כל הכותרות מביקור נשיא ארה"ב במזרח התיכון היו צפויות ולא מפתיעות ● ביידן לא יצר מומנטום כפי שעשה טראמפ אבל חיזק את ההכרה שארה"ב חוזרת לאזור – בתנאים שלה ● טראמפ לא הניח את האופציה הצבאית על השולחן כשיצא מהסכם הגרעין וביידן יתקשה לממש אותה על רקע ההתקרבות בין רוסיה לאיראן – זאת בזמן שאיחוד האמירויות ממהרת לפייס את טהרן לנוכח איומיה ● פרשנות
לאחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את "דוח המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית, המתמקד באוכלוסיית בני ה-65 ומעלה בישראל". הדוח מופק ומפורסם אחת לשנתיים, וזאת בהמשך להחלטת ממשלת ישראל 127 מיולי 2021: "מפת מדדים לאומיים להזדקנות מיטבית". משרדי הממשלה אמורים לאמץ את המפה שגובשה.
החלטת הממשלה הזו נובעת מההכרה של מדינת ישראל באתגר העומד מולה של הזדקנות האוכלוסייה והמשמעויות שלה על כלכלת ישראל, מערכת הבריאות, חוסן האוכלוסייה ועוד. זהו פרסומו השני של הדוח והוא מתייחס לשנת 2022.
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגו"ניט וקרן אלי ודליה הורוביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים, מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
"גדולה אמת שאפילו מתוך השקר אמת ניכרת" (ש"י עגנון)
בחודש העשירי לשנת 2023, בשנת 76 לקיומה של מדינת ישראל, ארע בה דבר נורא. בבוקר שבת חג שמחת תורה, פרצו גדודי אויב את גדר גבולה של המדינה, דהרו אל יישוביה, ובמשך כל אותו היום הרגו, רצחו וטבחו בתושבי ישראל – נשים ילדים גברים וטף: בתים על יושביהם הועלו באש, משפחות שלמות- הורים וילדיהם נטבחו למוות. למעלה מ-1,200 איש נספו במהלכו של יום נורא זה, למעלה מ-240 אנשים, ובהם חיילות וחיילים, נערות ונערים, נשים, גברים, ילדים, פעוט ותינוק נחטפו אל מעבר לגבול. שבועיים לאחר מאורע הדמים יצאה מדינת ישראל למלחמה בשטח האויב. בחלוף שנה מהמאורע, מעל מאה איש נותרו עדיין חטופים בידי האויב.
איריס שמואלי היא משפטנית ועורכת דין ישראלית, העוסקת בנושאים כלכליים, חוקתיים ומנהליים. היא שירתה משך שנים כפרקליטה בכירה בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), והועסקה כתובעת בעבירות צווארון לבן. היא מכהנת כיום כחברת הועד המנהל של התנועה לאיכות השלטון, ומתנדבת במערך עוטף עצורים לעצורי המחאה. המציאות החברתית והפוליטית ושינוי האווירה ברחוב הישראלי בשנים האחרונות, הוציאו אותה ואת כתיבתה אל הרחוב.
ישנה מערכת אחת שמתחפשת ל-2 צדדים.
כך הציבור מתחלק ל-2 מחנות ניצים, על-פי נטיותיו, השתיכותו החברתית וכו', כשכל צד חושב שמיגור הצד השני יציל את המצב, כאשר למעשה, בצמרת – 2 הצדדים פועלים נגדו.
"ימין וסמול – הפרד ומשול"
תלמידיו הנאמנים של סול אולינסקי מציבים ביבי-בוגימן שעליו אפשר להשליך הכל, כאילו מערכות המשפט והביטחון, התקשורת והאקדמיה אינן שותפות מלאות למה שקורה כאן.
"…מְק֤וֹם הַמִּשְׁפָּט֙ שָׁ֣מָּה הָרֶ֔שַׁע וּמְק֥וֹם הַצֶּ֖דֶק שָׁ֥מָּה הָרָֽשַׁע׃"
נ.ב. ובפרפראזה על דבריו של רוס בסדרה "חברים": גם ניסוי ותקלה, גם "איכות השלטון" וגם תמיכה ב"מחאה"?
"!Guys, Give someone else a chance"
ואתה חושב שלאנשים החלולים האלה המתקראים אמריקנים כל זה אכפת? בדיוק כמו הביביסטים, רק הבטחות ריקות (make america great again), והכהניסטים (משילות) מעניין. הנה, תראו איזה יופי הצלחנו, ולא הצלחנו בגלל ה deep state . יש כאן פרדוקס? רק סמולנים רואים פה פרדוקס ולא מבינים שזו האמת. אין על ביבי. וטראמפ. ובן גביר. הם הצילו ויצילו אותנו.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
המאבק שמנהל שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי להדחתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, איננו המאבק הראשון שלו נגד היועצים המשפטיים לממשלה ונגד שופטי ביהמ"ש העליון.
מיום שקרעי נבחר לכנסת ב-2019 זו שאיפתו הגדולה ביותר. ביולי 2020, כשהיה עדיין ח"כ ירוק שטרם חלם להיות שר בממשלה, קיימתי אתו ראיון מקיף ל"ישראל היום". במהלך הריאיון שאלתי אותו על בסיס מה הוא טען שהיועץ המשפטי לממשלה באותה עת, אביחי מנדלבליט (שכיהן בתפקיד מ-2016-2022), שם לו למטרה להדיח את ראש הממשלה בנימין נתניהו מתפקידו. וזאת לנוכח העובדה שנתניהו הוא זה שמינה את מנדלבליט להיות מזכיר הממשלה שלו ולאחר מכן ליועמ"ש.
גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.
מקומו של השר הזה הוא בפח האשפה של ההיסטוריה אבל, צחוק הגורל, מי שנמצא בזבל זה אנחנו, הציבור הדמוקרט-ליברלי, ההולך ומתמעט.
בנקודה אחת אני מסכים איתו ועם עוד אחרים (הוא לא המציא את זה): אין מקום לתחנת רדיו צבאית. חיילים צריכים לשרת בצבא ולא ללמוד תקשורת על חשבוננן. אמנם פעם זו היתה שמורת טבע תקשורתית, אבל מאז זרמו הרבה מי שופכין בירקון ומי שמאזין לתחנה זו ולבתה גלגל"צ יודע שאפשר לוותר בקלות על העונג. התחנות של כאן בהחלט מספקות.
נתניהו הולך ומייצב את עצמו כאחד מהמנהיגים הגדולים בהיסטוריה החדשה, לא פחות. מה שהתקשורת והפרקליטות לא קולטים, הוא שהפרשייה המשפטית מוסיפה צבע ואש לרזומה שלו, עכשיו הסרטים הספרים והחזאות יהיו הרבה יותר מסעירים, מאיזה ראש ממשלה בונבון חמודון כמו יאיר לפיד. אגב אם אוהדי ביבי הם ביביסטים, אז אוהדי לפיד הם פיפיסטים?…
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם