סקירה קצרה בעיתונות הכלכלית מובילה למסקנה, כי בשוק העבודה היום קיים רק ההייטק. את דפי העיתונים ממלאים דיווחים ותחזיות קודרות מהעולם לעתיד ענף ההייטק ובעיקר על עמידות הבועה לצד האינפלציה הגואה.

הסיקור האינטנסיבי והאתרוג שמוענק להייטק בתקשורת הישראלית מעלים שאלה חשובה – האם ההייטק הוא המנוע הכלכלי היחיד שיש לנו?

סקירה קצרה בעיתונות הכלכלית מובילה למסקנה, כי בשוק העבודה היום קיים רק ההייטק. הסיקור האינטנסיבי והאתרוג שמוענק להייטק מעלים שאלה חשובה – האם ההייטק הוא המנוע הכלכלי היחיד שיש לנו?

בעיניי, המשבר שפוקד את ענף ההייטק העולמי הוא דווקא הזדמנות ליצור שינוי בתפיסה ובתדמית המקצועות הטכנולוגיים בישראל כמניעים ומחזקים את הכלכלה המקומית. זה העיתוי הנכון ביותר לחזור למה שפעם היווה את עמוד השדרה של שוק העבודה בכל רחבי העולם – מקצועות התעשייה הקלאסיים כגון רתכים, מנהלי בטיחות, מפעילי מכונות ומלגזות.

לא בכדי מדינת ישראל זכתה לכינוי "סטארטאפ ניישן". הפיתוחים החדשניים, ההמצאות הישראליות פורצות הדרך ושורת האקזיטים של בעלי עסקים מישראל הם מקור לגאווה לאומית, והפכו את מקצועות ההייטק למושא חלומותיהם של כל חייל משוחרר, מסיים תואר אקדמי ואם יהודייה.

עם זאת, בל נשכח כי לצד פיתוח אפליקציות ופיצ'רים טכנולוגיים, הכלכלה הישראלית והעולמית מונעת על ידי מקצועות תעשייתיים רבים. מקצועות שלא זוכים ליחסי ציבור חיוביים ולתדמית זוהרת כמו הייטק. רבים לא יודעים כי רתכים, מורים לנהיגה, מפעילי מלגזה ועוד, נהנים ממשכורות גבוהות ב-40% מהממוצע במשק.

אז מדוע קיים מחסור בעובדים במקצועות תעשייה מצד אחד ועשרות אלפי מובטלים ודורשי עבודה מהצד השני?

עכשיו זה כבר ברור לרוב העוסקים בתחום. משבר ההייטק והמשבר הכלכלי העולמי טרפו את הקלפים ועכשיו זו ההזדמנות האמיתית ליצור שינוי בתדמית המקצועות התעשייה בישראל ולפעול לקידום הכשרות המקצועיות במקצועות שיניעו את הכלכלה ויבטיחו יציבות תעסוקתית ותנאים גבוהים. כולנו מבינים שיחד עם מדיניות השוק הפתוח – כדאי שמדינה תשמור על עצמאותה בתחום התעשייה ותקטין את התלות ביבוא והתלות בעובדים זרים.

לצד פיתוח אפליקציות ופיצ'רים טכנולוגיים, הכלכלה הישראלית והעולמית מונעת על ידי מקצועות תעשייתיים רבים. מקצועות שלא זוכים ליחסי ציבור חיוביים ולתדמית זוהרת כמו הייטק

כדי לשנות את תדמית מקצועות התעשייה ולהבטיח יציבות לכלכלה, מקבלי ההחלטות צריכים לפעול כבר היום לשינוי תדמיתם המקצועית, כך שתאפשר לצעירים וצעירות לבחור בהם בגאווה.

אין ספק כי מאז משבר הקורונה, שהביא בעקבותיו גל אבטלה עצום, ההכשרות המקצועיות הפכו לנושא חם ולוהט, מה שהוביל את משרד העבודה לרפורמה שמאפשרת למעסיקים ולמכללות להכשרה מקצועית ליזום קורסים במקצועות בעלי אופק תעסוקתי.

מדובר במהלך משמעותי וחשוב לענף, אך יחד עם זאת הגיע הזמן לקמפיין משנה תודעה שימשוך צעירים וצעירות למסלולי הכשרה מקצועית כפי שהיה נהוג בעבר הלא רחוק.

פיתוח אפשרויות הכשרה לנוער, לבתי ספר התיכוניים, לתעשייה עם אופק קידום לאחר השרות הצבאי, יחד עם קמפיינים משני תודעה, יכולים להפוך את המגמה ולהבטיח לאלפי בני ובנות נוער שאינם מוצאים את הכיוון בחיים ומובלים היום למסלולי קריירה שאינם מתאימים להם – למצוא את מקומם המקצועי, להתפרנס בכבוד ובעיקר להנות מעבודה מאתגרת, יצירתית, דינמית ומשתלמת.

נחזור לרגע להייטק. קשה לחשוב על הכלכלה הישראלית בלי הייטק. כל ראש עירייה שואף להתהדר בשטח עירו בפארק הייטק מפואר וחדשני. יחד עם זאת חשוב לציין כי מדינת ישראל לא מממשת את פוטנציאל ההון האנושי הטמון בה. לצד מפתחי אפליקציות, מהנדסי מכונות ומתכנתי רובוטיקה עלינו לטפח בגאווה את הרתכים, אנשי האחזקה, מפעילי מכונות ועוד שלל מקצועות תעשייתיים הקיימים בשוק ולהבין שאלה לא יכולים להתקיים ללא אלה.

מאז משבר הקורונה, שגרר גל אבטלה עצום, משרד העבודה הוביל לרפורמה שמאפשרת למעסיקים ולמכללות להכשרה מקצועית ליזום קורסים במקצועות בעלי אופק תעסוקתי

כדי שגלגלי הכלכלה ימשיכו להסתובב, מדינת ישראל וכל הגורמים המעורבים חייבים לשלב מאמץ ולהשקיע בהכשרות המתאימות למקצועות אלה כדי לשנות את התפיסה הרווחת בקרב מחפשי העבודה, להשקיע ולהתהדר במקצועות התעשייה הקלאסיים, בדיוק כפי שהיא משקיעה ומתהדרת בהישגי ההייטק.

רויטל שבירו היא מנכל"ית מכללת שבירו למקצועות הניהול והתעשייה. שבירו תומכת ומקדמת את נושא ההכשרות המקצועיות בישראל ופועלת מתוך הבנה כי ללא הידיים העובדות, התעשייה הישראלית תעבור בסופו של דבר לסין. כמו כן, שבירו דוגלת בקידום ותומכת בשילוב נשים במקצועות התעשייה הקלאסית, שמאפשרים לנפץ את תקרת הזכוכית הזאת ולתת גם לנשים הזדמנות שווה בענף בו קיימת יכולת השתכרות גבוהה של כוח אדם מקצועי שהוכשר לכך.