מערכת החינוך מצויה תמיד בסערה. עליבות שכרם של המורות והמורים, הציפייה שימלאו תפקיד מבזה של "סידור" להורים עובדים, לצד רפורמות המרדדות את המקצועות ההומניים, מטלטלים שוב ושוב את מעמד המורה בישראל.
מחקר אמריקאי שהתפרסם זה עתה שופך אור חשוב על תפקיד המורה מזווית ראייה חברתית כוללת: החוקרים מצאו שמורים יכולים להפחית את סיכויי הפשיעה העתידית של תלמידיהם ובכך להשפיע השפעה רחבת היקף על איכות החברה בה אנו חיים.
ד״ר דנה נייער היא חוקרת במרכז חת לחקר התחרות והרגולציה, מתמחה ביזמות, עסקים קטנים, כלכלה התנהגותית, וקבלת החלטות. בעלת תואר ראשון במשפטים ופסיכולוגיה מאוני' ת"א, תואר שני במנהל עסקים מאוני' ת"א ותואר שלישי במנהל עסקים מאוני' בן גוריון.
ד"ר איריס סורוקר היא שופטת בדימוס, מנהלת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל.
מחיר בקבוק 1.5 ליטר של קוקה-קולה עומד במרכז מחלוקת משפטית סוערת שהוכרעה זה עתה בבית המשפט העליון. הסוגיה היא מחיר מונופוליסטי מופרז, והשלכותיה גדולות בהרבה ממחיר הבקבוק (שנע בין 8 ל-12 ש"ח).
מדובר בקביעת מדיניות להכרעות בלא מעט תובענות ייצוגיות המתייחסות למחירים מופקעים, והיא עשויה, כך יש לקוות, להשפיע על החלטות התמחור של מונופולים גדולים בעת שהם קובעים את המחיר לצרכן בישראל.
ד"ר איריס סורוקר היא שופטת בדימוס, מנהלת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל.
ד״ר דנה נייער היא חוקרת במרכז חת לחקר התחרות והרגולציה, מתמחה ביזמות, עסקים קטנים, כלכלה התנהגותית, וקבלת החלטות. בעלת תואר ראשון במשפטים ופסיכולוגיה מאוני' ת"א, תואר שני במנהל עסקים מאוני' ת"א ותואר שלישי במנהל עסקים מאוני' בן גוריון.
החורף לא מגיע
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
התופעות האקלימיות החריגות היחידות שנגרמות ע"י בני-אדם, הן אלה שנעשות באמצעות Geoengineering, שמפותח ומבוצע ע"י אותם הגורמים שהמציאו את "משבר האקלים".
על-פי התאור, פארק חסן ערפה נראה כדבר מאוד יפה. יש רק לקוות שהוא לא שלב בדרך לרכז את האנשים ב"ערי 15 דקות" – תכניתם של מי שהקריצו את "משבר האקלים".
כי אם זו תיושם, ותוקצב לאנשים מנת הפחמן היומית שמותר להם לייצר, ולא יתנו להם לצאת מהשער ללא תו ירוק שמאשר שהוזרקו בננו-טכנולוגיה כ"חיסון" בפני מגיפה מפוברקת – אזי גם אביב לביא יתגעגע לרחוב המסגר של פעם, כולל דברים שהשתיקה יפה להם.
בשנים האחרונות האקטואליה מציפה את נושא המצפון. אירועי מלחמת אוקטובר ולפניהם אירועי הקורונה מייצרים שפע החלטות שנוגעות לחיי אדם, ותהליכי קבלת ההחלטות והתגובות כלפיהם מעוררים שאלה לגבי קיומו וטיבו של מצפון בקרב רבות מהנפשות הפועלות.
איך מבינה הפסיכולוגיה את מושג המצפון? האם הוא חלק הכרחי מהאישיות הבריאה? האם אנו נולדים אתו או שהוא מתפתח בדומה לפונקציות מנטליות אחרות?
יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית, עובדת בקליניקה פרטית בתל-אביב. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת וטווה מחשבות מול נופים בריצה.
מעולם לא בגדתי בחניה אשתי.
אני יודע שזו הצהרה שעשויה להישמע קצת מוזר, אבל במציאות הישראלית בה אני חי ואותה הכרתי במהלך שנות נישואיי לחניה זוגתי-לחיים-ארוכים, יש בהצהרה הזו משהו מתבקש. זאת מאחר שנאמנות בחיי הנישואים מבלי "להתפרפר מהצד", כפי שהדבר קרוי בלשון עממית, אינה דבר מובן מאליו.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
המחקר אליו מתייחס הפוסט הוא:
Rose, E. K., Schellenberg, J. T., & Shem-Tov, Y. (2022). The Effects of Teacher Quality on Adult Criminal Justice Contact (No. w30274). National Bureau of Economic Research.
מצ"ב גם קישור: "https://eur02.safelinks.protection.outlook.com/?url=https%3A%2F%2Fhq.ssrn.com%2FJournals%2FRedirectClick.cfm%3Furl%3Dhttps%3A%2F%2Fpapers.ssrn.com%2Fsol3%2Fpapers.cfm%3Fabstract_id%3D4173360%3A%3Adgcid%3Dejournal_htmlemail_becker%3Afriedman%3Ainstitute%3Afor%3Aeconomics%3Aworking%3Apaper%3Aseries_abstractlink%26partid%3D337564%26did%3D618664%26eid%3D345266&data=05%7C01%7Ciris%40soroker.co.il%7C2f848cff5fa746edf05a08da8c97be57%7C017a667d989b4172bb4db0bab947d07c%7C0%7C0%7C637976880605084532%7CUnknown%7CTWFpbGZsb3d8eyJWIjoiMC4wLjAwMDAiLCJQIjoiV2luMzIiLCJBTiI6Ik1haWwiLCJXVCI6Mn0%3D%7C3000%7C%7C%7C&sdata=fZFoYtT7MV%2FTGADHw9ARNhyZHlcmH23c1ql8PPSgf6Q%3D&reserved=0
המאמר קושר בין איכות ההוראה לבין שיעורי פשיעה נמוכים יחסית, ולא בין תלמידים עם ציונים גבוהים לשיעורי פשיעה.
אין מדובר במחקר "מרעיש", אבל יש טעם רב בפרסומו היות והוא חדש, רלוונטי לתקופה, ומציע הסתכלות על הוראה
וחינוך מזוית ראייה חברתית ומעניינת. נוסיף כי מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה עוסק גם בנושאי חינוך והשכלה. כרך ז' של כתב העת מחקרי רגולציה, המוקדש להשכלה גבוהה, צפוי להתפרסם בקרוב.
המחקר אליו מתייחס הפוסט הוא:
Rose, E. K., Schellenberg, J. T., & Shem-Tov, Y. (2022). The Effects of Teacher Quality on Adult Criminal Justice Contact (No. w30274). National Bureau of Economic Research.
מצ"ב גם קישור: "https://eur02.safelinks.protection.outlook.com/?url=https%3A%2F%2Fhq.ssrn.com%2FJournals%2FRedirectClick.cfm%3Furl%3Dhttps%3A%2F%2Fpapers.ssrn.com%2Fsol3%2Fpapers.cfm%3Fabstract_id%3D4173360%3A%3Adgcid%3Dejournal_htmlemail_becker%3Afriedman%3Ainstitute%3Afor%3Aeconomics%3Aworking%3Apaper%3Aseries_abstractlink%26partid%3D337564%26did%3D618664%26eid%3D345266&data=05%7C01%7Ciris%40soroker.co.il%7C2f848cff5fa746edf05a08da8c97be57%7C017a667d989b4172bb4db0bab947d07c%7C0%7C0%7C637976880605084532%7CUnknown%7CTWFpbGZsb3d8eyJWIjoiMC4wLjAwMDAiLCJQIjoiV2luMzIiLCJBTiI6Ik1haWwiLCJXVCI6Mn0%3D%7C3000%7C%7C%7C&sdata=fZFoYtT7MV%2FTGADHw9ARNhyZHlcmH23c1ql8PPSgf6Q%3D&reserved=0
המאמר קושר בין איכות ההוראה לבין שיעורי פשיעה נמוכים יחסית, ולא בין תלמידים עם ציונים גבוהים לשיעורי פשיעה.
אין מדובר במחקר "מרעיש", אבל יש טעם רב בפרסומו היות והוא חדש, רלוונטי לתקופה, ומציע הסתכלות על הוראה
וחינוך מזוית ראייה חברתית ומעניינת. נוסיף כי מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה עוסק גם בנושאי חינוך והשכלה. כרך ז' של כתב העת מחקרי רגולציה, המוקדש להשכלה גבוהה, צפוי להתפרסם בקרוב.
מה שמתואר כאן זה ממצא שתלמידים עם הישגים גבוהים יותר משמעת טובה יותר ושקדנות יותר- גם פחות מעורבים בפעילות עבריינית. זה לא גילו כזה מרעיש, זה ברור.
מה הקשר לאיכות המורים או מעורבות המורים, ועוד להגיד שזה בגלל האיכות שלהם- ממש לא ברור.
כרגע, שיפור במשכורות או לא – סבבה ונחמד, אך רק לכרגע. ההיגיון אומר שכסף הולך להיות בעתיד (הרחוק או הקרוב – תלוי ברעידות אדמה/שטפונות/קורונות ואבעבועות קוף למיניהם ועוד) חסר משמעות, למטרות התנהלות מינימלית בלבד, וללא כל כיוון של פיתוי לחזירות וחמדנות אנושית. אף אחד לא יודע מה יהיה, אך ההיגיון אומר שרק שינוי תפיסה מוחלט באנושות זה זה מה יציל אותה מעצמה