הדרמה לקראת פיזור הכנסת ה-24 דחקה לפינה את נפילתה של אחת מהצעות החוק החשובות לחשיפת שחיתויות בישראל. ומי שהוביל את הפלת החוק הוא לא אחר מאשר ראש הממשלה הטרי יאיר לפיד.

בשבוע שעבר, ב-19 ביוני, הממשלה היוצאת דחתה הצעת חוק לשקיפות בהצהרות הון של ראשי המפלגות. מדובר בחוק שבהחלט היה גורם למספר פוליטיקאים לנוע בחוסר נוחות, ובראשם בנימין נתניהו.

על פי הצעת החוק, בתוך 60 ימים מיום תחילת כהונתם, יגישו ראש הממשלה, שר, סגן שר וראש מפלגה ליושב ראש הכנסת הצהרה פומבית שבה יפורטו ההון, הנכסים, הזכויות, ההתחייבויות והחובות שיש להם ולבני משפחתם. אמנם גם היום נבחרי הציבור מגישים הצהרות הון אבל אלה נקברות עמוק בתוך הכספות של ועדת האתיקה או מבקר המדינה מבלי שיונגשו לציבור.

חשוב להבין: שקיפות של מעשי השלטון, בכל הדרגים, היא בלם הכרחי מפני שחיתות, מפני ניגודי עניינים ומפני שימוש לרעה במשאבי הציבור ובכסף שלטוני. שקיפות היא גם תנאי מוקדם והכרחי לאמון הציבור ביושרתן של מערכות השלטון.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ככל שמידע מוצג בצורה נגישה, ברורה וזמינה יותר, כך תגבר היעילות של הפיקוח ושל הבקרה הציבוריים על השלטון. תנאי יסוד למימוש עקרון השקיפות הוא גילוי וחשיפה יזומים של מידע שבידי רשויות השלטון.

ההסבר הזה הוא חלק הבטחת הבחירות של לפיד כפי שהיא מופיעה, מילה במילה, במצע מפלגת "יש עתיד" תחת הכותרת "מלחמה בשחיתות".

לפיד תירץ את הסלטה המפוארת בעמדתו בכך שחשיפת הצהרות ההון היא מעשה חטטנות – די תמוה לשמוע את זה ממי שחשב ב-2015 שזכות הציבור לדעת עולה על זכות הפוליטיקאי למנוע חטטנות, בעת שחשף מיוזמתו את הצהרת ההון שלו לציבור. ולא רק לפיד חשף – פוליטיקאים מכמעט 200 מדינות בעולם מחויבים בחוק להנגיש ברמה כזו או אחרת את הצהרות ההון שברשותם.

ועדיין, אם מאחורי ההחלטה לא לחשוף הצהרות הון לפיד עוד יכול להסתתר בטענה לפגיעה בפרטיות, איזה הסבר מניח את הדעת הוא יוכל לתת לעובדה שהוא לא יצא נגד המשך חיסיון פרוטוקולי דיוני קבינט הקורונה? הרי פה מדובר בדיונים ציבוריים שלא נוגעים בחיים הפרטיים של אף פוליטיקאי. בטח ובטח לא של לפיד עצמו, שעשה הכול כדי להרחיק את עצמו מנוכחות בדיונים.

אם מאחורי ההחלטה לא לחשוף הצהרות הון לפיד עוד יכול להסתתר בטענה לפגיעה בפרטיות, איזה הסבר מניח את הדעת הוא יוכל לתת לעובדה שהוא לא יצא נגד המשך חיסיון פרוטוקולי דיוני קבינט הקורונה?

ישיבה של קבינט הקורונה במשרד החוץ בירושלים, 8 ביוני 2020 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

אותם פרוטוקולים היו יכולים לחשוף בין השאר את האינטרסים של הממשלה הקודמת מאחורי הריצה למגבלות חמורות וסגרים – צעדים שאת נזקיהם אנחנו מרגישים היטב עד היום. לא ברור, לפיכך, מדוע היה חשוב כל כך ללפיד להגן על חשיפת תפקודה של ממשלת נתניהו בזמן הקורונה.

לפיד גם לא בדיוק נשכב על הגדר ולא הציב את "חוק הנאשם" (חוק שנתניהו בעצמו תמך בו בעבר) כחוק עקרוני של יש עתיד בממשלה. זאת בניגוד, למשל, להחלטות אחרות שהיו בעייתיות לקואליציה ובכל זאת התעקש להעביר אותם – כמו הקמת ועדת חקירה לרכש הצוללות.

נראה שדווקא היה ללפיד נוח עם ההתנגדות של חברי ימינה ל"חוק הנאשם" – מה שאפשר לו כלפי הציבור להראות נחישות להעביר את החוק, מבלי באמת להעביר אותו. עם פיזור הכנסת הוא הראה לכאורה אפילו נחישות גדולה עוד יותר להעביר את החוק. אולי כי ידע היטב שכבר תמו הסיכויים להעביר אותו.

נראה שדווקא היה ללפיד נוח עם ההתנגדות של חברי ימינה ל"חוק הנאשם" – מה שאפשר לו כלפי הציבור להראות נחישות להעביר את החוק, מבלי באמת להעביר אותו

אבל גם בעניין ועדת החקירה לעניין הצוללות לפיד לא בדיוק הראה נלהבות יתר כדי להתניע את פעילותה. הוא אמנם יצא בחגיגות ניצחון כשהצליח להעביר את ההחלטה בממשלה על הקמת הוועדה, אולם מאז לא נראה שהטריד אותו כל כך שהיא אפילו טרם החלה לפעול. בכל אופן, לא שמענו ממנו אף התבטאות פומבית לאחרונה נגד הסחבת הבלתי נגמרת הכרוכה בפעילותה.

ראש הממשלה הנכנס יאיר לפיד לצד ראש הממשלה היוצא נפתלי בנט, 30 ביוני 2022 (צילום: חיים צח/לע"מ)

לפיד יכול בהחלט להתהדר בעובדה שטרם דבק בו רבב של שחיתות – הישג לא שכיח למנהיג בתקופתנו. לזכותו גם יירשם שהוא לא היסס עד כה להרחיק משורות מפלגתו חברי כנסת ושרים שסרחו.

אך עם זאת, משום מה הוא דאג לאורך כל השנה האחרונה בהיותו בתפקיד מפתח בממשלה, להתרחק במקרה הטוב או לקבור במקרה הרע יוזמות שעלו בכנסת במטרה לקבוע מנגנונים שימנעו או יחשפו פגיעה בטוהר המידות של נבחרי ציבור.

כך, למשל, בשנת 2020 הוא ניסה, ללא הצלחה גדולה, להוביל מהאופוזיציה הצעת חוק שתמנע העברות כספים קואליציוניים הכרוכים בקידום אינטרסים אישיים או פוליטיים. בשנה האחרונה ההצעה הועלתה שוב על ידי ח"כ אלי כהן מהליכוד. הפעם הממשלה של לפיד דחתה אותה בוועדת השרים לחקיקה ללא פרסום הסבר ונימוקים לציבור.

תמיד זו העת, והיום באופן מיוחד נכון לשים על שולחן הכנסת הצעת חוק נגד כספים קואליציונים. רק הבוקר ביקש יו"ר הקואליציה 21 מיליארד שקל לכספים קואליציוניים. לאנשים אין מה לאכול, הכנסת הפילה את דמי אבטלה לעצמאים, ברחוב כל חנות שנייה כתוב "להשכרה", האבטלה בשיא.>>

— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) August 19, 2020

למה ללא נימוקים? כי הוועדה החליטה למנוע את פרסום פרוטוקוליה והצבעותיה לציבור. שוב בניגוד גמור להבטחת הבחירות שלו. גם אם נניח שלפיד יישר קו בלית ברירה עם התנגדותו של שר המשפטים גדעון סער לשקיפות עבודת הוועדה, זה עדיין לא מסביר מדוע נציגת מפלגתו בוועדה סרבה לפניית "שקוף" לחשוף את הצבעתה באופן וולונטרי בישיבות הוועדה, כפי שעשתה למשל השרה מירב כהן מכחול-לבן.

הפינאלה של פעילות הכנסת ה-24 השבוע הייתה לא יותר מסיכום מושלם לאופי התנהלותו של לפיד בכנסת. הוא קבר סופית את חוק הנאשם בנוסף להסכמתו להעלאת סכום מימון המפלגות, ובכך סייע שוב לנתניהו והליכוד שנכנסים לבחירות הקרובות עם תיק ענק של חובות על הגב.

לפיד קבר סופית את חוק הנאשם בנוסף להסכמתו להעלאת סכום מימון המפלגות, ובכך סייע שוב לנתניהו והליכוד שנכנסים לבחירות הקרובות עם תיק ענק של חובות

רבים בקואליציה הרימו גבה על הרפיסות שהפגין לפיד במו"מ עם האופוזיציה והכניעה המהירה שלו ושל חבריו כמעט לכל דרישותיה. אלא שהרפיסות לא התחילה השבוע.

לפיד נמנע מלהסיר את הכפפות עד הסוף במאבקו בנתניהו ובגורמי השחיתות בכנסת – כאילו ביקש לא לחצות את הקוים האדומים שיגרמו לנזק בלתי הפיך ליריביו, בניגוד גמור להצהרותיו.

מלשכתו של לפיד בחרו שלא להגיב.