JavaScript is required for our website accessibility to work properly. עלי עדי: מה היא אשה? | זמן ישראל

מה היא אשה?

חתונת הדוכס והדוכסית מבורגונדי, ציור של Antoine DIEU (French, c. 1662-1727)
חתונת הדוכס והדוכסית מבורגונדי, ציור של Antoine DIEU (French, c. 1662-1727)

מה היא אשה?

למי שלא בקיא בוויכוח האחרון ברשתות, השאלה הפכה לכלי ניגוח בין שמרנים ופרוגרסיבים. בשביל שמרנים, אשה היא נקבת אדם בוגרת, בשביל פרוגרסיביים, אשה היא כל מי שמזדהה כאשה.

ואני אומר, שניהם צודקים חלקית.

מה היא אשה? למי שלא בקיא בוויכוח האחרון ברשתות, השאלה הפכה לכלי ניגוח בין שמרנים ופרוגרסיבים. בשביל שמרנים, אשה היא נקבת אדם בוגרת, בשביל פרוגרסיביים, אשה היא כל מי שמזדהה כאשה

אשה לא יכולה להיות "כל מי שמזדהה כאשה", מכיוון שזה מרוקן לחלוטין את הנשיות מכל משמעות, ומנטרל את הכלים שבהן ניתן לבטא אותה. כי אם אשה היא "כל", אז איך ניתן לבדל אותה מגבר למשל? המשפט הזה מחליש את העמדה הפרוגרסיבית של חלק מהתנועות המגדריות, למרות הטיעונים החשובים שיש להן להציע.

לדעתי, ובניגוד לקלישאה שחוזרת על עצמה הרבה בשיח הפופוליסטי, תכונות מגדריות הן תכונות מוצקות, חוצות זמנים ותרבויות. נכון, פעם איזה מלך לבש גרביונים ובדים בצבעים עזים. הפרוגרסיביים, שמנסים להוכיח שהכל סובייקטיבי, אומרים "תראו, פעם גבריות התבטאה באופן שונה". והטעות שלהם היא בהנחה שאותו מלך ניסה בכלל לבטא גבריות.

זה העניין. לבוש לא משמש רק לביטוי גבריות או נשיות, אלא מנעד רחב יותר של רעיונות. לבוש נועד למשל לבדל בין עושר ועוני, בין תרבות ופרא. העובדה שזכר בוגר התלבש באופן מסוים בשלב מסוים בהיסטוריה, לא אומר שהשיקול המרכזי שדחף אותו להתלבש כך הוא מגדרי, ולא אומר שבאותה עת זה היה הלבוש שבאופן רחב ביטא את הרעיון "גבריות" – על פני רעיונות אחרים. תחשבו לצורך הדוגמה על לבוש של מנהיגי דת למשל.

גבריות ונשיות, שהן הביטוי החברתי של זכריות ונקביות אצל בני אדם, מכילים מספר רעיונות כלליים וקבועים לאורך ההיסטוריה. גבריות תמיד התחברה עם פרקטיות וכוח ולחימה, כי זכרים היו חזקים פיזית מנשים והטסטוסטרון דחף אותם להתנהגות תחרותית יותר; בעוד שנשיות, שהייתה נחלתן של נקבות שגידלו צאצאים, התחברה עם רעיונות כמו רוך ועדינות ואסתטיקה.

נכון, פעם איזה מלך לבש גרביונים. עפ"י הפרוגרסיביים: "פעם גבריות התבטאה אחרת", אבל לבוש לא משמש רק לביטוי גבריות או נשיות, אלא למנעד רחב של רעיונות. למשל, לבדל בין עושר ועוני, תרבות ופרא

על גבי הרעיונות האלה, תרבויות שונות בנו ביטויים שונים של לבוש ופרפורמנס (שפת גוף, התנהגות חברתית, תפקיד). גם אם הביטויים האלה היו שונים, הערך שעליו היו מבוססים היה קבוע. ולפעמים, גם כשהביטוי הסופי היה עקיף ועבר במספר תחנות אמצע, הוא הוביל לאותו ערך מגדרי ברור, והיה אפשר באמצעות ההיגיון להבין את החיבור.

אז מה היא אשה? היא מטען תרבותי של אלפי דוגמאות, של דימויים, טקסטים, תיאורים, סרטים, תחושות, שמבוססים על רעיון הנקביות אצל בני האדם; ועל דמויות של נשים בולטות בסביבה התרבותית. בגלל שאנחנו מוקפים בדימויים האלה מגיל קטן, ובגלל שהם כ"כ סוחפים וחוצי זמנים ותרבויות, הם חודרים לתודעה שלנו ומקלים עלינו לזהות, במבט חטוף, אם מה שמולנו הוא גברי או נשי.

אז במובן הזה, וכאן הפרוגרסיביים צודקים חלקית, גם טרנסית יכולה להיות אשה. מאחר שנשיות נשענת ברובה על ביטויים חיצוניים שהם חזקים יותר מהמין, טרנסית לא חייבת להיות נקבה כדי להיות אשה.

הרי כשאנחנו רואים "אשה" או "נשיות" מולנו, אנחנו לא מבקשים לראות את איבר המין של האדם העומד מולנו לפני שאנחנו מזהים את המגדר. טרנסית בעצם שואלת מתוך המטען התרבותי העצום של הנשיות כלים וסממנים, שעוזרים לה לבטא את המין שאליו הייתה רוצה להשתייך, ואם זה עובד לנו בתחושה שאנחנו קולטים, למה לא? ואם זה לא עובד לנו, והיא ביקשה שנפנה אליה בלשון מגדרית מסוימת מתוך כבוד, אז גם, למה לא?

הוויכוח סביב האם טרנסית היא באמת אשה או לא, הוא מגוחך בעיני. כי בהתנהלות החברתית המורכבת שלנו בעולם, נלקחים שיקולים שהם מעבר לשיקול הגנטי הקר. אני לא אמור לקחת דגימת דנ"א מבת אדם לפני שאני מחליט אם לכבד אותה או להתייחס אליה בצורה שהיא מבקשת. אני פשוט עושה את זה מתוך כבוד אליה ולרגשותיה.

כשיש דיון סביב טרנסים וטרנסיות בספורט, זה דיון לגיטימי שטוב שהחברה מתמודדת אתו ומעלה אותו. אבל כשזה מגיע לכבוד ויחס בזירה החברתית, אני לא מבין למה יש ויכוח.

בהתנהלות החברתית המורכבת שלנו בעולם, יש שיקולים מעבר לשיקול הגנטי הקר. אני לא אמור לקחת דגימת דנ"א מבת אדם לפני שאני מחליט אם לכבד אותה או להתייחס אליה כפי שהיא מבקשת

בשורה התחתונה, אסור לנתק את הנשיות מהנקביות. הביטוי החברתי המגדרי נגזר מהמין, והחוויה של נשים נשענת ברובה גם על האנטומיה והביולוגיה שלהן. מאידך, צריך להבין שבזירה החברתית אנחנו לא איברי מין, אנחנו הרבה יותר מזה, והנפש שמרגישה מחוברת למגדר מסוים, היא קצת יותר חשובה מהגוף.

עלי עדי הוא פעיל פוליטי וחברתי מרקע מוסלמי, מזוהה עם הימין הקפיטליסטי בישראל. בעל תואר בקולנוע וכלכלה באוניברסיטת תל אביב. שימש כעוזר עריכה ומפיק פוסט בהפקה "לבנון - גבולות הדם"

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
מירי רגב זה גבר, לא סתם, גבר גבר, על כל המשתמע מכך. ובכל זאת, בקטע אישי: חייתי עם קוקסינלים ורואה בהם שווים ורגילים לגמרי; מכיר את תרבות ה'גייז' על בשרי - אוהב את שני הצדדים. הסודות שאנ... המשך קריאה

מירי רגב זה גבר, לא סתם, גבר גבר, על כל המשתמע מכך. ובכל זאת, בקטע אישי: חייתי עם קוקסינלים ורואה בהם שווים ורגילים לגמרי; מכיר את תרבות ה'גייז' על בשרי – אוהב את שני הצדדים. הסודות שאנשים צריכים להחביא בגלל ה-'מה יגידו' והבושה, זה בעיה לאלו שנמצאים שם, בעיה כואבת ומציקה

לפוסט המלא עוד 678 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שני, 20 באפריל 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

השיחות בוושינגטון נמשכות: שגרירי ישראל ולבנון ייפגשו ביום חמישי הקרוב

דיווח: שב"כ מסרב למסור לתביעה ולהגנה במשפט נתניהו את חוות הדעת, המתנגדת להגעת ראש הממשלה לאולם, אך יאפשר להם לעיין בה ● מקור איראני בכיר: נותרו פערים מול ארה״ב לגבי הגרעין, תוכנית הטילים אינה נתונה למו״מ; טראמפ אמר כי ישקול את המצור על הורמוז ● נתניהו גינה את המקרה בו חייל שבר פסל של ישו בלבנון והבטיח שינקטו צעדים נגדו

לכל העדכונים עוד 27 עדכונים

קומץ שחיינים מול ים של אדישות: כך נחשפה דליפת הביוב בפלמחים

במשך שבועות במערכה עם איראן היו למים בחוף פלמחים ריח ומרקם של ביוב, אבל שום גורם רשמי לא היה בתמונה ● כמה שחיינים וגולשי סאפ היו היחידים שדאגו לים ואף איתרו את הצינור שממנו דלף הזיהום – שתוקן בסוף השבוע האחרון ● "היו ימים שחזרתי הביתה כשבגד הים וחולצת השחייה שלי מסריחים מביוב. זה הלך והחמיר"

עוד 1,186 מילים

הפסקת האש היא הפסקה. לא אסטרטגיה

הבעיה עם הפסקות אש במזרח התיכון היא שהשם שלהן מטעה. הן נשמעות כמו סוף, אבל בדרך כלל הן רק שם מכובס להפסקה טכנית בין סבב אחד לסבב הבא. גם עכשיו, כל הסימנים מצביעים לא על הסדרה יציבה, אלא על רגיעה שברירית, עמוסת סתירות, פרצות ואינטרסים מנוגדים.

השיחות בין ארה"ב לאיראן הסתיימו בלי הסכם, המחלוקות המהותיות נותרו פתוחות, והפסקת האש עצמה מוגבלת בזמן. במקביל, האמריקאים כבר לא מדברים בשפה של שלום אלא בשפה של "יצירת תנאים" לחידוש מעבר ימי בטוח, כלומר בשפה צבאית, הנדסית ומבצעית. כשצריך לפנות מוקשים כדי להציל את הפסקת האש, כנראה שאין באמת הפסקת אש.

ד"ר בלה ברדה ברקת היא מומחית לנדל"ן ופרשנית כלכלית וגאופוליטית ומחברת הספר "הנדסת העושר, התפתחות הנדל"ן מצורך אנושי למוצר פיננסי".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 775 מילים

"לא בשביל המדינה הזאת בני נהרג"

הם איבדו את יקיריהם בשבעה באוקטובר – אך בצבא ובמערכת החינוך מסרבים לשמוע את קולם ● המצטרפים לפורום השכול הישראלי–פלסטיני נאבקים להקמת ועדת חקירה, להחלפת הממשלה ולמפגש עם הכאב בצד השני ● "צריך להילחם על הנשמה והאנושיות שלנו"

לכתבה המלאה עוד 1,853 מילים

למקרה שפיספסת

דווקא במצב חירום מתמשך, תקשורת היא לא מותרות אלא תנאי לרלוונטיות

יש רגעים שבהם נדמה שהדבר הנכון ביותר לעשות הוא לשתוק. מלחמה או מצב חירום מתמשך הוא אחד מהם. אבל במציאות של היום, שתיקה היא לא בהכרח הבחירה הבטוחה ביותר, ולעיתים היא דווקא מרחיקה ארגונים מהקהל שלהם.

בתקופות כאלה עולה לעיתים הנטייה להוריד הילוך תקשורתי, לבחון כל מסר בזהירות יתרה, ולנסות לא להפריע לרגע. זה מגיע ממקום מובן, אבל פחות מתאים למציאות שבה אנחנו פועלים. כי בישראל של 2026, מצב חירום הוא כבר לא אירוע נקודתי. זו שגרה.

אביגיל רובינגר היא יועצת תקשורת ואסטרטגיה שמאמינה שכוחם של מילים וערכים אמיתיים יכול לבנות אמון – גם בין אנשים, גם בין מותגים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 527 מילים

שופטי העליון עולים להתקפה נגד הקיפאון המניפולטיבי של לוין

המכתב החריג של בכירי העליון לשר המשפטים מסמן נכונות לפעול למינוי שופטים לכלל הערכאות גם ללא שיתוף פעולה מצדו, לנוכח המחסור החמור במערכת ● פרסום רשימות המועמדים והדיון בבג"ץ יכריעו אם חברי הוועדה יוכלו לממש זאת חרף התנגדותו ● פרשנות

עוד 925 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

סתירות בדוחות הכספיים של העמותה של מרדכי דוד לגבי מקור ההכנסות

עמותת "אחוות אחים לצדק – ביחד ננצח", שהקים דוד יחד עם פעילים מבני ברק ביוני 2025, אספה במהלך 2025 מעל מיליון שקל בתרומות ● אולם בדוח שהוגש לרשם העמותות, העמותה טוענת כי לא אספה תרומות בכלל

לכתבה המלאה עוד 460 מילים

ראש הממשלה מנסה להיפטר מכאב הראש של הפריימריז ודורש שריונים כדי לדחוק מועמדים שמביישים את התנועה ● במקביל, בנט שולט ביד רמה במפלגתו החדשה ומגייס בכירות לשעבר בשירות הציבורי מתוך הבנה ברורה – עדיף אנשי ביצוע פרגמטיים מאשר אידיאולוגים שיעשו לו תרגילי עריקה נוסח שיקלי וסילמן ● פרשנות

עוד 807 מילים

הפצצה המתקתקת של המשק הישראלי

השקל מוביל את מגמת התחזקות המטבעות העולמית, ומותיר את היצואנים להיאבק על הישרדותם מול העלויות שהמטבע החזק משית עליהם ● ללא התערבות ממשלתית מהירה, כושר התחרות של המשק הישראלי עלול להימצא בסכנה ממשית ומיידית ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 685 מילים

הסוס הטרויאני של חב"ד

תחקיר תושבי השכונות הדרומיות ברחובות גילו כי לביה"ס היסודי של ילדיהם הוכנס בית כנסת גדול במבנה יביל, ללא אישורים, הקצאה או ביטוח לשימושה של עמותת חב"ד ● כשביקשו הסברים, קיבלו תשובות סותרות ● במקביל, מתברר כי העמותה מתגאה בהקצאה מעל מעון לפעוטות שמעולם לא אושרה, בעוד העירייה עוסקת בהסדרים עקומים המנוגדים לכאורה להוראות החוק ● עיריית רחובות: "המבנה ישמש גם את הקהילה וגם את ביה"ס"

לכתבה המלאה עוד 3,149 מילים

כך מממנים בנט ואיזנקוט את הקמפיינים שלהם

המפלגות החדשות נאלצות להסתדר ללא מימון מפלגות ציבורי ● במקום זאת, הן נשענות על הלוואות בנקאיות וערבויות של מיליוני שקלים מבכירי המשק וההייטק הישראלי ● בין תומכיו של בנט: יזם ומומחה הבינה מלאכותית יואב שוהם ● בין תומכיו של איזנקוט: אחד ממייסדי "צ'ק פוינט" מריוס נכט ● צלילה למספרים

לכתבה המלאה עוד 741 מילים

צה"ל במסר לדרג המדיני: אנחנו את שלנו בלבנון עשינו

בזמן שבירושלים ובוושינגטון מתאמים עמדות מול איראן, העצירה הפתאומית בלבנון חשפה פער מדאיג בין מקבלי ההחלטות לכוחות בשטח ● צה"ל מבהיר כי המהלך הצבאי מיצה את עצמו, ומאותת לפוליטיקאים שחובת ההוכחה במו"מ מוטלת כעת עליהם ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 636 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

סילמן מבשר רעות

עידית סילמן הובילה השבוע את המשרד להגנת הסביבה לשעתו האפלה ביותר ● ההגנה על אסדות הגז עלתה למדינה מיליארדים וההשבתה שלהן במלחמה מאות מיליונים, כדאי לקחת את זה בחשבון כשמחליטים באיזו אנרגיה להתמקד ● בבקעת בית שאן הופכים תמרים סוג ב' למשקאות אלכוהוליים מובחרים ● וגם: האם הבירה תפתור את בעיית גזי החממה?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,402 מילים ו-2 תגובות

השיחות בין לבנון לישראל מסמלות את סוף עידן ההכחשה

השיחות הישירות בוושינגטון משקפות הכרה בכך שדיפלומטיה עדיפה על מלחמה ● במצרים מצאו שדה גז ענקי וירדן מתכננת לרכוש מים מסוריה. ואיפה ישראל? ● אחת מתוצאות המלחמה: הידוק הפיקוח על התקשורת במפרציות ● והשבוע ב-2024: המתקפה האיראנית הראשונה על ישראל ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,083 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
כַּהֲנָא חַי 298

בן גביר הוא כבר לא הילד מהסמל, לא הנער שמעריץ את רוצח ההמונים ד"ר גולדשטיין, ולא הפרובוקטור שיעשה הכול כדי לזכות באייטם בטלוויזיה. תנועת "כך" היא כבר מזמן לא העשבים השוטים בשולי הגן הציוני. היא הפנים של ישראל בעולם

לכתבה המלאה עוד 1,394 מילים

השמרנים מסתפקים בהצהרות, הליברלים דורש צעדים אופרטיביים

הרחק מהדיונים התקשורתיים בעניין השר בן גביר, בית המשפט העליון מנהל מאבקים שקטים על גבולות ההתערבות השיפוטית ● פסקי דין שניתנו השבוע מציגים מחלוקות עקרוניות בין מי שמבקשים למחוק עתירות בנימוק של "כיבוד הרשויות", לבין מי שמסרבים להשאיר את המציאות ללא מענה משפטי ● פרשנות

עוד 964 מילים ו-1 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.