כפי שקורה במחזוריות של שלוש שנים, התקיימו השנה מבחני פיז"ה, חלק ממחקר שמטרתו לאמוד את סיכוייהם של בוגרי מערכות חינוך שונות בעולם להשתלב באופן מושכל בחיים שאחרי בית הספר.
כפי שקורה במחזוריות של שלוש שנים, התקיימו השנה מבחני פיז"ה, חלק ממחקר שמטרתו לאמוד את סיכוייהם של בוגרי מערכות חינוך שונות בעולם להשתלב באופן מושכל בחיים שאחרי בית הספר
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
המחקר בוחן את הידע של תלמידים בוגרי כיתות ט-י בתחומי המתמטיקה, המדעים והקריאה ובחינת השימוש שהתלמידים עושים בידע זה בהקשרים שונים.
התוצאות עדיין לא פורסמו, אולם אם תהיינה דומות לנתוני המבחן הקודם (2018), יוותרו הישגי תלמידי ישראל נמוכים (מתוך 78 מדינות שנבחנו דורגה ישראל במקום ה-41 במתמטיקה וה-42 במדעים).
Progress between 2015 and 2018 in Boys mathematics performance [Difference in mean score]
1. ???????? Turkey [33]
—
3. ???????? Slovakia [10]
11. ???????? Poland [6]
12. ???????? #Czechia [5]
13. ???????? Hungary [5]
28. ???????? Austria [-5]????
37. ???????? Germany [-11]????
—
40. ???????? Israel [-16]????[OECD, PISA 2018] pic.twitter.com/QjzSmuLGgE
— CZ_Review (@cz_review) December 18, 2019
לעומתה, הישגי התלמידים בהולנד גבוהים (מקום 9 במתמטיקה, מקום 14 במדעים), כמו גם שיעורי המצוינות (18% לעומת כ- 9% בישראל) והם מובילים במדדי השוויון ומתן הזדמנויות.
לפיכך, ובהזמנתה של קרן טראמפ לחינוך, יצאה להולנד משלחת אנשי חינוך לסיור שמטרתו ללמוד כיצד מאורגנת מערכת החינוך באופן שמביא את התלמידים להישגים גבוהים ואת המדינה להתברג במקומות הראשונים באיכות החינוך ע"פ מגוון מדדים.
התוצאות עדיין לא פורסמו, אולם אם תהיינה דומות לנתוני המבחן הקודם (2018), יוותרו הישגי תלמידי ישראל נמוכים (מתוך 78 מדינות שנבחנו דורגה ישראל במקום ה-41 במתמטיקה וה-42 במדעים)
ביקרנו ולמדנו מגופי שטח ומטה (בתי"ס על יסודיים, עיריית אמסטרדם, מכון פרוידנטל לחינוך מדעי ומתמטי, המכון לפיתוח מבחנים ארציים והמכון לפיתוח תכניות לימודים), וחזרנו עם תובנות הנעוצות בעקרונות הלמידה, אשר עלו בכל יעדי הביקור:
אוטונומיה לבתי"ס ולמורים
משרד החינוך ההולנדי מכתיב את התוכן הנלמד (באמצעות סטנדרטים, תכנית לימודים ומבחני הערכה) אבל לא מתערב כלל בפדגוגיה ובאופני הלמידה. לבתיה"ס שמורה הזכות לעצב כרצונם את האופן בו ילמדו. נכון הדבר גם לגבי חומרי וספרי הלימוד – ההחלטה לגביהם פתוחה להחלטת בית הספר, שלעיתים אף פועל בעצמו לפיתוחם.
עצמאות ואחריות לתלמידים
מגיל צעיר מאד מתאפשרת לתלמידים לקיחת אחריות על תהליך הלמידה שלהם עצמם. הם נדרשים לגבש יחד עם מוריהם את יעדי הלמידה, ואחראים לארגן את הלמידה בהתאם. לטובת התהליך הם עובדים בקבוצות קטנות לאורך השנה, במסגרתן הם מפתחים מיומנויות רגשיות-חברתיות המאפשרות העצמה של תהליך הלמידה.
למידה מתוך הקשר ורלוונטיות לחיי היומיום
חיבור בין המקצועות השונים ומתן כלים לפתרון יישומי של בעיות מהעולם האמיתי מאפשר לתלמידים להבין את סביבתם כמערכת מקושרת של תכנים ורעיונות וכך לעורר את סקרנותם ולהובילם לנסות ולהתמודד עם אתגרים ובעיות בעולם משתנה.
