תמר זנדברג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90

זנדברג הייתה שגרירה נאמנה של הסביבה ושל הישראלים שחרדים לה

תמר זנדברג נכנסה ללשכת השרה להגנת הסביבה עם ציפיות גבוהות, והכהונה הקצרה שלה אכן היתה משמעותית למשרד ולסביבה בישראל ● היא נלחמה בקצא"א ובחד"פים ● היא טיפלה בחופים ובנחלים וקידמה אנשי מקצוע ● אך בנושא מרכזי אחד - מה עושים עם הפסולת שלנו - ישראל עדיין אבודה לחלוטין ● סיכום קדנציה

לפני קצת יותר משנה, כשתמר זנדברג נכנסה ללשכת השרה להגנת הסביבה, הציפיות בקרב פעילי וארגוני סביבה נגעו בשמים. סוף סוף שרה שביקשה לקבל את המשרד בעדיפות ראשונה, שרואה בו את אחד החשובים בממשלה אם לא החשוב שבהם, שעבורה הוא לא פשרה פוליטית זמנית ומקפצה לתפקיד הבא.

בשבוע שעבר, כשהתברר שלא רק הולכים לבחירות אלא גם שזנדברג פורשת – לפחות זמנית – מהזירה הפוליטית, פרסמה החברה להגנת הטבע את הדברים הבאים:

"שמענו בצער את הודעתה של השרה זנדברג… היא הוכיחה מחויבות אמיתית לנושאי הטבע והסביבה, דלתה תמיד הייתה פתוחה, היא הקשיבה, התייעצה והבינה היטב את הקשר שבין האדם לטבע ובין הטבע לרבים מתחומי החיים שלנו, ופעלה רבות למען תחומים אלה…. היא הצליחה בנחישות ובעקביות להעלות את הנושאים החשובים האלה לסדר היום הפרלמנטרי והציבורי".

או במילים אחרות, לפחות להשקפת החברה להגנת הטבע – כגודל הציפיות, גודל ההגשמה.

זו לא משימה פשוטה לסכם כהונה של שר/ה במשרד להגנת הסביבה. חלק מהנושאים הסביבתיים הקריטיים בישראל כלל לא נמצאים תחת אחריותו של המשרד והשפעתו עליהם זניחה.

שרת התחבורה מרב מיכאלי, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ושר האוצר אביגדול ליברמון בצילום הממשלה החדשה בבית הנשיא, 14 ביוני 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שרת התחבורה מרב מיכאלי, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ושר האוצר אביגדול ליברמון בצילום הממשלה החדשה בבית הנשיא, 14 ביוני 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

קידום אנרגיות ירוקות ותמהיל האנרגיה של משק החשמל (כמו העובדה המצערת ש-25% מהחשמל בישראל עדיין מופק מפחם) נמצאים באחריות משרד האנרגיה; זיהום אוויר מתחבורה, שבילי אופניים – באחריות משרד התחבורה והרשויות המקומיות; תכנון ובנייה, שלהם השפעה מכרעת על השטחים הפתוחים ומעט הטבע שנותר – בידי שרת הפנים ומינהל התכנון, וכן הלאה.

ובכל זאת, השנה של תמר זנדברג במשרד להגנת הסביבה הייתה קדנציה קצרה אבל משמעותית עבור המשרד והסביבה בישראל. זו לא הייתה קדנציה נטולת פגמים או טעויות, אבל אפשר לומר שזנדברג הייתה בממשלה שגרירה נאמנה של הסביבה ושל הישראלים שמבינים שאם לא נשמור על הסביבה, היא לא תשמור עלינו.

זו לא הייתה קדנציה נטולת פגמים או טעויות, אבל אפשר לומר שזנדברג הייתה בממשלה שגרירה נאמנה של הסביבה ושל הישראלים שמבינים שאם לא נשמור על הסביבה, היא לא תשמור עלינו

באחד המאבקים החשובים של השנה, זנדברג הצליחה לבלום לפי שעה את התוכניות של קצא"א להגדיל דרמטית את תעבורת הנפט במפרץ אילת לטובת העסקים עם האמירויות.

היא עשתה את זה כמעט לבדה, בניגוד מוחלט לעמדת משרד האוצר ותוך שיתר שרי הממשלה מפקירים את הזירה. הנושא תלוי ועומד כרגע בבית המשפט, ולא במקרה קצא"א ביקשה לעכב את ההכרעה עד להקמת ממשלה חדשה, בתקווה שהשר/ה הבאים יפרסו בפניה שטיח אדום.

מנכ"ל קצא"א איציק לוי והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, במקום הדליפה של צינור קצא"א שנפער בשדה במושב משען, 31 באוגוסט 2021 (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
מנכ"ל קצא"א איציק לוי והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, במקום הדליפה של צינור קצא"א שנפער בשדה במושב משען, 31 באוגוסט 2021 (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

מהלך חשוב נרשם השנה מצד המשרד להגנת הסביבה גם בכל הנוגע לתוכנית הענק של "כיל רותם" לכרות פוספטים סמוך לערד (שדה בריר). זנדברג הגישה ערר, בלמה את אישור התוכנית בממשלה ודרשה לבחון מחדש את מדיניות כריית הפוספטים בישראל, שרובם מיועדים לייצוא. הרי לכם עוד תאגיד שסופר את הדקות עד לחילופים בלשכת השרה.

השנה הוטל המס על כלי הפלסטיק החד-פעמיים, הממשלה הכריזה על הפסקת השימוש בחד"פים במשרדיה, נאסרה הכנסת כלי פלסטיק לשמורות טבע וגנים לאומיים ולאלפי גנים ובתי ספר הוכנסו, במימון המשרד להגנת הסביבה, מדיחי כלים שהחליפו את החד"פים (תכנית המדיחים הושקה בתקופת קודמתה של זנדברג, גילה גמליאל, ונמצאת כעת בשלבי יישום מתקדמים).

השנה הכריז המשרד להגנת הסביבה על "גלישת פלמחים" – שמורת טבע ימית במים הכלכליים שבבת אחת יותר מהכפילה את שטח האזורים הימיים המוגנים של ישראל; לראשונה בתולדות מערכת החינוך, החל מה-1 בספטמבר הקרוב לימודי אקלים יהיו חלק מתוכנית הלימודים, כשכל תלמיד אמור ללמוד 30 שעות אקלים בשנה.

לראשונה בתולדות מערכת החינוך, החל מה-1 בספטמבר הקרוב לימודי אקלים יהיו חלק מתוכנית הלימודים, כשכל תלמיד אמור ללמוד 30 שעות אקלים בשנה

זה, כמובן, בהנחה ששנת הלימודים בכלל תיפתח, שיהיו מספיק מורים ומנהלים ושמישהו יצליח ללמד משהו – אבל כל אלה הם באמת לא באחריות המשרד להגנת הסביבה. ועוד בחינוך: המשרד להגנת הסביבה החל לממן מינוי של רכז אקלים בכל תנועת נוער.

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג בהשקת שדולת הנחלים, 9 ביוני 2022 (צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג בהשקת שדולת הנחלים, 9 ביוני 2022 (צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)

זנדברג מינתה נשים ראויות ומוערכות לתפקידי מפתח: גלית כהן למנכ"לית המשרד ורעיה שורקי למנכ"לית הראשונה של רשות הטבע והגנים (המודעה פורסמה בלשון נקבה ועוררה הדים רבים).

היא ליקטה כוחות איכותיים מתוך התנועה הסביבתית: ד"ר נטע ליפמן, לשעבר מנכ"לית האגודה הישראלית לאקולוגיה, מונתה לסמנכ"לית בכירה למשאבי טבע וחוסן אקלימי, עם דגש על שיקום הנחלים החבוטים והאומללים בישראל. אחרי שנים של הזנחה והשתרכות בתחתית סדר העדיפויות, סוף סוף הנחלים מתחילים לקבל את תשומת הלב הראויה.

היא ליקטה כוחות איכותיים מתוך התנועה הסביבתית: ד"ר נטע ליפמן, לשעבר מנכ"לית האגודה הישראלית לאקולוגיה, מונתה לסמנכ"לית בכירה למשאבי טבע וחוסן אקלימי, עם דגש על שיקום הנחלים

את עו"ד נועה יאיון, היועצת המשפטית של החברה להגנת הטבע, זנדברג מינתה ליועצת הסביבתית שלה.

אחד ממפגעי הסביבה הכאובים והבוערים, תרתי משמע, הוא מצב הפסולת ביישובים הערביים ושריפות הפסולת שמייצרות זיהום אוויר כבד. הסוגיה אינה מונחת בלעדית לפתחו של המשרד להגנת הסביבה: היא נגזרת ממצבן הכלכלי הרעוע של הרשויות בחברה הערבית, מהפשיעה הפושה שם ומהפיגור בתשתיות. הפתרון חייב להיות רב-מערכתי וכלל-ממשלתי ודורש את מעורבותם של משרדי הפנים, האוצר, בטחון הפנים ועוד.

ערימת אשפה בצד רחוב בשכונת ואדי ג'וז בירושלים, 23 בספטמבר 2018 (צילום: אדם רזגון)
ערימת אשפה בצד רחוב בשכונת ואדי ג'וז בירושלים, 23 בספטמבר 2018 (צילום: אדם רזגון)

בממשלה הנוכחית, כחלק מההתייחסות לבעיות החברה הערבית, התחילו סוף סוף לטפל בנושא, אבל המלאכה עוד רבה ואין פתרונות קסם. המשרד להגנת הסביבה והמשרד לשוויון חברתי הקצו חצי מיליארד שקל לטיפול שורש בבעיות הפסולת ביישובים הערבים, כרבע מיליארד כבר הועברו לרשויות בפועל, ונותר רק לקוות שההתייחסות הרצינית הזו תניב תוצאות בשנים הבאות.

בחורף האחרון עברה בממשלה החלטה חשובה מאין כמוה על הצללת הערים (70% משטח המדרכות) והמרחב הציבורי בישראל באמצעות נטיעת חצי מיליון עצים. האם ההחלטה תיושם ותתוקצב על ידי הממשלה הבאה? לא יזיק להחזיק אצבעות.

בחורף האחרון עברה בממשלה החלטה חשובה מאין כמוה על הצללת הערים באמצעות נטיעת חצי מיליון עצים. האם ההחלטה תיושם ותתוקצב על ידי הממשלה הבאה? לא יזיק להחזיק אצבעות

מה לא עבד בשנה הזו?

בקואליציה, שהיוותה שותפות של ניגודים ואוישה על ידי יריבים אידיאולוגיים, גם על סוגיות סביבתיות היה קשה להגיע להסכמות.

זנדברג ואנשי המקצוע של המשרד להגנת הסביבה נאבקו ככל יכולתם נגד האובססיה של איילת שקד להקמת יישובים חדשים בקצווי הארץ, אבל לרוב מצאו את עצמם במיעוט בממשלה ובמוסדות התכנון – כפי שקרה לאחרונה עם ההחלטה על הקמת שלושה יישובים ברמת הגולן.

מימין לשמאל: שר השיכון זאב אלקין, שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הפנים איילת שקד מציגים את רפורמת הדיור, משרד האוצר בירושלים, 31 באוקטובר 2021 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
מימין לשמאל: שר השיכון זאב אלקין, שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הפנים איילת שקד מציגים את רפורמת הדיור, משרד האוצר בירושלים, 31 באוקטובר 2021 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

השבריריות של הקואליציה והשיתוק של הכנסת גם גרמו לכך שחוקים רבים שהמשרד להגנת הסביבה מבקש לקדם, חלקם עוד מקדנציות קודמות, נתקעו בהמתנה לחקיקה. בניסוחו של אחד מאנשי המשרד, מדובר "ממש בערמה של חוקים". כעת הערמה הזו תיאלץ להמתין למועד לא ידוע.

השבריריות של הקואליציה ושיתוק הכנסת גרמו לכך שחוקים רבים שהמשרד להגנת הסביבה מבקש לקדם, חלקם עוד מקדנציות קודמות, נתקעו בהמתנה לחקיקה

זנדברג הרבתה להתבטא ולפעול בנושא משבר האקלים. זה שדה מוקשים: מצד אחד, ישראל נמצאת בפיגור גדול מול רוב המדינות המפותחות ברמת המודעות למשבר האקלים והשלכותיו, בתקצוב להיערכות וביעדי צמצום הפליטות הצנועים יחסית שהוצבו על ידי הממשלה. מנגד – את הישראלי מהשורה מעניינות יותר סוגיות של כאן ועכשיו: מפגעי פסולת, זיהום אוויר, מצב הים והחופים וכו'.

על אף מחלוקות רבות עם האוצר וממשרדי ממשלה נוספים, זנדברג הצליחה להביא את הממשלה לאשר את חוק האקלים בקריאה ראשונה ערב פיזור הכנסת (מה שמעניק לו רציפות לכנסת הבאה), אך חטפה מפעילי סביבה בליסטראות משום שבחוק יש פשרות וקיצוצים לעומת הגרסה המקורית.

מהעבר השני, בכל פעם שהעלתה על הפרק את סוגיית האקלים היו מי שכינו אותה בלגלוג "שרת האקלים" – רמיזה לכך שמדובר בליברלית אוניברסלית שמתעניינת יותר בדובי הקוטב מאשר בבעיות היומיום של אזרחי ישראל.

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג מדברת עם ארגונים לא ממשלתיים ירוקים מישראל במרפסת במרכז ההידרואלקטרי בוועידת האקלים ה-26 של האו"ם בגלזגו, סקוטלנד, 2 בנובמבר 2021 (צילום: סו סורקיס)
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג מדברת עם ארגונים לא ממשלתיים ירוקים מישראל במרפסת במרכז ההידרואלקטרי בוועידת האקלים ה-26 של האו"ם בגלזגו, סקוטלנד, 2 בנובמבר 2021 (צילום: סו סורקיס)

במשחק התדמיות השטחי הזה כנראה אי אפשר לנצח. מהותית, מדובר כמובן בשטויות: כל פעולה שישראל תעשה כדי לצמצם את פליטות גזי החממה תשליך מייד גם על זיהום האוויר ואיכות החיים, הבריאות והרווחה של התושבים.

הימים האחרונים באירופה ממחישים שמשבר האקלים הוא לא עניין ערטילאי ועתידי, שהוא מתרחש כאן ועכשיו ושהראשונים לשלם את מחירו הם המוחלשים בפריפריה הכלכלית והחברתית. אם במשרד להגנת הסביבה עובדים בימים אלה על מפת סיכוני אקלים במטרה להכין את המשק ליום פקודה, זהו מעשה חברתי ממדרגה ראשונה.

אם יש נושא אחד שבו נראה שהמדינה אבודה לחלוטין גם בתום הכהונה של זנדברג, זו הפסולת. עדיין לא ברור מה ישראל מתכוונת לעשות עם כ-5.5 מיליון טון פסולת שאנחנו מייצרים בשנה.

אם יש נושא אחד שבו נראה שהמדינה אבודה לחלוטין גם בתום הכהונה של זנדברג, זו הפסולת. עדיין לא ברור מה ישראל מתכוונת לעשות עם כ-5.5 מיליון טון פסולת שאנחנו מייצרים בשנה

במשך עשור שלם, מאז שנתקעה מהפכת הפרדת הפסולת בבתים שגלעד ארדן ניסה להתניע כשהיה השר להגנת הסביבה, לא הוצב שום חזון משמעותי שמגובה בתכנית עבודה לגבי הפסולת של ישראל.

פסולת המגיעה לאתר חירייה. אילוסטרציה (צילום: חן לאופולד/פלאש90)
פסולת המגיעה לאתר חירייה. אילוסטרציה (צילום: חן לאופולד/פלאש90)

לזנדברג יש השקפה ברורה: היא סבורה, כמו ארדן, שהמפתח הוא בהפרדת פסולת במקור על ידי הציבור, עם הסתייגות שצריך ללמוד מהטעויות שנעשו אז ולעשות את זה אחרת.

זה אולי נכון בתיאוריה, אבל מעשית ישראל עדיין מדשדשת במקום, מייצרת אשפה בקצב הולך וגובר ולא מצליחה לייצר שום פתרון.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
6
מדובר בכלי ריק שרק מעוניין ביחס/יח״צ. היא הרי ידעה שזמנה קצוב ומה עשתה? טסה לגלזגו עם הפמליה השניה בגודלה בעולם (מגוחך, אבל יח״צ, היח״צ…), העבירה ״חוק אקלים״ נלעג שמבוסס כולו על משאלות ... המשך קריאה

מדובר בכלי ריק שרק מעוניין ביחס/יח"צ. היא הרי ידעה שזמנה קצוב ומה עשתה? טסה לגלזגו עם הפמליה השניה בגודלה בעולם (מגוחך, אבל יח"צ, היח"צ…), העבירה "חוק אקלים" נלעג שמבוסס כולו על משאלות לב שאין אפשרות מעשית כלשהי לממשו (אבל היח"צ, היח"צ…) והכניסה "לימודי אקלים" לבתי הספר ששר החינוך הבא יחתוך החוצה בצ'יק (אבל קיבלה יח"צ). מה לא עשתה? לא טיפלה במטמנות, לא טיפלה בזיהום, לא הגדילה מס' הפקחים, לא הגדילה דרמטית את הקנסות למזהמים. קיצר, נלחמה ב"אקלים" ולא עשתה כלום על הקרקע. אבל יח"צ יש.

לצערי זה הפוך: כל פעולה שנעשה להוריד זיהום אוויר תוריד עימה גזי חממה. אבל כאשר שמים את האקלים במרכז התוצאה היא,בדיוק כפי שכתבת: שגרירה . היא הלכה מוועידה לכנס לנאום ולראיון תקשורת וד... המשך קריאה

לצערי זה הפוך: כל פעולה שנעשה להוריד זיהום אוויר תוריד עימה גזי חממה.

אבל כאשר שמים את האקלים במרכז התוצאה היא,בדיוק כפי שכתבת: שגרירה . היא הלכה מוועידה לכנס לנאום ולראיון תקשורת ודיברה דיברה דיברה בשם האקלים. פעולות לא יצאו מזה. ולכן נקווה שהשרה הבאה תעשה במקום רק לדבר. כי כאשר באמת מורידים זיהום: מקמינים, שריפות זבל, תעשייה ותחבורה – יורדות גם פליטות הגז"ח.

לצערי זה הפוך: כל פעולה שנעשה להוריד זיהום אוויר תוריד עימה גזי חממה. אבל כאשר שמים את האקלים במרכז התוצאה היא,בדיוק כפי שכתבת: שגרירה . היא הלכה מוועידה לכנס לנאום ולראיון תקשורת וד... המשך קריאה

לצערי זה הפוך: כל פעולה שנעשה להוריד זיהום אוויר תוריד עימה גזי חממה.

אבל כאשר שמים את האקלים במרכז התוצאה היא,בדיוק כפי שכתבת: שגרירה . היא הלכה מוועידה לכנס לנאום ולראיון תקשורת ודיברה דיברה דיברה בשם האקלים. פעולות לא יצאו מזה. ולכן נקווה שהשרה הבאה תעשה במקום רק לדבר. כי כאשר באמת מורידים זיהום: מקמינים, שריפות זבל, תעשייה ותחבורה – יורדות גם פליטות הגז"ח.

עבור פעילי סביבה בתחומי זיהום אוויר, זנדברג היתה אכזבה קשה. היא לא מבינה שהצעד הראשון במלחמה במשבר האקלים הוא להפסיק את הזיהום. ישראל היא מהמדינות המערביות עם זיהום האוויר החמור ביותר. ... המשך קריאה

עבור פעילי סביבה בתחומי זיהום אוויר, זנדברג היתה אכזבה קשה. היא לא מבינה שהצעד הראשון במלחמה במשבר האקלים הוא להפסיק את הזיהום. ישראל היא מהמדינות המערביות עם זיהום האוויר החמור ביותר. זה מה שכולנו נושמים, ובתחום הזה היא לא עשתה כלום ושום דבר. רק השאירה את פעילי הסביבה לריב עם הפקידים שיצאו מגדרם כדי להשתיק את הפעילים ולהסביר למה הם לא הולכים לפעול.

אילון מאסק: "אתם מבינים למה ירדתי מהעניין? הוא משחק בנו" מנכ"ל טוויטר: "הי, הלו, ניפגש בבית משפט. אתה חושב שאלהים עובד אצלך יא פרצוף מעצבן" לענייננו, בכל הקשור ב'מרצ', אני ממש אוהב את י... המשך קריאה

אילון מאסק: "אתם מבינים למה ירדתי מהעניין? הוא משחק בנו"
מנכ"ל טוויטר: "הי, הלו, ניפגש בבית משפט. אתה חושב שאלהים עובד אצלך יא פרצוף מעצבן"
לענייננו, בכל הקשור ב'מרצ', אני ממש אוהב את יאיר גולן, הוא זן נדיר

הרושם שלי שונה - טקסים, פוטואופים, סיסמאות ריקות, שבחים עצמיים. עשייה דלה ותוצאות אין. לראייה, אי-עצירת מפגע קמיני העץ המזהמים את הסביבה, פוגעים בבריאות ומחריבים את האקלים. כל המומחים מ... המשך קריאה

הרושם שלי שונה – טקסים, פוטואופים, סיסמאות ריקות, שבחים עצמיים. עשייה דלה ותוצאות אין. לראייה, אי-עצירת מפגע קמיני העץ המזהמים את הסביבה, פוגעים בבריאות ומחריבים את האקלים. כל המומחים מסכימים, קונצנזוס מדעי מקיר לקיר, ניתן לעצירה בקלות רבה – מילים ריקות ואפס תוצאות.

עוד 1,289 מילים ו-6 תגובות
סגירה