ב-1963 איימה טורקיה לפלוש לקפריסין בעקבות עוד גל מהומות דמים בין המיעוט היווני-נוצרי למיעוט הטורקי-מוסלמי. נשיא ארצות הברית דאז לינדון ג'ונסון פנה במכתב חריף לנשיא הטורקי איסמט אינני.

הלשון האמריקאית – בשונה מזו המגמגמת היום של הנשיא ג'ו ביידן – הייתה חד-משמעית ונחרצת: אם טורקיה תפלוש לקפריסין, ארצות הברית ונאט"ו לא תעמודנה לצידה במקרה של מלחמה בין טורקיה לברית המועצות.

האיום הזה עשה את שלו וטורקיה נאלצה להתקפל. המיעוט היווני בקפריסין חגג בדרך מקורית. הוא השמיע בתחנת הרדיו RIK ששידרה מניקוסיה בלדה יוונית בשם "חיכיתי לך אבל לא הגעת". בצד הטורקי לא נשארו חייבים ובאותו היום שידרו ברדיו bayrak בצפון האי את השיר טורקי שבמילותיו נשזר המשפט, "יכול להיות שאגיע בלילה".

הטור הזה נכתב מיוון, שהפכה בחודשים האחרונים לרגישה מאוד, ובצדק, בעניין ההצהרות והמדיניות הטורקית האגרסיבית בים האגאי. המשפט הזה – "יכול להיות שאגיע בלילה" – חזר על עצמו פעם נוספת לפני שבועיים, הפעם במסר ישיר מהנשיא רג'פ טאיפ ארדואן עצמו. אולם לא בהקשר של קפריסין, אלא בהקשר של האיים היווניים במזרח הים האגאי.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צופה בתרגיל צבאי של חיל האוויר הטורקי ליד חופי איזמיר, 9 ביוני 2022 (צילום: Turkish Presidency via AP)

במהלך אירוע טכנולוגי שבו הציגה טורקיה מל"ט חדש, אמר ארדואן: "אנחנו יכולים לבוא בלילה, אנחנו יכולים לבוא בהפתעה". מישהו באנקרה ידע בדיוק על איזה מיתר יווני לפרוט. כולם זוכרים איך שבע שנים אחרי חילופי המסרים ברדיו, הטורקים פלשו לקפריסין וכולם עושים את ההיקש היום.

במהלך אירוע טכנולוגי שבו הציגה טורקיה מל"ט חדש, אמר ארדואן: "אנחנו יכולים לבוא בלילה, אנחנו יכולים לבוא בהפתעה". מישהו באנקרה ידע בדיוק על איזה מיתר יווני לפרוט

האיום הזה של ארדואן אולי היו יכול לעבור מתחת לרדאר היווני. אלא שרצף המסרים החריפים מאנקרה הדליק נורה אדומה באתונה. שבוע לפני "איום הלילה", ב-30 באוגוסט, השתתף ארדואן באירוע גדול לציון 100 שנה לניצחון טורקיה במלחמה עם יוון. את המשפט הבא שלו כל יווני וטורקי הבין, מבין ויבין, תמיד: "אל תשכחו את איזמיר".

הרמז של ארדואן בהקשר הזה מתגרה במיוחד. ב-1922, לאחר שהצבא היווני הפסיד במלחמת הבלקן השנייה, המעצמות כפו על יוון את הסכם לוזאן שעיצב לטובת טורקיה את קו הגבול היבשתי הנוכחי בין המדינות. יוון נאלצה לעזוב את אסיה הקטנה ובהסכם נכלל סעיף שכיום נשמע בלתי ישים: חילופי אוכלוסין בין המדינות.

מיליון וחצי יוונים עזבו את סמירני וקונסטנטינופול – איזמיר ואיסטנבול בהתאמה – חצי מיליון מוסלמים עברו לצד הטורקי ממזרח יוון. בשליטה של יוון על האיים במזרח הים האגאי אף אחד לא נגע.

מטוס F-16 של חיל האוויר היווני בבסיס טנגרה, צפונית לאתונה, 12 בספטמבר 2022 (צילום: AP Photo/Thanassis Stavrakis)

זו בדיוק ליבת המתיחות הנוכחית בין המדינות בימים אלה. לטענת יוון, טורקיה הפרה השנה את הריבונות האווירית שלה 220 פעמים באזור מזרח הים האגאי. ברוב המקרים היו אלה מטוסים ללא טייס או רחפנים למיניהם. טורקיה מבחינתה לא מכחישה את הדברים אך טוענת שהם באים בתגובה להצבת מערכות צבאיות באיים, מהלך שמנוגד להסכמים בין המדינות שנחתמו בתום מלחמת העולם השנייה.

כאן בדיוק נכנסת ישראל לתמונה. על פי דיווחים ביוון, הצבא היווני הציב בכמה איים מול החוף הטורקי מערכות ישראליות נגד רחפנים ומל"טים מתוצרת רפאל. באופן רשמי אף אחד מהצדדים, ישראל ויוון, לא אישרו את הדברים אבל יש לשים לב שהם גם לא הוכחשו.

על פי דיווחים ביוון, הצבא היווני הציב בכמה איים מול החוף הטורקי מערכות ישראליות נגד רחפנים ומל"טים מתוצרת רפאל. באופן רשמי אף אחד מהצדדים, ישראל ויוון, לא אישרו את הדברים – אבל הם גם לא הוכחשו

בנוסף טוענת טורקיה כי במהלך אימונים אוויריים משותפים של נאט"ו, מערכות הנ"מ היווניות מדגם S-300 "ננעלו" על מטוסי קרב טורקים. שתי המדינות פנו לנאט"ו, שכרגיל לא נוקטת עמדה בעניין. רק קולו של האיחוד האירופי נשמע, כשהביע מחאה בפני טורקיה על האיומים והפרת הריבונות היוונית. אנקרה שמעה ולא ממש הגיבה.

באופן גרוטסקי, בדיוק כמו ב-1963, במרכזה של הלבה הרותחת הזו יש לארצות הברית תפקיד חשוב. בימים אלה טורקיה לוחצת על הממשל לפצות אותה על ביטול עסקת החמקנים ולספק לה עשרות מטוסי F-16 חדשים בנוסף לשדרוג משמעותי של הצי הקיים. יוון מאוד לא אוהבת את המהלך הזה, שתקוע בינתיים בקונגרס האמריקאי בשל התנגדות של מספר סנטורים משתי המפלגות.

מטוסי F-35 נוחתים בבסיס צבאי ליד לימסול, קפריסין, ב-21 במאי 2019 (צילום: AP Photo/Petros Karadjias)

כתגובה להתעצמות המסוכנת מבחינתה של טורקיה, הודיעה יוון כי בכוונתה לרכוש עשרות חמקנים מדגם F-35. אישור העסקה ליוון תהיה תקיעת אצבע בעינה של טורקיה. אנקרה תביט בדאגה איך היריבה מקדימה אותה בטכנולוגיה אסטרטגית. בכדורגל קוראים לזה משחק של שש נקודות: לא רק שאתה מפסיד שלוש, היריב הישיר שלך מרוויח אותן.

כתגובה להתעצמות המסוכנת מבחינתה של טורקיה, הודיעה יוון כי בכוונתה לרכוש עשרות חמקנים מדגם F-35. אישור העסקה ליוון תהיה תקיעת אצבע בעינה של טורקיה

ארצות הברית עדיין לא ענתה לאף אחד מהצדדים. חשוב לזכור שבעניין יוון – האישור לא יהיה אוטומטי. הצבא היווני מחזיק מערכות נ"מ רוסיות מדגם s300 ולא בטוח שהאמריקאים, שביטלו את עסקת החמקנים לטורקיה בגלל רכישת מערכות S-400, יהיו שמחים שהחמקנים ייבחנו מול המערכות הללו במסגרת האימונים של הצבא היווני.

זה הרקע לפגישות של ראש הממשלה יאיר לפיד עם שני ראשי המדינות בשולי ועידת האו"ם. ישראל הולכת כאן על סיפו של הר געש ולא רוצה להרגיז אף צד.

את יוון ישראל צריכה לתוכנית עתידית של צינור הגז לאירופה ולאימונים צבאיים משותפים. את טורקיה היא רוצה לשמר בצד שלה בהקשר הפלסטיני, כל שכן עכשיו עם שקיעתו של אבו מאזן ותחילתו של מאבק הירושה – וגם בכל הקשור לריסון חמאס, התנועה האחות של מפלגת השלטון בטורקיה.

ראש הממשלה יאיר לפיד נפגש עם ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס בניו יורק, 21 בספטמבר 2022 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)

ארדואן מזהה את הצורך הישראלי הזה. לא מן הנמנע שהוא גם מפרש את חימום היחסים בין אנקרה לירושלים כמנוף לחץ אפשרי על ארצות הברית בעניין עסקת המטוסים שטורקיה משוועת לה. שהרי הוא – ארדואן – נעשה חבר של חבר, מהלך מבורך תמיד מבחינת הממשל האמריקאי.

לא מן הנמנע שארדואן מפרש את חימום היחסים בין אנקרה לירושלים כמנוף לחץ אפשרי על ארצות הברית בעניין עסקת המטוסים שטורקיה משוועת לה. שהרי הוא נעשה חבר של חבר

על התהליך הזה מביט ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס בדאגה רבה. ביוון מנסים מזה זמן רב להבין לאן חותר ארדואן. העיתון הנפוץ ביוון Kathimerini אפילו הקדיש לכך סדרת מאמרים לאחרונה. באחד מהם הוא מצטט בהרחבה גופי מחקר טורקיים שטוענים כי במצב הדברים הנוכחי, ארדואן קשה מאוד לחיזוי.

רוב המומחים מצביעים על הבחירות לנשיאות טורקיה בשנה הבאה, כגורם המרכזי להקצנה הנוכחית של הנשיא, מה שיכול לדחוק אותו, בצוק העיתים, עד כדי ביטול הבחירות. במקרה הזה חוששים ביוון ממדרון חלקלק, כשהמשבר הפנים-טורקי יזלוג גם ליחסי החוץ והמתיחות מול יוון בהקשר לאיים.

עבור רבים מהטורקים, חלקם גם מתנגדי ארדואן, הפרת הסכמי פירוז הנשק בים האגאי היא איום ישיר על טורקיה בלי קשר לזהות ואופי המנהיג היושב באנקרה. לא בכדי שתי הלשכות – זו של לפיד וזו של ארדואן – לא הרחיבו בהודעות אחרי פגישת השניים בניו יורק.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן וראש הממשלה יאיר לפיד בפגישה בניו יורק, 20 בספטמבר 2022 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)

נאומו של ארדואן בעצרת נגע, כצפוי, בפלסטינים ובהר הבית. מבחינת לפיד, ההודעה בתום הפגישה הייתה צפויה – הכול רק לא לדרוך על יבלת טורקית.

מעניין יהיה לראות עכשיו את ארדואן מקיים את ההבטחה שלו למנהיגים יהודיים בניו יורק השבוע, כי הוא מתכנן ביקור בישראל. ויכול להיות שכאשר זה יקרה, הוא יפגוש ראש ממשלה אחר.