קיץ, חם, כולם בים, בחו"ל או בחיפושים נואשים אחר אטרקציות אחרונות לילדים, אבל במשרד הפנים נרשמת פעילות ערה: השרה איילת שקד מסיימת קדנציה בעוד כמה שבועות וצריך להשאיר חותם.
שקד סימנה בקדנציה הזו את מערכת התכנון, ואחד היעדים המוצהרים שלה היה ייעול המערכת. כחלק מהתפיסה הזו, עלו השבוע לאתר התזכירים הממשלתי תקנות חדשות מטעם משרד הפנים, המגבילות את אורך ההתנגדויות שהציבור יכול להגיש לתוכניות בנייה.
עד היום לא הייתה הגבלה על מספר העמודים שניתן להגיש לוועדות התכנון; כשהתקנות ייכנסו לתוקף, ההתנגדות תוגבל לשישה עמודים לכל היותר לוועדה המקומית, ועד 10 עמודים לוועדה המחוזית.
עד היום לא הייתה הגבלה על מספר העמודים שניתן להגיש לוועדות התכנון; כשהתקנות ייכנסו לתוקף, ההתנגדות תוגבל לשישה עמודים לכל היותר לוועדה המקומית, ועד 10 עמודים לוועדה המחוזית
בעשרים הימים הקרובים (עד 11.9) הציבור מוזמן לכתוב באתר את השגותיו על התקנות המוצעות. רוב הציבור אמנם שקוע בתנומת קיץ, אבל כמה עשרות אזרחיות ואזרחים מצאו לנכון להגיב. "זה לא נקרא ייעול, זה נקרא התעלמות מרצון התושבים", כתב אחד. "ועדה שמלכתחילה בקושי סופרת את דעת הציבור רוצה עכשיו להקשות עוד יותר?" תהתה מישהי אחרת.
מאזן הכוחות בין האזרח הישראלי למוסדות התכנון מזכיר לעיתים קרובות מדי את סצנת הפתיחה המפורסמת של "המדריך לטרמפיסט בגלקסיה", שם מתעורר הגיבור ארתור דנט לקול הלמות דחפורים ומגלה שביתו עומד להימחק לטובת סלילת מעקף טרנס גלקטי. כשהוא מתקומם ודורש לדעת היכן פורסמו התוכניות ומדוע לא ניתנה לו הזדמנות להתנגד, מפנים אותו לשירותים הנעולים בקומת המרתף החשוכה של מוסד התכנון הסמוך.
לייעל את תהליכי התכנון – שאכן נוטים להתמשך בישראל הרבה יותר מדי זמן – זו מטרה ראויה. אבל מתכננים וארגוני סביבה וחברה טוענים ששרת הפנים אינה מבחינה בין התייעלות ארגונית ובירוקרטית לבין צמצום הדמוקרטיה, וכי מדובר בעוד מהלך שיקשה על הציבור להפריע ליזמים לבנות בלי הבחנה.
"כל המעורבות של הציבור בהליך התכנוני מגיעה מאוד מאוחר, אחרי שההליך למעשה כבר הסתיים", אומר אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע. "בתור מי שיושב בוועדות ערר, אני יכול להעיד שעצם השימוש במילה 'התנגדות' יוצר אפקט שלילי ואנטגוניזם.
"כל המעורבות של הציבור בהליך התכנוני מגיעה מאוד מאוחר, אחרי שההליך למעשה כבר הסתיים. בתור מי שיושב בוועדות ערר, אני יכול להעיד שעצם השימוש במילה 'התנגדות' יוצר אפקט שלילי ואנטגוניזם"
"התוכניות מוצגות לציבור כשהן כבר מוכנות. בשלב הזה, כל שינוי משמעותו עיכוב של חודשים ותוספת של עלויות, אז הציבור נתפס כמו מטרד שפוגע ב'יעילות'. הזכות של הציבור מול מוסדות התכנון מאוד מצומצמת, אז עכשיו רוצים צמצום על צמצום?"
זה אולי נכון ברמה העקרונית, אבל ברמה המעשית אנשים כותבים מסמכי התנגדות ארוכים מדי שחברי הוועדה צריכים לקרוא וזה גוזל זמן. מה רע בזה שהדיון יוגבל למספר סביר של עמודים?
"בתור אחד שצריך לקרוא את הניירות האלה, יכול להיות שדווקא יצרו לנו כאן בעיה יותר גדולה. כי אין הגבלה על הנספחים, אז מה שיקרה זה שיכתבו שורה ואז הפנייה לנספח ועוד שורה ועוד הפנייה לנספח.
"בכל מקרה, זה עושה חיים קלים יותר לגורמים המקצועיים והמאורגנים. אנחנו, אנשי המקצוע, יודעים לכתוב בניסוחים מדויקים ומתומצתים, ולגופים מאורגנים יש כסף לשלם לאנשי מקצוע שיכתבו את הנספחים. לצפות ממישהו שאינו איש מקצוע לדעת איך לנסח התנגדות בצורה תמציתית וממוקדת זה לא סביר".
במנהל התכנון טוענים שגם בהליכים משפטיים מסוימים יש הגבלה על מספר העמודים.
"זה בדיוק ההבדל: על עורכי דין אתה יכול להטיל מגבלות, אבל כאן מדובר באנשים שאינם אנשי מקצוע. לדרוש ממישהו שהולכים לבנות לו על הבית ולשנות את חייו להגביל את עצמו זו צרות עין.
"אגב עורכי דין, אם כבר מדברים על מריחת זמן בוועדות: בתחילת כל דיון מופיע עורך דין מלומד, לרוב מטעם היזמים, שמסביר במשך שעה ארוכה למה לוועדה בכלל אין סמכות לדון בערר. רק אחרי שהוא מסיים אפשר להתחיל את הדיון".
לזנזורי ברור למה המערכת מחפשת דרכים להצר את צעדיהם דווקא של האזרחים מהשורה: "יש הרבה לחץ מצד הגורמים היזמיים. המערכת ניזונה בעיקר מגורמי הפיתוח. התהליך התכנוני באמת לוקח זמן, והם מנסים למצוא דרך לצמצם עיכובים. מבחינתם, הציבור הוא הדבר הכי בעייתי ומעכב.
"יש הרבה לחץ מצד הגורמים היזמיים. המערכת ניזונה בעיקר מגורמי הפיתוח. התהליך התכנוני באמת לוקח זמן, והם מנסים למצוא דרך לצמצם עיכובים. מבחינתם, הציבור הוא הדבר הכי בעייתי ומעכב"
"רק שאנחנו שוכחים שהתכנון ומוסדות התכנון נועדו בשביל הציבור, לא בשביל היזמים. התוכניות שמאושרות משפיעות על החיים ועל איכות החיים. אני מבין למה זה מפריע לשמוע התנגדויות, אבל זה המינימום שאנחנו יכולים לעשות בשביל אנשים שאנחנו הופכים להם את החיים".
על אחת התגובות המעניינות באתר הממשלתי חתומה פרופ' ואדריכל טליה מרגלית מאוניברסיטת תל אביב. "להבנתי הבעיה האחרונה שצריך לטפל בה זה אורך ההתנגדויות", היא כותבת.
"במחקר שערכנו והוצג בכנסת הראינו כי אוכלוסיות מוחלשות ממעטות להתנגד, וכי הוועדות טורחות ועונות ביתר פירוט ככל שהמתנגדים 'חזקים' יותר. הראינו כי רוב התנגדויות התושבים ממילא נדחות, ללא קשר לאורכן.
"בהשוואה למדינות המפותחות, הדמוקרטיה התכנונית בארץ מצומצמת מאוד, גם כך מדובר במערך לא שקוף ולא שוויוני. במקום לצמצם התנגדויות, צריך לדאוג שהמתכננים יענו בצורה הוגנת, שקופה וברורה".
"בהשוואה למדינות המפותחות, הדמוקרטיה התכנונית בארץ מצומצמת מאוד, גם כך מדובר במערך לא שקוף ולא שוויוני. במקום לצמצם התנגדויות, צריך לדאוג שהמתכננים יענו בצורה הוגנת, שקופה וברורה"
בעוד התקנות החדשות מזוהות כצעד להרחקת הציבור ממוקדי ההכרעות התכנוניות, לאחרונה יצא מנהל התכנון בקמפיין בו הוא מציג מהלך שנועד דווקא להגביר את השקיפות והשיתוף של הציבור:
החלפת השלטים המיושנים שמוצבים באתרי בנייה בשלטים חדשים, קומוניקטיביים ועתירי מידע, שמהם העוברים ושבים, ובעיקר השכנים, יכולים ללמוד על מהות התוכנית, לעיין במפה שמציגה את גבולותיה ולסרוק ברקוד שיאפשר להם להוריד לטלפון הנייד את כל מסמכי התוכנית.
"התקבלה החלטה במועצה הארצית לתכנון ובנייה שההודעות יהיו יותר שקופות, יותר ברורות ועם יותר מידע", אומר זנזורי, "מצד אחד מנסים להנגיש לציבור את המידע, מצד שני להגביל אותו.
"אבל אם רוצים באמת להפוך את הציבור לשותף, צריך לשנות את סדר הפעולות ולהציג לו את התוכניות כבר בשלב הראשוני. וכדאי לשנות את המינוח ולהציג אותן להערות, לא להתנגדויות.
"בסופו של דבר רוב ההתנגדויות הן בכלל לא התנגדות לתוכנית כולה אלא הערות והצעות לשינויים לגבי חלקים מסוימים. אם זה ייעשה בשלבים המוקדמים, לא תהיה בעיה לאמץ חלק מההצעות. במצב הנוכחי, כשמגיעים אל הציבור עם תוכנית מבושלת, זה כבר מאוחר מדי".
"בסופו של דבר רוב ההתנגדויות הן בכלל לא התנגדות לתוכנית כולה אלא הערות והצעות לשינויים לגבי חלקים מסוימים. אם זה ייעשה בשלבים המוקדמים, לא תהיה בעיה לאמץ חלק מההצעות"
ממנהל התכנון נמסר בתגובה: "כחלק מהמהלכים שנוקט מנהל התכנון לטובת ייעול הליכי התכנון והבנייה בישראל, הוחלט לצמצם את מספר העמודים בהגשת התנגדויות, זאת בדומה לכתבי טענות בהליכים משפטיים בבתי משפט.
"הדבר יסייע לכל מוסדות התכנון לדון ולהכריע בהליכי התכנון הרבים באופן ממוקד, יעיל ומהיר יותר. אי הגבלת עמודי ההתנגדויות שימשה עד היום כלי בידי אלה שרוצים לעכב את הליכי התכנון ולכן טוב שכעת יש מספר עמודים מוגדר".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו