1

נתניהו מינה את מזוז לשמונה שנים

בשבוע הבא יקיימו השופטים נעם סולברג, יעל וילנר ורות רונן דיון דחוף בעתירת ארגון "לביא", נגד מינויו של השופט בדימוס מני מזוז ליו"ר הוועדה המייעצת למינויים בכירים.

אפשר להניח בסבירות גבוהה כי העתירה תידחה, בנימוס, בתום הדיון. אפשר שהשופטים יציעו לעותרים למשוך את עתירתם, אפשר שיכתיבו פסק דין קצר באולם. אנשי הפרקליטות יזכירו לשופטים כי השעון מתקתק, ועל אף שבג"ץ לא הוציא צו ביניים בעתירה זו, ממתין שר הביטחון בני גנץ בטרם יניח בפני הוועדה המייעצת את שמו של המועמד המיועד להתמנות לרמטכ"ל.

בתחילת השבוע הגישה הפרקליטות לבית המשפט את תגובתה לעתירה. ארגון "לביא" דרש מבג"ץ למנוע את מינויו של מזוז ליו"ר הוועדה המייעצת מאחר שמינויו נעשה על ידי ממשלת מעבר, וכן בשל "שיקולים זרים" הנובעים מכך שמזוז הוא "אדם שנוי במחלוקת שנצבע בצבעים פוליטיים עזים".

הפרקליטות השיבה בפשטות, כי מאחר שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, קבעה שקיימת דחיפות וחיוניות במינוי מהיר של רמטכ"ל, הרי שלא ניתן למנות רמטכ"ל בלי לאייש את תפקיד יו"ר ועדת המינויים, שנותר מיותם מאז מותו של השופט בדימוס אליעזר גולדברג לפני כחצי שנה.

אליעזר גולדברג בבית המשפט העליון בירושלים, 19 בפברואר 2013 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

בנוגע לדרישה שהועלתה בעתירה, לפיה אם כבר חייבים למנות יו"ר לוועדת המינויים, אז שיתמנה יו"ר במילוי מקום או לתקופה קצרה, עד שתוקם ממשלה יציבה הנהנית מאמון הכנסת – השיבה הפרקליטות כי אין אפשרות לעשות זאת. הסיבה לכך היא התיקון שהתקבל בתקופת כהונת ממשלות נתניהו לכללי העבודה של ועדת המינויים עצמה, ובאופן ספציפי – למשך הכהונה של חברי הוועדה.

בניגוד לעבר, אז נקבע כי חברי ועדת המינויים (מלבד נציב שירות המדינה המכהן מתוקף תפקידו) יכהנו בה למשך שלוש שנים, עם אפשרות להתמנות לקדנציה שנייה – קבעה ממשלת נתניהו כי המינוי יהיה לשמונה שנים ולתקופת כהונה אחת בלבד. הסיבה לכך היא הרצון למנוע כל תלות של חברי הוועדה בחברי הממשלה, וברצונם הטוב להאריך את מינוים לתקופה שנייה.

ממשלת נתניהו קבעה כי המינוי יהיה לשמונה שנים ולתקופת כהונה אחת בלבד. הסיבה לכך היא הרצון למנוע כל תלות של חברי הוועדה בחברי הממשלה, וברצונם הטוב להאריך את מינוים לתקופה שנייה

זו הסיבה שלא ניתן היה להציע כעת למזוז להתמנות לתקופה קצרה, אמירה שבה מקופלת הבטחה, שאם ישתף פעולה עם השרים ויאשר את מועמדיהם לתפקידים השונים, תוארך כהונתו לקדנציה מלאה.

כדי להציע למזוז להתמנות לתקופה קצרה היה צריך לשנות כעת את הכללים העקרוניים שנקבעו לעבודת ועדת המינויים, ועניין זה בוודאי אינו בסמכותה של ממשלת מעבר.

השופט מני מזוז (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

הפרקליטות הדגישה בתשובתה לעתירה כי מינויו של מזוז, הנתפס כחיוני מעצם הצורך החיוני למנות כעת רמטכ"ל, אינו משנה את העקרונות הכלליים בנוגע לחובת ריסון ואיפוק הנגזרת על ממשלות מעבר בכלל, ובתחום המינויים בפרט.

2

"הצל" הפסיד בערעור

לפני שנתיים, באוגוסט 2020, דחה שופט בית משפט השלום בתל אביב רונן אילן את תביעתה של הבשלנית נועה דרוקר נגד יואב אליאסי ("הצל") וחבורה של מעריציו, בעקבות מתקפת הכפשות שתיזמר "הצל" באמצעות הנוהים אחריו על דף הפייסבוק של דרוקר.

כפי שנכתב אז בזמן ישראל, זה היה פסק דין שגוי, מאחר שבהתאם למבחנים המקובלים בפסיקה, "הצל" אכן שידל את מעריציו להוציא לשון הרע כלפי דרוקר.

ואכן, ערעורה של דרוקר התקבל בבית המשפט המחוזי בחודש ינואר האחרון, ואליאסי חויב בתשלום פיצוי בסך 38 אלף שקל.

השידול ללשון הרע נעשה, לפי פסק הדין, לאחר שדרוקר פרסמה בדף הפייסבוק שלה פוסט הנוגע לפרשת אלאור אזריה. מיד לאחר מכן כתב "הצל" למעריציו: "תיכנסו לדף של נועה. ותפרגנו באיזה תגובה מהלב ואיזה כוכב בודד שיידעו איזה נשמה טובה עומדת מאחורי האוכל שהיא מוכרת". הקריאה הזו הניבה שורה ארוכה של הכפשות בדף של דרוקר.

יואב אליאסי ("הצל") (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

אך "הצל" החליט לא לוותר, והגיש לבית המשפט העליון בקשה לערער בגלגול שלישי על פסק הדין. התיק הונח על שולחנו של השופט יחיאל כשר, מצעירי בית המשפט העליון. על מנת שבית המשפט העליון ידון בערעור יש צורך לשכנע כי מדובר בסוגיה משפטית עקרונית או חדשנית, שיש לה השלכות רוחב החורגות מעבר לעניינו של התיק הקונקרטי.

זה מה שניסה לעשות עורך דינו של אליאסי: "להכרעה מנחה זו", הוא כתב, "תהיה השפעה רבתי על שאלת השידול בשיח המצוי בעידן הרשתות החברתיות".

תשובתה של דרוקר, באמצעות עו"ד גיא אופיר, הוגשה בימים האחרונים. "בפסק הדין אין כל חדש תחת השמש", נכתב, "אחריותו של אליאסי נקבעה ובצדק לאחר יישום המבחנים שנקבעו בפסקי דין קודמים, המהווים את ההלכה המשפטית בענייננו, כרוחם וכלשונם".

לשופט כשר לא לקח יותר מאשר ימים אחדים לקבל את עמדתה של דרוקר, ולדחות את בקשת רשות הערעור.

אין בהחלטתו של השופט כשר שום היבט משפטי חריג או ראוי לציון. ואולם בהיבט הסגנוני, מזדקרת לעין נטייתו של כשר לבקר, לעתים בלשון מעט בוטה ופסקנית, שופטים אחרים.

אין בהחלטתו של השופט כשר שום היבט משפטי חריג או ראוי לציון. ואולם בהיבט הסגנוני, מזדקרת לעין נטייתו של כשר לבקר, לעתים בלשון מעט בוטה, שופטים אחרים

שופט בית המשפט העליון יחיאל כשר (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לא זו בלבד שמבחינתו של כשר שופט השלום אילן "נתפס לכלל טעות"; אלא שכשר מנצל את ההחלטה בעניין אליאסי כדי "להעיר" באופן חריג לשופט יצחק עמית, על שגיאה שעשה בפסק דין אחר, בעניין פיצויי נזיקין של הרשות הפלסטינית, שניתן בחודש אפריל השנה.

לדידו של כשר, מהדברים שכתב עמית נשמטו מספר מילים, מתוך ציטוט שעשה מספרו של אהרן ברק, והשמטה זו שינתה לחלוטין את כוונת המשפט. כך בחר השופט כשר לנתח את פסק דינו של השופט עמית בעניין הרשות הפלסטינית:

"ראשית, ההערה הנ"ל [של השופט עמית מתוך פסק דין הרשות הפלסטינית] אינה מהווה חלק מנימוקי פסק הדין, ולכן יש לראות בה הערת-אגב בלתי מחייבת. שנית, בהערה הנ"ל נפלה טעות סופר, כך שנשמטו ממנה מספר מילים המשנות את משמעותה לחלוטין, בניגוד לכוונת מחברה – ואבאר: כתימוכין להערתו הפנה השופט עמית לספרו של פרופ' אהרן ברק 'אחריות למעשי הזולת', בעמ' 439. המעיין בעמוד האמור בספר יגלה כי מצוי בו משפט כמעט זהה לחלוטין לזה הנזכר, אולם שונה מהותית בתוכנו. ברי אפוא כי בהערה הנזכרת לעיל נפלה טעות סופר בכך שנשמטו ממנה מילים. בהתאם לכך, הרי שיש לקרוא את ההערה שלעיל תוך השלמת המילים שנפלו ממנה, וכזו ודאי הייתה כוונתו של השופט עמית, אשר ממילא לא התכוון להביע את דעתו שלו, אלא את דעתם של מחברי המקורות שהפנה להם".

אין זו התנהלות שיפוטית יומיומית, שבה שופט מתקן, מעל דפי פסק דין, החלטה שיפוטית חלוטה של שופט מאותה ערכאה, שאינה נוגעת לעניין ואינה עומדת לבחינה. בפרט בהתחשב בפער הוותק שבין עמית לכשר.

אין זו התנהלות שיפוטית יומיומית, שבה שופט מתקן, מעל דפי פסק דין, החלטה שיפוטית חלוטה של שופט מאותה ערכאה, שאינה נוגעת לעניין ואינה עומדת לבחינה. בפרט בהתחשב בפער הוותק שבין עמית לכשר

אפשר שמדובר בפועל יוצא של הוותק השיפוטי של כשר, שמונה ישירות לעליון מבלי שהשתפשף בערכאות הדיוניות. גם הכללים הבלתי כתובים של קולגיאליות הם עניין של ניסיון נרכש, מתברר.

3

שובו של לניאדו

לפני כחודש נפל דבר בדברי ימי מפלגת הליכוד: נציג רשמי מטעם המפלגה, עו"ד אבי הלוי – שהוא יועצה המשפטי של המפלגה – עמד בבית המשפט המחוזי בתל אביב מול השופטת עינת רביד, וביקש ממנה בכל לשון של בקשה להפוך את פסק הדין שניתן על ידי בית הדין הפנימי של הליכוד, בעניינו של פעיל הליכוד דוד לניאדו.

עו"ד אבי הלוי, היועץ המשפטי של הליכוד (צילום: פלאש90)

זהו מחזה נדיר, מאחר שבדרך כלל נאבקות מפלגות נגד התערבות של בתי המשפט הכלליים בפסיקות בתי הדין הפנימיים שלהן, ולא משוועות להתערבות.

ובכל זאת, ועדת הבחירות של הליכוד והמפלגה עצמה עתרו לבית המשפט המחוזי, לאחר שבית הדין אישר את השתתפותו של לניאדו בבחירות הפנימיות של הליכוד, שהתקיימו ב-10 באוגוסט.

מפלגת הליכוד טענה כי נוכח עברו הפלילי של לניאדו יש לפסול אותו מהתמודדות, וזאת בהתאם לתקנון המפלגה. במקביל, יו"ר הליכוד בנימין נתניהו קרא לחברי המפלגה שלא להצביע ללניאדו. ניכר שבמפלגה שרר חשש אמיתי מהאפשרות שלניאדו ישתבץ ברשימת המפלגה לכנסת.

בית המשפט המחוזי נענה לבקשת המפלגה, ופסל הן את פסק הדין של בית הדין הפנימי של הליכוד והן את מועמדותו של לניאדו. השופטת רביד מתחה ביקורת חריפה על בית הדין של המפלגה, ועל כך שפסיקתו הייתה בלתי מנומקת, בניגוד לחובתו הבסיסית. בינתיים חלפו הפריימריז, ולניאדו אכן נותר הפעם מחוץ למירוץ.

עם זאת, לניאדו טרח והגיש ערעור לבית המשפט העליון, בדרישה לקיים בחירות חוזרות למשבצת המשוריינת למועמד ממחוז תל אביב.

דודו לניאדו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, 9 באוגוסט 2022 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

לטענת לניאדו, שאף שימש עוזר פרלמנטרי וראש מטה של חברת כנסת מטעם הליכוד, וחברה לייעוץ פוליטי שבבעלותו אף הועסקה כקבלן חיצוני ע"י הליכוד, פסק הדין של המחוזי פגע אנושות בזכויותיו בהתאם לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים – שלפיו יש לו זכות כי הרשעות העבר לא ייזקפו לחובתו.

הליכוד, כהרגלו, זיהה את הפוטנציאל: מצד אחד, הפריימריז בליכוד כבר חלפו ולניאדו לא התמודד; מצד שני, מה שחשוב לו כעת הוא שלא ייחשב פסול בהתמודדות עתידית; ומצד שלישי, התקדים המסוכן שבו בית המשפט המחוזי מתערב בהחלטת בית הדין הפנימי של המפלגה, ועוד לבקשת המפלגה עצמה – כל אלה הובילו את הצדדים לחתימת הסכם פשרה.

בדיון שהתקיים שלשום (רביעי) בבית המשפט העליון, לאחר שהצדדים טענו באריכות רבה, הם ביקשו מהשופטים ענת ברון, אלכס שטיין וחאלד כבוב כמה דקות להידברות מחוץ לאולם.

כשחזרו, הודיעו כי סיכמו שלא יתקיימו בחירות נוספות במחוז תל אביב; כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי יבוטל; וכי מוסכם על הצדדים שאין מניעה שלניאדו יועסק על ידי הליכוד.

הצדדים סיכמו שלא יתקיימו בחירות נוספות במחוז תל אביב; כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי יבוטל; וכי מוסכם על הצדדים שאין מניעה שלניאדו יועסק על ידי הליכוד

השופטים נתנו להסכם הפשרה תוקף של פסק דין וסגרו את התיק. כל הצדדים ניצחו, האינטרס הציבורי נשכח בצד הדרך.