ראש אמ"ן אלוף אהרון חליוה מציין במסמך מחקרי של אגף המודיעין כי היעד של החיל הוא להגיע לשיעור של 30% נשים בדרגות סא"ל עד סוף שנת 2022.

בעבודה פנימית של חיל המודיעין נמצא כי אף שכ־50% מהמתגייסים לחיל הן חיילות – ככל שמתקדמים בסולם הדרגות יש פחות קצינות. שיא הפער נמצא בקרב הקצונה הבכירה – שם מדובר על נתונים "חסרי פרופורציה קיצונית ביחס לפוטנציאל".

דברי חליוה התפרסמו בפתח גיליון מחקר מיוחד – בן 150 עמודים – שהוקדש כולו לנושא שילוב נשים ביחידות אמ"ן. על הגיליון חתום תא"ל במילואים יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן והמנכ"ל לשעבר של המשרד לנושאים אסטרטגיים.

קופרווסר עומד בראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין (גוף המתוקצב על ידי משרד המודיעין, משרד הביטחון, השב"כ והמוסד). מאז שהוקם ב־2016, מפרסם המכון גיליונות מחקריים עבי כרס תחת הכותרת "מודיעין הלכה ומעשה". עד היום עסקו הגיליונות ב"ביג דאטה ומודיעין", "המערכה על התודעה", "מודיעין לאומי־אזרחי" ועוד. כעת, בפעם הראשונה, מוקדש גיליון שלם לנושא המגדר ביחידות אמ"ן.

אלוף אהרון חליוה בכנס השנתי של ה־INSS (צילום: (צילום: דובר צה"ל)

חליוה מציין בפתח הגיליון כי על כלל המפקדות והמפקדים, בכל הרמות, "להטמיע חשיבה מגדרית – הן באמ"ן והן מחוצה לו"

בתחילת החודש נחשף בזמן ישראל דוח תקדימי שנכתב עבור המועצה לביטחון לאומי ובו ביקורת קשה על היעדר נשים במוקדי קבלת החלטות בעת חירום. הדוח – שהוכן עבור המל"ל – עסק בתקופת הקורונה ובהקמת הצוותים המייעצים לעת מגפה (וחירום אחרים) הנוטים להתבסס על פורומים צבאיים וכתוצאה מכך – נשים מודרות ממוקדי קבלת החלטות.

עתה, גם באמ"ן שמים פוקוס נרחב על הנושא. מחברי גיליון המחקר לא כפופים לצה"ל, אך הפרסום מאגד כ־14 מאמרים ומחקרים שנכתבו על ידי מפקדות (וגם כמה מפקדים) בעבר ובהווה מחיל המודיעין, המוסד, שב"כ ועל ידי מומחיות של צה"ל מתחום פיתוח משאבי האנוש.

חליוה מציין בפתח הגיליון כי נושאים "הנוגעים לשוויון מגדרי דורשים התייחסות שאיננה מתפשרת. מרכזיות אמ"ן בשדה הטכנולוגי ברמה הלאומית ממצבת אותו כשחקן בעל השפעה מרכזית גם במרחב האזרחי – ומרחיבה את האחריות המוטלת עליו להשפיע ולקדם ערכי שוויון בחברה הישראלית". לדבריו, "על כלל המפקדות והמפקדים, בכל הרמות, להטמיע חשיבה מגדרית – הן באמ"ן והן מחוצה לו".

50% בדרגות נמוכות, 16% בדרגות סא"ל

ראש ענף מדעי ההתנהגות באמ"ן סא"ל שרית שפירא מציינת בגיליון כי פילוח מגדרי של המתגייסים לאמ"ן מראה, כאמור, כי חצי מהם – הן נשים. "אחוזים אלה משקפים, בין היתר, את זהותו של הארגון ככזה שלא נשען על יכולות פיזיות או על סכנת שירות הכרוכה בפוטנציאל נפילה בשטח האויב, בניגוד לליבה הלוחמת של צה"ל".

נתונים: כתב העת מודיעין הלכה ומעשה

שפירא מציינת כי למרות נקודת הפתיחה המבטיחה מבחינה מגדרית, בחלוף השנים – עם העלייה בדרגות – מתרחשת ירידה דרסטית ושיטתית בנוכחות הנשית. "בקרב הקצונה הבכירה היעדר הנשים בולט במיוחד. יש אחוזים בודדים בדרגות אל"מ וכ־16% בדרגות סא"ל".

כאמור, גיליון המחקר עוסק בשלל היבטים בנושא קידום נשים בשירות צבאי באמ"ן, החל מהאגרסיות הצה"ליות בחדרי הישיבות, הייצוג הנשי החלקי עד הלא קיים, תנאי השירות לנשים ולאימהות צעירות – וכלה בסוגיות המקשות על נשים בזמן השירות, כמו סידורי המגורים שמאלצים נשים בקבע לגור עם החיילות שלהן (בניגוד לקצינים הגברים שמקבלים מגורים נפרדים), ואף בעיות במתקני חדרי השירותים.

אל"מ ג' מ־8200 מציין כי המצב הזה של חוסר נציגות נשית בארגון – הוא מצב הפסדי עבורו: "העובדה שכ־50% מהאוכלוסייה מודרת מהתפקידים בהכרח מצביעה על מצב שבו אנחנו פשוט מפספסים פיקוד טוב יותר"

מפקד מרכז המודיעין ב־8200 אל"מ ג' מציין כי המצב הזה של חוסר נציגות נשית בארגון – הוא מצב הפסדי עבורו: "ראשית, בשל אובדן כישרונות מנהיגותיים הנדרשים כל כך לשמירה על מצוינות ארגונית. העובדה שכ־50% מהאוכלוסייה מודרת מהתפקידים בהכרח מצביעה על מצב שבו אנחנו פשוט מפספסים פיקוד טוב יותר ולא יכולים למצות את הפוטנציאל העומד בפנינו", הוא כותב.

מאמרו של אל"מ ג', "על העיוורון", פורסם לראשונה ב־12 בדצמבר 2021 בכתב העת של מרכז דדו, "בין הקטבים", בגיליון שהוקדש לפוטנציאל המערכתי של נשים בצה"ל.

שנית, לדבריו, העדר גיוון בסגל הבכיר מייצר "תהליכי למידה וגיבוש החלטות פחות טובים". ג' הולך צעד נוסף וטוען שעמיתיו – המפקדים הגברים – "לוקים בעיוורון תרבותי" בנוגע לנקודת המבט הנשית ולעצם קיומן של פרקטיקות ארגוניות המדירות נשים מתפקידים בכירים.

נתונים: כתב העת מודיעין הלכה ומעשה

"שני טעמים מביאים אותי לפנות במאמר זה דווקא לעמיתיי המפקדים הגברים: הראשון, ש'העיוורון התרבותי' הזה הוא שלנו, ונובע מחוסר ידע והבנה בנוגע לדרך החשיבה ולתפיסת העולם של נשים. השני נובע מכך שאנו, הרוב הגדול והכמעט מוחלט שמאייש את תפקידי הפיקוד הבכיר; לנו הכוח לשנות מצב זה".

עוד כותב ג' כי נדרשת "התאמה של התשתיות הפיזיות כדי לאפשר שוויון מגדרי. לדוגמה, בסיסים סגורים רבים כוללים אזור מבודל המיועד לקצונה הבכירה בבסיס. אם הפורום כולו גברי – אין שום בעיה, אך כשיש קצינה בכירה אחת בתוך פורום כזה – הפתרון הקל הוא לצרף אותה לדרג נמוך יותר כדי לעשות שימוש בתשתיות מגורים משותפות.

"פתרון כזה לא מאפשר תשתית פיזית למפקדת בכירה באופן דומה למה שיש עבור מפקדים גברים, ומאלץ את המפקדת הבכירה להתקלח ולישון לצד הפקודות שלה, מצב שאינו רצוי פיקודית. מקרה נפוץ אחר הוא תכנון לא נכון של תאי שירותים עבור נשים לעומת גברים, עניין שאינו משפיע רק על הכישרונות בעתודה הפיקודית אלא על כלל האווירה המאפשרת שוויון מגדרי בארגון".

"מקרה נפוץ אחר הוא תכנון לא נכון של תאי שירותים עבור נשים, עניין שאינו משפיע רק על הכישרונות בעתודה הפיקודית אלא על כלל האווירה המאפשרת שוויון מגדרי בארגון"

סא"ל במילואים אורנה מזרחי שירתה כראש ענף בחטיבת המחקר באמ"ן ובאגף התכנון האסטרטגי, בתפקידים שהיו שמורים לגברים בלבד ולאחר מכן שימשה כסגנית ראש המל"ל למדיניות חוץ.

ארכיון: חיילות מתאמנות בנגב (צילום: גילי יערי, פלאש 90)

מזרחי מציינת שבמהלך 40 שנותיה בשירות היא חיברה מאות מסמכים בתחומי הביטחון הלאומי אך זו הפעם הראשונה שהיא מחברת מסמך אודות הקשיים בהם נתקלות נשים המעוניינות להתקדם לתפקידים בכירים במודיעין.

לדברי מזרחי, יש לדון בשונות שבין גברים לנשים. "לנשים תרומה חשובה דווקא משום שהן שונות מגברים. הן מביאות איתן יכולות אחרות וייחודיות. לנשים ראיית עולם שונה וכן דפוסי חשיבה, מאפייני התנהגות והתנסויות שונים משל הגברים.

"קיימים מחקרים רבים המוכיחים כי קבוצות מגוונות מגיעות לתוצאות טובות יותר מקבוצות הומוגניות, ואפילו יותר מקבוצה הומוגנית של מצטיינים. שילוב נשים תורם בראש ובראשונה לגיוון ומטייב את תהליכי החשיבה".

עוד מובאים בגיליון דבריהם של דודי סימן טוב, סגן ראש המכון למתודולוגיה ודבריה של נ', הממונה על שוויון מגדרי במוסד ויועצת ראש המוסד לענייני מגדר. נ' הייתה בעברה לוחמת מוסד ובהמשך ראש גיוס לוחמים ומפקדת באגף הדרכה במוסד.

יחידת 8200 של המודיעין. אילוסטרציה (צילום: דובר צה"ל)

לדברי נ', ברוב היחידות המבצעיות במוסד, חצי מהכוח הוא נשים, לעיתים אף יותר מחצי. "השטח הוא מגרש משחקים המתאים מאוד ליתרונות היחסיים של נשים, מה שמאפשר להן לבוא לידי ביטוי. היכולות והתכונות שלהן מתאימות לעמימות של השטח, לחוסר הוודאות ולמורכבות בסביבה האזרחית המתעתעת, שבה לא ברור מי האויב ומי לצדך".

"קיימים מחקרים רבים המוכיחים כי קבוצות מגוונות מגיעות לתוצאות טובות יותר מקבוצות הומוגניות, ואפילו יותר מקבוצה הומוגנית של מצטיינים"

עוד צוין במאמר העוסק בקידום נשים במוסד כי נשים מגיעות לארגון בדרך כלל בגיל מתקדם יותר ולפיכך חסרות את הרשת וההיכרות המוקדמת שיש לגברים מהעבר המשותף בשירות הצבאי. "מפקדים נוטים לבחור את הדומה להם, אף שנהיר לכולם שדווקא החשיבה השונה היא שמביאה לפריצות הדרך".

כמו כן, הם מציינים, כי כולם התרגלו לסגנון פיקודי מסוים שניתן לכנות "דמות המ"פ", עם שפה מסוימת ודימויים זכריים. "כל אלה גורמים שהשפיעו על הימנעות נשים מלהציע עצמן לקידום".

לסיכום, המחברים (בפרק על המוסד) מציינים שהמוסד עובר שינוי תהליכי עובדה, הנחיות ונהלים המזוהים שהם מזהים כפרקטיקות מדירות. "אנו מודעים לנושא המגדר גם במרחב הציבורי, מסגלים שפה שוויונית במסמכים, מערכות מחשוב ובמערכי השיעור, בפורטל תפקידים ועוד".

יוסי קופרווסר (צילום: באדיבות המרואיין)

הדברים המצוינים בכתב העת "מודיעין הלכה למעשה" מתכתבים עם סדרת הכתבות שפורסמה בזמן ישראל בנוגע לשינויים שעוברת יחידת 8200.

תא"ל במילואים קופרווסר מסכם את הגיליון כשהוא מציין שעולה ממנו תמונה קוהרנטית "ולא בהכרח מחמיאה למצב הנתון לגבי מיצובן של נשים בארגונים ביטחוניים ואזרחיים בעת הנוכחית. הדרך למיצוי פוטנציאל האוכלוסייה הנשית עוד ארוכה, אבל מנגד נראה כי המודעות לנושא הולכת וגדלה וכך גם המוטיבציה לשנות".