עד היום, סאגת האישור של מתווה הגז וכל המהלכים סביבו נותרה בגדר תעלומה, שהשלכותיה ילוו את ישראל שנים רבות.
שני מאגרי גז גדולים, תמר ולווייתן התגלו ב-2009 ואילך, ואז החל הוויכוח על גובה התמלוגים שתקבל המדינה, האם לפקח על המחיר לצרכן או לא, האם לאשר ייצוא גז והאם לפרק את קרטל החברות שנוצר כאן.
הרבה מאוד כסף היה על כף המאזניים, ויצחק תשובה צלל פנימה בכל הכוח. כאן הוא שכלל את המיומנות שרכש לפני כמה עשרות שנים, כאשר התמודד ב-1978 לבחירות למועצת העיר נתניה.
רשימת מנוף של תשובה נכנסה אז עם 3 מושבים, והקבלן הצעיר כיהן במועצה כעשר שנים. זה היה בית הספר של תשובה לתמרון במוסדות השלטון, וב-2014 הוא גייס את כישוריו בתחום הזה כדי להעביר את מתווה הגז.
תשובה לחץ על ראש הממשלה בנימין נתניהו באופן אישי לאשר את המתווה, ובתקופה שקדמה לאישורו, פגש אותו לא פחות מ-7 פעמים. ב-2014 הוא גם הצטרף לראשונה באופן רשמי לדירקטוריון קבוצת דלק, תחת השם יצחק שרון. זה היה קרב איתנים של הון ושלטון קלסי.
שורה של שומרי סף ניסו להתריע מפני אישור המתווה אך ניגפו בפני תומכיו. המשנה ליועמ"ש אבי ליכט הזהיר מפני תלות ב"מונופול אימתני" שמערער את יסודות הדמוקרטיה, וקרא לפרקו.
הממונה על ההגבלים, דייוויד גילה, התפטר במפתיע מתפקידו במאי 2015, מאחר שלדעתו המתווה שהסתמן לא יביא לתחרות. גם אורית פרקש הכהן, יו"ר רשות החשמל, הודחה מתפקידה באוגוסט של אותה השנה, לאחר שהתריעה מפני עליית יוקר המחיה, בהיעדר פיקוח על מחירי הגז.
שר האנרגיה, יובל שטייניץ, לחץ לאשר את המתווה בכל הכוח, ושר האוצר, משה כחלון, נמנע מלהתערב, בנימוק שהוא חבר של קובי מימון, אחד השותפים הנסתרים בחברת הגז ישראמקו, (מימון לא מגדיר את עצמו כבעל השליטה בחברה באופן רשמי). אריה דרעי הועבר מתפקיד שר הכלכלה לאחר שסירב לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים ולאשר את המתווה. נתניהו התמנה לשר הכלכלה במקומו ואישר לחברות הגז פטור מהגבלים עסקיים.
כדי לאשר את המתווה היה צריך להפעיל את כל התותחים הכי כבדים שיש, כך שגורמי ממשל אמריקאים שלחו מסרונים לח"כים ערבים בבקשה שיתמכו במתווה, ואפילו שלדון אדלסון שלח מכתב לנתניהו בבקשה "לייעל את הטיפול ברגולציה על משק הגז".
באחד מרגעי השיא הקומיים של הפרשה, כבר ב-2010, תשובה הגיע לדיון בוועדת הכלכלה שעסקה בגז, והפרוטוקול הפך לאבן דרך בדמגוגיה הפוליטית.
איראן והקרן החדשה הוזכרו בדיון מספר רב של פעמים, כמי שמסכלים את הפקת הגז הישראלי. הפרוטוקול היה אבסורדי מספיק, כדי שתקציר שלו יצא לאור כספרון בהוצאת מעין וגרילה תרבות, והוא הומחז פעמים רבות ברחבי הארץ תחת השם "אנרגיות טובות".
מתווה הגז אושר לבסוף ב-2015, כשרק אבי גבאי התנגד. עשרת אלפים איש הפגינו נגד המתווה בתל אביב, והוגשו גם עתירות לבג"צ כשבאופן חריג נתניהו עצמו התייצב בבית המשפט כדי להגן על המתווה.
עכשיו השותפות בלווייתן מצפות לתחילת הייצוא שלו למצרים בסוף השנה. הגז מתמר כבר משווק מ-2013 וחברות הגז ככל הנראה כבר החזירו את ההשקעה בפיתוחו מזמן, כך שהן יכולות לחתוך את המחיר בעשרות אחוזים, אך אין סימנים לכך שהממשלה תדרוש זאת מהם. לפחות לא כל עוד כחלון הוא שר האוצר, שכן נוסף על החברות שלו עם מימון, תשובה גם תרם בעבר כספים למכון מחקר שאותו ניהל כחלון במכללת נתניה.
מי שתרם למתווה את ההכשר הביטחוני, הוא ראש המל"ל אז, יוסי כהן, שעשה זאת בניגוד למוסד וצה"ל שסירבו לתת חוות דעת בעד המתווה. כהן קיבל אחר כך מנתניהו את תפקיד ראש המוסד.
עלה התאנה המקצועי העיקרי של המתווה היה פרופ' איתן ששינסקי, שעמד בוועדה לקביעת תמלוגי הגז למדינה. בצירוף מקרים מפתיע, בתחילת השנה הנוכחית הוא עשה חלטורה עבור קבוצת דלק.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנושטייניץ אחראי גם לכך שכל המסע ומתן היה יכול להתנהל ע"פ חוק הנפת משנות ה-50 בצורה אחרת לגמרי. לפי חוק הנפט מהזמן של הכרזת הממונה (למשל השר האחראי) על תגלית יש לבעל הרישיון זמן מוגבל להתחיל הפקה מסחרית (3 שנים כנראה) אם כאשר הגז התגלה היה שטייניץ מכריז על תגלית אז בזמן שבו נחתם מתווה הגז הדין היה מתנהל כאשר לפי החוק הממשלה יכולה לקחת חזרה את הרשיון. לאחר מכן הממשלה יכולה היתה לצאת במכרז בין לאומי חדש שבו הזוכה צריך רק להפיק את הגז שכבר ידוע שישנו וכבר יש באר ועבור ההשקעה של התשובה שירדה לטמיון מבחינתו הוא יקבל רק תודה רבה. ואפשר אפילו לתת לו להדליק משואה. כדיי לקבל מלוייתן כסף הוא יצטרך להגיש הצעה טובה יותר מאשר חברות אחרות שיגשו למכרז.
בעצם לא היה צריך מתווה כאשר היה איום של החזרת הרישיון הסיכון של אובדן הרישיון היה גורם לתשובה ונובל להפיק גז מזמן. גם אם בכל זאת היו בוחרים להגיע למתווה מוסכם הדיון היה שונה תחת האיום הזה על חברות הגז.