אחרי שבוע משפחתי מפעים בארץ אחרת חזרתי לארצי המסוכסכת. הימים ימי משפט נתניהו נגד אולמרט והסחי שיוצא משם על התנהלות המדינה תחת נתניהו יכול להטביע ספינות, אבל לא יזיז ולו שערה בודדת בקדקוד העיתונות, הר טרשים קירח.

חזרתי משבוע מפעים בחו"ל לארצי המסוכסכת. הימים ימי משפט נתניהו נגד אולמרט והסחי שיוצא על התנהלות המדינה תחתיו יכול להטביע ספינות, אבל לא יזיז ולו שערה בקדקוד העיתונות, הר טרשים קירח

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

חזרתי לחדשות כמו נרקומן פוליטי וגיליתי עולם מקביל ובו חדשות מקומיות שכמו שודרו בערוץ הקהילתי. משפטו של ראש ממשלה לשעבר החשוד בפלילים מתרחש כנראה בארץ אחרת.

זה לא עוד דיון משפטי שמשפחה מעורבת נחשפת בו. חלק מהפרטים אכן נשמעים בפעם המי יודע כמה (כאמור, לא בעיתונות, חלילה, כל מלחיה נרדמו כולם) וחלק עוד ייחשף בבוא העת, אלא שכאן מתגוששים שני ראשי ממשלה לשעבר. אחד מהם נהנה מכל רגע למרות שהוא בצד הנתבע וקרוב לוודאי ישלם. המחיר כנראה שווה לו. נתניהו הפסיד גם אם יזכה במשפט.

שני הראשים שהחליפו זה את זה בתפקיד מאפשרים לנו הצצה מבעיתה אך הכרחית לחדרי חדרים של שלטון נתניהו רב השנים. אולמרט לא צדיק, אבל פה הוא עושה צדק עם אחד המנהיגים ההרסניים שקמו כאן, ואם קרב הראשים שניטש ביניהם יעזור – תהא זו עבודת שירות שלו למען המדינה.

אולמרט מקצוען והוא מגיש את הנקמה חמה חמה, רותחת אפילו. יראה הציבור וישפוט. זה הרבה יותר מרכילות גרידא, זה מבט חודר למנגנון חסר אחריות. בבלפור ייסדה לעצמה משפחת נתניהו מטבחון, רק שיותר מיד אחת מנענעת את הקלחת הרותחת, ולא רק היד שבחרתם.

בית הקלפים הזה רשם פרקים מטורללים במיוחד. הילד יאיר שגדל לנו על הראש וידו בכל מינוי ומגנומטר, שלט בכל פרט בשלטון אביו, אך לעומק הבור התוודענו בעדות שלא תיאמן ובה תיאר חפץ איך הבן יורד על ארבע ונובח על אבא שהוא מלקק כחלונים, אם לא למעלה מזה. או מתחת.

הילד יאיר גדל לנו על הראש וידו בכל פרט בשלטון אביו, אך לעומק הבור התוודענו בעדות שלא תיאמן, ובה תיאר חפץ איך הבן יורד על ארבע ונובח על אבא שהוא מלקק כחלונים, אם לא למעלה מזה. או מתחת

אבל באולפנים רוטטים עיתונאים בעלבון מתקרנף על "הקרב המלוכלך", כאילו אחד משני האקדוחנים, נתניהו במקרה דנן, לא נכנס אליו בהכרה מלאה וידיעה ודאית שהעיתונות שוב תתייצב לצדו בזעזוע מזויף. אני כותבת את זה ויש לי בחילה מהטהרנים, לא מראש הממשלה ובעלה המרוט והילד המפונק אשר להם.
שמור אותי מצדקנים, פוליטיקאים וסתם אינטרסנטים, שתקנים, אזרחים מנומנמים ומעיתונאים שמועלים בתפקידם.

בעולם של עיתוזנות, טוב שהרשת מוליכה קולות מושתקים. העיתונות מתה ונולדה בטוויטר, במקום שיהיה בה מעקב מעמיק אחרי הריקבון שנחשף, מסוקר המשפט בעיקר ברשת.

זו עיתונות שכיבסה והלבינה את חטאיו בעקביות, מה לה ולמי שניהל חנות רהיטים ועבר לנהל מדינה מהארון, כי בנו ורעייתו לא מצאו אותו מתאים לאחריות כזאת, בכל זאת מדינה. כל עדות חושפת עוד פרט מהפאזל המוטרף.

עורך דינו של אולמרט מגיע בתום עוד יום קרב משפטי לאולפן בערוץ 12 והעיתונאים ירון אברהם ודפנה ליאל נועצים בו שיניים: זה משפט מלוכלך, הכל אישי, למה זה צריך לעניין את הציבור ולמה שאולמרט לא יתנצל ויגיע לפשרה.

עורך הדין מעמיד אותם על טעותם ומסביר שהנתניהוז סירבו לפשרה אבל ליאל ואברהם לא ממצמצים. "למה הזכרת על שרה והוודקה, מה הקשר?". עורך הדין מסביר שזו התביעה שהזכירה ולא הוא. שום התנצלות. הערוץ באו לעבוד את הציבור הנגעל.

העו"ד של אולמרט מעמיד אותם על טעותם ומסביר שהנתניהוז סירבו לפשרה, אבל ליאל ואברהם לא ממצמצים. "למה הזכרת על שרה והוודקה, מה הקשר?". העו"ד מסביר שזו התביעה שהזכירה ולא הוא. שום התנצלות

אני קוראת באי אמון איך הצדקת שלי יחימוביץ, עיתונאית לשעבר ובהווה ופוליטיקאית כושלת מצטרפת למקהלת המטיפים ונוזפת במי שמתבוסס במידע שומט הלסתות שמגיע מבית המשפט אל הרשת החברתית. "מדובר ברכילות זולה", קבעה אלת הפרץ.

בן של רה"מ מוציא ומביא ונוהג כשליט מדינה זה לא עניינו של עם.

ובכן גבירתי, אם זו רכילות, אז תחיי את עם כלבי השמירה הנרפים של הדמוקרטיה שנרמסת תחת שלטון משפחת אדמס. שמרטפי את הבן, תעשי לו נעימי בגב ואווירון עם כפית דייסה, אם בא לך. כבר היו בעולם טראמפ לרוב, למה עוד אחד?

זוכרים טראמפ?

כי אם כבר התכנסנו, קראתי שגיל תמרי מכין סדרת כתבות על הטרללה האמריקאי, הגרסה הישראלית של אמריקן ביבי.

מה עכשיו?

ובכן, מסתבר שרבים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, וחבל, מייחלים לשובו של השד שחזר לבקבוק בבחירות האחרונות בזכות סליפי ג'ו, ממש כמו במדינת החסות שלהם, איזראל. אני מתאמנת על מבטא אמריקאי, בזכותו ביבי שלט כאן 15 שנה ועוד ידו נטויה.

בכל פעם שהוא עובר לאנגלית נולד עוד ביביסט ומת שמאלן.

אם חושבים על זה, ולא בא לי לחשוב על זה אבל אין ברירה, בעולם הולך ומשתגע, אחד כמו טרמפ ותאומו המקומי יכולים להיבחר גם בתור גווייה. אל תגידו לא ידעתי.

קראתי כתבה על כמה גברים יפנים שנשואים לבובות ומנהלים אתן מערכת יחסים מלאת תשוקה תחת קורת גג אחת. למה לא מנהיגים?

לאן עפים השליטים אחרי שהגיהנום קפא אם לא לעוד קדנציה?

לפני שנה סערה המדינה בסוגיה נפיצה ומסוכנת. התברר בדיעבד שכשאלעזר שטרן היה קצין חינוך ראשי הוא גרס כמה תלונות של חיילות על הטרדה.

כותרות העיתונים זעקו ומהדורות החדשות לא ירדו מזה. פאנלים נרגשים באולפנים והשמאל ירד למקלטים למרות שאין שמאל.

הקורא הנבון קורא את העדויות מהמשפט וצובט את עצמו באי אמון, נתנו לילד שמסרב להתבגר מדינה צעצוע. אם זה לא היה שלנו זה היה קורע אבל הסאטירה הזאת עלינו.

אני קוראת באי אמון איך שלי יחימוביץ מצטרפת למקהלת המטיפים, ונוזפת במי שמתבוסס במידע שומט הלסתות שמגיע מביהמ"ש אל הרשת החברתית: "מדובר ברכילות זולה"

יום אחד יבינו כולם, גם בשורות האחרונות וביציע, את מה שכולם ידעו, בפוליטיקה ובעיתונות שמעלה בתפקידה. כולם ידעו לכל אורך הדרך אבל הסתכלו לצד השני:

"ילד" בהתקף זעם ואמו הגנרלית ניהלו את המדינה.
יש סכנה שיחזרו.
אין פזמון, תעשו לה לה לנד.
לא סתם משפט נתניהו מקבל אייטם איפשהו במורד החדשות, קצת לפני המלצות על חופשות זולות בחו"ל.
שיהיה לפחות לאן לברוח.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת