הרחם היחיד שקינן השנה בישראל, זן שנמצא בסכנת הכחדה, אותר מת. השריפות ברמלה, שעוד מורגשת בעשן ובאדמה החרוכה, פגעו באתר תל גזר, אתר ארכאולוגי עם משמעות היסטורית לעם היהודי. עבורנו, האנשים ששומרים על הטבע, מדובר בלא פחות מאסון.

הרחם היחיד שקינן השנה בישראל, זן שנמצא בסכנת הכחדה, אותר מת. השריפות ברמלה, שעוד מורגשת בעשן ובאדמה החרוכה, פגעו באתר תל גזר, אתר ארכאולוגי עם משמעות היסטורית לעם היהודי

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

אבל לא רק אנחנו יכולים לחוות את האסונות האלו כמשמעותיים. אם אנחנו רוצים להמשיך בחיים המוכרים לנו, אם אנחנו רוצים לשמר את המגוון הביולוגי, אם אנחנו רוצים להמשיך לצאת לאתרי טבע ולנשום אוויר צח – אנחנו חייבים לקחת אחריות על הטבע. לא מחר. לא עוד שנה. עכשיו.

הרחם היחיד שקינן השנה בישראל נמצא מת לאחר שהורעל בפעם השנייה, ולא נמצא זכר לגוזליו בקן: "העופות הדורסים ממשיכים לשלם את מחיר ההרעלות"https://t.co/GfQBFbPM4F@AhiyaRaved pic.twitter.com/WZ0JXZXKcP

— ידיעות אחרונות (@YediotAhronot) July 5, 2022

העניין הוא שהמדיניות הממשלתית והצהרות רחוקות אינן מספיקות. כזאת המדינה שלנו, תמיד יהיה דבר דחוף יותר שצריך לטפל בו הרגע. מדינות אויב, אי יציבות פוליטית מבפנים, ותרבות ה"יהיה בסדר" שמרחפת מעל הכל. אין להקל ראש בסוגיות אלו, ובמקביל אליהן אנו צריכים לזכור בדיוק את הרגעים האלו – את הרחם האחרון, את השריפות וגם את פליטת הזפת לחוף.

פרופ' שאול חורב, ראש מרכז חיפה למדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה @Uhaifa , בראיון ל- @nytimes על אסון הזיהום הימי בזפת לאורך חופי ישראל.https://t.co/JoMwus8CsD@itaybh @talexandrovitz @YanivLavie @EdanArzi

— בן חורין אלכסנדרוביץ (@benhorinalexand) February 24, 2021

וכאן אנחנו חוזרים לנקודה המרכזית – המשמעות הכלכלית שאנו מעניקים לכל דבר בחיינו, צריכה להיות מסווגת גם לטבע. לפני 25 שנה היינו תמימים. כשעלו סוגיות שקשורות בסביבה – חשבנו שצריך לדאוג רק לצבי או ליעל. היום אנחנו מבינים שצריך לדאוג לבית הגידול וזאת בכדי לשמר את החיים על כדור הארץ כפי שאנו מכירים.

תמיד יהיה דבר דחוף יותר שצריך לטפל בו הרגע. מדינות אויב, אי יציבות פוליטית מבפנים וכדומה. במקביל לאלה אנו צריכים לזכור בדיוק את הרגעים האלו – את הרחם האחרון, את השריפות וגם את פליטת הזפת לחוף

לאחרונה, אושרה בממשלה החלטה היסטורית לקידום החדשנות באקלים בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. ארבעים וחמישה גנים לאומים ושתים עשרה שמורות טבע פתוחות בתשלום לקהל הרחב. המדינה בהחלט מסייעת, אבל התמיכה שלה בתוספת הכנסות עצמיות – אין בהן די. בלב גלוי אגיד שהן אפילו לא נחשבות מספיקות למשימה האקוטית שלנו.

החלטה היסטורית לקידום חדשנות באקלים בשווי של 3 מיליארד שקלים תובא לאישור הממשלה בישיבתה הקרובה ✅
ההחלטה מיישמת את עבודת המטה שיזמו השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, שרת האנרגיה, קארין אלהרר, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש-הכהן ולצוות הבין-משרדי שהוקם בהחלטתה הממשלה.
>> pic.twitter.com/LEDOqXYFFa

— המשרד להגנת הסביבה – Environmental Protection (@SvivaMinistry) June 22, 2022

הבנו שחינוך הוא המפתח – לעודד כבר מגיל צעיר לחינוך סביבתי יוביל בעתיד הקרוב והרחוק לסביבה ירוקה ובריאה יותר. השנה הפעלנו תכנית "אמץ כיתה"; תכנית חינוך ברחבי הארץ שמטרתה להגביר את המודעות לסביבה הקרובה, לערכי הטבע, הנוף והמורשת שבה, בקרב אוכלוסיות שבהן המצב הסוציו-אקונומי אינו מאפשר פעילויות חינוכיות ערכיות וייחודיות מסוג זה, בקרב 1,500 תלמידים ובעלות של כרבע מיליון שקלים. זאת מתוך הבנה שזהו דור העתיד שאנו נושאים אליו את עינינו. הדור הצעיר שיבין את משמעות הסביבה, הוא זה שידע למצוא את הפתרונות בעתיד.

השנה הושקעו למעלה ממיליון שקלים בפיתוח אתרים – מהסדרת שביל מונגש בגן הלאומי של תל אפק ועד הנגשת מפעל מים עתיק בתל גזר, וכל זה הודות לחברות עסקיות שנרתמו למהלך.

הרעלת הנשרים הבאה, פליטת זפת מאונייה כזו או אחרת, הצתה ביער קרוב – לצערנו, כל אלו הם רק עניין של זמן. זוהי זירת קרב בלתי נראית, אנחנו במלחמה שקופה והזמן הוא קריטי.

הרעלת הנשרים הבאה, פליטת זפת מאונייה כלשהי, הצתה ביער קרוב – לצערנו, כל אלו הם רק עניין של זמן. זוהי זירת קרב בלתי נראית, אנו במלחמה שקופה והזמן הוא קריטי

אנשי העסקים, קחו עליכם אחריות חברתית. חשבו אילו פרויקטים תוכלו לקחת על עצמכם. לצד העניינים השוטפים חשבו כיצד, איך ובאילו אמצעים תתגייסו, הן לשיקום והן בהכנות לקראת האסון הבא. זכרו – יותר משהטבע זקוק לנו, אנחנו זקוקים לו.

עוזי ברזילי הוא מנכ"ל הקרן לשמירת הטבע והמורשת, עמותה ללא כוונות רווח שהוקמה במטרה לסייע לרשות הטבע והגנים במשימות החשובות של שמירה על הטבע, הנוף והמורשת בישראל.