התמרון בכבישים מצולקי הפצצות במזרח אוקראינה הוא החלק הקל ביומו של איליה פּוּלין, מתנדב שמוביל מזון ותרופות באזור. בריאיון ל־JTA מספר פולין כי החלק הקשה הוא למצוא דלק.
מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בחודש בפברואר, "מחירי הדלק הוכפלו. יש תורים של שעות בתחנות הדלק. עד לפני כמה ימים היה קיצוב של פחות מ־20 ליטר לאדם", סיפר פולין – יהודי בן 38 מדניפרו, אב לשניים, מרצה למדעים המתמחה בתרמודינמיקה.
"אפשר בקלות להמתין שש או שבע שעות בתחנות הדלק. זה מאוד קשה", אומר פולין. כדי להתמודד עם הבעיה, השקיעה הפדרציה של הקהילות היהודיות באוקראינה המסונפת לחב"ד, יותר משני מיליון דולרים ברכישת צי של 40 מכוניות חשמליות, אותן היא מחלקת החודש לקהילות השונות כמו זו של פולין.
"זה יציל חיים", אומר הרב של העיר קרמנצ'וק שלמה סלומון. אחד מחברי הקהילה היהודית בעירו מחובר לציוד מציל חיים משום המלחמה חסמה את הגישה שלו לתרופה חיונית.
כדי להתמודד עם הבעיה, השקיעה הפדרציה של הקהילות היהודיות באוקראינה המסונפת לחב"ד, יותר משני מיליון דולרים ברכישת צי של 40 מכוניות חשמליות
מחירי המכוניות – כולל המכוניות החשמליות – זינקו בחדות ברחבי העולם בשל מחסור בחלקים וברקע קשיי האספקה שגרמה מגפת הקורונה. אולם, אפילו במחיר ממוצע של 50 אלף דולר ליחידה – רכישת המכוניות החשמליות זוכה לשבחים ונתפסת כדוגמה טובה לשימוש שעושים ארגוני סיוע ומתנדבים יהודים־אוקראינים בקשריהם הענפים ובמקורות המימון שלהם כדי להסתגל במהירות למלחמה שנמשכת כבר חמישה חודשים.
מנהל מחלקת קשרי החוץ של הג'וינט בברית המועצות לשעבר עמוס לב־רן אומר כי הארגון רואה תשואות בלתי צפויות על השקעות העבר, שמתבררות כמשתלמות נוכח הצרכים הגוברים והמחירים הנוסקים.
אחת מאותן השקעות היא המעבר של הג'וינט מחלוקת מזון ותרופות ליהודים נזקקים לשיטה שבה המקבלים יכולים לרכוש את המוצרים האלה בכוחות עצמם במרכול הקרוב למקום מגוריהם – ולשלם באמצעות כרטיס טעון מראש. שיטה נוספת היא מערכת ה־JOINTECH שמאפשרת למטפלים ולעובדי סיוע לתקשר עם קשישים ועם מקבלי סיוע אחרים באופן מקוון כדי להילחם במגפת הבדידות.
"כל ההתאמות שעשינו במשך השנים האחרונות מועילות לנו מאוד עכשיו וחוסכות הרבה עלויות", אמר לב־רן. במיקולאייב – עיר בדרום אוקראינה שהיא גם מקום הולדתו של מנחם מנדל שניאורסון, המנהיג האחרון של שושלת הרבנים מלובאוויטש, רבני חב"ד – המחסור בדלק מצנן את נכונות המתנדבים לבצע שליחויות שונות, כך סיפר שלום גוטליב, רב חב"ד המתגורר בעיר ב־25 השנים האחרונות.
"יש סולידריות ויש נכונות להקרבה, אבל אחרי 160 ימי מלחמה, יש גבול למה שאפשר לבקש". לשלוח מתנדבים לחכות שעות לקצבת דלק בתחנה שעלולה לעלות באש באמצע הפצצה רוסית בלתי פוסקת "זה לא משהו סביר"
"יש סולידריות ויש נכונות להקרבה, אבל אחרי 160 ימי מלחמה, יש גבול למה שאפשר לבקש", הוא אומר. לשלוח מתנדבים לחכות שעות לקצבת דלק בתחנה שעלולה לעלות באש באמצע הפצצה רוסית בלתי פוסקת "זה לא משהו שסביר לצפות ממתנדב", אומר הרב, שאשתו ועשרת ילדיו עזבו לישראל אחרי שפרצה המלחמה.
לפחות שליש מבני קהילתו המונה כ־2,000 בני אדם עזבו את העיר, ביניהם גם אשתו וילדיו של פולין. הלן פולין – מורה לאנגלית – נמצאת בישראל. בעלה נאלץ להישאר באוקראינה בגלל חוקי החירום שמונעים מרוב הגברים הצעירים לעזוב את המדינה. היא מתכננת להשתקע בישראל ומחכה לרגע שבעלה יורשה להצטרף אליה.
"אני לומדת עברית, מתארגנת. מתחילה משהו חדש. הכול מאוד לא צפוי אבל זה המצב", אמרה. במחצית הראשונה של 2022 עזבו יותר מ־12 אלף בני אדם את אוקראינה לישראל במסגרת חוק השבות – בערך פי ארבעה מהמספר בכל שנת 2021. כמו כן, רבים אחרים עזבו לאירופה ולארה"ב.
זה אומר שפחות יהודים זקוקים לסיוע באוקראינה?
"ההיפך הוא הנכון", אומר גוטליב. לדבריו, אלה שעוזבים הם צעירים שיש להם אמצעים לצאת בהתראה קצרה. רבים מאלה שנשארו עזבו את מרכזי הערים, מחשש שיהפכו מטרה לטילי הרוסים – ועברו עם משפחותיהם לאזורים מרוחקים יותר. זה מאריך את מסלולי אספקת המזון והסיוע, במיוחד בעיר מיקולאייב שמשתרעת על שטח גדול ומסייעת גם לכפרים הפזורים סביבה.
אלה שנשארו עזבו את מרכזי הערים, מחשש שיהפכו מטרה לטילי הרוסים – ועברו עם משפחותיהם לאזורים מרוחקים יותר. זה מאריך את מסלולי אספקת המזון והסיוע
ויש גם אתה אלה שהג'וינט מכנה "העניים החדשים" – משפחות או יחידים מהמעמד הבינוני שהמשבר הכלכלי דחף אותם לבקש לראשונה סיוע, שכן מיליוני מקומות עבודה באוקראינה נמחקו והמטבע המקומי צלל בסחרור מטה.
מאז שפרצה המלחמה הצטרפו לרשימת מקבלי הסיוע של הג'וינט כ־1,000 "עניים יהודים חדשים", המונה כ־37 אלף איש. היהודים שעקרו למקומות אחרים באוקראינה בתקווה לביטחון הם קבוצה חדשה ופגיעה שהג'וינט ונותני הסיוע האחרים מטפלים בה.
מספר היהודים שחיו באוקראינה לפני המלחמה שנוי במחלוקת. הקונגרס היהודי האירופי אומר כי מדובר בלפחות ב־360 אלף. אולם, לפי סקר גדול שבחן ב־2020 את הדמוגרפיה של הקהילות היהודיות באירופה – גודלה של הקהילה באוקראינה עומד על כ־47 אלף נפש. כלומר, מקבלי הסיוע היוו נתח נכבד מהקהילה אפילו לפני המלחמה.
לדברי יו"ר הפדרציה של הקהילות היהודיות באוקראינה הרב מאיר סטמבלר המצב רק ילך ויחמיר. "ברור שרבים ישקעו בעוני בעקבות המלחמה ובמשך השנים הבאות". לדבריו, כדי להגיע מוכנים למציאות הזאת צריך להדק כל מיני חגורות – החל ממחיר ההגעה למקבלי הסיוע והסעתם.
"הפעלת המכוניות החשמליות תעלה שבריר מהעלות של מכוניות שורפות דלק", הוסיף סטמבלר. "מדובר באחת מאותן הפעולות הנחוצות עתה – וזה נחוץ גם כדי להתכונן לעתיד".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנועזרה לחלש והנזקק זה חשוב ביותר, רכב חשמלי לא מזהם זה חשוב (למרות שהקפיטליזם היצרני ממשיך לקרוע את כדה"א ללא רחם – רכב בנזין או חשמלי – עדיין ייצור), הזדהות עם אומללות אוקראינה על אף אדישותה אלינו בשואה גם חשוב – חמלה ורחמים. ובכל זאת, ענייני כדה"א/אמא אדמה/הקיום הכללי – לא יפסיקו, אלא יתעצמו בהרסנותם. נדרשת מטאמורפוזה חשיבתית באנושות – מחשבה. בעל הסולם/הרב לייטמן מדברים על זה שנים רבות