"ירח הדבש ביחסים בין ישראל לסין הסתיים. שורה של מדדים מצביעים על כך שאנחנו בתקופה חדשה ביחסים בין המדינות, וכעת היחסים הם יותר מורכבים ושקולים מבעבר", כך אמר אתמול (שני) תא"ל (מיל.) אסף אוריון בהשקת המרכז למדיניות ישראל סין.

המרכז החדש יפעל במסגרת המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). אוריון השתחרר מצה"ל ב-2015 מתפקיד ראש החטיבה לתכנון אסטרטגי באגף התיכנון ומאז הוא משמש כחוקר במכון INSS ומנהל תכנית סין.

לדברי אוריון, השקעות סין בישראל הגיעו לשיאן בשנת 2018 וכך גם הייצוא הישראלי לסין. מאז, המדדים נמצאים בירידה והפרטים הללו משיקים ללוחות הזמנים בהן החל ממשל טראמפ (ואחריו ממשל ביידן) לדרוש מישראל פיקוח הדוק על הייצוא הישראלי לסין.

השקעות סין בישראל הגיעו לשיאן בשנת 2018 וכך גם הייצוא הישראלי לסין. מאז, המדדים נמצאים בירידה – במקביל ללוחות הזמנים בהן החלה ארה"ב לדרוש מישראל פיקוח הדוק על הייצוא הישראלי לסין

ב-2017 האמריקאים התעוררו להשקעות ענק של תשתיות ברחבי אפריקה וגם לדריסת רגל עצומה של סין במדינות אירופה ובמזרח תיכון. כך, למשל, חברות סיניות בישראל בונות את תשתיות הרכבת הקלה בתל-אביב והנמל במפרץ חיפה.

את ההשקעות הללו לא ניתן היה לבטל, אך פרויקטים חדשים עוכבו ובאוקטובר 2019 ישראל הקימה את הוועדה המייעצת לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות, בראשות הכלכלנית הראשית של האוצר שירה גרינברג.

פועלים סינים העובדים בפרויקט הרכבת הקלה בתל אביב (צילום: פלאש90)

איש עסקים בכיר סיפר השבוע לזמן ישראל כי בשל הדרישות האמריקאיות והלחץ המופעל בעקיפין על ייצוא בתחום התוכנות והשירותים, אשכול החברות בהן הוא מעורב צימצמו במידה ניכרת את הפעילות בסין.

בסקר שערך מכון המחקר פיו, אשר תוצאותיו התפרסמו ביוני 2022, כמחצית מהישראלים (48%) מחזיקים בעמדות חיוביות כלפי סין, יותר מאשר בכל מדינות המערב. 57% מהישראלים תומכים בהידוק הקשרים הכלכליים עם סין, גם אם זה יפגע בזכויות אדם בסין.

כמחצית מהישראלים (48%) מחזיקים בעמדות חיוביות כלפי סין, יותר מאשר בכל מדינות המערב. 57% מהישראלים תומכים בהידוק הקשרים הכלכליים עם סין, גם אם זה יפגע בזכויות אדם בסין

הנתון נראה לכאורה גבוה, אך בערב לכבוד השקת המרכז סיפר אוריון שמגמת העמדות של הישראלים כלפי סין נמצאת בירידה. בעבר, בסקר זהה, כ 60% מן הישראלים החזיקו בעמדות חיוביות כלפי סין, אמר.

את כל זאת סיפר אוריון כאשר בשורה הראשונה בערב השקת מכון המחקר יושב שגריר סין בישראל, צאי רון. מכון המחקר INSS נחשב מקורב לזרועות השלטון בישראל. רבים מבין חוקריו מגיעים מהצמרת הצבאית הישראלית וניירות העמדה שהוא מפרסם נקראות בקרב בכירים במל"ל, משרד החוץ ושאר הגופים הממשלתיים. בערב ההשקה אתמול נכחו דיפלומטים מסין, הודו, וייטנאם ומדינות נוספות.

תא"ל (מיל.) אסף אוריון בהשקת המרכז למדיניות ישראל סין, 1 באוגוסט 2022 (צילום: טל שניידר)

בסין בוחנים היטב את הצהרות המדיניות הישראלית בשנים האחרונות. כך, למשל, ביקורו של הנשיא ג'ו ביידן בישראל בחודש שעבר ותוצאותיו נסרקו על ידי הסינים הלוך ושוב.

בסין בוחנים היטב את הצהרות המדיניות הישראלית בשנים האחרונות. כך, למשל, ביקורו של הנשיא ג'ו ביידן בישראל בחודש שעבר ותוצאותיו נסרקו הלוך ושוב

במפגש זום סגור שערכה אתמול קבוצת SIGNAL (העוסקת ביחסי סין-ישראל) בין אנשי מכוני מחקר סינים לעיתונאים וחוקרים ישראלים, הועלתה על ידי הצד הסיני השאלה הבאה: "האם השקת פורום I2U2 בין ארבע המדינות – הודו, ארה"ב, איחוד האמירויות וישראל – יכול להיחשב להמשך המדיניות האגרסיבית של ארה"ב כלפי סין?"

השואל דרש לדעת האם "הכרזת המלחמה האמריקאית באמצעות אסטרטגיית האינדו-פסיפיק מקבלת ביטוי והרחבה בקשרים החדשים שישראל יוצרת בפורום" ומדוע ארה"ב צריכה להיות צד לפורום הנ"ל. ההשקעה הכספית בסך 2 מיליארד דולר, הוא ציין, בהקמת חוות חקלאיות ברחבי הודו (בהתבסס על טכנולוגיות ישראליות) תבוצע כולה על ידי איחוד האמירויות.

מנכ"לית קבוצת SIGNAL קאריס ויטי אמרה בעקבות המפגש כי השאלה מראה עד כמה סין עקבה מקרוב אחר ביקור ביידן במזרח התיכון ועד כמה הסוגיה הסינית תפסה מקום מרכזי בסדר היום האמריקאי.

החשדנות בין ישראל וסין, אם כן, אולי לא צוינה במפורש אתמול בערב בעת השקת מכון המחקר, אך היא מרחפת באוויר. לכל האמור יש להוסיף את מה שהתפרסם אתמול ברחבי העולם: החלטתה של יו"ר הקונגרס האמריקאי ננסי פלוסי לבקר בטייוואן, וזאת בניגוד להמלצה הרשמית של ממשל ביידן ולמורת רוחם של הסינים, שלוחצים על הקהילה הבינלאומית שלא להכיר בטייוואן כמדינה עצמאית, אלא כטריטוריה סינית.

עוברי אורח בבייג'ינג חולפים על פני דוכן עיתונים המציג עיתון יומי ובו ידיעה על הביקור של ננסי פלוסי בטאיוון, 31 ביולי 2022 (צילום: AP Photo/Andy Wong)

מדובר בביקור הראשון מזה 25 שנה של דמות בכירה בממשל האמריקאי בטייוואן, וכל זה בעידן של שפל ביחסים בין ארה"ב וסין.

השגריר צאי רון נאם גם הוא בכנס ההשקה והדגיש את צמיחת הסחר ההדדי בין המדינות. "מאז כינון היחסים בין המדינות לפני 30 שנה, יחסי הסחר עלו מ-15 מיליון דולר בהתחלה לסך של 22.8 מיליארד דולר ב-2021", אמר.

השגריר צאי רון נאם גם הוא בכנס ההשקה והדגיש את צמיחת הסחר ההדדי בין המדינות. "מאז כינון היחסים בין המדינות לפני 30 שנה, יחסי הסחר עלו מ-15 מיליון דולר בהתחלה לסך של 22.8 מיליארד דולר ב-2021", אמר

"סין הפכה לשותף הסחר הגדול ביותר במזרח והשני בעולם. לפני הקורונה, קווי התעופה היו פתוחים בין ישראל לחמישה יעדים בסין. ב-2019, מספר התיירים הסינים שהגיעו לישראל הגיע לשיא כל הזמנים – עם 156 אלף תיירים באותה השנה".

צאי רון לא נכנס לפרטים נוספים, אך זה נכון שבתוך שבע שנים (עד ל-2019) עלה מספר התיירים מסין בהתמדה מדי שנה וזינק פי שבעה בתוך עשור.

שגריר סין בישראל צאי רון בהשקת המרכז למדיניות ישראל סין, 1 באוגוסט 2022 (צילום: טל שניידר)

באופן תמוה, הנתונים הרשמיים של ישראל על היקף הסחר ההדדי עם סין, שונים מן הנתונים שבידי השגריר הסיני.

לפי נתוני מכון הייצוא, היקף הסחר ההדדי בין ישראל לסין לשנת 2020 עמד על 15 מיליארד דולר. כאשר מוסיפים לחישוב את הונג קונג, מגיעים לסך של 18 מיליארד דולר. כלומר, בין הגרסה הסינית לגרסה הישראלית יש פער של 4.8 מיליארד דולרים.

לפי נתוני מכון הייצוא, היקף הסחר ההדדי בין ישראל לסין ב-2020 עמד על 15 מיליארד דולר. כאשר מוסיפים לחישוב את הונג קונג, מגיעים לסך של 18 מיליארד דולר. כלומר, בין הגרסה הסינית לגרסה הישראלית יש פער

מספר היצואנים הישראלים הפעילים בייצוא סחורות לסין עומד על 480 חברות, ובשש השנים האחרונות רואים ירידה של 15% במספר החברות הישראליות הפעילות שם. ייצוא הסחורות הישראליות לסין רשם ירידה במהלך השנים 2019 ו-2020 וכאמור שנת 2018 הייתה השיא בייצוא סחורות.

ועדיין, סין היא היעד השני בגודלו בייצוא סחורות מישראל ושותף הסחר הגדול ביותר באסיה. 42% מתוך סך הסחורות המיוצאות מישראל לאסיה מיועדות לסין. לשם השוואה, בשנת 2011 הנתון הזה עמד על 25%.

השר לענייני מודיעין אלעזר שטרן בהשקת המרכז למדיניות ישראל סין, 1 באוגוסט 2022 (צילום: טל שניידר)

שר המודיעין אלעזר שטרן היה גם הוא בין הדוברים אתמול בערב השקת מכון המחקר. הוא ציין כי הוא מקווה שאוריון טועה בהערכות שלו, וכי יחסי הסחר בין המדינות יעלה ולא יפחת.

"אנחנו מקווים שאסף טועה בהערכות שלו לגבי מגמת הירידה", אמר שטרן. "אין ספק שאסף כחוקר לא יכול להתעלם מתופעות מבוססות נתונים ולכן אנחנו מסתכלים על זה כאתגר, לשנות את המצב ולהחזיר אותו למקום בו היינו".

"אנחנו מקווים שאסף טועה בהערכות שלו לגבי מגמת הירידה. אין ספק שאסף כחוקר לא יכול להתעלם מתופעות מבוססות נתונים ולכן אנחנו מסתכלים על זה כאתגר, לשנות את המצב ולהחזיר אותו למקום בו היינו"

לדבריו, ההתמודדות עם הקורונה שינתה את מצבן של מדינות רבות, בעיקר בתחום קווי האספקה, ונוצרו נזקים כלכליים גדולים. "אנחנו בשלב של יציאה מן המשבר" שטרן הוסיף.