ב־2017 נפל הפור. מליאת המועצה האזורית חוף הכרמל התכנסה לישיבה מן המניין – ובסעיף 6 על סדר היום התבקשה לקבל החלטה דרמטית בדיעבד עבור האזור ותושביו: לאשר הארכה של מסלול המנחת ב"שמורה האווירית פרדייב", אז עדיין מנחת קטן יחסית שנועד לשרת את מצנחי הרחיפה.

באותה הצבעה החליטה המועצה גם להצטרף כשותפה ליזם הפרטי דן מוקדי, הבעלים של המנחת וכמו כן לאשר תוספות נוספות למתחם, במה שחלק מהתושבים רואים כמכירת חיסול של שטחי ציבור למען אינטרסים פרטיים.

בחלקים הקודמים בתחקיר זמן ישראל נחשף כיצד הדיון המחופף הזה – שלא כלל מידע מטרים, נתונים בדוקים או אפילו גילוי מלא של התוכניות – עבר באופן כמעט בלתי מורגש מתחת לרדאר של חברי המליאה, כמו משב רוח מחוף הבונים היפהפה שנמצא ליד המנחת.

חלק מחברי המועצה טוענים כיום כי עבדו עליהם בעיניים. לטענתם, מכרו להם בשיטת השקשוקה תוכנית לא שקופה, מלאה בחורים, ללא נתונים מתאימים ובעורמה באמצעות נימוקים פומפוזיים של ביטחון המדינה ושימושים לשעת חירום.

הסופרטנקר מרוסיה מכבה את השרפות ביערות הכרמל, 5 בדצמבר 2010 (צילום: Abir Sultan/FLASH90)

"אנחנו נעזור כי המדינה מבקשת להאריך את המסלול לטובת ביטחון, חירום ושרפות", אמר אז סלע. די היה במשפט הקסם הזה כדי להעביר את ההחלטה במהירות

לדברי ראש המועצה דאז כרמל סלע ז"ל (שהוחלף ב־2018 אחרי שלוש קדנציות), המדינה ביקשה להאריך את מסלול המנחת ביותר מפי שניים – מ־800 מטרים ל־1800 מטרים – כחלק מלקחי שריפת הכרמל מ־2011.

"אנחנו נעזור כי המדינה מבקשת להאריך את המסלול לטובת ביטחון, חירום ושרפות", אמר אז סלע. די היה במשפט הקסם הזה כדי להעביר את ההחלטה במהירות, ללא מתנגדים וללא שאלות מיותרות.

בשבוע שעבר נחשף גם הקשר שקשרה המועצה האזורית והעומדים בראשה עם היזם הפרטי מוקדי, הגרסאות המתעתעות שמסרו הצדדים לתושבים ולוועדות התכנון ועל החשש המתגבש בקרב התושבים כי בחצר האחורית שלהם הולך ומוקם לו שדה תעופה עתידי לכל דבר, בדומה אולי לשדה דב שנסגר לפני כמה שנים.

עוד נחשף כי ראש המועצה הנוכחי אסיף איזק קשור בקשרים פוליטיים עם היזם – שהיה פעיל בחירות בתנועתו, תרם כספים לקמפיין שלו ואף אפשר לארח ולצלם במנחת אירועים הקשורים למועצה, לעיתים גם ללא תמורה.

אסיף איזק בקמפיין הבחירות שפרסם בפייסבוק לראשות מועצת חוף הכרמל, 2018 (צילום: מתוך סרטון הקמפיין של אסיף איזק)

המנחת תורם מעט מאד לכיבוי האש, אם בכלל

כאמור, הנימוק המרכזי להארכת המסלול היה לאפשר ל־14 המטוסים של טייסת הכיבוי (ואולי גם למטוסים נוספים שיגיעו בשעת חירום) לזנק במהירות ליער הכרמל הבוער. אולם, האם הטייסת באמת זקוקה למנחת ארוך יותר בשביל להתמודד עם שרפות עתידיות בכרמל? האם הנימוק המרכזי להפקעת שטחי ציבור יקרי ערך לטובת יזם פרטי ללא מכרז נשען על הערכות אמת מציאותיות?

מתחקיר זמן ישראל עולה כי על פניו התשובות לשאלות הללו הן לא. לדברי מומחים ששוחחו עם זמן ישראל, אין לכאורה כל צורך בהארכת המסלול במנחת הבונים כדי לסייע למלחמה בשרפות. המטוסים הפועלים ברשות מערך הכיבוי לא דורשים זאת, תנאי השטח לא מחייבים זאת והפעילות האווירית כיום לא מכתיבה הגדלה כה מסיבית של המנחת. מישהו מכר לתושבים ולפוליטיקאים המקומיים חתול בשק.

יחידת הכיבוי האווירית של מדינת ישראל הוקמה בעקבות אסון הכרמל בשנת 2012. בהתחלה היא פעלה תחת חיל האוויר אך בהמשך עברה לפעול כיחידה בתוך משטרת ישראל. חברת אלביט מערכות זכתה במכרז להפעלת הטייסת והיא עושה זאת באמצעות חברה בת. הטייסת גדלה עם השנים, וכיום היא כוללת לצד שישה מסוקי כיבוי גם 14 מטוסי ריסוס מסוג "אייר טרקטור" מסדרת AT802F.

לפי הוראות היצרן של המטוסים האלה – כל המטוסים מסדרת ה־800 גלונים של אייר טרקטור (כמו אלה הפועלים בשירות היחידה האווירית) נדרשים לאורך מסלול של 800 מטרים על הקרקע ולעוד כ־300 מטרים של שטח נקי ממכשולים בגובה של עד 15 מטרים עבור שלב ההמראה. רחוק מאוד ממסלול של 1,800 מטרים.

מטוסי כיבוי מסייעים בכיבוי שרפה בבית מאיר, 15 באוגוסט 2019 (צילום: Hillel Maeir/Flash90)

"ה'אייר טרקטור' יכול לנחות בקלות במנחת הזה גם במסלול המקוצר. הוא זקוק למסלול של 800–850 מטרים. לכל היותר אפשר היה להאריך את המנחת בכמה עשרות מטרים – בשביל מה מגדילים אותו ל־1,800 מטרים?"

עם זאת, הוראות היצרן לא תמיד לוקחות בחשבון את התנאים המשתנים בשטח, כפי שיצרניות הרכב מתייחסות לתנאים האופטימליים ולא לכביש עם מהמורות. אולם, כל מומחי התעופה האזרחית שהתראיינו לזמן ישראל מאשרים: ל"אייר טרקטור" לא נדרש מסלול כל כך ארוך. אפילו לא קרוב לכך.

זמן ישראל שוחח עם ארבעה מומחי תעופה אזרחית: שני טייסים שמכירים היטב את המטוסים המשמשים לכיבוי אש, מנהל בכיר בתחום התעופה האזרחית שעוקב אחרי ההתרחשויות במנחת חוף הבונים – ובכיר לשעבר ברשות התעופה האזרחית (רת"א). כל הארבעה היו נחרצים מאוד: למטוסי הכיבוי אין צורך במסלול כה ארוך, ולטייסת הכיבוי אין צורך במנחת נוסף בחוף הבונים.

"כל הארכת המנחת הזה לא קשורה לכיבוי בשום צורה", אומר המנהל הבכיר בתחום התעופה האזרחית. "ה'אייר טרקטור' יכול לנחות בקלות במנחת הזה גם במסלול המקוצר. הוא זקוק למסלול של 800–850 מטרים. לכל היותר אפשר היה להאריך את המנחת בכמה עשרות מטרים – בשביל מה מגדילים אותו ל־1,800 מטרים?

"כל הטיעון הזה בנושא מערך הכיבוי הוא קשקוש מוחלט. המרכז של מערך הכיבוי נמצא במגידו, הוא מכסה את כל הצפון. אין שום צורך במנחת נוסף לצורך מטוסי הכיבוי. זה נראה כאילו האג'נדה הנסתרת מאחורי ההרחבה הזאת היא להשתמש במנחת הזה בעתיד לצ'רטרים מאירופה.

"לא ירחק היום ויגידו – כבר יש לנו מנחת גדול, לא נשתמש בו להבאת תיירים? על גב הכיבוי האווירי בונים פה מגדלים ומעוורים את עיני התושבים. אני די בהלם מהתהליך הזה".

מטוס כיבוי בפעולה בבית שמש, 24 ביולי 2015 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

"אין שום צורך במנחת נוסף לצורך מטוסי הכיבוי. זה נראה כאילו האג'נדה הנסתרת מאחורי ההרחבה הזאת היא להשתמש במנחת הזה בעתיד לצ'רטרים מאירופה"

"לדעתי, הגדלת המנחת תורמת מעט מאוד למלחמה בכיבוי האש, אם בכלל", אמר בכיר לשעבר במנהל התעופה האזרחית שאף בדק עבור זמן ישראל את צורכי המטוסים הקיימים בשירות הכיבוי.

"מטוסי הכיבוי, בהם נעשה שימוש כיום, צריכים מסלול של מקסימום 1,200 מטרים. חוץ מזה, תנאי הרוח במנחת הזה לא טובים למטוסי הכיבוי. להבנתי, מסלול של 1,800 מטרים נועד למטוסים גדולים יותר.

"אולי הם בונים על מטוסים שיגיעו מחו"ל בשעת שרפה, אבל גם מטוסים כאלה יכולים להמריא מהמנחת בחיפה וממגידו. זה סתם ניסיון לאחז עיניים. המדינה לא זקוקה להארכה הזאת. זה פשוט לא לעניין".

אז מה אתה אומר? שמדובר במצג שווא?
"איך אומרים, 'טעות לעולם חוזרת'? לדעתי משתמשים באסון הכרמל כמנוף כדי להגדיל את התמיכה בהארכת המנחת הזה. את הכסף שהמדינה משקיעה שם הייתי מעביר לבית החולים בטבריה או בצפת. חבל על הכסף וזה סתם מייצר מתיחות עם התושבים.

מטוס ה"אייר טרקטור" מכבה שרפה ליד המושב קדמה, 31 במאי 2021 (צילום: Gershon Elinson/Flash90)

"אני לא נגד מוקדי והעסק שלו – אני חושב שהוא בנה שם עסק יפה למצנחי רחיפה. ואני גם לא תושב האזור – אין לי סוסים במרוץ הזה. אבל התושבים צודקים: ההארכה של המסלול והגדלת המתחם לא נעשתה ככל הנראה משיקולים ענייניים ובטח שלא מצורכי חירום".

"התושבים צודקים: ההארכה של המסלול והגדלת המתחם לא נעשתה ככל הנראה משיקולים ענייניים ובטח שלא מצורכי חירום"

הפרשי מרחק מזעריים וזניחים

גם הטענה שמנחת הבונים קרוב יותר לכרמל ממנחתים אחרים בצפון המשמשים לחירום, נשענת, לכאורה, על כרעי תרנגולת. המרחק האווירי ממגידו (ליד עפולה) לעין הוד – אחד ממוקדי השרפה הגדולה בכרמל – הוא פחות מ־23 קילומטרים, זאת לעומת המרחק האווירי ממנחת הבונים לעין הוד שעומד על כ־8.5 קילומטרים.

הפערים האוויריים בין מנחת הבונים לכרמל לבין המנחת בחיפה לכרמל קטנים עוד יותר ועומד על כ־5 קילומטרים. המשמעות היא כי בפועל מנחת הבונים חוסך בסך הכול פחות משתי דקות טיסה לעומת המנחת במגידו ופחות מדקה לעומת המנחת בחיפה – לדברי המומחים, מדובר בפער זניח, שמצטמצם עוד יותר אם לוקחים בחשבון את תנאי הרוח והצורך להגיע לגובה מסוים לפני שמתקדמים ממנחת הבונים לעבר הכרמל.

"מבחינת תנאי טיסה ומרחקים לכרמל, אין למסלול הארוך הזה שום יתרון בשעת כיבוי", קובע טייס בתחום התעופה האזרחית ששוחח עם זמן ישראל והעדיף להישאר בעילום שם. "מדובר בהפרשים של דקה או שתיים שהם זניחים לחלוטין. יש מספיק פתרונות באזור לשעת חירום.

אנשים לפני צניחה בחוף הבונים, מנחת פרדייב, 21 באפריל 2017 (צילום: Gili Yaari/Flash90)

"מסלול של 1,800 מטרים מתאים למטוסי סילון לא ל"אייר טרקטור". ה"אייר טרקטור" צריך במקסימום 1,100 מטרים. כל הסיפור הזה לא מסתדר לי. אני לא מכיר מנחתים למטוסי ריסוס שהם באורך של 1,800 מטרים. שמעתי שהיזם מדבר על הארכת המסלול בשל תנאי מזג אוויר קיצוניים במיוחד, אבל מדובר בתנאים מאוד מאוד נדירים.

"מה גם שבשעת חירום דווקא מקילים את הדרישות, לא מחמירים אותם. המנחתים הם אדמה של המדינה ולא אדמה פרטית. לא ברור לי למה המדינה הסכימה לתהליך הזה. יש פה משאב לאומי שניתן ליזם פרטי ללא צידוק ובתהליך עקום".

"המנחתים הם אדמה של המדינה ולא אדמה פרטית. לא ברור לי למה המדינה הסכימה לתהליך הזה. יש פה משאב לאומי שניתן ליזם פרטי ללא צידוק ובתהליך עקום"

אז מה אתה חושב שיקרה עם המנחת הזה בעתיד? יוקם שדה תעופה מסחרי?
"להערכתי כן. אולי יפתחו שם מכון בדק לתחזוקת מטוסים או בית ספר לאחסנת מטוסים של טיסות פנים ארציות. כשמשקיעים כל כך הרבה מיליונים בלי לפרט ומתעקשים על מסלול שלא משרת את הפעילות הנוכחית או את הכיבוי – הכול יכול להיות.

"זה מנחת גדול מדי למטוסי הכיבוי הקיימים, ומאידך – עבור הסופרטנקר, למקרה שיחליטו להביא אותו, הוא קטן מדי. אז ממש לא ברור למה צריך אותו".

מתוך החלטת מועצת חוף הכרמל בנושא הגדלת המנחת ב־2017

"אני מכיר את מטוסי הכיבוי – וחד משמעית הם לא זקוקים למסלול באורך 1,800 מטרים", אמר טייס ותיק נוסף לזמן ישראל. "הם יכולים להסתפק גם במסלול של 1,200 או 1,000 מטרים. מדובר באותו סוג מטוס – מבחינת משקל – כמו המטוסים שמשתמשים בהם כיום במתחם לצניחה חופשית.

"יותר בעייתי שהדרישה הזאת היא פשוט מיותרת מלכתחילה. טייסת הכיבוי לא זקוקה למנחת הזה ולכן אני לא חושב שהיא דרשה להאריך אותו. יש לטייסת מספיק מנחתים, ובשעת חירום היא יכולה להשתמש גם במנחת במחניים שאורכו 1,200 מטרים ויש לו יתרון של גובה. בקיצור, ה־1,800 זה סתם סיפור שאין לו אחיזה במציאות".

"טייסת הכיבוי לא זקוקה למנחת הזה ולכן אני לא חושב שהיא דרשה להאריך אותו. יש לטייסת מספיק מנחתים, ובשעת חירום היא יכולה להשתמש גם במנחת במחניים"

דן מוקדי וכרמל סלע (צילום: מתוך הפייסבוק של סלע)

בדקנו גם מה חושבת סיירת הכיבוי עצמה. מתברר שגם עבור טייסי הקו הראשון אין צורך במנחת הבונים. הוא לא נמצא בתוכניות החירום ולא חסר להם פתרונות באזור – לא בשגרה ולא בחירום. על שאלת זמן ישראל אם המנחתים שנמצאים היום בשימוש נותנים מענה ראוי במקרה של שרפה בכרמל, ענה דובר טייסת הכיבוי אלון מזר:

טייסת הכיבוי עובדת ממנחת קדמה בדרום וממנחת מגידו – המנחת הראשי בצפון שנותן מענה מצוין לתרחישי שרפה בהרי הכרמל. יתרה מכך, ניתן לבצע שימוש מבצעי גם במנחת חיפה ובמנחת מחניים בצפון.

מזר הבהיר בתשובתו כי כל המנחתים הללו מצוידים באורך המסלולים הנדרש. הוא אף הבהיר כי בכל מקרה, אופציית הסופרטנקר  – מטוס הבואינג הענק שזכה לתהילת עולם רגעית בשרפת הכרמל – לא נכלל עוד בתוכניות הכיבוי של מדינת ישראל משום שהוא "לא מתאים לשימוש מבצעי בישראל בשל גודלו הרב ויכולת תמרון מוגבלת".

גם הטענה כי מטוסי כיבוי מחו"ל עשויים להשתמש במנחת המוגדל לא רלוונטי, זאת משום שבטייסת מבהירים שבעתיד תסתמך הסיירת רק על מטוסי כיבוי מישראל.

מטוס כיבוי מסוג "אייר טרקטור" מסייע בכיבוי שרפה במושב אבן ספיר, 4 ביוני 2019 (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

"יש לנו את אחד מחילות האוויר הטובים והמתקדמים בעולם. אין סיבה שנפנה לסיוע אווירי מחו"ל כשכאן בישראל יש לנו כוח אווירי עוצמתי", מבהיר הדובר ומוסיף, "בשנים האחרונות קידמנו עבודת מטה לשיתוף מבצעי אווירי עם חיל האוויר באירועים לאומיים".

"יש לנו את אחד מחילות האוויר הטובים והמתקדמים בעולם. אין סיבה שנפנה לסיוע אווירי מחו"ל כשכאן יש לנו כוח אווירי עוצמתי"

מוקדי: המנחת אמור לשרת את מרבית סוגי המטוסים

שאלנו את מוקדי על מה מתבססת הטענה שמערך הכיבוי האווירי העתידי יעשה שימוש במנחת המוגדל, לדבריו: "הגדרת אורך המסלול הנדרש נעשתה על ידי חיל האוויר ורשות התעופה האזרחית.

"המנחת אמור לשרת את מרבית סוגי המטוסים הפועלים באגן הים התיכון, בראש ובראשונה ה'אייר טרקטור'. אורך המסלול נקבע על פי הוראות תקנות הטיס (שמחמירות יותר עם מנחתים ביחס לדרישות משדות תעופה) ותקנים של ארגון התעופה הבינלאומי".

על הטענות בנושא האופן שבו הוחלט על הארכת המסלול אמר מוקדי: "בדיון ב־2017 הוקרנו שקפים של שלושה מכתבים, וראש המועצה דאז כרמל סלע ז"ל, הקריא אותם בקול רם – מכתב ממפרק קיבוץ נווה ים ומכתב התחייבות ממני – בו אני מפרט ומתחייב שהשימושים יוגבלו לשלושה סוגי הפעילויות המנויים במטרות התוכנית בלבד.

מבט מהאוויר על אזור המנחת (צילום: עמוד הפייסבק "צניחה חופשית פרדייב")

"כמו כן הוקרא מכתב מהיחידה האווירית של משטרת ישראל בו מצוין ש'משטרת ישראל בעד פיתוחו של מנחת הבונים והתאמתו לשימושיים ביטחוניים שונים, בראש ובראשונה למטוסי כיבוי השריפות'

"האם יש אפשרות כלשהי להבין שהותרה פעילות מעבר לצניחה וכיבוי שריפות? (שני שימושים שלא מוזכרים ברשימת הפעילויות המותרות במטרות התוכנית). ייתכן שמכתבים אלו אף הועברו לעיון חברי המליאה עוד לפני הדיון עצמו".