בשבוע שעבר פורסם שהגירעון בישראל בחודש מאי היה אפסי. הפעם האחרונה שהממשלה התגאתה בגירעון אפסי הייתה ב־2008, אך עם הבדל קטן. 2008 הייתה השנה האחרונה שבה מחירי הדיור בישראל היו עדיין בתחום השפוי. היום הם כבר עמוק בתחום ההזיה. אז מה השתנה מאז?
עד שנת 2008 מדינת ישראל ניהלה משק בריא שהתבסס על תעשייה חזקה. הכול נראה ורוד. אלא שאז הגיעו הידיעות על נפילת ליהמן ברדרס – לשעבר בנק ההשקעות הרביעי בגודלו בארה"ב, מה שנתן את האות לפרוץ משבר הסאבפריים שזעזע את התעשייה העולמית והמקומית.
בנק ישראל החליט אז יחד עם כל העולם להוריד את הריבית לכמעט אפס. ההשלכות לריבית נמוכה היו ברורות. כפי שהנגיד לשעבר הודה בעבר, המהלך תדלק במודע את שוק הנדל"ן במשכנתאות זולות.
המשמעות של המהלך במילים פשוטות: משק בריא – שהיה לפני 14 שנה מבוסס יצרנות – הפך בתוך שנה להיות מבוסס על יכולת האזרחים לקחת חובות ולהזרים אותם ככסף חדש למשק דרך רכישת דירות, רכבים וצריכה כללית – מה שגרם לאינפלציה באותם הענפים ובייחוד בדיור.
משק בריא – שהיה לפני 14 שנה מבוסס יצרנות – הפך בתוך שנה להיות מבוסס על יכולת האזרחים לקחת חובות ולהזרים אותם ככסף חדש למשק דרך רכישת דירות, רכבים וצריכה כללית
סך חובות משקי הבית לבנקים עמדו בסוף 2008 על 236 מיליארד שקל. בסוף 2021 הם עמדו כבר על 608 מיליארד שקל. מחירי הדיור הכפילו עצמם בתקופה המקבילה ועוד הוסיפו 16% רק בשנה האחרונה.
ועכשיו בחזרה לחגיגות גירעון אפס. בשביל ליצור גירעון אפסי צריך או להקטין בהוצאות הממשלה או להגדיל את ההכנסות שלה. ממשלת ישראל עשתה בשנה האחרונה את שניהם.
ההוצאות הממשלתיות קטנו כי הכספים שהוזרמו לסיוע בעקבות מגבלות הקורונה התייתרו עם תום ההגבלות. חוץ מזה, לא כל ההוצאות שתוכננו לתקופה זו יצאו לפועל. ואיך ההכנסות גדלו? כאן אנחנו חוזרים לבועת הנדל"ן של העשור וחצי האחרונים.
ההכנסות נטו של המדינה זינקו בעקבות עליית הביקוש והמחירים בתחום הדיור. כך, למשל, ההכנסות ממיסוי מקרקעין הסתכמו במאי ב־2.7 מיליארד שקל – עלייה של 80% משנה שעברה. הגבייה ממס שבח עלתה ב־81%. מס הרכישה רשם עלייה של 79%.
ההכנסות נטו של המדינה זינקו בעקבות עליית הביקוש והמחירים בתחום הדיור. כך, למשל, ההכנסות ממיסוי מקרקעין הסתכמו במאי ב־2.7 מיליארד שקל – עלייה של 80% משנה שעברה
חשוב לזכור שפריחת שוק הנדל"ן לא מסתכמת רק בהגדלת ההכנסות הישירות למדינה מפעילות הבנייה ברחבי הארץ. שגשוג בנדל"ן משמעותו מערכת פיננסית יציבה ורווחית, שיכולה לספק את צרכי האשראי של המשק.
אלפי עסקים ועוד מאות אלפי עובדים שמרוויחים בצורה ישירה או עקיפה מבנייה ומכירת דירות, נהנים גם הם מהתנפחות הבועה. כל אלה בתורם מפרישים מיסים ישירים ועקיפים דרך העסקים שבבעלותם או המשכורות שלהם למדינה, ובכך מגדילים עוד את הכנסותיה.
נוסף על כך, יש את מה שנקרא בכלכלה "אפקט העושר". מדובר בתחושת עושר שנוצרת בקרב 73% ממשקי הבית שיש להם דירה בבעלות – ושנותנת להם ביטחון להוציא יותר כסף מהכיס.
האפקט גורם לעלייה בצריכה ומכאן גם במיסים שגובה על כך המדינה. כל זה, בתוספת יוקר המחיה, מתבטא בין השאר גם בעלייה בגביית המע"מ. סך ההכנסות נטו ממע"מ במאי הגיעו לכ־11.1 מיליארד שקל. מדובר בעליה ריאלית של כ־8% לעומת מאי אשתקד.
המשמעות העצובה היא שלולא הקרבת רוכשי הדירות והדורות הבאים על מזבח הגירעון – לא היה שום סיכוי שהיום ממשלת השינוי הייתה יכולה להתגאות בגירעון אפס. ההישג הוא, אם כך, לא שייך רק לממשלת ישראל אלא רשום בעיקר על גבם של רבים מאזרחי ישראל שהקריבו מכספם ועתיד ילדיהם למען חגיגות הממשלה.
המשמעות העצובה היא שלולא הקרבת רוכשי הדירות והדורות הבאים על מזבח הגירעון – לא היה שום סיכוי שהיום ממשלת השינוי הייתה יכולה להתגאות בגירעון אפס
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ערן. נראה לי שרוב הקוראים הקודמים שלך ל יודעים שעברת לזמן ישראל (אני לא ידעתי כ-3 חודשים).
בכל אופן השארתי כאן שאלה + שאלה נוספת במאמר "תאטרון האבסורד ל בועת הנדל"ן" אשמח אם תענה עליהם.
יש לי שאלה: מדוע עליית הריבית גורמת לכך שמחירי המניות ירדו?
ההסבר שקיבלתי הוא שעליית הריבית הופכת את החסכונות והאג"ח לדברים אטקרטיביים וזה מוריד את הכדאיות לקנות מניות. אבל השקעה בחסכונות ובאג"ח בתקופת אינפלציה כמו שיש כיום, היא פשוט אסון למשקיע. האינפלציה בארצות-הברית היא 8% – 9% והריבית רק 2% אז איך זה אנשים עוזבים את המניות ורצים להשקיע באג"ח ובחסכונות? זה ממש חידה בעיני.