עצוב לחזור מחופשה ביוון לחדשות מטרידות

נחיתה בישראל, אילוסטרציה (צילום: FTiare / iStock)
FTiare / iStock
נחיתה בישראל, אילוסטרציה

חזרנו מחופשה ביוון. חם ביוון. כמו בישראל. גם יוון ידעה מאבקים פוליטיים מרים. היא אפילו נשלטה בידי דיקטטורה צבאית (משטר הקולונלים) בשנות ה-70. יש בה ימין פשיסטי שהוחלש וכעת שב לצבור תאוצה. יש בה שמאל מובהק שאף עלה לשלטון לפרק זמן קצר בעקבות המשבר הכלכלי שחוותה מדינה זו לפני מספר שנים – ולאחר שצברה חובות עתק למדינות החזקות באיחוד האירופי ונפלה קורבן לחמדנות הון גדול בעידוד שלטון מושחת. יש בה מורכבות פוליטית. אך יש בה גם תקווה. אני חייב להודות שהחזרה לישראל מעוררת חשש שהתקווה בארץ האהובה הזו הולכת ודועכת.

חזרנו מחופשה ביוון. גם יוון ידעה מאבקים פוליטיים מרים, אפילו נשלטה בעבר בידי דיקטטורה צבאית. יש בה מורכבות פוליטית. אך גם תקווה. החזרה לישראל מעוררת חשש שהתקווה בארץ האהובה הזו הולכת ודועכת

עצוב לחזור לארץ שבה בית המשפט העליון (המכונה בית המשפט הגבוה לצדק בנושא הרלוונטי) מכשיר שוב ושוב משטר משפטי מפלה על בסיס אתני בגדה ומעניק הכשר לשרץ נישול החלשים.

ראשית, שני מעמדות משפטיים שונים לחלוטין בהתאם למוצא אתני שונה. כל המתנחלים הישראלים בגדה הם אזרחים הכפופים לחוק דמוקרטי ונהנים מזכויות אזרח, חשוב להזכיר. כל הפלסטינים בגדה, לעומתם, הם נתיני המשטר הצבאי הישראלי שכפופים לחוק צבאי ואינם אזרחים ולכן אינם בעלי זכויות אזרח. משטר משפטי שמזכיר מאד את משטר האפרטהייד ההוא.

המשטרה, הצבא והמנהל האזרחי פועלים באופן מובהק במסגרת מפלה, מנשלת וחסרת צדק במובן העמוק ביותר. בג"ץ מכשיר זאת בקביעות למעט חריגים.

וכעת: בג"ץ הכשיר את הבנייה בהתנחלות מצפה כרמים על קרקע פלסטינית פרטית. הממונה על הרכוש הממשלתי (כאילו יש קרקע בגדה ששייכת למדינת ישראל או לממשלת ישראל – זו שמעולם לא סיפחה רשמית וחוקית את הגדה המצויה תחת משטר צבאי זמני אך נצחי לאורך 55 שנים) העניק את הקרקע לצורך בנייה בהתנחלות מצפה כרמים ורק בדיעבד התברר שזו קרקע פרטית ששייכת לנתינים פלסטינים. ובכל זאת, בג"ץ אישר זאת. מין משל כבשת הרש אבל בהפוכה.

עצוב לחזור לארץ שבה אם צעירה ל-3 ילדות קטנות נרצחת לעיני בתה הקטנה, אימה ואחותה בידי גבר אלים שסבר שהיא רכושו. אלימות בכלל, אלימות כלפי נשים בפרט ואלימות כלפי נשים ערביות במיוחד – אלו תופעות שמשטרת ישראל שהוחלשה מטעמים פוליטיים, מתקשה להתמודד עמן.

עצוב לחזור לארץ שבה בית המשפט העליון (המכונה בית המשפט הגבוה לצדק בנושא הרלוונטי) מכשיר שוב ושוב משטר משפטי מפלה על בסיס אתני בגדה ומעניק הכשר לשרץ נישול החלשים

ומובן שהמשטרה (שחייבת תקציבים נוספים ופיקוד רענן ויצירתי בבהילות) אינה יכולה לפתור את הדברים בלא תהליכי עומק של תקצוב מערכות החינוך והרווחה, השוואת תקציבים לרשויות המקומיות הערביות, הענקת הכרה בכפרים הבלתי מוכרים וחיבורם לתשתיות, השקעה אדירה בלימודי אזרחות ודמוקרטיה, שילוב אנשי ציבור ערבים בוועדות התכנון והבנייה ויצירת שוויון בהקצאת קרקעות. אנחנו רחוקים משם שנות אור חרף מספר סימני שינוי מבורך בשנה האחרונה.

עצוב לחזור לארץ שבה מנהיגי הגוש שנחשב מתון יותר, חוזרים למנטרות הגזעניות, המבישות והמטומטמות על "קיצוניים משני הצדדים" ו"לא נשב עם המשותפת" וגם "לא נישען על המשותפת", וכמובן שיא הטמטום הכוזב: "לא נסתמך על רע"ם אם היא תהיה האצבע ה-61".

הגזענות הזו מבישה. אבל לא מדובר רק בגזענות. מדובר גם במין רפלקס של טמטום: איך אתם בדיוק מתכוונים לעודד את האזרחים הערבים להצביע אם אתם מכריזים מראש (ומשקרים, כמובן) הכרזות גזעניות שמשמעותן "נעשה הכל כדי שנציגי האזרחים הערבים לא יהיו שותפים שווים"?

ואיך אתם בדיוק חושבים לכונן ממשלה ללא שיתוף נציגי הציבור הערבי? זה לא רק פסול מוסרית וגזעני. זה גם בלתי אפשרי מבחינה אריתמטית. עוד משחק מבוהל לידיו של גדול מחרחרי ההסתה וההפחדה שהוא גם הנאשם מקיסריה.

איך אתם בדיוק חושבים לכונן ממשלה ללא שיתוף נציגי הציבור הערבי? זה לא רק פסול מוסרית וגזעני. זה גם בלתי אפשרי אריתמטית. עוד משחק מבוהל לידי גדול מחרחרי ההסתה וההפחדה שהוא גם הנאשם מקיסריה

עצוב לחזור למדינה שבה אף ישראלי אינו יכול להרשות לעצמו לקנות דירה לאורך כל חייו אלא אם נולד להורים הנכונים או קיבל ירושה וגם אז רבים הסיכויים שישועבד למשכנתא עד גיל 65-75. זה כל כך מטורף. כל כך מופרך. כל כך פתולוגי. זכות היסוד לקורת גג? הצחקתם את נבחרינו. העיקר שהאיש שאחראי לפשע מחירי הדיור לאורך 12 שנים רצופות מנהל קמפיין על יוקר המחיה.

עצוב גם לחזור ולראות כיצד מבקשים מועמדי הפריימריז בכת פולחן האישיות שנקראה בעבר "מפלגת הליכוד" לרכוש את לבם של בוחרי המפלגה: באמצעות הסתה (להבדיל מביקורת עניינית) נגד מערכת המשפט, באמצעות שיסוי (להבדיל מביקורת עובדתית חשובה) נגד הפרקליטות, ובאמצעות כזבים בלתי נתפסים שמוביל המתקרבן מקיסריה שאינו מפסיק לשקר, להסית, להשתחצן, להתנשא ולבטל אחרים. ואף מילה על ניצולם הדוחה ושיטתי של אחרים בידי הנאשם כפי שאנו רואים יום לאחר יום במשפטו של נתניהו בירושלים.

עצוב לראות כיצד הכיבוש והאפרטהייד הפכו לנון-אישיו. כיצד ההתמקדות של הגוש המתון יותר היא אך ורק בניסיון להציל את שאריות המוסדות הליברל-דמוקרטיים בישראל מפני הפיכת המשטר הישראלי למשטר לאומני-סמכותני שבו יתפסו חלק מרכזי תומכי תפיסת טוהר הגזע והעליונות היהודית.

הכי רחוק מהלקח הפשוט וההפוך שביקשנו להפיק מההיסטוריה היהודית: יש לפעול כל הזמן למען הגנה על זכויות האדם והאזרח, למען עיגון זכויות המיעוט, למען שוויון אזרחי לפני החוק, למען שוויון הזדמנויות כלכלי, למען משטר ליברל-דמוקרטי וסוציאל-דמוקרטי ונגד גזענות, אפליה אתנית, חוקים מפלים, ניצול המוחלשים והסתה נגד הזרים.

עצוב לראות כיצד הכיבוש והאפרטהייד הפכו לנון-אישיו. כיצד מתמקד הגוש המתון יותר רק בניסיון להציל מהפיכת המשטר הישראלי ללאומני-סמכותני, שבו יתפסו חלק מרכזי תומכי תפיסת טוהר הגזע והעליונות היהודית

סיכום ביניים לגבי הסיבות לעצב שטמון בשיבה לאחר 6 ימים לארץ האהובה: הפסיקות שבהן בג"ץ מכשיר הפליה ממוסדת ונישול. ההכרזות הפחדניות (והשקריות כאמור) של מנהיגי הגוש המתיימר להציג שינוי. המשך נישול המוחלשים מכל בגדה (מסאפר-יטא). המשך האלימות כלפי נשים. והמשך האלימות שפוגעת אנושות בציבור הערבי. כל אלו מעציבים מאד.

ביחד עם פרישת הכדורגלן הנהדר מואנס דאבור מנבחרת ישראל (אולי אחד המקומות הבודדים בהם שחקנים נקלטים בהתאם לכשרונם ומאמציהם ולא בהתאם למוצא האתני או למעמד הכלכלי לתוכו נולדו) שהעניק כה רבות לאוהדים וקיבל בתמורה יחס גזעני נורא (והתנשאות שטוחה מצד דמויות מופת כמו ערן זהבי) – החדשות מעוררות מועקה גדולה.

ולא, הניצחון היפה של מכבי חיפה על אולימפיאקוס פיראוס 4:0 ביוון, לא מנחם. אפילו לא השער שכבש השחקן המצוין אבו-פאני. כדורגלן נוסף מהמגזר שמצליח במכבי חיפה בזכות כשרונו ולא בזכות הכסף של משפחתו או מוצאו.

ניסיתי לכתוב ללא מילה על עדותו המחפירה של נתניהו בוועדת חקירת אסון המירון ועל דו"ח מבקר המדינה שמלמד על ההזנחה האיומה של משטרת ישראל בימיו של הנאשם – הזנחה שבאה לידי ביטוי באירועי "שומר החומות". אבל לא יכולתי. זו באמת הפקרות מהסוג הכי נפשע.

ותזכרו: בין 3000 ל-6000 אזרחים ערבים מהשוליים נטלו חלק באירועי "שומר החומות" על פי הערכות שונות. כמעט כל 2 מיליון האזרחים הערבים המופלים אינם קשורים בכך. אז די להסית.

עדותו המחפירה של נתניהו בוועדת חקירת אסון המירון ודו"ח המבקר שמלמד על הזנחת המשטרה בימי נתניהו – הזנחה שבאה לידי ביטוי באירועי "שומר החומות" – זו הפקרות מהסוג הכי נפשע

החדשות הללו מטרידות מי שרוצה לחיות בדמוקרטיה ישראלית ששומרת על זכויות האדם והאזרח, מעגנת את עקרונות שלטון החוק ומקפידה על איזון ראוי בין שלטון הרוב לזכויות המיעוט. בשלב זה, לפחות, הדברים נראים רע. ועדיין: אפשר וצריך להיאבק למען הדמוקרטיה. למען הישראלים. למען הפלסטינים. למען בני הארץ האהובה הזו.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
"כל הפלסטינים בגדה, לעומתם, הם נתיני המשטר הצבאי הישראלי שכפופים לחוק צבאי ואינם אזרחים ולכן אינם בעלי זכויות אזרח" - ממש לא נכון. מרבית הפלסטינים ביהודה ושומרון הם אזרחי הרשות הפלסטיני... המשך קריאה

"כל הפלסטינים בגדה, לעומתם, הם נתיני המשטר הצבאי הישראלי שכפופים לחוק צבאי ואינם אזרחים ולכן אינם בעלי זכויות אזרח"
– ממש לא נכון.
מרבית הפלסטינים ביהודה ושומרון הם אזרחי הרשות הפלסטינית וכפופים לחוקיה. הפלסטינים בעזה נמצעים תחת שלטון החמס וכפופים לחוקו.

עוד 1,094 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 11 באוגוסט 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בכירים במפלגה טוענים: דילים קרסו - שינויים בצמרת

שיעור ההצבעה כמו ב-2019 - 58% ● ראש עיריית פ״ת רמי גרינברג נעצר בחשד לקבלת שוחד ● עמר בר-לב על תוצאות הפריימריז בעבודה: הבוחר אמר את דברו - ממשיכים קדימה ● מרב מיכאלי: בר-לב הוא נכס למפלגת העבודה ולמדינה ● הפרקליטות הודיעה למיכאל בן ארי כי נשקלת העמדתו לדין בגין הסתה לגזענות ● סמוטריץ׳: ציד מכשפות שיקרי ● גלאון: הכהניסט הזה עקף אותך בסיבוב

עוד 39 עדכונים

בעבור חופן דילים

הדמוקחרטא היחידה במזרח התיכון חוגגת. הלב מתרחב בגאווה והתקשורת כמרקחה. ושוב פריימריז ועסקנים קטנים עם רשימות מומלצים כמו זו של התעשייה האווירית, כפי שצייצה דפנה ליאל כתבת N12. כל העמדות תפוסות בפוזיציה הקבועה, מי לדמוקרטיה ומי לנתניהו, המשתנה הכי קבוע בפוליטיקה מאז המאה שעברה. הפעם התחדש בהדחת ליכודניקים חדשים מהתנועה בחשד לערעור על מעמדו. הליכוד שלו מהבית.

הדמוקחרטא היחידה במזרח התיכון חוגגת. הלב מתרחב בגאווה והתקשורת כמרקחה. כל העמדות תפוסות בפוזיציה הקבועה, מי לדמוקרטיה ומי לנתניהו, המשתנה הכי קבוע בפוליטיקה מאז המאה שעברה

ובכל זאת נפל דבר, מהפך ב"עבודה". דור חדש וצעיר הכולל נשים בצמרת והוא מחליף את הוותיקים. מי שחשב שזה ישנה פוזיציה, התבדה. "העבודה" מתנדנדת בין ארבעה לחמישה מנדטים אבל סופגת אש כמו הענק שהייתה, ושוב יוצא השד הישן והטוב מבקבוק השמפניה הוורודה. השד העדתי זה כמו סמי הכבאי, תמיד נותן שירות.

רשימת העבודה לכנסת תפסה את נאמני הר הבית הקיסרי עם הביבי ביד אבל חיש קל התעשתו וחזרו לעצמם. ינון מגל וחרב צייץ תירוץ מעודכן:

"האשכנזים של מפלגת העבודה בחרו בנעמה לזימי".

ניאצו לו את קודשי באבא ביבי. גדי טאוב לפניו הזהיר מפני ריבונות של "אליטה פוסט-לאומית קטנה", מאוד כואב לדוקטור בצד שמאל. ואבישי בן חיים של ביבי מסדר מחדש את הקוביות שהתפזרו ומתנבא שתהיה "בריחת מצביעים בשמאל כשהמנהיג מזרחי", כאילו עמיר פרץ לא דבק באורלי לוי בת דוד לוי ששדדה מנדטים מ"העבודה" והעבירה לבן השכונות נתניהו, השורשים המזרחיים של אבא שלה.

מנגד גם העיתונאי הוותיק יוסי ורטר מ"הארץ" מאוכזב מרשימת העבודה לכנסת שבצמרתה צעירים, עם רוב לנשים, ומסיבות אחרות ולא פחות תמוהות. "אין בה שמות מרשימים או כוכבים מבחוץ שיעניקו לה את הזוהר שחסר לה או הארשת הממלכתית שהביאו ותיקיה עמר בר-לב ונחמן שי".

עד שמפלגת העבודה נחלצה מנשל הקשישים כדי להיוולד מחדש לעתיד שונה, הוא אוחז בזנבה ומנער. זכותי לקטר, אף אני קשישה, אבל בניגוד אליו אני שמחה לראות מפלגה שמנסה להתנער מעפר ונותנת לצעירים הזדמנות. כי גם אם תיכשל, תדע שניסתה ולא התחדשה קוסמטית כמו הקונקורנציה בליכוד, נתניהו.

אב"ח מתנבא שתהיה "בריחת מצביעים בשמאל כשהמנהיג מזרחי", כאילו עמיר פרץ לא דבק באורלי לוי בת דוד לוי, ששדדה מנדטים מ"העבודה" והעבירה לבן השכונות נתניהו, השורשים המזרחיים של אביה

עכשיו נתניהו בקרב חייו מול לפיד, סימבה מיש עתיד מול האריה שהיה ראש ממשלה במאה הקודמת ומאז מסרב לפרוש לבינגו ולבילוי עם הנכדים. אפילו הילדZ נשלח למיאמי, זה מבגר אותו וגם מפריע לאמא להתחפש לאבא ולחזור לשלטון.

ראיתם אותו? חדש מהניילונים, קבבון ארוז בחליפה מהארון של ג'יימס פאקר, שיערו צבוע אפור-ורד בר ועל אפו רכובים משקפיי פריד אל עטרש. זה מאוד מצעיר אותו. ניסו לשווק אותו מגניב ויצא שנדליר. הזקן שיצא מהחלון ונעלם, חזר ולא יודעים מה יש לו, פעם מתדלק בתחנת דלק, פעם בועט בכדורגל וכמעט עפה לו הנעל כולל הרגל, בגילנו יש בעיות ברכיים, אבל הוא מורכב מחדש ואם לא ניזהר, בקרוב נראה אותו מוציא את התחת מחלון של מכונית נוסעת. כזה צעיר מגנוב, תבחרו בו.

הזוהר העממי הליכודי שכה חסר לעיתונאי יוסי ורטר ולעוד כמה מאוכזבי העבודה שמספרם מתרבה מבחירות לבחירות, אינו אלא זוהר נכלולי שעוטף את המועמדים לפריימריז בליכוד וכה חסרים במפלגה שהקימה את המדינה. אתם יודעים, כל החגיגה העממית שהתקשורת, כמו הדוד המביך בחתונה, אוהבת לסקר בכתבות צבע שדומות זו לזו כדיסטל לזרקא, ראיתם אותם מחוללים? מין עממיקו שכזה.

לא יודעים מה יש לו, פעם מתדלק בתחנת דלק, פעם בועט בכדורגל וכמעט עפה לו הנעל כולל הרגל, בגילנו יש בעיות ברכיים. אם לא ניזהר, בקרוב נראה אותו מוציא את התחת מחלון של מכונית נוסעת. כזה צעיר מגנוב

הקסם האפל של הדילים, קניית קולות בכסף שמחליף ידיים ותוצאה בשטח, כמו ח"כ לשעבר ציון פיניאן, לא נורא ששכחתם, שהודה כי נישא לכנסת על כנפי דילים קנויים. וגם ירון מזוז שהיה ח"כ כי השקיע בתבונה והפציע בכנסת כח"כ חלומות שהגשים את חלום הדמוקרטיה: כל אחד, אבל כל אחד יכול להיבחר בעבור חופן שקלים.

תחקיר: הפעילים שמבטיחים למועמדים בפריימריז בליכוד קולות בתמורה כסף – מחר ב-20:00 במהדורה המרכזית

"20 אלף שקל זה כולל קולות, פעילים ביום הבחירות – וייעוץ פוליטי": הפעילים שמבטיחים למועמדים בפריימריז בליכוד קולות בתמורה כסף | התחקיר של יולן כהן – מחר ב-20:00 במהדורה המרכזית

Posted by ‎החדשות – N12‎ on Monday, August 8, 2022

פתאום אתה מבין למה רשימת הרצים לפריימריז נראית כמו קלסתרון בתחנת המשטרה הקרובה. חוץ מבועז ביסמוט שזה עיוות אחר. עד לפני דקה ישב בפאנל של חדשות 12 כשגריר נתניהו במהדורת השבת, אם כי רק דוברי ג'יבריש הבינו מה הוא סח, כל השאר נשארו עם "נתניהו" ו"אם יורשה לי". והורשה לו ביג טיים, דני קושמרו היה רק סרח עודף שכיוון את התנועה במהדורה.

והנה, בעבודה יש חדש, אין לדעת לאן זה יוביל, אולי לשום מקום ואולי אלה בכלל פרפורי גסיסה, אבל הוותיקים נבעטו החוצה ובמקומם הגיעו, אללי, צעירים מדי. גם לי חסרים כמה זקנים כמוני שיירדמו על כיסאות עור הצבי בכנסת שלא פעם היא שיכון ותיקים (אהלן בנימין, באה לפה הרבה?) או עיר מקלט למי שסרח, אם אתה בליכוד, מפלגה נקייה מנשים אם אתה בש"ס, או סידור עבודה אם אתה בטלן ויש לך בכיס כמה דינרוס למתווך עם לב ציוני שיארגן לך את הפריימריז בליכוד.

עד לפני דקה ביסמוט ישב בפאנל חדשות 12 כשגריר נתניהו, אם כי רק דוברי ג'יבריש הבינו מה הוא סח. כל השאר נשארו עם "נתניהו" ו"אם יורשה לי". והורשה לו ביג טיים, קושמרו היה רק סרח עודף שכיוון את התנועה

נתניהו, בפרץ של ניקיון כפיים, הוציא ראש מקופת השרצים ודרש שלא יבחרו במועמד דוד לניאדו שהורשע בעבר בפריצה לבית קשישה, תקיפת שוטר ותקיפת אישה. בטעות, היא פשוט התנגדה. מצד שני נתניהו צודק, זה מרגיז. מה רע בשוחד מרמה והפרת אמונים בטעם של פעם?

שלא לדבר על טענת ח"כ ימינה יום טוב כלפון, שנתניהו הציע לו שריון לשתי קדנציות ותפקיד שר אם יערוק לליכוד, אבל אלה בטח שמועות. נתניהו שלנו? אין מצב. גם אורלי לוי התנדבה לשים את מטבעות החסד של אבא על הגיליוטינה של באבא ביבי.

התחקיר של העיתונאית יולן כהן בחדשות 12 על הדילים תמורת כסף בפריימריז לליכוד נדחף למורד המהדורה כמו ילד שמתביישים בו. אפילו לא הטריחו את הפרשנים ירון אברהם ודפנה ליאל, לא נעים להביך אותם, או את עמית סגל שמגיב על כל ניד עפעף מצד שמאל, וכל סקר בחירות שהוא מעלה מלווה בעוויתות לא רצוניות שמעידות על מצבו של נתניהו בסקרים. אם סגל מרחף מעל הכיסא נתניהו יציב, ואם נפלו פניו – יאיר לפיד יכול להזמין אספרסו וללגום ברעש. עמית סגל הוא ברומטר מדוייק להשפעת קרני לפיד על ציפורני נתניהו.

לנוכח התחקיר אפילו אבישי בן חיים של ביבי רק ביבי ושום דבר פרט לביבי, התנודד רגע כמו ואזה על קצה שולחן, וחזר לתורת הגזע העברי:

"הם עדיין רודפים בלי רחמים את ישראל השנייה ומנהיגיה ומשתמשים בסטריאוטיפ האנטי-מזרחי המנמיך והעברייני ובהפצתו ככלי מרכזי לדה לגיטימציה".

ולא שוכח הפנייה לעמוד הנכון בספרו כי בכל זאת, צריך למכור סחורה.

התחקיר של העיתונאית יולן כהן בחדשות 12 על הדילים תמורת כסף בפריימריז לליכוד נדחף למורד המהדורה כמו ילד שמתביישים בו. אפילו לא הטריחו את הפרשנים ירון אברהם ודפנה ליאל, לא נעים להביך אותם

לכולם יש משהו למכור. החגיגה בעיצומה, בואו בהמוניכם, רק היום, רק אתמול ושלשום ומחר מחרתיים. תתמודדו.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,046 מילים ו-1 תגובות

המבחן האמיתי של ההנהגה הישראלית ושל הציבור מתחיל רק עכשיו ● יש לתרגם את הפסקת האש לתהליך דיפלומטי אמיץ שיניב אופק לפתרון הסכסוך הישראלי–פלסטיני ● אחרת, מדובר רק בהפסקה זמנית עד לפרוץ סבב לחימה נוסף ● השחר עדיין יכול להוביל ליום בהיר וחדש ● דעה

עוד 1,280 מילים

אשקלון דורשת אותן הטבות מס כמו בעוטף עזה

תושבי קו העימות הדרומי מקבלים פטור ממס על 20% מההכנסות ● אשקלון לא מקבלת את ההטבה אפילו שהעסקים בעיר נאלצו להישאר סגורים גם בסבב האחרון ● שר האוצר ליברמן מבטיח לפצות עובדים שנפגעו מהגבלות התנועה – אך לא עסקים ● חבר מועצה באשקלון: "הייתה פה עיר רפאים, כמעט הכול סגור. לא מתייחסים לפגיעה בעסקים ואחרי סבב קצר מדפדפים הלאה"

עוד 1,121 מילים

למקרה שפיספסת

"החוסן של הנגב הוא צורך ביטחוני לא פחות חשוב"

חגי רזניק, לשעבר מנכ"ל משרד השיכון, השקיע את מרב חייו בפיתוח הנגב, שם גדל ● כעת הוא מסמן מטרה שאפתנית: להביא להקמת שדה התעופה הבינלאומי השני בנבטים ● בשבוע שעבר פרסם מחקר הטוען כי הקמת שדה התעופה תציל את הנגב ● לזמן ישראל הוא אומר: "משילות זה לא רק חוק וסדר. משילות זה גם היכולת של המדינה לתת מענה לאזרחים, לספק להם שירותים ראויים"

עוד 990 מילים

סיפורו של בקבוק יקר

מחיר בקבוק 1.5 ליטר של קוקה-קולה עומד במרכז מחלוקת משפטית סוערת שהוכרעה זה עתה בבית המשפט העליון. הסוגיה היא מחיר מונופוליסטי מופרז, והשלכותיה גדולות בהרבה ממחיר הבקבוק (שנע בין 8 ל-12 ש"ח).

מדובר בקביעת מדיניות להכרעות בלא מעט תובענות ייצוגיות המתייחסות למחירים מופקעים, והיא עשויה, כך יש לקוות, להשפיע על החלטות התמחור של מונופולים גדולים בעת שהם קובעים את המחיר לצרכן בישראל.

מחיר בקבוק 1.5 ליטר של קוקה-קולה עומד במרכז מחלוקת משפטית סוערת שהוכרעה זה עתה בביהמ"ש העליון. הסוגיה היא מחיר מונופוליסטי מופרז, והשלכותיה גדולות בהרבה ממחיר הבקבוק (בין 8 ל-12 ש"ח)

עניינו של פסק-דין גפניאל הוא בטענת התובע שמחיר הקוקה-קולה גבוה באופן בלתי הוגן ונקבע תוך ניצול מעמדה המונופוליסטי של החברה המרכזית לייצור משקאות.

בית המשפט העליון אישר עקרונית את האפשרות לתבוע מהמונופול להחזיר לציבור את עודף המחיר שגבה מעל למחיר תחרותי, והורה על המשך הדיון בבית המשפט המחוזי לבירור העובדות.

הלכתו של בית המשפט העליון היא לא פחות מאשר בשורה. עד לאחרונה ניתן לתבוע ספק מונופוליסטי על מחיריו רק אם הם טורפניים, כלומר נמוכים מעלויות הייצור. קיים קונצנזוס שמחיר שאינו מכסה את העלויות הוא מחיר הפסד הנובע מהתנהגות אסטרטגית במטרה לאלץ את מתחרי המונופול לצאת מהשוק. לא כך הוא הדין כאשר מדובר במחיר גבוה. כאשר מונופול קובע מחיר גבוה, ההנחה היא שיזמים עיסקיים יזהו הזדמנות להיכנס אל השוק ולהציע לצרכן מחיר תחרותי. גישה זו מניחה ש"השוק יעשה את שלו" ולכן אין עילה להתערב.

בית המשפט העליון אישר עקרונית את האפשרות לתבוע מהמונופול להחזיר לציבור את עודף המחיר שגבה מעל למחיר תחרותי, והורה על המשך הדיון בבית המשפט המחוזי לבירור העובדות

הבעיה היא שהתיאוריה הכלכלית לא תמיד עובדת. במציאות הישראלית אנו מוצאים שווקים ריכוזיים ומחירים גבוהים שלאחרונה הולכים ומאמירים. בהשוואה לסל קניות ממוצע במדינות ה- OECD, מדינת ישראל נמצאת מזה שנים בפער לא מחמיא של כעשרים אחוזים כלפי מעלה. כלומר, הצרכן בישראל משלם עוד 20% בהשוואה לחבריו במדינות המפותחות. במוצרי טואלטיקה הפער הוא גדול יותר ועומד על 42%.

אירופה, חלוצה כתמיד בתחום דיני התחרות, יודעת להציב ליצרנים מונופוליסטיים תמרור עצור כנגד מחירים מופקעים. בפסק דין ותיק משנת 1978 בענין United Brands הורה בית הדין האירופאי לטרוף מידי ענקית הבננות האמריקאית הכנסות עודפות, שכן הסתבר שזו גבתה מחיר גבוה בהרבה במדינות אירופאיות "חזקות" (כמו גרמניה) בהשוואה למחירים במדינות "חלשות" (כמו אירלנד), וזאת ללא שונות בעלויות הייצור.

ארצות-הברית, לעומת זאת, מקדשת מדיניות ליברטיאנית ולא מתערבת במחירים. ידועה אמרתו של השופט השמרן סקליה בפרשת Trinko, לפיה מחירים מונופוליסטיים הם שם המשחק, וזה מה שדוחף את העסקים ליזום ואת הכלכלה קדימה.

אלא שמחירים מופרזים לא תמיד דוחפים את הכלכלה קדימה. הרגולטור הראשון שהכיר בכך אצלנו הוא פרופ' דיויד גילה, שפרסם בשנת 2014 גילוי דעת בתפקידו כממונה על ההגבלים העיסקיים, וקבע כי מחיר מופרז מהווה ניצול לרעה של מעמד המונופול. ואולם הדברים נותרו בגדר תובנה בלבד, שכן בשנת 2017 התחלף גילוי הדעת בעמדת הממונה מיכל הלפרין, שציננה את השימוש בעילה למקרים חריגים "הדוקרים את העין"; עד היום, רשות התחרות לא מצאה אף מקרה של מחירים דוקרי עיניים בישראל.

פסק-דין גפניאל מייצר מסלול חדש ועצמאי, שכן הוא מאפשר לצרכנים ערניים לתבוע במישרין את המונופול המפריז, ללא תלות ברשות.

הממונה על ההגבלים לשעבר מיכל הלפרין, ציננה את השימוש בעילת מחיר מופרז של מונופול למקרים חריגים "הדוקרים את העין"; עד היום רשות התחרות לא מצאה אף מקרה של מחירים דוקרי עיניים בישראל

השאלה הקשה בסוגייה היא, אם דרושה התערבות על מנת לתקן כשלים תחרותיים או שיש לתת לכוחות השוק לפעול בעצמם. כב' השופטת ענת ברון אימצה גישה מתערבת-זהירה, והורתה על מבחן דו שלבי:

  1. בשלב ראשון, יש לקבוע אם המונופול גובה מחיר גבוה באופן משמעותי מהמחיר התחרותי. זו איננה שאלה פשוטה והיא מצריכה חישוב והערכה. ניתן להיעזר במבחנים שונים: מבחן העלויות, מבחן ההשוואה למוצרים מתחרים ומבחן הרווחיות של המונופול.
  2. בשלב שני יקבע אם המחיר המופרז הוא גם בלתי הוגן, ונטל ההוכחה עובר למונופול. המונופול יוכל להוכיח שיש הצדקה למחיר המופרז, למשל אם השקיע באופן חריג, אם קיים סיכון רב בפעילות העסקית, או שהציבור מפיק מהמוצר היקר תועלת מיוחדת.

האפשרות לגבות מחיר-מופרז-אך-הוגן מצביעה על גישה זהירה, המעדיפה אי התערבות על פני התערבות שגויה, שעלולה להחליש תמריצי ייצור. כמו כן, מחיר גבוה מהווה סיגנל שהשוק כדאי ליזמים, ולכן קיימת תקווה שבסופו של דבר כוחות השוק יפעלו לתיקון המחיר הגבוה.

המשק הישראלי שונה מכלכלות אחרות – הוא קטן וריכוזי ודוחף להיווצרות מונופולים. אנו רואים זאת בבירור בענף המזון החיוני לכל משק בית, ואשר מאופיין מזה שנים במונופולים גדולים. דו"ח מרכז המחקר של הכנסת עמד על כך שנתח השוק של חמש קמעונאיות המזון הגדולות בשנת 2019 עמד על 67.3%. ה- big five שלנו הם אותם שמות מוכרים: תנובה, שטראוס, אוסם, החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, יוניליוור ישראל.

לא קיים פתרון קסם להתמודד עם מצבים של העדר תחרותיות. אפשרות טובה היא להנמיך חסמי כניסה, למשל על דרך של ביטול מכסים ומגבלות יבוא. ואולם דו"ח מבקר המדינה לשנת 2020 הראה שהפחתת מכס לא תמיד מגולגלת לצרכן, בשל התופעה של יבואנים בלעדיים. ולמרות המחאה החברתית המפורסמת של קיץ 2011, לא נוכל לסמוך על חרם צרכנים כגורם מרסן. לכן, לפעמים אין ברירה, אלא לומר למונופול שהמחיר שלו עבר את הגבול.

המשק הישראלי שונה מכלכלות אחרות – הוא קטן וריכוזי ודוחף להיווצרות מונופולים. אנו רואים זאת בבירור בענף המזון החיוני לכל משק בית, ואשר מאופיין מזה שנים במונופולים גדולים

יש לזכור שקוקה-קולה אינה עוד מוצר "סטנדרטי". למרות שהמשקה אינו נמנה על מוצרי בריאות, הוא ממשיך להיות מדורג גבוה מזה עשרות שנים ברשימות המותגים החזקים ביותר, בין השאר הודות לאסטרטגיות פרסום ושיווק מרשימות. קוקה-קולה אינו רק משקה; הוא אייקון של תרבות גלובלית. זהו מעמד מחייב. יש להסתכל על מקרה קוקה-קולה כמקרה לדוגמה המכוון את רשות התחרות בישראל לעצב מדיניות פרו-אקטיבית, ותמרור אזהרה למונופולים הגדולים: להישמר מפני חמדנות מחירים יתרה.

ד"ר איריס סורוקר היא שופטת בדימוס, מנהלת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל.

ד״ר דנה נייער היא חוקרת במרכז חת לחקר התחרות והרגולציה, מתמחה ביזמות, עסקים קטנים, כלכלה התנהגותית, וקבלת החלטות. בעלת תואר ראשון במשפטים ופסיכולוגיה מאוני' ת"א, תואר שני במנהל עסקים מאוני' ת"א ותואר שלישי במנהל עסקים מאוני' בן גוריון.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 883 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

השר הזוטר ממפלגת כולנו כובש את הליכוד

לראשונה בחייו, השר לשעבר אלי כהן מתמודד היום בפריימריז של הליכוד - והוא צפוי לתפוס את אחד המקומות הראשונים ברשימה ● אם זה יקרה, מדובר באחד ההישגים המרשימים בתולדות המפלגה ● כהן, שעזב את הליכוד לטובת כולנו של כחלון רק כדי לחזור אליה, ידע לחבור לדילים החשובים עם המסרים הנכונים - והחשוב מכל: לתחזק במשך כל השנים פעילים נאמנים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
היטלר והנאציזם זה היה חולניות זמנית, אי שפיות זמנית בהיסטוריית גרמניה. להבדיל, הליכוד היום של ביבי זה מחיר ההתבהמות של בצע הכסף וההסתאבות שהיא היא השורש, שורש מפוצל, דו ראשי, של הסתאבות... המשך קריאה

היטלר והנאציזם זה היה חולניות זמנית, אי שפיות זמנית בהיסטוריית גרמניה. להבדיל, הליכוד היום של ביבי זה מחיר ההתבהמות של בצע הכסף וההסתאבות שהיא היא השורש, שורש מפוצל, דו ראשי, של הסתאבות וחזירות קפיטליסטית. צ'אושסקו זה המשל!

עוד 683 מילים ו-1 תגובות

הנימוקים שצירף אתמול בית המשפט לגזר דינו של יעקב ליצמן, מלמדים שקודם כל סומנה המטרה - לאמץ את ההסדר הרופס שחתם עליו מנדלבליט לפני פרישתו - ורק אז נתפרו הנימוקים שאמורים להצדיק זאת ● בדרך לשם, הצליח השופט לעשות כמעט כל שגיאה אפשרית בכל הנוגע לטיפול השיפוטי בעבירות של שחיתות שלטונית ● פרשנות

עוד 945 מילים ו-1 תגובות

לפחות תריסר משפחות יהודיות עשו את הונן מתעשיית הדלקים ● ברקע משבר האקלים, חלקן מנסות לשנות את ההיסטוריה ולתרום לארגונים ירוקים בזמן שחלקן ממשיכות להשקיע בתעשייה המזהמת ● המשפחות היהודיות אומנם לא לקחו חלק בקמפיין להטעיית הציבור האמריקאי בנוגע לאיום הטמון בשינוי האקלים – אך גם לא פעלו לעצור אותו

עוד 1,592 מילים ו-1 תגובות

לפיד וגנץ הוכיחו במבצע "עלות השחר" כי אפשר לאמץ גישות שונות מבחינה מבצעית, מדינית והסברתית – וגם להצליח ● בכך השניים פוצצו את בלון המנהיג חסר התחליף של נתניהו ● רה"מ ושר הביטחון בחרו להיות היוזמים אך עדיין מוקדם לקבוע אם מדובר בגישה חד־פעמית או עקבית ● בדומה לנתניהו, לפיד וגנץ בחרו לסכם את המבצע בתקשורת בלי לאפשר שאלות – אך גם את זה היה ראוי לשנות ● פרשנות

עוד 993 מילים ו-1 תגובות

תוצאות הפריימריז בעבודה: נעמה לזימי ראשונה, גלעד קריב שני ואפרת רייטן שלישית

עמר בר-לב נדחק למקום התשיעי ברשימת המפלגה לכנסת ונחמן שי - למקום ה-17 ● הרצוג שוחח עם פוטין על פעילות הסוכנות היהודית ברוסיה ● בית המשפט המחוזי בתל אביב פסל את דודו לניאדו, שהורשע בפריצה ובתקיפה, מלהתמודד בבחירות בליכוד ● חמישה חודשי מאסר על תנאי נגזרו על השוטר סגן-ניצב ניסו גואטה, שהורשע בתקיפת צלם ומפגין במחאה נגד נתניהו

עוד 50 עדכונים

גלעד קריב מוביל בהימורים, השרים מתנדנדים

שנה וחצי אחרי הפריימריז הקודמים, מפלגת העבודה שוב הולכת היום לבחירות פנימיות - ולפי הסקרים, מעטים המקומות הריאליים הפתוחים בפני המתמודדים הוותיקים והחדשים ● ההערכה היא כי גלעד קריב, שבלט בשנה האחרונה כיו"ר ועדת החוקה, יתפוס את המקום השני אחרי מרב מיכאלי ● על שאר המקומות התחרות קשה - והשרים נחמן שי ועמר בר-לב עלולים להישאר בחוץ ● פרשנות

עוד 478 מילים

דירה זה לא טונה: למחאת הדיור אין שום סיכוי להצליח

מעודדים מהצלחת מחאות הקוטג', פסטה ועכשיו הטונה - עולים קולות לגייס את הציבור למען מחאה כזו נגד מחירי הדירות בישראל ● אלא שמחאה נגד יוקר הדיור שונה מהותית ממחאה של מוצר בסופר - ובסופו של דבר, נידונה לכישלון בגלל השוני הזה ● פרשנות

עוד 849 מילים

כתבי העת המדעיים סירבו לפרסם את המאמר של פרופסור אבי לייב שטען כי גוף שמימי נדיר התרסק בכדור הארץ ב־2014 ● בחודש יוני האחרון ממצאיו אושרו על ידי ממשלת ארה"ב ועכשיו הוא מתכוון לחפש את השרידים בקרקעית האוקיינוס כדי להבין אם מקורו ב"טכנולוגיה חייזרית" ● "למבקרים היו ספקות אבל אני הייתי בטוח"

עוד 1,332 מילים

תיירות "זה היולי הכי חלש שהיה כאן מזה שנים"

במצפה רמון מקווים שהקור בלילה ובבוקר ימשוך את התיירים באוגוסט ● אלא שתקציב השיווק התפספס, אין אוטובוס למכתש ואין רכז תיירות ● ראש המועצה טוען שמדובר בחולשה כלל ארצית וש"זו לא דרמה מקומית" ● האורחים שכן יגיעו יהנו מסיורים, הופעות, פסטיבל סרטים ואולי גם ממטר מטאורים ● במקביל, התיירנים מסמנים ניצחון בארבעה מאבקים סביבתיים ומבטיחים שיהיו עוד

עוד 2,539 מילים

לפיד לתושבי עזה: "יש גם דרך אחרת. עתידכם תלוי בכם"

לפיד שוחח הערב נשיא מצרים א-סיסי● סקרים: גנץ ולפיד מתחזקים בהתאמה לראשות ממשלה ● ארדן דורש ממועצת הביטחון לגנות את הירי מעזה ● היועמ"שית קבעה: מינוי מפקד גל"צ יידחה לממשלה הבאה ● גזר דין לליצמן: 8 חודשים על תנאי ● ליברמן מבטיח פיצוי למי שנעדרו מעבודתם וגרים עד 40 ק"מ מהרצועה ● נתניהו מבקש ממתפקדי הליכוד לאשר לו 5 שיריונים ביום רביעי

עוד 52 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה