בפברואר 2015 – בזמן שבדלנים אוקראינים הנתמכים בידי רוסיה נלחמו בצבא אוקראינה במזרח המדינה – ארצות הברית נראתה להוטה לקרב.
סגן הנשיא דאז ג'ו ביידן אמר כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין "ממשיך לקרוא לתוכניות שלום חדשות בזמן שחייליו מתקדמים על אדמות אוקראינה, ומתעלם לחלוטין מכל הסכם שהמדינה שלו חתמה עליו בעבר".
פיליפ ברידלאב, גנרל לשעבר בחיל האוויר האמריקאי, שהיה אז המפקד העליון של נאט"ו, אמר לתקשורת כי תמיכה צבאית באוקראינה צריכה להיות חלק מחבילת הלחץ של המערב על רוסיה. "יש ארגז כלים גדול שאנחנו יכולים להשתמש בו", הוא אמר.
אולם באירופה הנימה הייתה שונה.
בוועידת הביטחון שהתקיימה באותו חודש במינכן, שרת ההגנה דאז של גרמניה אורסולה פון דר ליין, ביטאה את השקפתה של ברלין, שלפיה תמיכה צבאית באוקראינה עלולה להחטיא את המטרה
בוועידת הביטחון שהתקיימה באותו חודש במינכן, שרת ההגנה דאז של גרמניה אורסולה פון דר ליין, ביטאה את השקפתה של ברלין, שלפיה תמיכה צבאית באוקראינה עלולה להחטיא את המטרה.
כפי שתיאר את דבריה אז הניו יורק טיימס, "גרמניה רואה את אוקראינה ורוסיה כהזדמנות להוכיח שבמאה ה־21 מדינות מפותחות צריכות לפתור את המחלוקות ביניהן סביב שולחן המשא ומתן, ולא באמצעות נשק".
וחוץ מזה, הסבירה פון דר ליין, זה כנראה לא יעבוד. רוסיה תוכל להגיב לכל עזרה מערבית לאוקראינים ב"אספקת נשק כמעט בלתי מוגבלת" לבדלנים. זו הייתה השקפתה של ממשלת אנגלה מרקל, של צרפת של פרנסואה הולנד, של רוב אירופה. לא עוד.
"לראשונה בהיסטוריה, האיחוד האירופי מממן משלוחי נשק – עד כה הקצֵינו שני מיליארד אירו לכיסוי הצרכים של כוחות הביטחון האוקראיניים", אמרה פון דר ליין, כעת נשיאת הנציבות האירופית, הזרוע המבצעת של האיחוד האירופי, בריאיון לזמן ישראל שהתקיים לקראת ביקורה בישראל שהחל ביום שני השבוע.
הביקור עוסק בנושאים רבים, חלקם שגרתיים לנסיעות עבודה כאלה. היא נפגשה עם מנהיגים פלסטינים ברמאללה, סיירה במוזיאון השואה "יד ושם", וכן הלאה. אולם, בלב הביקור עמדו, בסופו של דבר, הפלישה הרוסית לאוקראינה ושינוי התפיסה העמוק שחוללה התוקפנות הזו, לרבות הצורך המיידי של אירופה להרחיב את יכולות ההגנה שלה, את אספקת האנרגיה ואת ביטחונה התזונתי.
שינוי הנימה וההשקפה שחל אצל פון דר ליין מאז הפלישה של פוטין בפברואר מייצג, כמוה, את אירופה ככלל.
הביוגרפיה שלה היא מופת מרשים למדי של הרעיון האירופי. פון דר ליין, נצר למשפחת אצולה מהאנובר שבצפון־מערב גרמניה, היא רופאה מוסמכת שמגדלת סוסים בחווה המשפחתית. היא אם לשבעה ילדים שנולדו בטווח של 13 שנה, והיא כמעט, פשוטו כמשמעו, תוצר של אירופה המאוחדת.
היא נולדה ב־1958 בבלגיה, לא בגרמניה, שכן באותה שנה אביה החל לשרת שם כעוזר הבכיר של נציב התחרות הראשון של האיחוד – אחד מעובדי הציבור הראשונים של המוסדות האירופיים החדשים. חוץ מגרמנית היא דוברת צרפתית שוטפת.
מ־2013 ועד 2019 היא שימשה כשרת ההגנה של גרמניה, האישה הראשונה בתפקיד. ב־2019 היא נבחרה לנשיאת הנציבות האירופית, התפקיד המנהלי הגבוה ביותר באיחוד האירופי
הקריירה הפוליטית שלה החלה כאשר זכתה במושב בפרלמנט של סקסוניה התחתונה ב־2003. שנתיים לאחר מכן היא כבר הייתה חברה בממשלה הפדרלית של גרמניה. מ־2013 ועד 2019 היא שימשה כשרת ההגנה של גרמניה, האישה הראשונה בתפקיד.
ב־2019 היא נבחרה לנשיאת הנציבות האירופית, התפקיד המנהלי הגבוה ביותר באיחוד האירופי – שוב כאישה הראשונה בתפקיד.
אישית ומקצועית, פון דר ליין היא התגלמות הרעיון האירופי. והיא גם נשמעת כך. היא כבר כמה שנים טובות קוראת לכינון פדרציה של "ארצות הברית של אירופה" ומביעה תקווה שיום אחד יקום צבא פאן־אירופי. תמיכתה בהגנה אירופית חזקה ומשולבת יותר לא החלה עם המלחמה האחרונה של פוטין.
לקראת ביקורה בישראל, פון דר ליין שוחחה עם זמן ישראל על עמדתה של אירופה, כמעט ארבעה חודשים לאחר הפלישה הרוסית. היא נקטה נימה בלתי מתפשרת:
"הסנקציות שלנו נועדו לרוקן את המשאבים של הקרמלין […] נמשיך בלחץ כל זמן שיידרש". היא גם הביעה מחויבות מפורשת לאירופה חזקה יותר: "אירופה צריכה לחזק את היכולת שלה להתמודד עם איומים ביטחוניים ולהגן על אזרחיה ועל האינטרסים שלה".
התפנית האירופית הזאת מתבטאת בין השאר בחיזוק הקשרים עם ישראל. הקשרים הביטחוניים בין שני הצדדים פורחים בחודשים האחרונים. בתערוכת האמל"ח "יורוסאטורי" שנפתחה בפריז ביום שני, היו לא פחות מ־56 חברות ישראליות שהציגו את מרכולתן.
סוכנויות ההגנה האירופיות מתכוונות להוציא כ־200 מיליארד אירו כדי לשדרג במהירות את יכולות ההגנה שלהן כנגד ההתפשטות הרוסית, ורבות מהן פנו לישראל
סוכנויות ההגנה האירופיות מתכוונות להוציא כ־200 מיליארד אירו כדי לשדרג במהירות את יכולות ההגנה שלהן כנגד ההתפשטות הרוסית, ורבות מהן פנו לישראל בחיפוש אחר פתרונות.
בתחומים רבים מאוד – מבינה מלאכותית ומל"טים ועד מערכות תיאום חכמות לכוחות קרקעיים וטכנולוגיות ייחודיות יותר כמו מכ"מים הנישאים על ידי חיילי רגלים ויכולים לראות דרך קירות – ישראל נמצאת בחוד החנית.
אבל לא רק הטכנולוגיה הישראלית מעניינת את אירופה, אלא התפיסה הישראלית הרחבה יותר של העולם כמקום שעדיין מכיל סכנות ממשיות של עוצמה קשה, דבר שהאירופאים מפקפקים בו בעשורים האחרונים, עד שפוטין שינה את דעתם.
כפי שאמר לזמן ישראל לאחרונה גורם פיני באחד ממוסדות האיחוד האירופי, "הפינים הם הישראלים של אירופה. השכנים שלנו, השוודים, לא ידעו מלחמה כבר 400 שנה. אבל אנחנו זוכרים את מלחמת החורף [הפלישה הסובייטית לפינלנד ב־1939]. אנחנו היינו המדינה האירופית האחרונה שחתמה על אמנת אוטווה נגד מוקשים, והרבה מאיתנו לא שמחים שחתמנו".
פינלנד אכן הייתה חריגה בודדת באמנת האיסור על מוקשים, ומסיבה טובה: הגבול שלה עם רוסיה, שאורכו כ־1,300 קילומטרים, כמעט בלתי ניתן להגנה. מדינות אירופיות אחרות חתמו על האמנה ב־1997–1999. פינלנד הצטרפה רק ב־2011. מאז הפלישה של פוטין לאוקראינה, מנהיגים פינים מרכזיים החלו לקרוא לפרישה מהאמנה.
עבור אירופאים רבים, אם כן, ישראל הפכה סמל לתפיסה שונה מאוד של הגנה עצמית בעולם שהולך ונעשה מסוכן יותר. אולם, הקשרים עם ישראל חורגים מעבר לפן הביטחוני. הסכם גז משולש שנחתם השבוע בין ישראל, מצרים והאיחוד האירופי ימלא תפקיד במטרתה הגדולה יותר של אירופה להתנתק מתלותה ברוסיה לצורך אספקת אנרגיה.
סיכום יום עם ידידי טארק אל מולא, שר הפטרוליום והנפט של מצרים.
הקשר הקרוב עם טארק במישור האישי והמקצועי, הוא במידה רבה הסיבה שהצלחנו להגיע לחתימה ההיסטורית היום ולשים את המזרח התיכון במרכז העניין האירופי, בהקשרים חיוביים. pic.twitter.com/wSVRtcgwqO— קארין אלהרר | Karine Elharrar????️ (@KElharrar) June 15, 2022
אולם, הקשרים עם ישראל חורגים מעבר לפן הביטחוני. הסכם גז משולש שנחתם השבוע בין ישראל, מצרים והאיחוד האירופי ימלא תפקיד במטרתה הגדולה יותר של אירופה להתנתק מתלותה ברוסיה
לקראת ביקורה, לשכתה של פון דר ליין פרסמה הודעה שלפיה הוא נועד "לקדם את הקשרים בין האיחוד האירופי לישראל, ובפרט את שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה". ביום שני בערב היא נפגשה עם שרת האנרגיה קארין אלהרר. ביום שלישי נחתם הסכם גז ראשון והיסטורי בין ישראל, מצרים והאיחוד האירופי.
ישראל היא מדינה בעלת אוריינטציה מערבית, מפותחת כלכלית ומתקדמת מבחינה מדעית, ויציבה (יחסית) מבחינה פוליטית. היא שוכנת 200 קילומטרים בלבד מחברת האיחוד קפריסין.
כל זה הביא לפריחה אדירה של היחסים בשנים האחרונות, עד שקשה להפריז בקנה המידה של שיתוף הפעולה בין ישראל לאיחוד. ישראלים מעטים יודעים שההתקדמות המפוארת של מדינתם בהתפלת מים – שבמהלך העשור האחרון פתרה למעשה את משבר המים – מומנה במידה רבה על ידי בנק ההשקעות האירופי של האיחוד כבר מ־2007.
כאשר העליתי את הנושא בריאיון עם פון דר ליין, תגובתה הייתה מאלפת: ישראל סייעה לאירופה בתמורה, למשל, בשיתוף הפעולה ההדוק לשיפור תוכנית ההתחסנות של אירופה נגד נגיף הקורונה.
הופכים את ישראל לשחקנית מפתח בשוק האנרגיה העולמי.
לראשונה בהיסטוריה, ישראל תשתף פעולה עם מצרים, ותייצא גז טבעי כחול-לבן לאיחוד האירופי.
ברכות לשרת האנרגיה קארין אלהרר ולכל העוסקים במלאכה, על הסכם היסטורי שמחזק משמעותית את כלכלת ישראל ויחסיה עם מדינות העולם ????????????????????????@KElharrar pic.twitter.com/90ZOyR6L3t
— Naftali Bennett נפתלי בנט (@naftalibennett) June 15, 2022
מאז דצמבר, ישראל גם חברה בתוכנית הענק של אירופה למימון מחקר וחדשנות, "הורייזן יורופ" (לפני כן היא הייתה חלק מתוכנית "הורייזן 2020" שקדמה לה). ביום ראשון, יום לפני ביקורה של פון דר ליין, ממשלת ישראל הודיעה רשמית על כוונתה להצטרף לתוכנית "אירופה היצירתית", המקבילה של "הורייזן יורופ" בתחום האומנות והתרבות.
הריאיון נפתח בשאלות על רוסיה וההגנה האירופית, המשיך לסכסוך הישראלי–פלסטיני, להסכם הגרעין עם איראן ולשיתוף הפעולה בין ישראל לאיחוד האירופי – והסתיים בחששות הגוברים של יהודי אירופה נוכח האנטישמיות הגוברת ביבשת.
מה המטרה הסופית של הסנקציות נגד רוסיה? מה הדרישה הספציפית של אירופה ממוסקבה?
"קיימת דרישה ברורה אחת – לא רק מצד אירופה אלא מצד הקהילה הבינלאומית הרחבה יותר: רוסיה חייבת לכבד את מגילת האו"ם. פירוש הדבר לחדול מהפרת החוק הבינלאומי, לסיים את התוקפנות הבלתי מוצדקת נגד העם האוקראיני ולהסיג את הכוחות הרוסיים מאדמת אוקראינה.
"הטלנו סנקציות על רוסיה משום שהיא הפרה בצורה בוטה את השלמות הטריטוריאלית ואת הריבונות של אוקראינה ובגלל מעשי הזוועה שביצעו כוחות הקרמלין נגד העם האוקראיני. הסנקציות שלנו נועדו לרוקן את המשאבים של הקרמלין ואת יכולתו לממן את המלחמה הלא חוקית והלא מוצדקת שלו.
"נמשיך בלחץ כל זמן שיידרש".
"הטלנו סנקציות על רוסיה משום שהיא הפרה בצורה בוטה את השלמות הטריטוריאלית ואת הריבונות של אוקראינה ובגלל מעשי הזוועה שביצעו כוחות הקרמלין"
העולם הופתע מהודעתו הפתאומית של קנצלר גרמניה יומיים בלבד לאחר הפלישה הרוסית, על תוספת מיידית של 100 מיליארד אירו לתקציב הביטחון ומהתחייבויות ההגנה של מדינות אחרות ברחבי אירופה לאחר מכן.
בתור שרת ההגנה של גרמניה עד לא מזמן וכנשיאת הנציבות האירופית כיום, את חושבת שמדובר בתפנית רגעית עבור אירופה או בשינוי ארוך טווח? האם אנחנו עדים ללידתה של אירופה תקיפה יותר? האם ייתכן שיוקם צבא אירופי?
"נאט"ו הייתה ותישאר הבסיס להגנה הקולקטיבית שלנו.
"אבל הפלישה הרוסית לאוקראינה, לצד אירועים אחרים שמתרחשים סביבנו, מראים לנו שאירופה צריכה לחזק את היכולת שלה להתמודד עם איומים ביטחוניים ולהגן על אזרחיה ועל האינטרסים שלה.
"לכן, לראשונה בהיסטוריה, האיחוד האירופי מממן משלוחי נשק – עד כה הקצינו שני מיליארד אירו לכיסוי הצרכים של כוחות ההגנה האוקראיניים. זאת בנוסף לתמיכה צבאית משמעותית שמדינות האיחוד האירופי מספקות לאוקראינה בנפרד.
"אז אכן, אירופה תצטרך לבצע השקעות משמעותיות בהגנה בעתיד. ואלו הן חדשות טובות שהרבה מדינות באירופה התחילו להגדיל את תקציבי הביטחון שלהן, ועד כה הכריזו על תוספת של 200 מיליארד אירו להוצאות הצבאיות.
"ובכסף הזה צריך להשתמש בצורה אסטרטגית, מתואמת. אנחנו איחוד של 27 מדינות ואנחנו צריכים להימנע מפיצול של משאבי הגנה תעשייתיים וכלכליים. לכן אנחנו מארגנים עכשיו רכש משותף ברמת האיחוד האירופי. זה בעיקר יבטיח לנו יכולת פעולה הדדית בין הכוחות המזוינים האירופיים. זה יחזק את הבסיס התעשייתי של ההגנה האירופית לטווח הארוך. וזה גם יחזק את נאט"ו".
"אנחנו צריכים להימנע מפיצול של משאבי הגנה תעשייתיים וכלכליים. לכן אנחנו מארגנים עכשיו רכש משותף ברמת האיחוד האירופי. זה בעיקר יבטיח לנו יכולת פעולה הדדית בין הכוחות המזוינים האירופיים"
בעניין תהליך השלום, הצד הפלסטיני מפולג, הממשלה של מחמוד עבאס מאוד לא פופולרית, הסקרים מראים שחמאס עומד לזכות בבחירות הבאות בגדה המערבית. במקביל, בשנים האחרונות הפוליטיקה הישראלית נעה בהתמדה ימינה. מעשית, האם יש שותף פלסטיני לשלום? האם ישראל, לפי השקפת אירופה, מסוגלת לפתרון של שתי מדינות?
"רק ישראל והפלסטינים יכולים להסכים, להשיג ולשמר שלום בר קיימא.
"האיחוד האירופי תומך בפתרון של שתי מדינות – ישראל בטוחה שחיה בשלום לצד מדינה פלסטינית. הפתרון הזה יכול להגשים את השאיפות הלגיטימיות של שני הצדדים ולהביא שלום וביטחון לכולם.
"אנחנו מקדמים בברכה רבה כל מאמץ לשלום, ו'הסכמי אברהם' מציעים תקווה לקראת המטרה הזאת. אנחנו גם מוכנים לבחון שיתוף פעולה עם ישראל בנושא הזה, לרבות ברמה האזורית, בהקשר של אג'נדת הנורמליזציה.
"התפרצויות חוזרות של אלימות, כפי שראינו בשבועות האחרונים, מדגישות את הצורך להידרש לבעיות שעומדות בשורש הסכסוך הישראלי–פלסטיני, ליצור אופק פוליטי ולפתוח דרך חזרה לתהליך השלום בהקדם האפשרי.
"מעבר למגעים המחודשים של ישראל עם הפלסטינים ברמות השונות ולאמצעים שנוקטת הממשלה לשיפור חיי הפלסטינים, שאנחנו מברכים עליהם, האזור והאנשים שחיים בו זקוקים לפרספקטיבה פוליטית וכלכלית אמיתית – והאיחוד האירופי מוכן לעזור בכך. זאת חובתנו כלפי הישראלים והפלסטינים של היום, וכן כלפי הילדים והנכדים שלנו.
"לא כל כך מזמן, עמי אירופה כינו זה את זה אויבים. אבל הצלחנו להביא שלום, יציבות ושגשוג לכל היבשת. גם אחרים יכולים להשיג את זה. העצה שלנו היא להמשיך לנסות, ולא לחכות".
"לא כל כך מזמן, עמי אירופה כינו זה את זה אויבים. אבל הצלחנו להביא שלום, יציבות ושגשוג לכל היבשת. גם אחרים יכולים להשיג את זה. העצה שלנו היא להמשיך לנסות"
האם לדעתך ניתן להחיות את הסכם הגרעין האיראני, ואם לא, מה תהיה המדיניות האירופית כלפי איראן בעתיד?
"הסכם הגרעין האיראני הוא עדיין הישג ביטחוני רב־צדדי גדול. מועצת הביטחון של האו"ם הכירה בו ואישרה אותו. ללא ההסכם, איראן כבר הייתה יכולה לפתח נשק גרעיני ולהוסיף עוד מקור של חוסר יציבות באזור.
"לפיכך חשוב יותר מתמיד להחזיר למסלול את הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית. לכן הנציג העליון של האיחוד [לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, ג'וזפ בורל], בתור מתאם ההסכם, ממשיך במשא ומתן מאומץ עם הצדדים להסכם ועם ארצות הברית.
"אנחנו מאמינים שעם הסכם מתוקן נוכל לחזור לדינמיקה חיובית יותר. ההסכם הוא בהישג יד, והנוסח שנידון במשא ומתן הוא בעיקרו מוכן. יש עכשיו צורך דחוף בהחלטות פוליטיות מכריעות".
מבחינה כלכלית ותרבותית, כבר קיימים קשרים קרובים ומשגשגים בין ישראל לאיחוד האירופי. גוש האירו הוא אזור המסחר העיקרי שלנו. בנק ההשקעות האירופי הוא מממן עיקרי של מיזמי התפלת המים הישראליים. מבחינה תרבותית, הישראלים מבקרים באירופה, מעריצים את אירופה ומרגישים קרובים לאירופה. אז שאלה פשוטה: איך את רואה את עתיד היחסים האלה?
"האיחוד האירופי וישראל חולקים ברית ייחודית.
In @YadVashem I honor the memory of the 6 million Jews murdered by the Nazis.
We shall never forget.
The next generations shall learn about the Shoah.
We will fight antisemitism in all its forms and foster Jewish life in Europe. pic.twitter.com/JkCzCAg2Ie
— Ursula von der Leyen (@vonderleyen) June 14, 2022
"ברית שעוצבה על ידי ההיסטוריה, בנויה על הערכים והאינטרסים המשותפים שלנו ומושרשת בשיתוף הפעולה המצוין בינינו בנושאים שנעים מאנרגיה ועד בריאות, מתרבות ועד מחקר וחדשנות, אם לציין רק כמה.
"לדוגמה, שיתוף הפעולה בינינו במהלך מגפת הקורונה היה פשוט יוצא מהכלל. נתונים מדעיים שישראל חלקה איתנו עזרו לנו לייעל את תוכניות החיסונים שלנו באיחוד האירופי. ואני מאוד שמחה על כך שישראל משתתפת, מאז דצמבר, בתוכנית חדשנות רחבת היקף, 'הורייזן יורופ'.
"אז הביקור שלי נועד להרחיב את שיתוף הפעולה העמוק הזה, לחזק את השותפות בינינו עוד יותר. זה חשוב ודחוף בזמנים עגומים כאלה, כשהאזור מתמודד עם אתגרים רבים והפלישה הרוסית לאוקראינה מכה גלי הלם בכל העולם, בעיקר בתחום הביטחון התזונתי והאנרגטי. נדון בדרכים להתמודד עם גלי ההלם האלה, ביחד, כשותפים".
"שיתוף הפעולה בינינו במהלך מגפת הקורונה היה פשוט יוצא מהכלל. נתונים מדעיים שישראל חלקה איתנו עזרו לנו לייעל את תוכניות החיסונים שלנו באיחוד האירופי"
הקהילות היהודיות באירופה מספרות שהן חשות פחד הולך וגובר. בתי כנסת נמצאים כבר שנים תחת אבטחה בחלקים רבים של אירופה, ומסיבה טובה. העלייה הבו־זמנית של הימין הקיצוני ושל האידיאולוגיות האסלאמיסטיות בכמה מקומות באירופה מעוררת ביהודים תחושה שהם נתונים במלחציים.
על פי נתוני האיחוד האירופי, 38% מיהודי אירופה שקלו להגר בגלל החששות האלה. מה בדיוק יכולים לעשות המוסדות האירופיים? מה המסר שלך ליהודי אירופה?
"תקיפות נגד יהודי אירופה הן תקיפות נגד ערכי היסוד האירופיים שלנו. הן תקיפות נגד אירופה עצמה. לעולם לא נסכים לסבול את זה.
אתם יכולים להיות בטוחים שהחיים היהודיים תמיד היו ותמיד יהיו חלק בלתי נפרד מהחיים האירופיים שלנו. יש לנו באיחוד האירופי חוק נגד דברי שטנה ופשעי שנאה, לרבות הפללה של הכחשה, טריוויאליזציה והצדקת השואה.
"בשנה שעברה אימצנו את האסטרטגיה הראשונה אי פעם של האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות ולטיפוח החיים היהודיים. היא כוללת צעדים מעשיים מאוד, ממאבק בתעמולה אנטישמית מקוונת ולא מקוונת ועד להגנה על הקהילות היהודיות ועל מקומות פולחן ברחבי אירופה וטיפוח החיים היהודיים.
"אני רוצה לראות חיים יהודיים משגשגים בלב הקהילות שלנו. אז לדוגמה, חיוני שהאירופאים ילמדו על יהדות ועל החיים היהודיים, שהם חלק מהותי מהתרבות האירופית שלנו. האסטרטגיה שמה דגש על הוראת היסטוריה יהודית לילדים שלנו ועל קידום המורשת היהודית בערים שלנו. כי ההיסטוריה היהודית היא ההיסטוריה שלנו, התרבות היהודית היא התרבות שלנו".
"אני רוצה לראות חיים יהודיים משגשגים בלב הקהילות שלנו. אז לדוגמה, חיוני שהאירופאים ילמדו על יהדות ועל החיים היהודיים, שהם חלק מהותי מהתרבות האירופית שלנו"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו