכלל אין חיבור לחשמל. בחיתוך נכון של האוכלוסייה נוכל לעזור גם עם מזגנים למי שלא יכול לקרר את הבית".
יחי האירוניה. כדי להציל אנשים נתקין להם מזגנים, שמצידם יזללו חשמל ויגרמו לפליטת עוד גזי חממה ולהגברת משבר האקלים. אנחנו לכודים במעגל קסמים.
"נכון, אבל אין ברירה. בבוסטון, העירייה מציעה מרחבים ממוזגים עם וי-פי ושתייה ומוזיקה שהומלסים יכולים למצוא בהם מקלט מהחום. פעם הם היו מוצאים מפלט בספריות אבל היום צריך להירשם לספרייה וגילו שיש עלייה בתמותה של ההומלסים בגלי חום".
לדברי קרונפלד-שור, למרות ששיאי הטמפרטורה נרשמים ביום, חלק מהבעיה טמון דווקא בלילה. בעשורים האחרונים עלתה הטמפרטורה הממוצעת בלילות הקיץ במישור החוף בכ-3 מעלות.
"טמפרטורת מינימום בלילה מאוד משמעותית בקירור של המבנים", היא אומרת, "כי אם הלילה לא קריר, היום למחרת מתחיל בטמפרטורה יותר גבוהה והבניין הולך וצובר חום".
"טמפרטורת מינימום בלילה מאוד משמעותית בקירור של המבנים, כי אם הלילה לא קריר, היום למחרת מתחיל בטמפרטורה יותר גבוהה והבניין הולך וצובר חום"
מה יותר מסוכן – חום שרבי ויבש כמו בפנים הארץ, או כזה שמגיע בעסקת חבילה עם לחות גבוהה במישור החוף?
"למרות שלפעמים נדמה שכשיבש קשה לנשום, כשהלחות מאוד גבוהה אין אידוי של הזיעה, הגוף לא מצליח לצנן את עצמו וזה עלול להוביל למכת חום".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוכאשר יש התראת צבע אדום – לכל תושבי המדינה ברור מה נדרש לעשות – תוך חצי דקה כולם מוצאים מקום מוגן וממתינים לצפירת החזרה לשגרה
בגל חום – לאף אחד מהתושבים בארץ לא ברור מה מותר לעשות ומה מסכן חיים – המחקר ממש מראה שאין לנו מושג כיצד להתנהל בגל החום.
אנחנו נדרשים ללמוד להתגונן מהשמש.
יש כאן הזדמנות לפעול עוד השנה – לפני גל החום הקרוב – נדרשת כל רשות מקומית לבצע מהלכי הסתגלות למשבר –
לאתר את האוכלוסיה הפגיעה – להחליט כיצד לגרום לציבור להבין את מסקנות המחקר החשוב – ולוודא שלכולם יש טיפת צל – מים ומוזיקה כדי לשרוד את גל החום הבא
בערים בעלות מגדלי המגורים החדשים – הבעיה הרבה יותר חריפה – בין המבנים אין טיפת רחמים – נוצרה מקלעת חום שמעלה את הטמפרטורה בעשר מעלות נוספות.
כדי להתחיל להסתגל למצב החדש נדרש כל תושב להתחיל לתרגל התגוננות כמו התרגולת של ירידה למרחב מוגן – כדי שברגע האמת יהיה לנו הידע מה לעשות
כל תושב חייב לשחק את משחקי האקלים ורצוי אפילו להפוך לחוקר אקלים למספר שעות – ולבחון לבד מה הטמפרטורה במרחב הציבורי – היכן יש HOT SPOT ברחוב שלי והיכן הכי כדאי לבלות את השעות החמות.
אפרופו חמות – ברגע שבתחזית מודיעים על גל חום – כדאי מאוד להרים טלפון ולדרוש לשלום החמה – לדרוש לשלומה ולוודא שלא תצא באמצע היום למכולת – הרי ידוע לנו שיש יותר סיכויים להגיע לאשפוז בשעות החמה בימים של גל חום – גם החמה האישית שלנו יכולה לדחות את ההליכה למכולת לשעות הערב או להזמין את החלב במשלוח – קיץ חמים ונעים לכולם
רק מהפכה מוחלטת באנושות אולי תציל כדה"א מהשמדה עצמית, פשוט ולא מסובך. כל עניין החיים על כדה"א זה סוג של ניסוי של הכח העליון האחראי על חוקי הפיזיקה, כימיה וכו' – ניתן לקרוא לו אלהים. בחירה חופשית – אם האדם לא יידע לבחור נכון, קץ האנושות מובטח. כעת, אלגום 7 בקבוקי ערק צ'רקסי..