בשני הממשלים הדמוקרטיים הקודמים, תחת הנשיאים ביל קלינטון וברק אובמה, התנהלו השנתיים הראשונות באופן דומה. הממשל החדש – שנהנה מרוב דמוקרטי בשני בתי הקונגרס – נכנס מייד לתנופה של עשייה חקיקתית.
במקרה של קלינטון, תכנית הבריאות שהגה – שזכתה לשם "הילריקייר" על ידי מתנגדיה הרפובליקאים, בשל מעורבותה של הילרי קלינטון בעיצובה – נכשלה לבסוף ולא עברה כחוק; במקרה של אובמה, תכנית הבריאות שלו, "אובמקייר", עברה לבסוף.
הממשל השקיע, בשני המקרים, חודשים ארוכים בקידום התוכנית ובחודשים אלה מכונת התעמולה השמרנית השמיצה את התוכנית באופן מתמיד עד שהפכה לכמעט רעילה פוליטית. מאמץ זה, בשילוב עם שיפור לא משמעותי מספיק מהמשבר הכלכלי שהביא לבחירתם של קלינטון ואובמה מלכתחילה, הביא להפסדים דרמטיים בבחירות אמצע הקדנציה של 1994 ו-2010.
הממשלים הרפובליקאים לא נהגו לפי הדפוס הזה, בעיקר מכיוון שנשיאים רפובליקאים לא נבחרו מתוך רצון לקדם תכנית כזו או אחרת. הן ג'ורג' בוש הבן והן דונלד טראמפ הפחיתו מיסים בתחילת הקדנציה, אבל בזאת בעצם סיימו את מה שהם רצו לעשות; ממילא לא הייתה להם חקיקת דגל כדי שיהיה מה לבקר.
קיצוץ במיסים הוא מדיניות פופולרית מכיוון שהמחיר שלה, גירעון, לא מורגש לבוחרים. קיצוץ מיסים לעשירים הפך לא פופולרי רק לאחרונה כאשר מצב האי-שוויון הגיע לרמות של העידן המוזהב של סוף המאה ה-19.
בחירות אמצע הקדנציה של 2002 ו-2018 עוצבו על ידי מאורעות ייחודיים: אסון התאומים והמלחמה באפגניסטן בעקבותיו הביאו להצלחה חריגה יחסית של הרפובליקאים בשימור חלקם בסנאט ובקונגרס ב-2002; וב-2018, אישיותו של טראמפ והתקפתו המתמשכת על הדמוקרטיה והמרקם החברתי האמריקאי הביאה לגל כחול חריג בבחירות האמצע תחתיו.
עד לפני מספר שבועות היה נראה שהקדנציה של ג'ו ביידן עומדת בפני גורל דומה לזה של הממשלים הדמוקרטיים הקודמים. ביידן נכנס לתפקידו עם רוב דמוקרטי מזערי בשני בתי הקונגרס. עם הרוב הזה הוא הצליח להעביר מספר חוקים דרמטיים – חבילת סיוע משלימה למשבר הקורונה, ובהמשך תכנית מימון לתשתיות שעברה בתמיכה דו-מפלגתית נדירה.
הוא אף ניסה לקדם תכנית כלכלית דרמטית הרבה יותר, Build Back Better (BBB) שכללה מרכיבים משמעותיים בניסיון להתמודד עם משבר האקלים. מכונת התעמולה השמרנית מצידה הקדישה זמן רב לביקורת על תוכניתו של ביידן, והתנגדותם של שני סנאטורים דמוקרטיים מתונים – קירסטן סינמה מאריזונה וג'ו מנצ'ין ממערב וירג'יניה – הביאו לקיפאון ולתחזית כי היוזמה תיכשל.
מכונת התעמולה השמרנית הקדישה זמן רב לביקורת על תוכניתו של ביידן, והתנגדותם של שני סנאטורים דמוקרטיים מתונים הביאו לקיפאון ולתחזית כי היוזמה תיכשל
בשילוב עם עלייה דרמטית באינפלציה – תוצאה של ההוצאות חסרות התקדים בשל הקורונה עוד מימי ממשל טראמפ – כל אלה הביאו לצניחה בפופולריות של ביידן עד לשפל של 37% תמיכה מול 57% התנגדות בסוף יולי.
בהתאם, הצפי היה כי הדמוקרטים יספגו הפסדים צורבים בבחירות האמצע שיתקיימו בנובמבר השנה, תוך הפסד הרוב של הדמוקרטים בשני בתי הקונגרס, במספרים משמעותיים.
אלא שנראה כי שני גורמים שינו באופן משמעותי את הדינמיקה הזו.
הצפי היה שהדמוקרטים יספגו הפסדים צורבים בבחירות האמצע, תוך הפסד הרוב של הדמוקרטים בשני הבתים, במספרים משמעותיים. אלא שנראה כי שני גורמים שינו באופן משמעותי את הדינמיקה הזו
הגורם הראשון הוא החלטת דובס נ' ג'קסון של ביהמ"ש העליון שביטלה את ההגנה החוקתית על הזכות של נשים להחליט על הפלה. כאמור, אין למפלגה הרפובליקאית הרבה אג'נדות שהיא בעצם רוצה לקדם מלבד הורדת מיסים, אבל אחת מהן הייתה מאז ומתמיד לאסור על הפלות – והשאיפה הזו הגיעה לכדי מימוש על ידי ביהמ"ש העליון בסוף יוני.
המדיניות הזו התבררה כלא-פופולרית באופן משמעותי: לא רק בסקרים, אלא בבחירות עצמן. בחוקה של קנזס יש סעיף חוקתי המגן על זכותה של אישה להחליט על הפלה. בציפייה להחלטה של בית המשפט העליון שתבטל את החלטת רו נגד וייד שהגנה על הזכות להפלה, רפובליקאים בקנזס אספו מספיק חתימות כדי להביא למשאל עם את ביטול הסעיף הזה.
![נשיא ארה"ב ג'ו ביידן נואם בעצרת של הוועידה הדמוקרטית ברוקוויל, מרילנד, ב-25 באוגוסט 2022 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/08/AP22238001639801-1024x640-1661671601.jpg "נשיא ארה"ב ג'ו ביידן נואם בעצרת של הוועידה הדמוקרטית ברוקוויל, מרילנד, ב-25 באוגוסט 2022 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)")
המשאל התקיים ב-2 באוגוסט, ובהפתעה גמורה לא רק שהיוזמה לביטול נדחתה – אלא גם נדחתה ברוב דרמטי של 60%-40%, וזאת בקנזס, אחת המדינות הכי רפובליקאיות באיחוד.
הגורם השני הוא כמובן טראמפ. כידוע, ב-8 באוגוסט ביצע האף-בי-איי חיפוש באחוזתו של טראמפ, מאר-א-לאגו שבדרום פלורידה, בחשד להחזקה לא חוקית של מסמכים מסווגים. החיפוש אכן מצא 11 ארגזים ובהם מאות מסמכים מסווגים; ארבעה ארגזים מסווגים בסיווג "סודי ביותר" וארגז אחד בסיווג "סודי ביותר/מידע ממודר ורגיש", רמת הסיווג הגבוהה ביותר.
לפי הדלפה ל"וושינגטון פוסט", חלק מהמסמכים עסק בחומרים הקשורים לתוכנית הגרעין של ארה"ב או של בנות בריתה.
בפרשה זו עדיין רב הנסתר על הגלוי. אנחנו לא יודעים כמובן במה עוסקים המסמכים, למה טראמפ לקח אותם איתו למאר-א-לאגו ומה רצה לעשות בהם. בבירור לא מדובר בטעות או בבלבול; מיד אחרי שעזב את הבית הלבן, פנו אנשי הארכיון הלאומי לאנשי טראמפ בדרישה להשבת המסמכים שלקח ונקלעו למשא ומתן שאנשי טראמפ משכו במשך חודשים ארוכים.
אנחנו לא יודעים כמובן במה עוסקים המסמכים, למה טראמפ לקח אותם איתו למאר-א-לאגו ומה רצה לעשות בהם. אך בבירור לא מדובר בטעות או בבלבול
לבסוף, בינואר 2022 (שנה שלמה אחרי שעזב את הבית הלבן) העביר טראמפ חזרה לארכיון הלאומי 15 ארגזי מסמכים בהם מאות מסמכים מסווגים. הארכיון הלאומי התריע בפני טראמפ על כך ואף ציין שהוא יעביר אותם לאף-בי-איי – פעולה שטראמפ ניסה למנוע, כך שלפחות במשך שמונה חודשים טראמפ היה מודע בבירור לכך שהוא מחזיק באחוזתו מאות מסמכים חסויים.
כנראה שלאחר העברת המסמכים הראשונה בינואר, טראמפ שוחח עם ידידו הפרשן טום פיטון והלה הציע לו את התיאוריה לפיה המסמכים הם בעצם רכושו הפרטי. טראמפ לא התקשה להשתכנע.
כנראה שלאחר העברת המסמכים הראשונה בינואר, טראמפ שוחח עם ידידו הפרשן טום פיטון והלה הציע לו את התיאוריה לפיה המסמכים הם בעצם רכושו הפרטי. טראמפ לא התקשה להשתכנע
ייתכן שמדובר רק בנרקיסיזם הקבוע של הנשיא לשעבר, המאמין שחוקים לא תקפים לגביו. ייתכן, עם זאת, שישנם מניעים חמורים יותר: ייתכן, למשל, שחלק מהמסמכים עוסקים בחקירת ההתערבות הרוסית בבחירות 2016, שכן אנחנו יודעים שאחד ממקורביו של טראמפ רצה לכתוב על כך ספר.
ייתכן גם שחלקם של המסמכים מחזיקים מידע שטראמפ רצה לסחור בו: ביום שעזב את הבית הלבן, לעסקיו של טראמפ היה חוב של מיליארד דולר. 900 מיליון מתוכם מיועדים לפירעון בקרוב. קרן העושר הסעודית השקיעה בחודשים האחרונים עשרות מיליונים בטורניר הגולף LIV, שנערך בין השאר במגרשיו של טראמפ בניו ג'רזי ובמיאמי. האם יש קשר?
כך או כך, שני סיפורי הענק האלה השתלטו על סדר היום באופן מוחלט. וכך, למרות שמנצ'ין וסינמה שינו לבסוף את דעתם, ותוכנית BBB עברה כחוק – אחת ההגדלות המשמעותיות ביותר של השקעה ממשלתית מאז הניו-דיל – היא כמעט לא זכתה לתשומת לב תקשורתית וממילא נמנעה ההזדמנות ממכונת התעמולה השמרנית להפוך אותה לאויבת העם כפי שנעשה ל"אובמקייר".
במקום זאת, על מסכי הטלוויזיה נוכחים שני הנושאים שמעוררים הכי הרבה זעם ודחייה הן בקרב הדמוקרטים והן בקרב רפובליקאים מתונים מהפרברים, שהצביעו לביידן והביאו לבחירתו ב2020: איסור על הפלות, וטראמפ.
על מסכי הטלוויזיה נוכחים שני הנושאים שמעוררים הכי הרבה זעם ודחייה הן בקרב הדמוקרטים והן בקרב רפובליקאים מתונים מהפרברים, שהצביעו לביידן והביאו לבחירתו ב2020: איסור על הפלות, וטראמפ
כל זאת יפה בתיאוריה, אבל האם באמת זה משפיע על התנהגות הבוחרים? לפי הסקרים נראה שכן – הפופולריות של ביידן התאוששה בחמישה אחוזים בחודש האחרון, ובשאלה "האם תבחר מועמד דמוקרט או רפובליקאי במחוז שלך" יש שוויון. אבל עדויות מבחירות אמיתיות משדרות סימנים חריפים אף יותר.
ב-28 ביוני נערכו בחירות מיוחדות במחוז הראשון של נברסקה להחלפת חבר הקונגרס ג'ף פורטנברי, שהתפטר אחרי שנעצר על כך ששיקר לאף-בי-איי. מייק פלד הרפובליקאי ניצח, אך בחמישה אחוזים בלבד, בעוד טראמפ ניצח את ביידן במחוז ב-15%.
ב-9 באוגוסט נערכו בחירות מיוחדות במחוז הראשון של מינסוטה, להחלפת חבר הקונגרס ג'ים הג'דורן, שמת מסרטן. הרפובליקאי בראד פינסטד ניצח, אבל בהפרש של 4% בלבד, בעוד טראמפ ניצח את ביידן ב-2020 בהפרש של 10%.
