ילד עם סוכרת. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock

מגפה חברתית

מחקר חדש בהובלת רמב"ם חושף עלייה חדה בעשור האחרון של מספר הילדים חולי סוכרת סוג 2 בישראל: פי-10 בחברה הערבית, פי-3.5 בקרב יהודים ● סוכרת סוג 2 מושפעת מתורשה אבל הטריגר להתפרצות הוא אורח החיים - השמנת יתר ומחסור בפעילות גופנית ● "פעם היינו רואים סוכרת סוג 2 רק אצל מבוגרים", אומרת החוקרת, "יש סיכוי גדול שהילדים האלה יזדקקו לדיאליזה"

את העובדה שילדי ישראל הולכים ומשמינים קשה להחמיץ. להשמנה הזו יש השלכות בריאותיות והן נחשפות עכשיו במחקר לאומי חדש שנעשה בהובלת בית החולים "רמב"ם", שממצאיו לא פחות ממטלטלים:

בתוך עשור (2008-2019) גדל מספר הילדים הערבים בישראל שלוקים בסוכרת מסוג 2 פי-10; באותה תקופה גדל מספר הילדים היהודים שחולים בסוכרת פי-3.5.

בתוך עשור (2008-2019) גדל מספר הילדים הערבים בישראל שלוקים בסוכרת מסוג 2 פי-10; באותה תקופה גדל מספר הילדים היהודים שחולים בסוכרת פי-3.5

סוכרת אינה מחלה מדבקת, אבל היא קשורה קשר הדוק להרגלי אכילה ואורח חיים יושבני, שמושפעים מאוד מרוח התקופה והנורמות החברתיות. בנסיבות האלה בהחלט אפשר להגדיר אותה כמגפה – מגפה חברתית.

את המחקר הובילו ד"ר נחמה צוקרמן-לוין, מנהלת המרפאה לטיפול וחקר הסוכרת בילדים ומתבגרים ברמב"ם ופרופ' נעים שחאדה, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומטבוליזם ברמב"ם ונשיא האגודה הישראלית לסוכרת.

המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)
המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

המחקר, שפורסם לאחרונה בעיתון המדעי Pediatric Diabetes, נעשה תוך שיתוף פעולה עם 14 מרכזים רפואיים ברחבי הארץ, ביניהם מרפאות "כללית" בחיפה וירושלים ומרפאת "מכבי" ברעננה, בהן מטופלים חולי סוכרת בגילאי 10-18.

סוכרת סוג 1, שכונתה בעבר 'סוכרת נעורים', היא מחלה אוטואימונית שבה הלבלב מתקשה לייצר אינסולין. בישראל היא מופיעה במידה שווה בקבוצות שונות באוכלוסייה – למשל יהודים וערבים.

סוכרת סוג 2, שמכונה גם "סוכרת מבוגרים", אינה תלויה באינסולין ומתפתחת גם בשלב שבו הלבלב עדיין מייצר אינסולין. היא קשורה לנטייה תורשתית, אבל הטריגר להתפרצות הוא במקרים רבים אורח החיים – משקל יתר, מחסור בפעילות גופנית, אכילת מזון מעובד עתיר סוכר.

סוכרת 2, שמכונה גם "סוכרת מבוגרים", קשורה לנטייה תורשתית, אבל הטריגר להתפרצות הוא במקרים רבים אורח החיים – משקל יתר, מחסור בפעילות גופנית, אכילת מזון מעובד עתיר סוכר

הנתונים המעידים על העלייה הדרמטית בקרב ילדים חולי סוכרת 2 בישראל הם בעצם סיפורה של תרבות, סיפורה של תקופה: "מתחילת שנות ה-90' התחלנו לראות תופעה של סוכרת 2 בילדים", אומרת ד"ר צוקרמן-לוין.

"פעם קראו לזה סוכרת של מבוגרים, היא לא הייתה מדווחת בכלל בקרב ילדים. פעם היית רואה סוכרת 1 בילדים וסוכרת 2 במבוגרים. התמונה הזו של סוכרת 2 בילדים היא משהו חדש.

ד"ר נחמה צוקרמן-לוין, מנהלת המרפאה לטיפול וחקר הסוכרת בילדים ומתבגרים ברמב"ם (צילום: הקריה הרפואית רמב"ם)
ד"ר נחמה צוקרמן-לוין, מנהלת המרפאה לטיפול וחקר הסוכרת בילדים ומתבגרים ברמב"ם (צילום: הקריה הרפואית רמב"ם)

"בסביבות 2010-2011 התחלנו להבחין שאנחנו רואים במרפאה יותר ויותר סוכרת סוג 2 בילדים, בעיקר מעל גיל 10. הפעלנו מרפאה קטנה ייעודית כדי לטפל בהם והמספרים הלכו וגדלו. לפני שלוש שנים פנינו לחברים ממרפאות אחרות ברחבי הארץ כדי למפות את הנתונים, כך שמדובר במחקר לאומי שכיסה כמעט 100% מכלל הילדים שלוקים בסוכרת בישראל".

העלייה בשיעורי הסוכרת בכלל האוכלוסייה חדה מאוד, אבל בכל הנוגע לחברה הערבית מדובר בזינוק מפלצתי ממש. ד"ר צוקרמן-לוין: "בכל העולם רואים את התופעה שבקרב מיעוטים יש הרבה יותר סוכרת ילדים במקביל למגפת ההשמנה. בארצות הברית רואים את זה אצל היספאנים, אפרו-אמריקאים, ילידי יבשת אמריקה. באירופה זה הרבה יותר מצומצם, ומתועד בעיקר בקרב מהגרים.

"בארץ, 41% מהילדים שחולים בסוכרת סוג 2 הם ערבים, כשחלקם באוכלוסיית הילדים הוא 26% בלבד. גם אצל מבוגרים ערבים יש יותר סוכרת סוג 2, אבל מה שמעניין זה שאצל הילדים זה מגיע גם בדרגת השמנה יותר נמוכה מאשר אצל הילדים היהודים, כלומר גם התורשה משחקת פה תפקיד".

איך את מסבירה את מה שקרה לילדים הערבים בתוך דור אחד?
"בימים אלה אני עובדת בג'סר א-זרקא על מחקר גדול שטרם פורסם. שאלתי את אחד המרואיינים שלי מה היה פעם שאין היום, למה כשאתם הייתם ילדים לא הייתם בעודף משקל. הוא סיפר שכילדים הם היו אוכלים לחם עם טחינה ולבנה, הרבה אוכל של בית. היום הדבר הכי זמין זה במבה, חטיפים ומשקאות מתוקים.

"שאלתי את אחד המרואיינים שלי מה היה פעם שאין היום. הוא סיפר שכילדים הם היו אוכלים לחם עם טחינה ולבנה, הרבה אוכל של בית. היום הדבר הכי זמין זה במבה, חטיפים ומשקאות מתוקים"

"המעבר מאורח חיים מסורתי לאוכל לא בריא, מהאוכל של סבתא לג'אנק פוד, בשילוב עם רגישות תורשתית גדולה, מביא לתוצאות קשות".

ילד אוכל המבורגר וצ'יפס. אילוסטרציה (צילום: iStock)
ילד אוכל המבורגר וצ'יפס. אילוסטרציה (צילום: iStock)

כרופאה שמוקפת כל היום בילדים, ד"ר צוקרמן-לוין לא יכולה להסתיר את כאב הלב: "אחד המצבים הכי קשים זה שמגיע ילד בן 14 עם השמנה וסוכרת וכבר עם פגיעה בעיניים. אלה דברים שפעם היו קורים בגיל הרבה יותר מאוחר.

"לרבים מהם יש גם כבד שומני וחלבון בשתן. חלבון בשתן מעיד על בעיה בתפקוד של הכליה, ובשלב יותר מאוחר לילדים האלה יש סיכוי גדול להזדקק לדיאליזה. חולי הסוכרת הם הלקוחות מספר 1 של טיפולי דיאליזה".

"לרבים מהם יש גם כבד שומני וחלבון בשתן – המעיד על בעיה בתפקוד של הכליה. בשלב יותר מאוחר, לילדים האלה יש סיכוי גדול להזדקק לדיאליזה. חולי הסוכרת הם הלקוחות מספר 1 של טיפולי דיאליזה"

אנחנו מתמקדים בציבור הערבי, אבל גם אצל היהודים העלייה מטאורית. את בקשר עם ההורים והמשפחות, את מתרשמת שכל הטפטופים בשיח הציבורי והתקשורתי והמודעות שלכאורה גוברת לאורח חיים בריא – פשוט לא מגיעים אליהם?
"זה מטפטף, אבל לא מחלחל. לא משפיע ברמה של לבצע דברים. הכול מתחיל בהורים. אני מאמינה בללכת להורים לילדים בגילאי 2-3, ללמד אותם מה לקנות, מה להכין ולתת לילדים, אלה הגילאים שבהם צריך ואפשר לעצב הרגלי אכילה וחיים. בגיל 6 הילד כבר שמן ויש לו הרגלים וזה כבר עלול להיות מאוחר מדי.

"הבעיה היא שההורים לא מבינים שזה מתחיל בהם. הם בטוחים שזו בעיה של הילדים".

פרופ' נעים שחאדה, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומטבוליזם ברמב"ם ונשיא האגודה הישראלית לסוכרת (צילום: הקריה הרפואית רמב"ם)
פרופ' נעים שחאדה, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומטבוליזם ברמב"ם ונשיא האגודה הישראלית לסוכרת (צילום: הקריה הרפואית רמב"ם)

אם ככה נראית המגמה בעשור האחרון, מה יהיה בעוד עשר שנים? "הממצאים המדאיגים מחייבים התערבות חינוכית ומניעתית כבר בגיל הרך במטרה לעצור את המגמה המסוכנת הזו", אומר פרופ' נעים שחאדה.

ד"ר צוקרמן-לוין מוסיפה: "אנחנו בבעיה קשה. מצד אחד יש משהו אופטימי – סוכרת 2 ניתנת לטיפול באמצעות שינוי באורח החיים, לכאורה זה תלוי רק בנו. מצד שני, גם אם נצליח לרתום את ההורים, הילדים פחות ופחות נשמעים להם".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מדינת ישראל השקיעה מיליארדים בבדיקות קורונה מיותרות. שיווקה באגרסיביות זריקות רעל במסווה של "חיסון". ואת הדבר הכי חשוב, דאגה לבריאות הילדים והאזרחים, היא הזניחה. בתקציב האסטרונומי שנזרק... המשך קריאה

מדינת ישראל השקיעה מיליארדים בבדיקות קורונה מיותרות. שיווקה באגרסיביות זריקות רעל במסווה של "חיסון". ואת הדבר הכי חשוב, דאגה לבריאות הילדים והאזרחים, היא הזניחה. בתקציב האסטרונומי שנזרק לפח בטירוף הקורונה אפשר היה לחנך הורים לתזונה בריאה, לספורט, להפסקת עישון ועוד המון. אבל זה לא מעניין אף אחד. הכי קל זה לזרוק כסף על חיסונים לא יעילים ולבזבז כסף על כפיית תו ירוק.

עוד 836 מילים ו-1 תגובות
סגירה