ב-1 ביוני השנה אירע בירושלים אירוע קרוב ללינץ': רז להב הגיעה לשכונת מאה שערים לקנות תרופה והותקפה בידי קבוצה גדולה של תושבים, אשר השליכו עליה אבנים, חפצים מטונפים, ולבסוף גם הקיפו אותה מכל עבר והיכו אותה. היא חולצה בידי המשטרה והגישה תלונה במקום.

אולם למרות חומרת האירוע, לזמן ישראל נודע כי המשטרה החליטה בשבוע שעבר לסגור את תיק החקירה על התקיפה.

במוצ"ש האחרון עודכן התיק במנ"ע – מערכת המידע המשטרתית לנפגעי עבירה, ובסעיף "מצב התיק" נכתב:

"התקבלה החלטה לסגור את התיק ולא להעמיד את הספקים מהאירוע, מהעילה: עוד לא חשודים בביצוע העבירה, ולפיכך הוחלט על סגירת התיק".

(כך במקור)

עם זאת, בהודעת המשטרה במנ"ע נכתב גם כי הוחלט על "המשך בחינה במישור המודיעיני".

בתשובה לשאלת זמן ישראל, מדוע הוחלט לסגור את התיק, נאמר: "החקירה עודנה מתנהלת במשטרה בימים אלו במטרה להגיע לחקר האמת". במשטרה סירבו להסביר את הסתירה הפנימית בהודעה במנ"ע ובינה לבין התגובה לזמן ישראל.

תושב מאה שערים, שלטענתה של רז להב השתתף בתקיפה נגדה (צילום: רז להב)

עוד נודע כי במהלך שלושת החודשים שעברו מאז האירוע, המשטרה לא איתרה חשודים במעשה, למרות שהחזיקה תיעוד של האירוע ממצלמות הגוף של השוטרים, מסרטונים שלקחה ממצלמות האבטחה של בית המרקחת וחנויות נוספות ברחוב, ומצילומים של להב עצמה. המשטרה לא ביצעה מסדר זיהוי לחשודים וככל הידוע, לא ביצעה מעצרים בעקבות האירוע.

לבד, מוקפת תוקפים מכל עבר

להב, חילונית המתגוררת עם אמה הדתית-לאומית בשכונת פסגת זאב בירושלים, הגיעה למאה שערים מדי שבוע במשך קרוב לשנה. הביקורים הקודמים שלה בשכונה עברו ללא אירועים מיוחדים. "לפעמים צעקו לי שיקסע או פריצעס או משהו, או ירקו, אבל לא קרה שום דבר מעבר לזה", היא מספרת.

"ביום שקרה הלינץ', איך שיצאתי מבית המרקחת והלכתי לכיוון האוטו שלי, שהיה קרוב, מישהו מהבית ממול התחיל לצרוח עליי, 'פריצעס, שיקסע', תצאי מכאן, ולזרוק עליי ביצים, שקיות עם מים מלוכלכים וחיתולים מלאים", היא מספרת.

"איך שיצאתי מבית המרקחת והלכתי לכיוון האוטו שלי, שהיה קרוב, מישהו מהבית ממול התחיל לצרוח עליי, 'פריצעס, שיקסע', תצאי מכאן, ולזרוק עליי ביצים, שקיות עם מים מלוכלכים וחיתולים מלאים"

נראה כי להב השיבה לתושב בקללות משלה, ומתוך הבית יצאו נערים שהצטרפו לתגרה, ולדבריה החלו לזרוק עליה אבנים. "הצלחתי להתחמק מהאבנים ומכל מה שהם זרקו עליי", היא אומרת.

בשלב הזה, היא החלה לצלם סרטון כדי לתעד את התפרעות הנערים. בסרטון היא נשמעת מבקשת מעוברים ושבים ברחוב שינסו לעזור לה לצלם, אך במקום עזרה, הם החלו לצעוק עליה שתסתלק והצטרפו לתוקפים.

אילוסטרציה: מפגינים במאה שערים מיידים אבנים על שוטרים. למצולמים אין קשר לארוע המתואר בכתבה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

זמן קצר אחרי תחילת האירוע, רכב של עיריית ירושלים עבר במקום ולהב נכנסה פנימה בבהלה וביקשה מעובדי העירייה לעזור לה. בזמן שישבה במכונית הצליחה לצלם אחדים מהאנשים שלדבריה היו בין התוקפים. העובדים סירבו להישאר במקום ולהתעמת עם התושבים, ובמקום זאת הציעו לה לנסוע איתם משם, אך להב יצאה מהמכונית ונשארה במקום שבו הותקפה.

"יכולתי להיכנס לאוטו שלי או של העירייה ולברוח משם, וכנראה שזה מה שהייתי צריכה לעשות", היא אומרת בדיעבד, "אבל לא רציתי לעזוב את האוטו שלי ולברוח. חיכיתי שהמשטרה תגיע, ולא העליתי על דעתי לאן זה יתפתח".

בשלב הזה, לדבריה, התקשרה למשטרה כדי להתלונן ולהזעיק עזרה. אך נראה כי למשטרה לקח זמן להגיע, ובינתיים מי שהגיעו אליה היו דווקא תושבים חמומי מוח.

"אם אני זוכרת נכון, נדמה לי שצעקתי להם שיפסיקו, כי תיכף תגיע משטרה ותעיף אותם", היא אומרת, "תוך שתיים-שלוש דקות, הגיע אליי גבר, ועוד אחד ועוד אחד, 40, 50, כבר לא יכולתי לספור. מילדים קטנים ועד מבוגרים ממש. הם הקיפו אותי, ופתאום הם שכחו שיש איסור נגיעה וקרעו אותי במכות. אגרופים, בעיטות, זרקו עליי בקבוקי פלסטיק מלאים קרח".

"ניסיתי להישאר על הרגליים, אבל אחד מהם חטף לי את הטלפון מהיד והעיף לי אותו על הרצפה, ואני כמו איזה כלבה הלכתי על ארבע כדי להגיע אליו, והם המשיכו. בכיתי וצרחתי את נשמתי. איזה לב של אבן יש לאנשים שעושים דבר כזה, ואני מתחננת שיפסיקו, והם ממשיכים? ומאחוריהם היו מלא נשים שצעקו, עודדו אותם להמשיך".

"ניסיתי להישאר על הרגליים, אבל אחד מהם חטף לי את הטלפון מהיד והעיף לי אותו על הרצפה, ואני כמו איזה כלבה הלכתי על ארבע כדי להגיע אליו, והם המשיכו. בכיתי וצרחתי את נשמתי. איזה לב של אבן יש לאנשים שאני מתחננת שיפסיקו, והם ממשיכים?"

הבית בשכונת מאה שערים בירושלים, שממנו, לטענת רז להב, יצאו התושבים שהחלו בתקיפה נגדה (צילום: רז להב)

האנשים שתקפו אותך אמרו לך משהו?
"הם המשיכו לקלל אותי, פריצעס, שיקצע, וגם 'סתלקי מכאן, תלכי'. אבל לא יכולתי ללכת לשום מקום, הם סגרו עליי מכל הכיוונים".

יש לך מושג למה בפעמים הקודמות שעברת שם לא קרה כלום, והפעם התנפלו עלייך באלימות כזאת?
"לא, אין לי מושג. אולי תקף אותם יצרם. למרות שבאתי כמו תמיד בלבוש צנוע. אני מבית דתי ומתלבשת צנוע תמיד, בלי קשר, וכשהגעתי למאה שערים תמיד לבשתי חצאית עד הברך ועליונית".

אולי אמרת להם משהו שהקפיץ אותם?
"קשה לי לזכור, אבל נראה לי שאחרי שהם התחילו לקלל אותי ולזרוק עליי דברים, קיללתי אותם, כן. הייתי לבד מולם והם יצאו עליי והשפילו אותי. אולי היה יותר הגיוני שאסתום את הפה ולא אענה להם, ואברח משם. אבל לא הייתי מסוגלת".

"קשה לי לזכור מה אמרתי, אבל נראה לי שאחרי שהם התחילו לקלל אותי ולזרוק עליי דברים, קיללתי אותם, כן. הייתי לבד מולם והם יצאו עליי והשפילו אותי. אולי היה יותר הגיוני שאסתום ואברח משם. אבל לא הייתי מסוגלת"

להב נחבלה באירוע וגופה היה מכוסה בשריטות וחבורות, אך לא נפצעה ממש. היא סבלה מכאבים קשים, וחששה שנשברו לה עצמות, אך בבדיקה שעברה באותו ערב בחדר מיון לא נמצאו שברים. "זה לא יאומן איזה גוף חזק יש לי", היא אומרת, "וזאת צרה כי הנפש שלי נשברה".

להב התקשרה למשטרה פעמיים עד שזו הגיעה לחלץ אותה. פירוט השיחות בטלפון של להב אינו מציין שעות.

צילום ממצלמת הגוף של השוטר הראשון שהגיע לזירת הארוע במאה שערים (באדיבות משטרת ישראל)

"אני לא זוכרת כמה זמן לקח עד שהגיעו", היא אומרת, "לי זה נראה כמו נצח". במשטרה לא הגיבו לטענתה שעברו "כמה דקות טובות" עד שהשוטרים הגיעו וסירבו לענות לשאלה כמה זמן עבר מהשיחה הראשונה עד הגעתם לשטח. האירוע כולו, מתחילת העימות המילולי ועד שלהב הגיעה לתחנה להגיש תלונה, החל בערך ב-17:00 והסתיים בכ-17:30, כלומר ארך בערך כחצי שעה.

כשהשוטרים הגיעו, הם רצו לפנות משם את להב, אך היא סירבה, ודרשה שלפני כן יתפשו את המתפרעים.

בסרטון שצילמו השוטרים עם הגעתם נשמעות צרחות האימים של להב עצמה בזמן שהשוטרים התקדמו לעברה, מוקפים במתפרעים שקראו לעברם "נאצים" וזרקו עליהם אבנים. כשהשוטרים הגיעו ללהב, הם ביקשו בקשר חילוץ, "באנו לכאן לחלץ בחורה שהותקפה ומתקיפים אותנו". להב הנסערת תיקנה אותם "לא באתם לחלץ אותי, אני רוצה להגיש תלונה".

משם, ועד שהשוטרים ולהב הגיעו לרכב המשטרתי, התחולל ויכוח ביניהם: השוטרים, שנשמעים מפוחדים, רצו להתפנות איתה מהמקום כמה שיותר מהר, ואילו להב דרשה מהם לעצור ליד הבית שממנו יצא המתפרע הראשון כדי שאפשר יהיה לעצור אותו אחר כך, ולדאוג לפינוי של מכוניתה, מחשש שהמתפרעים יהרסו או ייקחו אותה. השוטרים ניסו לנהוג בלהב באמפתיה, אבל לבסוף לקחו אותה לרכב המשטרתי בכוח.

"אחד השוטרים גרר אותי בשערות, כל כך חזק שנשארו אצלו ביד שערות מהראש שלי", טוענת להב, "הוא צעק עליי, בגללך חטפנו אבנים. כאילו שזה מה שחשוב, שהם חטפו, כאילו שאני לא חטפתי אבנים ומכות וקללות וכאילו אני אשמה בזה ולא אלה שהתקיפו אותי".

"אחד השוטרים גרר אותי בשערות, כל כך חזק שנשארו אצלו ביד שערות מהראש שלי. הוא צעק עליי, בגללך חטפנו אבנים. כאילו שזה מה שחשוב, שהם חטפו, וכאילו אני אשמה בזה ולא אלה שהתקיפו אותי"

ההודעה במערכת מנ"ע על סגירת תיק החקירה על תקיפת רז להב, 3.8.2022 (צילום: רז להב)

להב פנתה לפני כשבועיים למח"ש להגיש תלונה נגד השוטר שלטענתה תקף אותה. מח"ש תתחיל בקרוב לבדוק את התלונה. במשטרה לא הגיבו לשאלתנו על טענותיה בדבר התנהלותו של אותו שוטר ולא הכחישו את התקיפה שייחסה לו.

מהמשטרה נמסר בתגובה כללית על התנהלותה באירוע: "מיד עם קבלת הדיווח הוזעקו למקום שוטרים. השוטרים הגנו וסוככו עליה בגופם, וחילצו אותה מהמקום במהירות למנוע כל פגיעה בה. במהלך חילוצה האישה הייתה נסערת והשוטרים פעלו להרגיע אותה, נתנו לה לשתות והזמינו לה טיפול רפואי. בהמשך נלקחה להגשת תלונה ונפתחה חקירה במשטרה. בזכות פעילות השוטרים במקום נמנעה פגיעה פיזית באשה שנקלעה למצוקה במקום".

"אני לא מסוגלת להבין את ההתנהלות של המשטרה", אומרת להב, "אף אחד מהאנשים האלה שהתנפלו עליי ככה לא נעצר, לא באירוע, לא אחר כך, שלושה חודשים, ובמקום זה, גוררים אותי בכוח ולוקחים אותי משם. הם התנהגו כאילו שאני הפושעת. נראה לי שהם מפחדים ממהומות אז הם לא מתעמתים עם העבריינים, ובמקום זה מוציאים את העצבים עליי".

איך את יודעת שלא עצרו אף אחד?
"איך זה שאין אף חשוד אחד? דיברתי עם בית המרקחת, דויטש, יש להם מצלמת אבטחה, שאלתי אותם אם יש להם סרטונים מהאירוע, אז הם אמרו, המשטרה לקחה אותם.

"המשטרה עצמה צילמה וגם אני העברתי להם צילומים. רואים שם את האנשים שהתפרעו. הם יצאו מהבתים שלהם, אז יודעים איפה הם גרים. אז איך הם לא חשודים? אני לא מצפה שיעצרו את כל העשרות שהיו שם. הרוב לא עשו הרבה, אבל היו כמה שהחטיפו לי מכות מטורפות. איך הם לא נתפשו?"

לא הזמינו אותך לעשות מסדר זיהוי?
"התקשרו פעם אחת והזמינו להעיד, אמרתי להם שהזמן לא מתאים לי ושיציעו זמן אחר, אמרו שיחזרו אליי עם זמן אחר, מאז לא חזרו. ואני פונה ומתקשרת אליהם שוב ושוב, וכלום".

אילוסטרציה: צעירים במאה שערים מיידים אבנים על חוקרי רשות המסים. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)

"איך זה שאין אף חשוד אחד? לבית המרקחת יש מצלמת אבטחה, והם אמרו, המשטרה לקחה את הסרטונים. המשטרה עצמה צילמה. הם יצאו מהבתים שלהם, אז יודעים איפה הם גרים. אז איך הם לא חשודים?"

במשטרה לא השיבו לשאלותנו, האם התבצעו מעצרים או נלקחו עדויות ומדוע לא בוצע עד כה מסדר זיהוי.

מהמשטרה נמסר בתשובה כללית בנוגע לחקירה: "במסגרת החקירה בוצעו מגוון פעולות במטרה להגיע לחקר האמת, בהם בדיקת מצלמות האבטחה. לצערנו, במהלך החקירה זכינו עד כה לשיתוף פעולה מוגבל וחלקי מצד המתלוננת – מה שהקשה על התקדמות החקירה. בנוסף, מהחקירה שבוצעה עולות טענות גם כלפי המתלוננת והתנהלותה במקום".

במשטרה סירבו לענות לשאלה, למה הכוונה ב"שיתוף פעולה מוגבל וחלקי מצד המתלוננת", מה הטענות כלפי התנהלותה וכיצד הן קשורות למחדלים בחקירה, לכישלונה עד כה ולהודעה על ההחלטה לסגור אותה.

להב: "אם יש להם טענות על ההתנהלות שלי, שיגידו אותן, יאללה. אני לא זוכרת כל רגע ורגע איך הגבתי. הייתי בהלם. אתה לא 'אתה' באותו רגע. כאב לי, חשבתי שכל הגוף שלי שברים, הייתי אחרי מכות. בטח לא הייתי נחמדה. אחרי שהמשטרה הגיעה הם המשיכו לזרוק אבנים עליי ועל השוטרים עצמם, והשוטרים לא עוצרים אותם. מה הם מצפים ממני? שאני אתנהג במצב כזה בנימוס, למופת? אני עוד צריכה להצטדק? אין לי מה להגיד עליהם, זה פשוט ביזיון".

"אם יש להם טענות על ההתנהלות שלי, שיגידו אותן. אני לא זוכרת כל רגע ורגע איך הגבתי. הייתי בהלם. אתה לא 'אתה' באותו רגע. כאב לי, חשבתי שכל הגוף שלי שברים, הייתי אחרי מכות. בטח לא הייתי נחמדה"

להב היא מובטלת מזה שנים. בעבר שימשה במשך 11 שנה כמנהלת הסניף הירושלמי של מכללת "מלטש" להכשרה מקצועית טכנולוגית. חייה לא קלים והאירוע במאה שערים הוא לא הטראומה הראשונה שהיא עוברת. בזמן האינתיפאדה השנייה נסעה באוטובוס שהתפוצץ באחד מפיגועי ההתאבדות, נפצעה קל וראתה מול עיניה בני אדם שהתרסקו לחתיכות.

"הלינץ' הזה עכשיו במאה שערים היה בשבילי יותר גרוע מהפיגוע", היא אומרת, "כזאת כמות של אנשים, וכולם נגדי, הרגשתי כאילו נכנסתי לעזה. ועוד יהודים. חיות אדם. אני מתאפקת לא להגיד דברים לא יפים שבאים לי מהבטן. מאז האירוע אני נוסעת עד בית שמש לקנות את התרופה כי אין מקום אחר לקנות אותה בירושלים, למאה שערים אני לא אכנס יותר".

הרחוב במאה שערים שבו הותקפה רז להב 1.6.2022 (צילום: רז להב)

בימים הראשונים אחרי האירוע הוא סוקר בתקשורת ולהב זכתה לתמיכה רבה ברשתות החברתיות ובקרב מכרים. אבל תוך כשבועיים האירוע נשכח, ולהב נשארה כמעט לבד.

"יש לי תמיכה מאמא שלי וכמה חברים טובים, בלעדיהם הייתי מתפרקת. יש לי סיוטים, אני בסטרס שלא נפסק לרגע, אני לא מתפקדת. עדיין לא פניתי לביטוח הלאומי וללשכת הרווחה לבקש עזרה, אני כאילו חזרתי להיות ילדה שלא יודעת להתמודד עם הביורוקרטיה. בינתיים כדי לא להתעסק בזה אני הולכת לטיפול נפשי פרטי במאות שקלים לפגישה במימון של אמא שלי".

אחד האנשים שמלווה את להב מאז האירוע הוא אלכס טנצר, אקטיביסט ירושלמי שמתנדב מזה שנים בסיוע לאנשים במצוקה. לדברי טנצר: "ההתנהלות של המשטרה בפרשה הזאת פשוט מדהימה. נניח שהיה אמת בטענות הלא-ברורות שלהם על ההתנהלות שלה. זה מצדיק משהו? זה מצדיק את התקיפה האלימה, את המכות, את הלינץ'? וזה מצדיק את ההחלטה שלהם לסגור תיק כזה?

"האחראי על המשטרה הוא השר עמר בר-לב, מהמפלגה של מרב מיכאלי. הוא אומר כל הזמן שלא ייתן לפגוע באישה, ונגן על נשים, ונשים חשובות לנו. עדיף שידבר פחות ויתחיל לעשות. הרי אם סגרו את התיק נגד רז בגלל ש'רק' היכו אותה, אם כל כך הרבה נשים מוכות, והמשטרה עושה משהו רק כשהן נרצחות, אז אולי זאת בכלל אשמתן שהן נשארות בחיים".

"עדיף שבר-לב ידבר פחות ויתחיל לעשות. סגרו את התיק נגד רז בגלל ש'רק' היכו אותה. אם יש כל כך הרבה נשים מוכות, והמשטרה עושה משהו רק כשהן נרצחות, אז אולי זאת בכלל אשמתן שהן נשארות בחיים"