ב-9 באוגוסט נערכו בחירות מיוחדות במחוז הראשון של מינסוטה, להחלפת חבר הקונגרס שמת מסרטן. הרפובליקאי בראד פינסטד ניצח, אבל בהפרש של 4% בלבד, בעוד טראמפ ניצח את ביידן ב-2020 בהפרש של 10%
למחוזות כאלה יש יכולת מוגבלת לשקף את התמונה בקרב הציבור הכללי. בגלל שהם כל כך מוטים לכיוון הרפובליקאי, המפלגות לא השקיעו בהם כסף ובוחרים רבים לא טרחו לבוא להצביע מאחר שהתוצאה לכאורה ידועה מראש.
כך גם ביחס למחוז ה-23 של ניו יורק, שבבחירות המיוחדות שנערכו בו ביום שלישי שעבר ניצח המועמד הרפובליקאי בהפרש של 9%, כשני אחוזים מתחת לשיעור הניצחון של טראמפ במחוז ב-2020.
לא כך ביחס למחוז ה-19 של ניו יורק. המחוז משתרע בעמק ההדסון מהשוליים הצפוניים ביותר של מטרופולין ניו יורק ועד מעט מדרום לאלבני (וכולל, בין השאר, את קרית יואל, עיירה קטנה של חסידי סאטמר) והרבה יותר קרוב למרכז המפה הפוליטית. ב-2016 הצביע המחוז לטראמפ ברוב של 6%, וב-2020 הצביע לביידן ברוב של 2%.
מאז נקבעו גבולותיו הנוכחיים, ייצג את המחוז לרוב נציג רפובליקאי, אך בארבע השנים האחרונות ייצג אותו אנטוניו דלגדו הדמוקרט, שהתפטר כדי להתמנות לסגן מושל מדינת ניו יורק. המרוץ להחליף אותו היה צמוד יחסית לכל אורך הדרך, אך מרק מולינרו, המועמד הרפובליקאי המתון, הוביל בסקרים המועטים שנערכו בהפרש של 3%-10%, והצפי היה שינצח. המפלגות הארציות השקיעו אף הן כסף רב במרוץ.
עם זאת, מייד לאחר החלטת העליון בנושא ההפלות, הציב המועמד הדמוקרטי פאט ראיין את נושא ההפלות במרכז הקמפיין שלו. הוא הבטיח שיתמוך כחבר קונגרס בחוק פדרלי המגן על זכותה של אישה להחליט על הפלה, ואילו מולינרו מנגד התפתל בנושא
זה מה שבסופו של דבר הכריע את הכף: בבחירות ביום שלישי שעבר ניצח ראיין, להפתעת הכל, ברוב של 2%, שיעור דומה לניצחונו של ביידן ב-2020.
כפי שהדברים נראים כעת, קשה להאמין שהדמוקרטים יצליחו לשמור על הרוב בבית הנבחרים – בשל ג'רימנדרינג (הטיה בקביעת מחוזות בחירה), הדמוקרטים צריכים ניצחון בהפרש של כ-4%-5% כדי להגיע לרוב – אבל כרגע נראה שגם אם הרפובליקאים ישלטו בבית הנבחרים, זה יהיה ברוב קטן למדי.
כפי שהדברים נראים כעת, קשה להאמין שהדמוקרטים יצליחו לשמור על הרוב בבית הנבחרים, אבל כרגע נראה שגם אם הרפובליקאים ישלטו בבית הנבחרים, זה יהיה ברוב קטן למדי
דווקא בסאנט, שהיה נראה כי הוא בוודאות יחליף ידיים, השילוב של שנוי משמעותי באווירה הציבורית עם מועמדים רפובליקאים גרועים במיוחד הביא לאחרונה אפילו את מנהיג הסיעה הרפובליקאית בסנאט מיץ' מקונל להעריך כי סיכוייהם של הרפובליקאים לזכות ברוב הם 50% לכל היותר.
יש עוד חודשיים עד לבחירות האמצע, והרבה יכול לקרות בזמן הזה. זאת ועוד: בשבוע הבא ביידן צפוי להכריז על מחיקת חובות שמיליוני אמריקאים שילמו לממשל הפדרלי לשם תשלום שכר לימוד לקולג', מדיניות פופולרית בקרב צעירים ומשכילים אבל בעלת פופולריות בינונית בציבור הכללי, והזדמנות חדשה למכונת התעמולה השמרנית לכייל מחדש את נשקה.
עם זאת, לפחות כרגע הגל האדום שרוב הפרשנים צפו – הגל האדום הדומה לאלה של 1994 ו-2002 – לא נראה באופק.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו