1

לסעדה אין כלום

כל הטענות שהשמיע עו"ד משה סעדה, לשעבר סגן ראש מח"ש, בריאיון שנתן השבוע לעמית סגל בחדשות 12, על שני חלקיו, היו בבחינת הרבה עשן, ללא אש.

בצעד שאינו מאפיין את מי שפורש משורות הפרקליטות, סעדה ירה צרורות לכל הכיוונים – ובמיוחד לעברם של היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן והמפכ"ל לשעבר רוני אלשיך. אך שום טענה שלו לא גובתה ולו בראיה אחת.

הנה מקבץ מטענותיו המרכזיות:

• המערכת גוננה על ניצב רוני ריטמן והתעללה במתלוננת נגדו;
• המפכ"ל אלשיך שיבש חקירה בפרשת אום אל-חיראן;
• ניצן פעל מתוך אינטרסים זרים באישור שנתן לתפוס את הטלפונים של ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה;
• המערכת התעלמה מהאמירות הלא-הולמות של עמית איסמן, מאחר שביקשה למנות פרקליט מדינה "חלש" על מנת שיישר איתה קו;
• ומעל לכל – המערכת התעלמה ממידע על תרגיל החקירה הלא חוקי שנעשה לניר חפץ בחקירת תיקי האלפים, כדי לא להזיק למאמץ למצות את החקירה בתיקי נתניהו.

זה העיקרון המסדר, מבחינתו של סעדה: כל המערכת התגייסה על מנת לסייע לחקירה נגד בנימין נתניהו, ונמנעה מלעשות כל פעולה שעשויה הייתה לפגוע במאמץ הזה, או לתת תחמושת לנתניהו במאבקו מול מערכת אכיפת החוק.

אפשר היה לצפות שהאשמה כה חמורה תהיה מגובה בראיות כלשהן. אבל לסעדה אין כלום. ולכן הפרשה הזו התמוססה בבית המשפט של דעת הקהל, כמו שקרה לרבים מהתיקים של מח"ש בבתי המשפט.

הנה בכל זאת כמה עובדות, שעשויות להציב את המהלך של סעדה בהקשרו הראוי.

ב-2018 התמודד סעדה על תפקיד מנהל מח"ש, אך לא זכה בתפקיד. ב-2020 התמודד על תפקיד פרקליט המדינה, ואף עתר לבג"ץ נגד ועדת האיתור, עתירה שנדחתה על הסף, אך לא זכה בתפקיד.

מנהל מח"ש הוא בדרגה מקבילה לפרקליט מחוז או מנהל מחלקה בפרקליטות. מי שלא נבחר לתפקיד כזה אמור להבין בעצמו שסיכוייו להתמנות לפרקליט המדינה אפסיים. הדבר משול לאלוף משנה שלא קודם לדרגת תת אלוף, ואז מציב את מועמדותו לתפקיד הרמטכ"ל.

מנהל מח"ש הוא בדרגה מקבילה לפרקליט מחוז או מנהל מחלקה בפרקליטות. מי שלא נבחר לתפקיד כזה אמור להבין בעצמו שסיכוייו להתמנות לפרקליט המדינה אפסיים

סעדה מצוי בהליך של פיטורים ממשרד המשפטים מזה שלוש שנים לפחות. למרות זאת, הוא טען בבג"ץ כי הושמעה נגדו טענה זדונית, כאילו הציב את מועמדותו לתפקיד פרקליט המדינה רק כדי לחסום את הליך פיטוריו, טענה "המבזה אותו בעיני קהילתו הקרובה".

באוגוסט 2021 זומן סעדה לשימוע לפני פיטורים. שלושה חודשים לאחר מכן הגיש סעדה לבית הדין לעבודה בירושלים תביעה נגד המדינה, בדרישה לפיצוי על סך חצי מיליון שקל בטענה להתעמרות מצד מעסיקתו – המדינה.

בינואר 2022 החליט מנכ"ל משרד המשפטים ערן דוידי, לאחר שנערך לסעדה שימוע, לפטרו מהעבודה במשרד המשפטים. בכתב ההגנה מטעם משרד המשפטים שהוגש לבית הדין נכתב:

"סעדה לא השלים עם מינויה של מנהלת מח"ש לתפקידה, במה שהוא ראה כתפקיד אשר היה מיועד לו עצמו, והוא חתר לא רק תחת המנהלת הישירה שלו, אלא גם תחת פרקליט המדינה לשעבר – והוא אף הודה בכך בפגישת בירור שנערכה עם ניצן".

מנהלת מח"ש עצמה, קרן בר-מנחם, כתבה מכתב בן 26 עמודים שבו תיארה את תסכולה בעבודה מול סעדה, מהיום שבו נכנסה לתפקידה במאי 2018. בין היתר, תיארה כיצד הוא הדביק לה את הכינוי "בר כוכבא" בשיחות עם עובדי המחלקה, במטרה ללעוג לה.

אותה בר-מנחם, נטען בתלונה שהוגשה לשופט בדימוס דוד רוזן, נציב התלונות על הפרקליטות, מנעה קיום בדיקה בעניין "אופן חקירת תיקי ראש הממשלה ביחידת להב 433". באופן ממוקד, רוזן בירר את הטענה שבר-מנחם מנעה את בדיקת הטענה שנעשה לניר חפץ תרגיל חקירה בלתי חוקי.

ראשת מח"ש עו"ד קרן בר-מנחם ב-2019 (צילום: פלאש90)

בר-מנחם הכחישה בפני רוזן "הכחשה גורפת וחד-משמעית" את הטענה הזו. לדבריה, למדה על האירוע לראשונה משאילתה שנשלחה למח"ש על ידי העיתונאי עמית סגל, עוד בחודש ספטמבר 2020. מסקנתו של רוזן: "אין בידי להכריע איזו גרסה עדיפה מבין השתיים".

מלבד זאת, הן בעתירתו לבג"ץ והן בתביעתו לבית הדין לעבודה סעדה פירט את כלל טענותיו נגד "המערכת" הן בפרשת ריטמן והן בפרשת אום אל-חיראן. הנה כך נכתב בעתירתו של סעדה לבג"ץ בעניין זה:

"העותר הואשם על-ידי עוזרו של המפכ"ל אלשיך, כי בעצם החקירה של אום אל-חיראן הוא פוגע במפכ"ל ובמשטרת ישראל, ושהוא לא פטריוט. באופן יזום, ניסה המפכ"ל להרתיע את מח"ש מלחקור את משטרת ישראל. במקום שהיועץ המשפטי ופרקליט המדינה יגבו את מח"ש, הם התעלמו מהתלונה ובשתיקתם גיבו את המפכ"ל אלשיך".

הכול, אם כן, נכתב, נפרש, נטען ונבדק. למרבה האירוניה, בעתירתו לבג"ץ טען סעדה כי הופנתה כלפיו האשמה, על לא עוול בכפו, כי הוא מסית את המערכת נגד מנהלת מח"ש הנוכחית.

"חזקה על היועץ המשפטי לממשלה כי אילו היו בידיו ראיות תומכות להסתה של העותר נגד מנהלת מח"ש", כתב סעדה בעתירתו, "היה נוקט ללא שיהוי הליכים משמעתיים או הליכי פיטורין. מאחר שאין בנמצא ראיות כאלה, נאלץ העותר להתמודד עם חשדות ורמיזות מבית היוצר של פרקליט המדינה, והוא נותר חסר אונים".

משרדי המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כעת, בהיפוך תפקידים מופלא, נאלצת המערכת להתמודד עם חשדות ורמיזות מבית היוצר של סעדה, שאין מאחוריהן כל ראיה.

2

בג"ץ מצמצם את שקיפות נציב התלונות

השבוע הסתיימו שלושת החודשים שבהם יכול היה השופט בדימוס ניל הנדל, לאחר פרישתו, לחתום על פסקי דין בתיקים שנותרו על שולחנו. זו הסיבה למבול פסקי הדין החשובים (והארוכים מאוד, בחלקם) שניתנו בשבועיים האחרונים בעליון, וביתר שאת בימים האחרונים.

באחד מפסקי הדין האלה, שניתן ביום שלישי השבוע, מסתתרות קביעות עקרוניות של בית המשפט העליון ביחס למוסד נציבות התלונות על הפרקליטות ומייצגי המדינה בערכאות.

פסק הדין ניתן במסגרת עתירה של רופאה ושוטר שהשתתפו בתקרית ביישוב אום אל-חיראן בינואר 2017, שבו נורה ונהרג יעקוב אל-קיעאן מאש המשטרה. בעתירה התבקש בג"ץ להורות על ביטול ההחלטה שנתן נציב הביקורת הקודם, השופט בדימוס דוד רוזן, בינואר 2021 בפרשה זו, בנימוק שהנציב חרג מסמכותו ולא נתן להם זכות טיעון.

בשורה התחתונה, בג"ץ דחה את העתירות נגד הנציב, אך בהיבט העקרוני הוא פסק כי יש לו סמכות לקיים ביקורת שיפוטית על ההחלטות, תוך שימוש באמת המידה המצמצמת שלפיה בית המשפט יתערב רק בהתקיים "פסול קיצוני ומובהק" בהחלטות הנציב.

דוד רוזן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במהלך הדיון בעתירות הסכימה הנציבות למחיקת מילים ספורות מתוך ההחלטה, המחזיקה כולה 72 עמודים, שמהן עשוי היה לעלות הרושם שהנציב רוזן מביע עמדה במסקנות המהותיות של פרקליט המדינה שלא לפתוח בחקירה פלילית או בסוגיות שהיו תלויות ועומדות בפני בג"ץ באותו מועד.

בנוסף, הסכים היועץ המשפטי לממשלה הקודם אביחי מנדלבליט, במהלך תקופת הדיון בעתירה, להסיר מאתר האינטרנט של משרד המשפטים אפילו את תמצית ההחלטה – תמצית המחזיקה 10 עמודים. היבטי הפומביות של עבודת הנציב הולכים ומצטמצמים, כך נראה, ומשרד המשפטים מפנה כיום רק לעמודים ספציפיים מתוך הדו"ח השנתי של הנציב, שאותו הוא מפרסם על פי חוק.

היבטי הפומביות של עבודת הנציב הולכים ומצטמצמים, כך נראה, ומשרד המשפטים מפנה כיום רק לעמודים ספציפיים מתוך הדו"ח השנתי של הנציב

לפחות אחד מן השופטים – יוסף אלרון – הביע הסתייגות מהמצב הזה: "אני מוצא להדגיש כי קיימת חשיבות רבה שממצאיו של הנציב יפורסמו לידיעת הציבור במתכונת כזו או אחרת", הוא כתב. "בהיעדר פרסום אפקטיבי, כגון פרסום תמצית של החלטה רחבת היקף – ניטל מן הביקורת המערכתית היבט משמעותי".

3

ועדת החקירה בפרשת הצוללות החלה לעבוד

ועדת החקירה הממלכתית לחקר פרשת הצוללות וכלי השיט – ובקיצור, ועדת גרוניס – החלה את עבודתה. לא מדובר עדיין בשלב שמיעת עדויות.

פורמלית, עדיין מדובר במה שבוועדה מגדירים שלב איסוף החומר, ואולם במסגרת שלב זה הוועדה מקיימת ראיונות עם אישים שונים. במסגרת זו היא כבר הספיקה להיפגש עם מנכ"לי משרד הביטחון לשעבר, עמוס ירון ודן הראל, וככל הנראה עם אנשים נוספים.

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס (צילום: יואב ארי דודקביץ/, פלאש 90)

נוכח המנדט שהוגדר לוועדה בהחלטת הממשלה, שהוא רחב מאוד, ונוכח התקופה הנחקרת פורמלית, משנת 2009 ועד 2016 – הוועדה מבקשת בשלב זה להגדיר באופן ממוקד נושאים וסוגיות שבהן היא תבקש להתעמק. אחרת, הררי החומרים יאיימו להטביע במצולות כל לוח זמנים סביר לעבודת הוועדה, למתוח את תקופת הפעילות שלה על פני שנים ארוכות, ולהגיח כאשר כל הממצאים כבר יהיו בגדר ארכיאולוגיה.

המשמעות היא ששלב העדויות הפורמליות בפני הוועדה עדיין לא החל, ואין אפילו תאריך לתחילתו.

לכאורה, זה דיון תיאורטי, שהרי גם בשלב שבו יתחילו להופיע עדים פורמליים מול הוועדה, ולא רק במסגרת "ראיונות" כחלק משלב "איסוף החומר", עדיין הוועדה תפעל בדלתיים סגורות, תחת מעטה סודיות, והסיכוי של הציבור לעקוב אחר תוכן העדויות הוא קלוש ביותר.

בשלב שבו יתחילו להופיע עדים פורמליים מול הוועדה, ולא רק במסגרת "ראיונות" כחלק משלב "איסוף החומר", עדיין הוועדה תפעל בדלתיים סגורות, והסיכוי של הציבור לעקוב אחר תוכן העדויות הוא קלוש ביותר

ובכל זאת – יש הבדל משמעותי. בשלב העדויות יתועדו דברי העדים בפרוטוקולים. גם אם אלה לא יפורסמו לציבור, הם יישמרו וניתן יהיה ללמוד על הכתוב בהם בדיעבד, אפילו באופן חלקי. הם גם ייחשבו לחומר חקירה שנאסף בוועדה ושיש להעבירו לעיון מי שיוזהרו ע"י הוועדה, אם וכאשר, בשלב הסופי שלפני הסקת מסקנות אישיות.

לעומת זאת, דברי ה"מרואיינים" כעת אינם מתועדים בפרוטוקולים אלא בתרשומת פנימית, מה שמטבע הדברים מביא לכך שהדוברים אינם מחויבים לעמוד מאחורי דבריהם, ואינם נושאים בכל אחריות לגביהם.

מפגין בעד הקמת ועדת חקירה לפרשת הצוללות ליד לשכת ראש הממשלה בירושלים, 23 בינואר 2022 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

ממילא, נקודת הפתיחה של ועדת החקירה הממלכתית לחקר הצוללות וכלי השיט ביחס לצורך לתת דין וחשבון לציבור, היא נקודה בעייתית. בחירתה של הוועדה להרחיב את השלב הלא פורמלי של "ראיונות", מה שבהכרח יביא לצמצום של גביית עדויות בשלב הפורמלי, מהווה פגיעה נוספת בזכות הציבור ללמוד על אופן פעולתה של הוועדה.

מדובר בנושאים הנוגעים בסודות ביטחוניים ויש צורך לשמור עליהם, זה נכון – אך במקביל יש גם חובה לאזן את היבטי הסודיות עם החובה לתת דין וחשבון לציבור. לא רק בשלב המסקנות הסופיות, אלא גם במהלך שלבי עבודתה של הוועדה.

4

גזר הדין של ליצמן נדחה שוב ושוב

מתי ייגזר סוף סוף דינו של השר לשעבר יעקב ליצמן בבית המשפט? נראה שלאף אחד מהצדדים העניין לא בוער במיוחד, כולל בית המשפט עצמו.

מתי ייגזר סוף סוף דינו של השר לשעבר יעקב ליצמן בבית המשפט? נראה שלאף אחד מהצדדים העניין לא בוער במיוחד, כולל בית המשפט עצמו

כתב האישום, פרי הסדר טיעון, הוגש לבית משפט השלום בירושלים ב-27 בינואר השנה. המועד המקורי לאישור ההסכם ושמיעת הטיעונים לעונש נקבע ל-23 בפברואר, אלא שיום לפני הדיון, בית המשפט דחה את הדיון.

הצדדים התבקשו למסור מועדים חלופיים שמתאימים להם, אך השתהו בכך, ובסופו של דבר אושר ההסדר רק ב-9 ביוני, אז ליצמן הודה והורשע בביצוע עבירת מרמה והפרת אמונים, בהתאם להסדר.

יעקב ליצמן בבית משפט השלום בירושלים, 9 ביוני 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מה נשאר? לכתוב את גזר הדין, שבסבירות גבוהה יאמץ את ההסדר לבקשת שני הצדדים, הכולל הסכמה על עונש מגוחך של מאסר על-תנאי וקנס של 3,000 שקל, ולפרסם אותו סוף סוף.

מה נשאר? לכתוב את גזר הדין, שבסבירות גבוהה יאמץ את ההסדר לבקשת שני הצדדים, הכולל הסכמה על עונש מגוחך של מאסר על-תנאי וקנס של 3,000 שקל, ולפרסם אותו

המועד לגזר הדין נקבע ל-14 ביולי, אחר כך נדחה בשל אילוצים שונים ל-21 ביולי. אך ימים אחדים לפני המועד המיועד, בשבוע שעבר, נאלץ העוזר המשפטי של השופט יהושע צימרמן להודיע כי כבודו חלה בקורונה, ולכן הדיון נדחה ל-4 באוגוסט.

אבל גם המועד הזה לא מתאים לליצמן. "המועד נופל על תאריך עברי שהוא במהלכם של 'תשעת הימים'. הנאשם, על פי אמונתו, מבקש שהדיון בעניינו לא יתקיים במהלכם של תשעת הימים, ימי אבלות", כתב סנגורו, עו"ד ז'ק חן, לבית המשפט.

הפרקליטות נתנה את הסכמתה לדחייה המבוקשת. בית המשפט קבע מועד חדש: 8 באוגוסט.