בניסיון לחלץ את ישראל מהדשדוש המתמשך בתחום החשמל הסולארי, ולקרב אותה ולו במעט אל היעדים שעליהם הממשלה התחייבה – 30% אנרגיות מתחדשות עד 2030, לעומת פחות מ-10% כיום – סומנו בשנים האחרונות חניוני הענק.

מה יותר מתבקש מפאנלים סולאריים שמותקנים על סככות שממוקמות מעל מדברי האספלט, מייצרים חשמל נקי ועל הדרך מטילים צל מבורך על המכוניות שרותחות בשמש?

בישורת האחרונה של הכנסת ה-22, הצליחה ח"כ (אז) מיקי חיימוביץ' להעביר הצעת חוק שפוטרת את קירוי החניונים מתשלום היטל השבחה, והדרך לכיסויים בפאנלים נראתה סלולה.

אלא שבמציאות, הכוונות הטובות ממשיכות לשקוע בביצת הבירוקרטיה והחמדנות, כמו שמלמד הסיפור של חניון "חנה וסע" בפאתי ראשון לציון.

מדובר בחניון שנחנך לאחרונה כחלק ממערך חניונים שמטרתם לדלל את כניסת המכוניות הפרטיות למרכז גוש דן. נהגים מראשון לציון והסביבה מוזמנים להשאיר שם את הרכב הפרטי ולנסוע למרכז תל אביב באמצעות שאטל המשייט על נתיב התחבורה הציבורית בדרך איילון.

קירוי סולארי על חניון בעמק חפר. אילוסטרציה (צילום: אנרגיה ירוקה ייעוץ וניהול)

במקביל לעבודה על החניון עצמו, תכננו בחברת "נתיבי איילון", שמבצעת את הפרויקט בהנחיית ובתקצוב משרד התחבורה, לקרות את החניון באמצעות סככות עם פאנלים סולאריים.

בנתיבי איילון הכינו תוכנית מפורטת לשדה פאנלים שישתרע על כ-1,500 מ"ר ויפיק כ-300 קוט"ש, שכרו את שירותיה של החברה המבצעת "גרינקו אנרג'י" ואף קיבלו את האישורים הנדרשים מחברת החשמל. בשלב האחרון הוגשה בקשה להיתר בנייה לעיריית ראשון לציון שהקרקע בבעלותה.

הכול היה מוכן לתחילת ההקמה, אבל אז הגיעה התשובה מעיריית ראשון לציון: המחלקה המשפטית קבעה שהקמת הסככות עם הפאנלים מחייבת תשלום היטלי פיתוח, שמגיעים לסך של לא פחות מ-627,453 שקל.

הכול היה מוכן לתחילת ההקמה, אבל אז הגיעה התשובה מעיריית ראשון לציון: המחלקה המשפטית קבעה שהקמת הסככות עם הפאנלים מחייבת תשלום היטלי פיתוח, שמגיעים לסך של לא פחות מ-627,453 שקל

הפירוט:

• 83 אלף שקל היטל תיעול;
• 352 אלף שקל היטל סלילת כבישים ומדרכות;
• 49 אלף שקל אגרת בנייה;
• 143 אלף שקל היטל הקמה לתאגיד המים "מניב" ראשון לציון.

בנתיבי איילון נדהמו ומיהרו להגיש חוות דעת משפטית לפיה פרויקט כזה, שכולל קונסטרוקציות פתוחות, בלי קירות ובלי תקרה (הפאנלים עצמם מהווים את הכיסוי העליון), כלל אינו מחויב בהיטלי פיתוח, מה עוד שהסלילה והפיתוח של החניון כבר נעשו על חשבון המדינה, אבל בעיריית ראשון לציון הבהירו שאין על מה לדבר.

חניון "חנה וסע" בנתיב המהיר לתל אביב של דרך איילון. המכוניות עומדות בחנייה בשמש הקופחת. אילוסטרציה (צילום: סקאי תעופה, משרד התחבורה)

"המשמעות היא אחת", אומר גורם בתחום, "לא יוקמו במדינת ישראל פרויקטים של דו-שימוש שלא על ידי רשויות מקומיות שממילא לא משלמות לעצמן אגרות. למעשה, כל תחזיות האוצר והאנרגיה שמתבססות על פאנלים מעל חניונים יהפכו למצג שווא ונחזור להסתפק בגגות ובשדות קרקעיים".

"המשמעות היא אחת: לא יוקמו פרויקטים של דו-שימוש שלא על ידי רשויות מקומיות שממילא לא משלמות לעצמן אגרות. למעשה, כל תחזיות האוצר והאנרגיה שמתבססות על פאנלים מעל חניונים יהפכו למצג שווא"

בלית ברירה, ובהיעדר היתכנות כלכלית לפרויקט הקירוי, הודיעו בנתיבי איילון על ביטולו. איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה הירוקה בישראל, לא מנסה להסתיר את הכעס: "יש כאן בעיית עומק. השלטון המקומי לא קיבל את ליטרת הבשר שלו בכל סיפור האנרגיה הירוקה. כל עוד זה המצב, כל פעם יעלה סיפור חדש.

"פעם העירייה מבקשת ארנונה על עמדות טעינה של מכוניות חשמליות, פעם היטל שמירה על פאנלים על הגג ופעם היטל ניקוז על סככות סולאריות. ברור שהמודל הכלכלי של הפרויקטים האלה לא יכול לתמוך בזה, שולי הרווח מאוד קטנים כי אלה התעריפים שקבע הרגולטור, רשות החשמל".

אז מי אחראי למבוי הסתום הזה?
"גם לעיריות יש חלק, אבל האצבע המאשימה צריכה להיות מופנית דווקא לעבר הממשלה. אף אחד לא מסדר את התחום. זה צריך להיות מלמעלה. הממשלה שחררה הצהרות על צמצום פליטות גזי חממה אבל אף אחד לא מחויב לעמוד בהן.

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה הירוקה בישראל (צילום: שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים)

"לא הציבו לעיריות יעדים של צמצום פליטות שבהם הן מחויבות לעמוד. אם היו יעדים, היה להן אינטרס לעודד הקמת פאנלים סולאריים ולא להקשות.

"ארבע שנים נלחמנו על פטור מהיטל השבחה לקירוי סולארי של מגרשי חנייה. בסוף זה עבר בכנסת ואחרי שנים של עיכובים התחלנו סוף סוף לרוץ עם הקירוי של החניונים ואז פתאום שולפים לנו את אגרות הניקוז והביוב והבנייה. חלם זה כאן".

מחברת נתיבי איילון העדיפו שלא להגיב.

מעיריית ראשון לציון נמסר: "העירייה מקדמת בברכה כל פרויקט ציבורי שנועד להועיל לסביבה ולאיכות הסביבה. עם זאת, העירייה מחויבת לפעול בהתאם להוראות הדין בכל הנוגע להטלת תשלומי חובה עירוניים המוטלים על פי דין ואין לה כל סמכות לפטור את נתיבי איילון (המהווה חברה מסחרית לכל דבר ועניין) מתשלומי חובה המוטלים עליה על פי דין".

בתגובה לתגובה, אומר גורם בתחום שאין בסיס לטענה שהחוק מחייב את העירייה לגבות את הכספים שהיא דורשת מנתיבי איילון, וכי לכל היותר מדובר בפרשנות משפטית – כשהעירייה מסיבותיה בחרה בפרשנות המחמירה ביותר. בנוסף, נתיבי איילון היא חברה ממשלתית הכפופה למשרד התחבורה.