בחירה, בחירה, בחירה
לביה"ס, למורה ולתלמיד: החל משיטות וחומרי הלמידה לביה"ס ולמורה וכלה בבחירת שיטת הלמידה המתאימה לכל תלמיד (למידה עצמית, למידה בקבוצה, למידה פרונטלית וכו').
ביקרנו ולמדנו מגופי שטח ומטה (בתי"ס על יסודיים, עיריית אמסטרדם, מכון פרוידנטל לחינוך מדעי ומתמטי, המכון לפיתוח מבחנים ארציים והמכון לפיתוח תכניות לימודים), וחזרנו עם תובנות הנעוצות בעקרונות הלמידה
עקרונות אלו עולים ככאלו שמגבירים יצירתיות, ומעצימים מורים ותלמידים כאחד. הלמידה בהקשר ומתוך בחירה מייצרת עניין, מעוררת סקרנות וחדוות למידה, הופכת את הלמידה לרלוונטית ומעל הכל – מאפשרת פיתוח מיומנויות שנדרשות היום בעולם שמחוץ לביה"ס, ובהן למידה עצמית, עבודה בצוות, ופיתוח יכולת להתמודד עם אתגרים מורכבים במציאות משתנה.
מנהיגוּת מערכת החינוך הישראלית צועדת בכיוון, אם דרך רפורמת הגפ"ן והרחבת האוטונומיה המועברת לגורמי החינוך בשטח, אם דרך ההתחדשות בלמידה (רפורמת המח"ר) ואם דרך שינוי תכנית הלימודים במתמטיקה בחט"ב, במטרה להתאימה למיומנויות הנדרשות. בתי"ס, מורים ותלמידים יבחרו, ויפתחו מיומנויות ועצמאות בהוראה ובלמידה.
רפורמת הבגרויות של השרה @sbyifat יוצאת לדרך. הבחינות החיצוניות במקצועות המח"ר יבוטלו ויומרו בעבודות. הציונים שיינתנו לתלמידים במקצועות תנ"ך, ספרות, אזרחות והיסטוריה יתבססו על עבודה שיגישו בכיתה י"ב ועל הערכה פנימית בכיתות י' וי"א.
— משרד החינוך (@edu_il) April 26, 2022
ולמרות שזהו הכיוון אליו צועדת המערכת, יש לזכור כי מדובר בשינוי מערכתי עמוק, שהובלתו מצריכה אורך נשימה, לצד התגייסות של בעלי העניין מכלל המגזרים, עם הרבה אמונה ולהט לדבר.
מהלך שכזה, הפועל בשיטת קולקטיב אימפקט ורותם לפעולה המבוססת על שותפות רב מגזרית, מחייב בראש ובראשונה תחושת דחיפות לשינוי, ויכולת לגייס מנהיגות מקרב הכוחות הפועלים לקידום מצוינות בחינוך בקרב המגזר הציבורי, העסקי והחברתי.
העקרונות מגבירים יצירתיות ומעצימים מורים ותלמידים כאחד. הלמידה בהקשר ומתוך בחירה מייצרת עניין, סקרנות וחדוות למידה, הופכת את הלמידה לרלוונטית ומאפשרת פיתוח מיומנויות לעולם שמחוץ לביה"ס
שילוב כוחות מסוג זה, שהוביל להצלחת 5פי2, יוכל להוביל להצלחה גם כאן, לשינוי מערכתי שיחזק ויעצים את המורים והתלמידים ודרכם – את המערכת כולה.
פזית הוכמן מנהלת יוזמת TOP15 לקידום מצוינות מדעית-טכנולוגית, ארגון שיתופים. בשנים האחרונות שימשה מנהלת תכניות בג'וינט אלכא, שם ניהלה את תכנית "מובילים דיגיטליים לשלטון המקומי" וניהלה שותפויות רב מגזריות, בין היתר ניהול שותפות אזורית לפיתוח יוזמות כלכליות-חברתיות באשכול בית הכרם וכמנהלת תכניות במיזם "מוארד" למיצוי משאבים ברשויות המקומיות הערביות. לפזית תואר ראשון בהצטיינות ביחסים בינ"ל ולימודי מזרח אסיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ו-MBA בהצטיינות מהמסלול האקדמי המכללה למינהל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו