מערכת החינוך מצויה תמיד בסערה. עליבות שכרם של המורות והמורים, הציפייה שימלאו תפקיד מבזה של "סידור" להורים עובדים, לצד רפורמות המרדדות את המקצועות ההומניים, מטלטלים שוב ושוב את מעמד המורה בישראל.

מחקר אמריקאי שהתפרסם זה עתה שופך אור חשוב על תפקיד המורה מזווית ראייה חברתית כוללת: החוקרים מצאו שמורים יכולים להפחית את סיכויי הפשיעה העתידית של תלמידיהם ובכך להשפיע השפעה רחבת היקף על איכות החברה בה אנו חיים.

מחקר אמריקאי חדש מאיר את תפקיד המורה מזווית ראייה חברתית כוללת: החוקרים מצאו שמורים יכולים להפחית את סיכויי הפשיעה העתידית של תלמידיהם ובכך להשפיע השפעה רחבה על איכות החברה בה אנו חיים

אמנם מחקרים שנעשו בעבר כבר הראו שלמורים יש השפעה על מסלול החיים של התלמידים, משום הקשר בין ציונים לבין ההתכוונות ללמוד לימודים גבוהים; אך המחקר הנוכחי מחדש בכך שהוא מציג נתונים הקושרים בין הוראה איכותית להפחתת עבריינות.

באמצעות איסוף נתונים על כשני מיליון תלמידים ועל כ-40,000 מורים מבתי ספר ציבוריים במדינת צפון קרוליינה בארה"ב (ציוני תלמידים במבחנים ומשימות, מידע מגיליונות נוכחות והתנהגות של תלמידים ונתונים דמוגרפיים אודות תלמידים, מורים והורים בשנים 1996-2013), החוקרים בדקו מדדים המהווים אינדיקציה לאיכות ההוראה: כישורים לימודיים של תלמידיהם (ציונים ויכולות קריאה), התנהגות תלמידים (נוכחות, משמעת) ומאמץ שהתלמידים השקיעו בפעילויות נוספות (זמן השקעה בשיעורי בית, קריאה וצפייה בטלוויזיה).

הנתונים נאספו על תלמידים בבתי ספר יסודיים (מכיתה ג) ובחטיבות הביניים. הנתונים הוצלבו ונבדקו מול מידע מרשומות רשויות החוק עבור אותם תלמידים, לרבות רישומים על מעצרים ונתונים מתיקים כגון הרשעות וגזרי דין שבוצעו כאשר התלמידים היו בני 16-21 (כלומר עבירות שביצעו כשהיו בוגרים צעירים). המידע כלל רישומים של עבירות שונות בדרגות חומרה שונות, החל מקנסות בגין נהיגה במהירות מופרזת ועד עבירות המתה, כך שכל מגע עם רשויות החוק נכלל במחקר.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שלמורים איכותיים יש השפעות רחבות טווח על עבריינות עתידית, בעיקר על עבריינות בדרגות חומרה קשות. מורים, ובפרט מורים הפועלים לחיזוק כישורים לא קוגניטיביים של תלמידיהם (כלומר יכולות התנהגותיות), מצליחים להפחית מגע עתידי של התלמידים עם רשויות החוק.

לפי ממצאי המחקר, למורים איכותיים יש השפעות רחבות טווח על עבריינות עתידית, בעיקר בדרגות חומרה קשות. מורים מצליחים להפחית מגע עתידי של התלמידים עם רשויות החוק

באופן מעניין נמצא כי השפעה זו של המורים ועידוד תלמידים להימנע מ"צרות" בביה"ס משפיעים בחיוב גם על ממוצע ציוני התלמידים בסיום התיכון ועל כוונתם ללמוד בקולג'. במילים אחרות: השפעת המורים על התנהגות התלמידים בשנות בית הספר היסודי וחטיבת הביניים נמצאה כבעלת השפעה על הפחתת התנהגויות עברייניות כבוגרים צעירים וגם על יכולות אקדמיות ארוכות טווח.

ראוי לשים לב לשתי נקודות מעניינות העולות מהמחקר:

1. ראשית, לא נמצאה השפעה משמעותית בין חיזוק יכולת לימודית (כלומר ציונים גבוהים) לבין מגע של תלמידים עם מערכת החוק בבגרותם. כלומר, ציונים גבוהים לא בהכרח מבטיחים התנהגות טובה.
2. שנית, מורים שמצליחים להשפיע על שיפור התנהגות מפעילים כישורים שונים ממורים המדרבנים את תלמידיהם להישגים גבוהים. כלומר, חינוך להתנהגות טובה דורש התמקדות בפעילויות אחרות מאשר ציונים, ופיתוח מיומנויות המתאימות לכך.

תוצאות המחקר הן בעלות השלכות יישומיות חשובות, שיכולות ואף צריכות לקבל ביטוי בעיצוב המדיניות בתחום החינוך.

1

ראשית, מדידת איכות המורים כיום נסמכת על מדידת תוצאות התלמידים לטווח הקצר (ציונים). לדעת החוקרים, מדידת איכות ההוראה באופן אידיאלי לא יכולה להסתמך רק על ציוני התלמידים אלא צריכה להתייחס למדדים נוספים. למעשה, ההשפעה שיש למורים על עיצוב פני החברה היא משמעותית הרבה יותר ממה שאנו מניחים, ולא נכון להקטין אותן באמצעות ציונים בלבד.

השפעת המורים על התנהגות התלמידים בשנות בית הספר היסודי וחטיבת הביניים נמצאה כבעלת השפעה על הפחתת התנהגויות עברייניות כבוגרים צעירים וגם על יכולות אקדמיות ארוכות טווח

2

שנית, תפקידם של מורים דורש פיתוח מיומנויות וכישורים מגוונים. להיות מורה אין פירושו רק להפיק ציונים אלא גם לחנך. דווקא מורים שמצליחים בקידום כישורים התנהגותיים אצל התלמידים כגון משמעת ונוכחות בשיעורים, יש להם השפעה משמעותית על הפחתת שיעורי עבריינות בעתיד. אותם מורים הם גם בעלי השפעה על תוצאות אקדמיות ארוכות טווח של אותם תלמידיהם.

*  *  *

יש במסקנות אלו כדי לעודד חשיבה מחודשת על המטרות החינוכיות ועל שיטות ההוראה הננקטות כיום. אם מורים שמצליחים בקידום כישורים התנהגותיים מקדמים בסופו של דבר גם מטרות לימודיות ארוכות טווח (התכוונות ללמידה באקדמיה) – כדאי לשקול לאמץ שיטות הוראה השמות דגש על מיומנויות של חינוך להתנהגות טובה.

אחת ההבנות העולות מהמחקר היא שאין סגנון הוראה נכון אחד. סגנונות הוראה שונים משיגים איכויות שונות. מדיניות נכונה בתחום החינוך צריכה להביא זאת בחשבון.

יש להפנים את ההבנה כי קידום מורים הנמדדים באמצעות ציונים גבוהים של תלמידיהם, עלול לבוא על חשבון קידום מורים אחרים שהצטיינו בקידום יכולות התנהגויות שהן חשובות לא פחות.

יש להפנים את ההבנה כי קידום מורים הנמדדים באמצעות ציונים גבוהים של תלמידיהם, עלול לבוא על חשבון קידום מורים אחרים שהצטיינו בקידום יכולות התנהגויות שהן חשובות לא פחות

כפי שקיימת שונות טבעית בין תלמידים, כך קיימת שונות בכישורי המורים, וניתן לתעל אותה לשימוש נכון. הכדור הוא בידי מערכת החינוך: להכיר בערך המורים ובמשמעותם לחברה הישראלית, ולפעול באופן מושכל כך שכישורים ושיטות הוראה יכוונו לא רק להשגת ציונים, כי אם בעיקר לחינוך אזרחיה העתידיים של החברה.

ד״ר דנה נייער היא חוקרת במרכז חת לחקר התחרות והרגולציה, מתמחה ביזמות, עסקים קטנים, כלכלה התנהגותית, וקבלת החלטות. בעלת תואר ראשון במשפטים ופסיכולוגיה מאוני' ת"א, תואר שני במנהל עסקים מאוני' ת"א ותואר שלישי במנהל עסקים מאוני' בן גוריון.

ד"ר איריס סורוקר היא שופטת בדימוס, מנהלת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל.